משנה בבא בתרא ג רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) חזקת בתים,

בורות, שיחין, ומערות, מרחצאות,

ושובכות, ובית הבדים, ובית השלהין,

ועבדים, וכל שהוא עושה פירות תדיר,

חזקתו - שלש שנים מיום ליום.

שדה הבעל -

חזקתה שלש שנים - ואינה מיום ליום.

רבי ישמעאל אומר:

שלשה חודשים בראשונה, ושלשה חודשים באחרונה,

ושנים עשר חודש באמצע - שמונה עשר חודש.

רבי עקיבה אומר:

חודש אחד בראשונה, חודש אחד באחרונה,

ושנים עשר חודש [באמצע - ארבעה עשר חודש,

אמר רבי ישמעאל]:

במה דברים אמורים? - בשדה הלבן.

אבל בשדה האילן -

כנס את תבואתו,

ומסק את זיתיו,

וכנס את קיצו,

הרי אלו - שלש שנים.

(ב) שלש ארצות לחזקה - יהודה, ועבר הירדן, והגליל.

היה ביהודה - והחזיק בגליל,

בגליל - והחזיק ביהודה,

אינה חזקה - עד שיהא עימו במדינה.

אמר רבי יהודה:

לא אמרו שלש שנים - אלא כדי שיהא באספמיא,

יחזיק - שנה,

וילכו ויודיעוהו - שנה,

ויבוא - לשנה אחרת.

(ג) כל חזקה, שאין עימה טענה - אינה חזקה.

אמר לו: מה את עושה בתוך שלי?

שלא אמר לי אדם דבר - אינה חזקה.

שמכרת לי, שנתת לי במתנה - הרי זו חזקה.

והבא משום ירושה - אינו צריך טענה.

האומנין, והאריסין, והאפיטרופין - אין להם חזקה.

אין לאיש חזקה - בנכסי אשתו,

ולא לאשה - בנכסי בעלה.

ולא לאב - בנכסי הבן,

ולא לבן - בנכסי האב.

במה דברים אמורים? - במחזיק,

אבל בנותן מתנה, והאחים שחלקו, והמחזיק בנכסי הגר -

נעל, גדר, ופרץ כל שהוא - הרי זו חזקה.

(ד) שנים מעידים אותו - שאכלה שלש שנים,

ונמצאו זוממין - משלמין לו את הכל.

שנים בראשונה, ושנים בשניה, ושנים בשלישית - משלשין ביניהן.

שלשה אחים - ואחד מצטרף עמהן,

הרי אלו שלש עדיות - והן עדות אחת.

(ה) אלו דברים שיש להם חזקה - ואלו שאין להם חזקה.

היה מעמיד בהמה בחצר,

מעמיד תנור, וכירים, וריחים,

ומגדל תרנגולין, ונותן זבלו בחצר,

אינה חזקה.

אבל עשה מחיצה לבהמתו - גבוהה עשרה טפחים,

וכן לתנור, וכן לכירים, וכן לריחים,

והכניס תרנגולין - לתוך הבית,

ועשה מקום לזבלו - עמוק שלשה, וגבוה שלשה,

הרי זו חזקה.

(ו) המרזב - אין לו חזקה,

ויש למקומו - חזקה.

המזחילה - יש לה חזקה.

סולם המצרי - אין לו חזקה,

ולצורי - יש לו חזקה.

חלון המצרית - אין לה חזקה,

ולצורית - יש לה חזקה.

איזו היא חלון מצרית?

כל שאין ראשו של אדם יכול להיכנס לתוכה.

רבי יהודה אומר:

אם יש לה מלבן -

אף על פי שאין ראשו של אדם יכול להיכנס לתוכה - הרי זו חזקה.

זיז -

עד טפח - יש לו חזקה, ויכול למחות,

פחות מטפח - אין לו חזקה, ואינו יכול למחות.

(ז) לא יפתח אדם חלונות - לחצר השותפין.

לקח בית בחצר אחרת - לא יפתחנו לחצר שותפין.

בנה עליה על גבי ביתו - לא יפתחנה לחצר שותפין,

אלא אם רצה -

בונה חדר לפנים מביתו,

ובונה עליה על גבי ביתו,

ופותחה - לתוך ביתו.

לא יפתח אדם - לחצר השותפין,

פתח כנגד פתח - וחלון כנגד חלון.

היה קטון - לא יעשנו גדול.

אחד - לא יעשנו שנים.

אבל פותח הוא - לרשות הרבים,

פתח כנגד פתח - וחלון כנגד חלון.

היה קטון - עושה אותו גדול.

אחד - עושה אותו שנים.

(ח) אין עושין חלל - תחת רשות הרבים,

בורות, שיחין, ומערות.

רבי אליעזר - מתיר, כדי שתהא עגלה מהלכת והיא טעונה אבנים.

אין מוציאין זיזין, וכצוצריות - לרשות הרבים,

אלא אם רצה - כונס בתוך שלו, ומוציא.

לקח חצר ובה זיזין, וכצוצריות - הרי היא כחזקתה.

הדף הראשי של משנה בבא בתרא ג

משנה בבא בתרא, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב