משנה אהלות יד ו
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק יד · משנה ו | >>
יש בהן פותח טפח ואין ביניהן פותח טפח, טומאה תחתיהן, [ תחתיהן טמא.
ביניהן או על גביהן, כנגדו עד הרקיע טמא ].
נוסח הרמב"ם
יש בהן פותח טפח, ואין ביניהן פותח טפח -
- טומאה תחתיהן - תחתיהן טמא,
- ביניהן, או על גביהן - כנגדו עד הרקיע טמא.
פירוש הרמב"ם
כאשר היתה טומאה ביניהן והיה ביניהן פחות מגובה טפח, הנה אין זאת הטומאה באוהל, ואמנם היא דחוקה והיא אשר תקרא בתלמוד "טומאה רצוצה", ולזה כנגדו עד הרקיע טמא, וכאילו היה על גביהן.
ואשר ראוי שלא תטמא גם כן תחתיהן, להיות בתחתון פותח טפח והוא גבוה מן הארץ גובה רב, לפי שהמאמר הוא בזיז והוא כמו שקדם:
פירוש רבינו שמשון
ואין ביניהן פותח טפח. שאין התחתון גבוה מן הארץ טפח ואין העליון גבוה מן התחתון טפח:
ביניהן ותחתיהן טמא. דאין התחתון חוצץ כיון דאין תחתיו פותח טפח ולא על גביו פותח טפח והעליון מביא את הטומאה לכל מה שתחתיו ותחת התחתון וגם חוצץ למה שעל גביו כיון דעליון גבוה מן הארץ טפח:
כנגדו עד הרקיע טמא. ומה שתחתיו טהור דאע"ג דאין גבוה מחבירו טפח מ"מ הרי גבוה מן הארץ טפח וחוצץ ואית דאמרי טומאה תחת התחתון בלבד טמא טומא' ביניהן או על גבי העליון כנגד הטומאה עד לרקיע טמא ולגירסא זו הוי פירושא דאין ביניהן פותח טפח בין שני הזוזין אבל תחת התחתון איכא פותח טפח:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
ואין ביניהם פותח טפח - שאין התחתון גבוה מן הארץ טפח ואין העליון גבוה מן התחתון טפח:
ביניהן ותחתיהן טמא - דאין התחתון חוצץ, כיון דאין תחתיו פותח טפח ולא על גביו פותח טפח ז, והעליון מביא את הטומאה לכל מה שתחתיו ותחת התחתון, וחוצץ למה שעל גביו, כיון דעליון גבוה מן הארץ טפח:
כנגדו עד הרקיע טמא - ומה שתחתיו טהור. דאע"ג דאין גבוה מחבירו טפח, הרי גבוה מן הארץ טפח וחוצץ:
פירוש תוספות יום טוב
טומאה תחתיהן או ביניהן תחתיהן וביניהן טמא על גביהן כנגדו עד הרקיע טמא. נ"א. וכן היא גירסת הר"ב. ומ"ש הר"ב ולא ע"ג פותח טפח. כלומר בין התחתון לעליון. ומשום כך בוקעת ויורדת. אבל גי' הספר היא גי' הרמב"ם. וכתב ואשר ראוי שלא תטמא גם כן תחתיהן להיות בתחתון פותח טפח. והוא גבוה מן הארץ גובה רב. לפי שהמאמר הוא בזיז והוא כמו שקדם. וגם הר"ש כתב ואית דאמרי טומאה תחת התחתון [התחתון] בלבד טמא. טומאה ביניהן או ע"ג העליון. כנגד הטומאה עד לרקיע טמא. ולגירסא זו הוי פירושא דאין ביניהן פותח טפח בין שני הזיזין. אבל תחת התחתון איכא פותח טפח ע"כ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ז) (על הברטנורא) פירוש, בין התחתון לעליון, לכך בוקעת ויורדת. ועתוי"ט פירוש לגירסא השניה:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
[א"ה לכאו' שייך לכאן מ"ש בתחלת משנה הסמוכה.]
טומאה תחתיהן או ביניהן תחתיהן וביניהן טמא על גביהן כנגדו עד לרקיע טמא ומה שתחתיו טהור. כך מצאתי מוגה וכך נראה שהיא גי' ר"ע ז"ל וכך נראה דגריס הרא"ש ז"ל עיין במ"ש בשמו לעיל סימן ד'. ויתכן דלא גרסי' בהדיא במשנה ומה שתחתיו טהור אלא שהוא פירוש. ואית דגרסי טומאה תחתיהן תחת התחתון בלבד טמא ביניהן או על גביהן כנגדו עד לרקיע טמא ולגירסא זו הוי פירושא דאין ביניהן פותח טפח בין שני הזיזין אבל תחת התחתון איכא פותח טפח והיא גירסת הרמב"ם ז"ל בפי"ז מהלכות טומאת מת והראב"ד ז"ל הסכים עמו שהיא גירסא נכוחה ובפי' המשנה ג"כ משמע דגריס הכי הרמב"ם ז"ל ויתכן דמלות תחת התחתון בלבד טמא הוא פי' אבל הגירסא אינה רק טומאה תחתיהן תחתיהן טמא ביניהן או ע"ג כנגדו וכו':
בפי' ר"ע ז"ל והעליון מביא את הטומאה לכל מה שתחתיו ותחת התחתון. אמר המלקט כתב הרא"ש ז"ל מידי דהוה אקפולים זו ע"ג זו דלעיל בפי"א סימן ג' ולקמן ברפט"ו ע"כ:
תפארת ישראל
יכין
יש בהן פותח טפח: שיש בבליטת כל אחד להרחוב טע"ט:
ואין ביניהן פותח טפח: האי ביניהן דהכא אין פירושו כביניהן דלעיל סי' כ"ו. דהתם ר"ל שגם בין תחתון לארץ יש גובה טפח. אבל הכא ר"ל ביניהן ממש. דהיינו שרק בין תחתון לעליון אין גובה טפח. אבל מהתחתון לארץ. יש גובה טפח:
טומאה תחתיהן: לרמב"ם בפירושו כאן וגם בחיבורו [טו"מ פי"ז ה"ד] וגם לר"ש בפירושו השני כאן. וגם לרב"א. ה"ג. טומאה תחתיהן תחתיהן טמא. ביניהן או על גביהן. כנגדו עד הרקיע טמא. וה"פ דכשהטומאה תחתיהן. דהיינו תחת התחתון רק תחתיו טמא. דהרי יש בין תחתון לארץ גובה טפח. וחוצץ שלא תבקע טומאה למעלה ממנו. אבל כשהטומאה ביניהן. דהיינו בין העליון לתחתון. שאין שם רווח טפח ביניהן. א"כ טומאה רצוצה היא. ובוקעת עד להרקיע. אבל תחתיו אינה בוקעת. דהרי אהל טפח שתחת זיז התחתון חוצץ הוא:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת