משנה אהלות ב ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת אהלות · פרק ב · משנה ה | >>
אלו שאם חסרו טהורין:
כזית מן המת, וכזית נצל, ומלוא תרווד רקב, ורביעית דם, ועצם כשעורה, ואבר מן החי שחסר עצמו.
אֵלּוּ שֶׁאִם חָסְרוּ, טְהוֹרִין:
- כַּזַּיִת מִן הַמֵּת,
- וְכַזַּיִת נֶצֶל,
- וּמְלוֹא תַרְוָד רֶקֶב,
- וּרְבִיעִית דָּם,
- וְעֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה,
- וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁחָסַר עַצְמוֹ:
אלו אם חסרו טהורין -
- כזית מן המת, וכזית נצל,
- ומלוא תרווד רקב,
- ורביעית דם, ועצם כשעורה,
- ואבר מן החי שחסר עצמו.
זה כולו מבואר.
והתנו באבר מן החי שחסר עצמו, לא אמר גם כן שחסר בשרו, לפי שאם חסר בשרו ונשאר עליו כדי לעלות ארוכה הוא מטמא לפי מה שקדם בזה הפרק.
אולם אם נחסרו קצת העצמות מזה האבר, ואף על פי שנשאר בשרו בכללו ובזה הבשר יותר מכזית, הנה הוא לא יטמא מין ממיני הטומאה. ואפילו הנשאר מן עצם האבר [אין] לדמותו עצם כשעורה מן המת. וזהו ההפרש בין אבר מן החי ובין אבר מן המת, לפי שאבר מן המת כזית בשר הפורש ממנו טמא, ועצם כשעורה הפורש ממנו טמא, לפי מה שהשרשנו בששי מעדיות. וכבר ביארנוהו שם על התכלית:
טהורין. דלית להו כשיעור: (צ"ל והא דלא תני והאבר מן המת שחסר כו'.) שחסר עצמו. משום דבשרן הנשאר מטמא משום כזית מן המת אבל כזית בשר הפורש מאבר מן החי טהור כר' יהושע דעדיו' (פ"ו מ"ג) ומייתי לה בשילהי העור והרוטב (דף קכט:). ומיהו (דעדיו') [עדיין] תימה מ"ש דלא תני שחסר עצמו או שחסר בשרו דעצם כשעורה הפורש מן אבר מן החי נמי טהור ואפילו לרבי אליעזר דמטמא התם מודה בעצם דטהור ודוחק הוא להעמידה כרבי נחוניא דמטמא בעצם ומטהר בבשר. ונראה שחסר עצמו לאו דליכא עצם כלל אלא אפי' חסר משהו ממנו שאינו כברייתו ואפילו קולית גדולה שחסר משהו ממנו תו לא מטמיא משום אבר מן החי והשתא ניחא דלא תני שחסר בשרו דאי יש בו בשר הרבה וחסר מטמא לעולם עד שיחסר מכדי להעלות ארוכה וכן תנן נמי בעדיות פ' ששי (שם) חסר בשר טמא חסר עצם טהור. ומיהו ההיא איכא לאוקומה באבר מן המת דפירשתי לעיל בסוף פרק קמא אבל עוד תנן התם מרובה טומאת עצמות מטומאת בשר שהבשר הפרוש מן החי טהור ואבר הפרוש מן החי והוא כברייתו טמא והיינו כברייתו שלא חסר העצם אך עומד שלם כמו שנברא:
ואלו אם חסרו טהורים - דלית בהן כשיעור:
כזית מן המת - שכן הוא תחלת יצירתו של אדם בכזית כב:
ורביעית דם - הואיל ובתחלת ברייתו של קטן אין בו פחות מרביעית דם:
ואבר מן החי שחסר עצמו - אפילו קולית גדולה שחסר ממנה עצם כל שהוא לא מטמא משום אבר מן החי. אבל אם חסר מבשרו, לעולם הוא מטמא עד שיחסר מכדי להעלות ארוכה. ואבר מן המת, כזית בשר הפורש ממנו, טמא. ועצם כשעורה הפורש ממנו נמי טמא:
כזית מן המת. פי' הר"ב שכן הוא תחלת יצירתו כו'. שאע"פ שהשיעורין כולן הל"מ הן [כמ"ש בריש עירובין] אמרו חכמים תחלת כו'. הרמב"ם פ"ב מהט"מ [הלכה ב]:
ורביעית דם. [*עיין בפ"י דנדה משנה ה] וכתב הר"ב הואיל ותחלת ברייתו כו'. ועיין מ"ש במשנה ב. ואין לדקדק בשינוי הלשון דהכא כתב ברייתו. ולמעלה כ' יצירתו. וכ"כ כאן של קטן. ולמעלה כתב של אדם. שהרי בדברי הרמב"ם שניהם בלשון א' אמרן שבפירוש משנה ב כתב לענין רביעית דם שהמעט שיהיה באדם מדם בתחלת ברייתו כו'. ולענין כזית כתב בחבורו פ"ב מהט"מ. תחלת ברייתו של אדם כזית:
ואבר מן החי שחסר עצמו. הארכתי בזה בס"ד בספ"ו דעדיות:
(כב) (על הברטנורא) שאע"פ שהשיעורין כולן הלכה למשה מסיני הן, אמרו חכמים תחלת כו'. הר"מ. ועתוי"ט:
ואבר מן החי שחסר עצמו. פי' רעז"ל אבל חסר מבשרו לעולם הוא מטמא עד שיחסר מכדי וכולי'. אמר המלקט דהכי תנן בפ' ששי דמסכת עדויות אבר שיש עליו בשר כראוי מטמא במגע ובמשא ובאהל חסר הבשר טמא חסר העצם טהור והא דלא תני ואבר מן המת שחסר עצמו משו' דאכתי טמא משום כזית בשר הנשאר בו אבל כזית בשר הפורש מן החי טהור כר' יהושע דעדויות ועוד תנן התם מרובה טומאת עצמות מטומאת בשר שהבשר הפורש מן החי טהור ואבר הפורש מן החי והוא כברייתו טמא והיינו כברייתו שלא חסר העצם אך עומד שלם כמו שנברא. הר"ש והרא"ש ז"ל. ופי' ה"ר יהוסף ז"ל שחסר עצמו פי' שחסר העצם כל שהוא ע"כ:
יכין
אלו שאם חסרו טהורין: לגמרי:
כזית מן המת: שכן תחילת האדם כזית. וכ"כ רביעית דם ה"ט:
ואבר מן החי שחסר עצמו: באין עצם שבו שלם וחסר רק כ"ש. טהור לגמרי אבל בבשר וגיד שבאמה"ח. יש חילוק. אם נשאר מהם על העצם כדי להעלות ארוכה. מטמא במגע ומשא ואהל [כמ"א] ובנשאר מהם על העצם רק פחות מזה. מטמאין רק במגע ומשא ולא באהל [כמ"ג] אבל עצם מהחי בלי בשר אפי' העצם שלם. או בשר מהחי בלי עצם. אפי' הבשר חתיכה גדולה. טהור. אבל אבר ממת אף שחסר קצת מהעצם שבו. ואפי' אין ג"כ עליו בשר כלל. מטמא עכ"פ במגע ובמשא משום עצם כשעורה ובשר המת אפי' בלי עצם כלל. אם הוא כזית. מטמא גם באהל כמת שלם. ורק כשהעצם שלם אפי' אין בו כשעורה [כגון בנפל] אם יש עליו בשר כראוי להעלות ארוכה. אפי' אין בו כזית. מטמא כמת שלם:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת