משנה ביכורים ג ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ביכורים · פרק ג · משנה ד | >>
החליל מכה לפניהם עד שמגיעין להר הבית.
הגיעו להר הבית, אפלו אגריפס ז המלך נוטל הסל על כתפו ונכנס, עד שמגיע לעזרה.
(הגיע לעזרה) ודיברו הלוים בשיר, "ארוממך יי כי דליתני ולא שמחת איבי לי" (תהלים ל).
הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְהַר הַבַּיִת.
- הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת,
- אֲפִלּוּ אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ נוֹטֵל הַסַּל עַל כְּתֵפוֹ וְנִכְנָס,
- עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֲזָרָה.
- הִגִּיעַ לָעֲזָרָה וְדִבְּרוּ הַלְוִיִּם בְּשִׁיר:
- "אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי" (תהלים ל):
החליל - מכה לפניהם,
- עד שהן מגיעין - להר הבית.
- הגיעו - להר הבית,
- אפילו - אגריפס המלך,
- נוטל את הסל - על כתפו,
- ונכנס,
- עד שהוא מגיע - לעזרה.
- ודיברו הלויים בשיר:
- "ארוממך ה' - כי דיליתני,
- ולא שימחת אויבי - לי" (תהלים ל ב).
- "ארוממך ה' - כי דיליתני,
לשון התורה הוא, שיהיה אדם בעצמו נושא הבכורים ונותנן ביד הכהן, אמר השם יתברך "ולקח הכהן הטנא מידך"(דברים כו, ד).
ואגריפס המלך, ממלכי בית שני, בעל נפש גדולה ושררה רבה.
ואמרו בתלמוד, בהר הבית היו אומרים "הללויה" עד "כל הנשמה תהלל יה"(תהלים קנ, א-ה):
שמגיע. פירוש הגיע לעזרה. אמרינן בירושלמי (הל' ד) אמר רב הונא כיני מתני' (דברים כו) ולקח הכהן הטנא מידך ואח"כ הלוים בשיר. הגוזלות שעל גבי הסלים. בירושל' (שם) תני ר' יוסי אומר לא היו נותנים הגוזלות על גבי הסלים שלא ינבלו את הבכורים אלא תולה אותם חוץ לסלים ומה שבידם בכורים שהיו מביאין בידם:
החליל - מין כלי זמר וקולו נשמע למרחוק:
היה נוטל הסל על כתפו - לפי שהיה צריך ליתנו מידו ליד כהן דכתיב (דברים כו) ולקח הכהן הטנא מידך:
(ז) (על המשנה) אגריפס. המלך ממלכי בית שני בעל נפש גדולה ושררה רבה. הר"ם:
החליל מכה: כלומר איש החליל מכה כלומר יודע בניגונו לשון אחר קול החליל:
הגיע לעזרה ודברו הלוים בשיר: ירושלמי רב הונא אמר כיני מתני' ולקח הכהן הטנא מידו פי' ר"י מסימפונט ז"ל דה"ק דלאו כדקתני מתני' היא הגיע לעזרה ודברו הלוים בשיר אלא משנה חסרה היא וה"ק הגיע לעזרה ולקח הכהן הטנא מידו ודברו הלוים בשיר ע"כ ואית תנאי תנו שלא הי' נוטלן הכהן עד אחר גמר הפרשה כדי לסמוך מתנה למתנה שהי' נותן לו הגוזלות להקריב קרבן ומתנת הבכורים סמוכה לזה וז"ל החכם ה"ר משה פיזנטי ז"ל בשם הרשב"א ז"ל מחליף כדי לסמוך מתנה למתנה ומיד אחר שלקח הכהן הטנא מידו מיד מה שבידם נתנין לכהנים כדי לסמוך מתנה למתנה ואח"כ ודברו הלוים בשיר ע"כ:
ארוממך ה' כי דליתני: משום דבכינופיא גדולה נעשו דלכך תקנו שיהו באין אל עירו של מעמד כדי שיהו מתקבצין שם רבים ודמי לחנוכת הבית. וכתבו תוס' והרא"ש ז"ל בפ' אין בערכין דף י"א בכתיבת יד דהאי שיר דמתני' אינו עיקר שיר דבכורים דקאמר התם בגמרא מקרא דההוא שיר הוי עבודה בבכורים בשעת תנופה אלא הכא לשמחה בעלמא מיד כשהגיעו לעזרה ותימה הוא דלא איירי מתני' כלל בעיקר השיר ע"כ:
יכין
אפילו אגריפס המלך: מלך בבית שני בעל נפש ושררה רבה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת