משנה בבא קמא א רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) ארבעה אבות נזיקין -
- השור, והבור, והמבעה, וההבער.
- לא הרי השור - כהרי המבעה,
- ולא הרי המבעה - כהרי השור,
- ולא זה וזה, שיש בהן רוח חיים - כהרי האש, שאין בו רוח חיים,
- ולא זה וזה, שדרכן לילך ולהזיק - כהרי הבור, שאין דרכו לילך ולהזיק.
- הצד השוה שבהן -
- שדרכן להזיק,
- ושמירתן עליך,
- וכשהזיק - חב המזיק לשלם תשלומי נזק, במיטב הארץ.
(ב) כל שחבתי בשמירתו - הכשרתי את נזקו.
- הכשרתי במקצת נזקו - חבתי בתשלומי נזקו, כהכשר כל נזקו.
- נכסים שאין בהן מעילה,
- נכסים שהן של בני ברית,
- נכסים המיוחדים,
- ובכל מקום - חוץ מרשות המיוחדת למזיק, ורשות הניזק והמזיק,
- כשהזיק - חב המזיק לשלם תשלומי נזק, במיטב הארץ.
(ג) שום כסף, ושוה כסף -
- בפני בית דין,
- ועל פי עדים בני חורין, בני ברית.
- והנשים - בכלל הנזק.
- והניזק, והמזיק - בתשלומין.
(ד) חמישה תמין, וחמישה מועדין.
- הבהמה אינה מועדת -
- לא ליגח, ולא ליגוף,
- ולא לישוך, ולא לרבוץ, ולא לבעוט.
- השן מועדת -
- לאכול את כל הראוי לה,
- הרגל מועדת -
- לשבר בדרך הילוכה,
- שור המועד, ושור המזיק - ברשות הניזק,
- והאדם.
- הזאב, והארי,
- והדוב, והנמר,
- והברדלס, והנחש,
- הרי אלו מועדין.
- רבי אליעזר אומר:
- בזמן שהן בני תרבות - אינן מועדין,
- והנחש - מועד לעולם.
- מה בין תם למועד?
- אלא שהתם משלם - חצי נזק מגופו,
- ומועד משלם - נזק שלם מן העליה.
הדף הראשי של משנה בבא קמא א
משנה בבא קמא, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב