משנה טבול יום ד ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת טבול יום · פרק ד · משנה ד | >>
לגין שהוא טבול יום, ומלאהו מן החבית מעשר טבל, אם אמר הרי זו תרומת מעשר משתחשך, הרי זו תרומת מעשר.
אם אמר הרי זה ערוב, לא אמר כלום.
נשברה החבית, הלגין בטבלו.
נשבר הלגין, החבית בטבלה.
נוסח הרמב"ם
לגין שהוא טבול יום,
- ומילאהו מן החבית מעשר טבל -
- אם אמר: "הרי זו תרומת מעשר משתחשך" - הרי זו תרומת מעשר.
- אם אמר: "הרי זה עירוב" - לא אמר כלום.
- נשברה החבית - הלגין בטבלו.
- נשבר הלגין - החבית בטבלה.
- ומילאהו מן החבית מעשר טבל -
פירוש הרמב"ם
מעשר טבל - הוא מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו, לפי שהוא טבל ואינו מותר באכילה עד שיוציאו ממנו מעשר מן המעשר.
ואם לקח לגין טבול יום, ומלאהו מאותו חבית שהיה מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו, ואמר זה יהיה תרומת מעשר משתחשך, שיטהר הלגין לפי שיעריב שמשו ולא יפסול את התרומה, לפי שאם אמר עכשיו זה תרומת מעשר נפסל בכלי ההוא שהוא טבול יום, ועל כן אומר כי היא אינה תרומה עד שיעריב השמש, וכשיעריב שמשו תהיה תרומה טהורה ומותרת לכהן.
ואם יזדמן שיהיה המעשה ההוא יום ששי, אומר כי הלגין הזה כשחוזר תרומה משתחשך הוא עירוב לפי שהוא אז תרומה טהורה ויאכלנה הכהן, ואין דבריו קיימין שאינו עירוב, לפי שמן השורשים שבעירוב הוא שצריך סעודה ראויה מבעוד יום, וזה הדבר אשר בו הלגין אינו הווה סעודה ראויה לאכילה עד שתחשך כמו שביארנו, אמנם מבעוד יום הוא טבל ואינו מותר באכילה.
אחר כן השלים ביאור ההלכה ואמר, אם נשברה החבית קודם הערב שמש נשאר הלגין טבל, וצריך שיוציא ממנו התרומה הראויה על הלגין ההוא, לפי שהעת שהיה חוזר כולו תרומה נאבד הדבר אשר זה הלגין סומך עליו.
וכן אם נשבר הלגין קודם הערב שמש נשארה החבית טבל כמות שהיתה לפי שלא חזר כולה תרומה, ולא נשאר החבית מתוקנת עד שיעריב השמש כמו שהתנה בעת שהוציאה:
פירוש רבינו שמשון
לגין. של עץ:
מעשר טבל. שלא הורמה ממנו תרומת מעשר ודינו כחולין:
משתחשך. משיעריב שמשו וטהור לתרומה דאם היתה תרומה חלה מבעוד יום היתה נפסלת בטבול יום אבל משתחשך התרומה טהורה והלגין טהור:
הרי זה עירוב לא אמר כלום. בפרק בכל מערבין (דף לו.) אמר רבא זאת אומרת סוף היום של ערב שבת קונה עירוב ובסוף היום טבל ותנן התם אין מערבין בטבל דאי סלקא דעתך תתלת היום של שבת קונה עירוב אמאי לא אמר כלום אמר רב פפא אפילו תימא תחלת היום קונה עירוב בעינן סעודה הראויה מבעוד יום וליכא:
הלגין בטבלו. כשנשברה החבית מבעוד יום שלא קבעה תרומתו:
תני"א בתוספת"א דתרומו"ת פ' המוכר מי שבא בדרך והיתה בידו כלכלה פירות שאינה מתוקנת ואמר הרי זו עשויה תרומה ומעשר על פירות שיש לי בתוך ביתי לכשאגיע לעיר הרי זה אוכל ממנו עראי ועושה אותה תרומה ומעשר על מקום אחר עד שיגיע לעיר הגיע לעיר דבריו קיימין נאכלו פירות נגנבו או אבדו עד שלא הגיע לעיר כלכלה בטבלה משהגיע לעיר דבריו קיימין:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
לגין - כעין כד של עץ:
ומלאהו מן החבית - שיש בה מעשר טבל, היינו מעשר ראשון שלא ניטלה תרומתו:
תרומת מעשר משתחשך - כדי שיעריב שמשו של לגין ולא יפסול את התרומה. דאם היתה תרומה חלה מבעוד יום, היתה נפסלת בטבול יום:
הרי זה ערוב - לא אמר כלום. לפי שאין קונה עירוב אלא בסעודה הראויה מבעוד יום, וזה אינו ראוי עד הערב שמש:
נשברה החבית - מבעוד יום:
הלגין בטבלו - שבשעה שהיה ראוי שיקבע תרומה לא היה בעולם הדבר שנעשה תרומה עליו, הלכך לא חל עליו שם תרומה והרי הוא טבל:
נשבר הלגין - מבעוד יום:
החבית בטבלה - שלא חל שם תרומה על הלגין אלא משתחשך, ובאותה שעה לא היה בעולם:
פירוש תוספות יום טוב
אבן אמר הרי זו תרומת מעשר. כן הגי' בס"א. והרמב"ם העתיק הרי זה ופי' הרי זה הלגין ולפ"ז בתר הכי נמי גרס ה"ז תרומת מעשר:
לא אמר כלום. דאין מערבין בטבל כדתנן במשנה ב' פ"ג דעירובין:
נשברה החבית. כלומר ונפסד המעשר ונאבד מן העולם:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
.אין פירוש למשנה זו
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
לגין שהוא טבול יום: בפ' בכל מערבין (עירובין דף ל"ו) אלא דהתם קתני ואם אמר ערבו לי בזה לא אמר כלים ובירושלמי דשבת פ' מפנין אמרי' תני ר' חייא לפ' המשנה דלשון ואמר ה"ז תרומת מעשר דקתני לאו דוקא דיעבד אלא אפילו לכתחלה אם אמר ה"ז עירוב לא אמר כלום פי' הרמב"ם ז"ל אם אירע ונזדמן שהיה המעשה הזה של אמירתו על הלגין ה"ז תרומת מעשר משתחשך היה ביום ששי ואמר כי הלגין הזה כשחוזר תרומה משתחשך יהיה עירוב לפי שהוא אז תרומה טהורה ויאכלנה הכהן אין דבריו קיימין כלומר שאינו עירוב כיון שאין קונה עירוב אלא בסעודה הראוייה מבעוד יום וזה אינו ראוי עד שיעריב שמשו:
תפארת ישראל
יכין
לגין: כד עץ:
ומלאהו מן החבית מעשר טבל: חבית שיש בו מעשר הטבול לתרומת מעשר:
אם אמר הרי זו תרומת מעשר משתחשך: ר"ל לאחר שיהיה ללגין הערב שמש. דאי מקודם. הרי תפסל התרומה מהלגין טבו"י:
אם אמר: מבעוד יום:
לא אמר כלום: דאע"ג דמערבין בתרומה. כפ"ג דעירובין מ"א. עכ"פ הערוב צריך שיקנה מבעוד יום. ואז עדיין טבל הוא:
נשברה החבית הלגין בטבלו: דבעת שיחול שם תרומה אין החבית בעולם:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת