משנה טבול יום ד דפוסים
משנה טבול יום, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
אוכל מעשר שהוכשר במשקה, ונגע בו טבול יום או ידים מסואבות, מפרישין ממנו תרומת מעשר בטהרה, מפני שהוא שלישי, והשלישי טהור לחולין.
האשה שהיא טבולת יום, לשה את העסה, וקוצה לה חלה ומפרשתה, ומנחתה בכפישה מצרית או בנחותא, ומקפת וקורא לה שם, מפני שהיא שלישי, והשלישי טהור לחולין.
עריבה שהיא טבולת יום, לשין בה את העסה וקוצין ממנה חלה, ומקפת וקורין לה שם, מפני שהיא שלישי, והשלישי טהור לחולין.
לגין שהוא טבול יום, ומלאהו מן החבית מעשר טבל, אם אמר הרי זו תרומת מעשר משתחשך, הרי זו תרומת מעשר.
אם אמר הרי זה ערוב, לא אמר כלום.
נשברה החבית, הלגין בטבלו.
נשבר הלגין, החבית בטבלה.
בראשונה היו אומרים, מחללין על פירות עם הארץ.
חזרו לומר, אף על מעותיו.
בראשונה היו אומרים, היוצא בקולר ואמר כתבו גט לאשתי, הרי אלו יכתבו ויתנו.
חזרו לומר, אף המפרש והיוצא בשיירא.
רבי שמעון שזורי אומר, אף המסוכן.
הכדומין האשקלונים שנשברו ואנקלי שלהם קיימת, הרי אלו טמאים.
המעבר והמזרה והמגוב וכן מסרק של ראש שנטלה אחת משיניהן ועשאן של מתכות, הרי אלו טמאין.
ועל כולן אמר רבי יהושע, דבר חדש חדשו הסופרים ואין לי מה להשיב.
התורם את הבור ואמר, הרי זו תרומה על מנת שתעלה שלום, שלום מן השבר ומן השפיכה, אבל לא מן הטומאה.
רבי שמעון אומר, אף מן הטומאה.
נשברה, אינה מדמעת.
עד היכן תשבר ולא תדמע, כדי שתתגלגל ותגיע לבור.
רבי יוסי אומר, אף מי שהיה בו דעת להתנות ולא התנה, נשברה אינה מדמעת, מפני שהוא תנאי בית דין.
משנה טבול יום, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב