מצודות על שמואל ב כא ב
<< | מצודות על שמואל ב • פרק כ"א • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּקְרָ֥א הַמֶּ֛לֶךְ לַגִּבְעֹנִ֖ים וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֑ם וְהַגִּבְעֹנִ֞ים לֹ֣א מִבְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֣ל הֵ֗מָּה כִּ֚י אִם־מִיֶּ֣תֶר הָאֱמֹרִ֔י וּבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ נִשְׁבְּע֣וּ לָהֶ֔ם וַיְבַקֵּ֤שׁ שָׁאוּל֙ לְהַכֹּתָ֔ם בְּקַנֹּאת֥וֹ לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וִיהוּדָֽה׃
מצודת דוד
"ויבקש שאול להכותם" - בקש להרוג את כולם בעת אשר קנא לכעוס על ישראל ויהודה על מה שלא גלו אזנו בדבר מרידת דוד ומצא אז עילה עליהם לומר שגם הם ידעו ממרידת דוד בהיותו בעירם בנוב ולזה בקש להכות את כולם ולא עלתה בידו והרג מקצתם והנשארים ברחו לנפשם
"ובני ישראל נשבעו להם" - רצה לומר עם שהתורה אמרה על אנשי האמורי (דברים כ טז) לא תחיה כל נשמה עם כל זאת בעל כרחם החיו אותם כי בני ישראל נשבעו להם בימי יהושוע להחיותם
"לא מבני ישראל המה" - רצה לומר לא חמלו עליהם על כי לא היו מבני ישראל כי אם מיתר האמורי ולאויבים המה לישראל
"ויאמר אליהם" - דברי ריצוי למחול הדבר לבני ישראל ולברך אותם לא לקבול ולעורר דין עליהם
מצודת ציון
"בקנאתו" - ענין כעס כמו (דברים לב כא)הם קנאוני בלא אל