משנה טבול יום ד ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת טבול יום · פרק ד · משנה ג | >>

עריבה שהיא טבולת יום, לשין בה את העסה וקוצין ממנה חלה, ומקפת וקורין לה שם, מפני שהיא שלישי, והשלישי טהור לחולין.

עריבה שהיא טבולת יום,

לשין בה את העיסה,
וקוצין ממנה חלה,
ומקפת, וקורא לה שם,
מפני שהיא שלישי, והשלישי - טהור לחולין.

זה כולו מבואר ממה שקדם. ובאה המשנה הזאת להודיעך, כי אין חילוק בין אדם שלא העריב שמשו, או כלי שלא העריב שמשו:

לשין בה את העיסה. אע"ג דתנא אשה איצטריך למתני עריבה דלא תימא בעריבה אסור דלמא אתי לאחלופי בטמאה:

לשין בה את העיסה - לעיל אשמועינן טבול יום באדם, והכא אשמועינן טבול יום בבלי ד. דלא תימא בעריבה אסור דלמא אתי לאחלופי בטמאה:

עריבה כו'. כתב הר"ב לעיל אשמועינן ט"י באדם כו' וכ"כ הר"ש ומהר"ם כתב דלא תימא דבעריבה אסור שמא תשכח ותקרא לה שם בעריבה. דיותר היא נזכרת בטומאת עצמה מבטומאת העריבה ע"כ:

מקפת. לפי ל' המשנה ה"ל למתני ה"נ ומקיפין.

(ד) (על הברטנורא) ומהר"מ כתב, דלא תימא דאסור שמא תשכח ותקרא לה שם בעריבה, דיותר היא נזכרת טומאת עצמה מטומאת עריבה:

ומקפת:    וקורין לה שם קשה קצת דכולהו נקט לשון רבים לשון קוצין קורין אבל ומקפת נקט לשון יחיד לאשה ומיהו י"ס דגרסי' בהו ומקפת וקוראה לה שם:

יכין

עריבה שהיה טבולת יום:    ואע"ג דכבר שמעינן במ"ב דטבו"י מותר להפריש חלה. סד"א דוקא בטומאת גופה תזכר שלא תגע אחר קריאת שם. ולא בטומאת כלי. קמ"ל:

בועז

פירושים נוספים