משנה טהרות ה רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) השרץ והצפרדע ברשות הרבים,

וכן כזית מן המת וכזית מן הנבילה,

ועצם מן המת ועצם מן הנבילה,

וגוש מארץ טהורה וגוש מבית הפרס,

וגוש מארץ טהורה וגוש מארץ העמים,

שני שבילין אחד טמא ואחד טהור,

הלך באחד מהן, ואין ידוע באיזה מהן הלך,

האהיל על אחד מהן, ואין ידוע על איזה מהן האהיל,

הסיט את אחד מהן, ואין ידוע איזה מהן הסיט -

רבי עקיבה - מטמא.

וחכמים - מטהרין.

(ב) אחד שאמר:

נגעתי בזה, ואין ידוע אם הוא טמא אם הוא טהור,

נגעתי, ואיני יודע באיזה משניהן נגעתי -

רבי עקיבה - מטמא.

וחכמים - מטהרין.

רבי יוסי - מטמא בכולן, ומטהר בשביל שדרך אדם להלך ואין דרכו ליגע.

(ג) שני שבילין אחד טמא ואחד טהור -

הלך באחד מהן, ועשה טהרות ונאכלו,

הזה ושנה, וטבל וטהר,

והלך בשני, ועשה טהרות - הרי אלו טהורות.

אם קיימות הראשונות - אלו ואלו תלויות.

אם לא טהר בינתיים - הראשונות תלויות, והשניות ישרפו.

(ד) השרץ והצפרדע ברשות הרבים -

נגע באחד מהן, ועשה טהרות ונאכלו,

טבל, ונגע בשני, ועשה טהרות - הרי אלו טהורות.

אם קיימות הראשונות - אלו ואלו תלויות.

אם לא טבל בינתיים - הראשונות תלויות, והשניות ישרפו.

(ה) שני שבילין אחד טמא ואחד טהור -

הלך באחד מהן, ועשה טהרות,

ובא חברו והלך בשני, ועשה טהרות -

רבי יהודה אומר:

אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו - טהורין,

אם נשאלו שניהן כאחת - טמאין.

רבי יוסי אומר: בין כך ובין כך - טמאין.

(ו) שני כיכרים אחד טמא ואחד טהור -

אכל את אחד מהן, ועשה טהרות,

ובא חברו ואכל את השני, ועשה טהרות -

רבי יהודה אומר:

אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו - טהורין,

אם נשאלו שניהן כאחת - טמאין.

רבי יוסי אומר: בין כך ובין כך - טמאין.

(ז) מי שישב ברשות הרבים -

ובא אחד ודרס על בגדיו,

או שרקק ונגע ברוקו -

על רוקו - שורפין את התרומה,

ועל בגדיו - הולכין אחר הרוב.

ישן ברשות הרבים, ועמד -

כליו טמאין מדרס - דברי רבי מאיר.

וחכמים - מטהרין.

נגע באחד בלילה, ואין ידוע אם חי אם מת,

ובשחר עמד, ומצאו מת -

רבי מאיר - מטהר.

וחכמים - מטמאין, שכל הטומאות כשעת מציאתן.

(ח) שוטה אחת בעיר,

או נוכרית, או כותית - כל הרוקין שבעיר טמאין.

מי שדרסה אשה על בגדיו,

או שישבה עימו בספינה -

אם מכירתו שהוא אוכל בתרומה - כליו טהורין,

ואם לאו - ישאלנה.

(ט) עד אומר: נטמאת,

והוא אומר: לא נטמאתי - טהור.

שנים אומרין: נטמאת,

והוא אומר: לא נטמאתי -

רבי מאיר - מטמא.

וחכמים אומרין: הוא נאמן על ידי עצמו.

עד אומר: נטמא,

ושנים אומרין: לא נטמא,

בין ברשות היחיד, בין ברשות הרבים - טהור.

שנים אומרין: נטמא,

ועד אומר: לא נטמא,

בין ברשות היחיד, בין ברשות הרבים - טמא.

עד אומר: נטמא,

ועד אומר: לא נטמא,

אשה אומרת: נטמא,

ואשה אומרת: לא נטמא -

ברשות היחיד - טמא,

וברשות הרבים - טהור.

הדף הראשי של משנה טהרות ה

משנה טהרות, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב