פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ביום ההוא" - ביום שקדשו את החומה

"אשר לא יבוא וגו'" - לא יקבלו גרים מהם להתחתן בם

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא קדמו" - לא באו לפניהם ללכת לקראתם בלחם ובמים בעת יצאו ממצרים

"ויהפוך וגו'" - גם זה קראו בתורה ולפי שלא רצה לעמוד בדבר רע לזה אמר גם ויהפוך וגו'

מצודת ציון

"לא קדמו" - לא באו לפניהם כמו במה אקדם ה' (מיכה ו')

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל ערב" - כל תערובות מבני עמון ומואב

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולפני מזה" - קודם זה ההבדל

"נתון וגו'" - רצה לומר אשר היה יושב בלשכה של בית אלהינו הוא היה קרוב לטוביה העמוני הנזכר למעלה חברו של סנבלט

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויעש לו לשכה" - אלישיב עשה ותיקן לטוביה לשכה גדולה בחצר בית ה' רצה לומר פנה לשכה למושבו

"ושם" - בלשכה ההיא היו נותנים בה לפנים קודם שפינה אותה אלישיב להיות לטוביה למושב

"את המנחה" - סולת למנחות

"הלבונה" - הבאה על המנחה ועל לחם הפנים

"והכלים" - כלי בית המקדש

"מצות הלוים" - מה שאנו מצווים לתת ללוים

"והמשוררים והשוערים" - אמר זה להאשים את אלישיב ביותר וכאומר איך מלאה לבו לפנות מצות משרתי ה' להיות מקום פנוי לטוביה העמוני

מצודת ציון

"ויעש" - ענין תקון כמו וימהר לעשות אותו (בראשית י"ח)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובכל זה" - בעת שנעשה הדבר הזה אשר פינה אלישיב את כל אלה בעבור טוביה

"באתי אל המלך" - ואז נעשה הדבר הרע הזה

"ולקץ ימים" - ולסוף ימים ולא פירש כמה

"נשאלתי" - שאלתי מעמו לתת לי רשות ללכת לירושלים

מצודת ציון

"נשאלתי" - מלשון שאלה ובקשה ועל כי שאלתו היה על עצמו אמר בלשון נפעל וכן נשאל נשאל דוד (שמואל א כ')

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואבינה ברעה" - נתתי לב להבין ברעת המעשה אשר עשה אלישיב בדבר טוביה לתקן ולפנות לו לשכה באחד מחצרות בית ה'

מצודת ציון

"נשכה" - כמו לשכה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וירע לי" - הדבר הזה היה רע בעיני

"את כל כלי וגו'" - רצה לומר כלי תשמישי הבית

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואומרה" - צויתי על הדבר וטהרו הלשכות מכל דבר טומאה ומיאוס

"ואשיבה שם וגו'" - להיות בה כאשר היה מאז עד לא ישב בה טוביה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואדעה" - נודע לי אשר לא ניתן מתנות הלוים ואין להם די סיפוקם ולזה ברח כל אחד לשדהו לעבדה בחרישה וקצירה להחיות נפשו

"עושי המלאכה" - מלאכת השיר והגפת השערים

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מדוע נעזב" - למה היא עזובה מן הלוים משרתי הבית

"ואקבצם" - קבצתי את הלוים והעמדתים על מקום מעמדם כל אחד במשמרו כמו שהיה מאז

מצודת ציון

"ואריבה" - מלשון ריב

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכל יהודה" - כאשר חזרו הלוים למקומן חזרו גם הם להביא המעשרות אל האוצרות לחלקם ללוים

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואוצרה" - שמתי אוצרים רצה לומר ממונים וגזברים על האוצרות

"ועל ידם" - סמוך להם ונטפל אליהם היה חנן וגו'

"נחשבו" - בעיני העם

"ועליהם" - הטלתי עליהם לחלק את המעשר לאחיהם הלוים

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"זכרה לי" - לזכות בעבור זאת הטובה ואל תמחה החסדים וגו'

"ובמשמריו" - להעמידם על מכונם

מצודת ציון

"תמח" - כמו תמחה והוא ענין מחיקה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דורכים גתות" - דורכים ענבים בגתות להוציא היין

"ומביאים הערמות" - מביאים אל הבית הערמות התבואה ועומסים אותם על החמורים לשאתם

"ואף יין וגו'" - עומסים על החמורים לשאתם ולהביאם אל הבית ביום השבת

"ואעיד" - התריתי בהם לבל יעשו עוד כזאת

"ביום וגו'" - רצה לומר ביום השוק שמוכרים בו את הצידה כי אז כולם מקובצים

מצודת ציון

"גתות" - הכלי שדורכים בו הענבים להוציא היין קרוי גת וכן כדורך בגת (ישעיהו ס"ג)

"הערמות" - כרי התבואה כמו ויתנו ערמות (דברי הימים ב' ל"א)

"ועומסים" - ענין הטענת משא כמו ויעמוס איש על חמורו (בראשית מ"ד)

"ציד" - מלשון צידה ומזון

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והצורים" - אנשי צור אשר ישבו בירושלים היו מביאים דגים וכל דבר הנמכר והיו מוכרים בשבת לישראל

"ובירושלים" - כאומר אף שהיא עיר קדושה ובה המקדש חללו בה את השבת

מצודת ציון

"דג" - ר"ל קבוצת דגים

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומחללים וגו'" - לקנות בה מיד הצורים

מצודת ציון

"חורי יהודה" - שרי יהודה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כה עשו" - לחלל את השבת

"הזאת" - רצה לומר הידוע לכל

"מוסיפים וגו'" - על החרון שהיה על אבותינו

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כאשר צללו" - כאשר האריכו צללי השערים והוא לפנות הערב כי אז החמה בשפולי הרקיע ומתארך אז צל כל דבר

"ויסגרו" - לבל יבואו הצורים עם דבר ממכרם

"לא יבוא" - למען לא יבוא משא של כל ממכר בשבת דרך פתחים קטנים שהיו שם

מצודת ציון

"צללו" - מלשון צל

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"הרוכלים" - מוכרי הבושם

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מדוע אתם לנים" - כי חשש פן יצא מי אליהם לקנות מה מהם

"אם תשנו" - אם תלינו שם פעם שנית רצה לומר עוד פעם אזי אשלח בכם יד להרוג אתכם

מצודת ציון

"לנים" - מלשון לינה

"תשנו" - מלשון שנית

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר יהיו מטהרים" - רצה לומר שימהרו לטבול ולטהר עצמן ויהיו באים ושומרים את השערים בעוד יום וזהו

"לקדש את יום השבת" - רצה לומר שלא יבאו משקדש היום כי לא לכבוד יחשב לשבת לבא משתחשך (כי כל המשמרות היו מתחדשות משבת לשבת כמ"ש בדברי הימים (א כד)

"גם זאת" - גם הטובה הזאת זכרה לי לזכות

"כרוב חסדך" - גם גמול מעשה הטוב לחסד יחשב וכמ"ש מי הקדמני ואשלם (איוב מ"א)

מצודת ציון

"וחוסה" - ענין חמלה כמו אתה חסת על הקיקיון (יונה ד')

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הושיבו" - רצה לומר הושיבום בבתיהם לקחתם לנשים

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חצי" - קצת מבניהם מדברים לשון אשדודית כלשון עם אמותם

"וכלשון עם ועם" - רצה לומר וכן קצת מבני יתר העובדות גלולים היו מדברים כל אחד כפי לשון עם אמותם

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עמם" - עם נושא עבודות גלולים

"ואכה מהם" - מקצת מהם

"ואמרטם" - תלשתי שער ראשם

"אם תתנו" - אם מעתה תתנו וגו' אזי יהיה עליכם עונש שבועה

מצודת ציון

"ואמרטם" - ענין תלישת השער כמו ואיש כי ימרט ראשו (ויקרא י"ג)

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על אלה" - בעבור נשים עכו"ם חטא שלמה כי הטו את לבבו לחטוא לה'

"ובגוים הרבים וגו'" - ועם שבכל העכו"ם הרבים לא היה מלך חכם כמוהו והדבר קשה להטות לב חכם אחר דעתו

"ואהוב לאלהיו" - והיה אהוב לה' עד שהמליכו על כל ישראל והיה לו להיות א"כ נזהר מאד לקיים מצות ה'

"גם אותו" - עם כל חכמתו ואהבת ה' אליו לא התחכם להשיב כגמול ונשיו העכו"ם יכלו לו לפתותו להטות לבבו אחר דעתן ולחטוא לה'

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולכם" - רצה לומר א"כ כ"ש לכם שאינכם כשלמה היתכן להיות נשמע אליכם אשר תזידו לעשות את כל הרעה וגו' להושיב ולקחת נשים עכו"ם הלא בודאי יטו לבבכם לחטוא לה'

מצודת ציון

"למעול" - ענין חטא ופשע

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומבני יוידע" - אחד מבני יוידע היה חתן לסנבלט צורר היהודים

"ואבריחהו מעלי" - גרשתי הבן ההוא מן העיר על כי לא רצה לגרש אשתו העכו"ם ובעבורו היה עוד סנבלט חותנו רגיל לבוא לירושלים והיה מרגל לדעת כל מה אשר נעשה בה ולכן גרש גם חתנו לבל יוסיף גם סנבלט לבוא עוד

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"זכרה להם" - לענוש אותם על אשר גאלו ומאסו הכהונה בקחתם נשים עכו"ם כי עי"ז נפסלו מן הכהונה

"וברית" - וחללו ברית הכהונה והלוים כי בברית הבטיח להם המקום ב"ה להיות משרתים בבית ה' וכמ"ש ברית כהונת עולם (במדבר כ"ה) ובאו אליו וגרמו לחלל הברית כי נמאסו מן הכהונה

מצודת ציון

"גאלי" - ענין טנוף ומאוס כמו ויגאלו מן הכהונה (לעיל ז')

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וטהרתים" - אבל אני הייתי מטהר אותם מכל עבודת כוכבים כי השביעם בה' שלא יקחו עוד מבנותיהם כמ"ש למעלה

"ואעמידה" - העמדתי משמרות הכהנים והלוים להיות כל אחד במלאכתו בקביעות גמור

מצודת ציון

"משמרות" - כל דבר המוטל על אנשים הרבה לעשות כל אחד בזמנו קרוי משמר כי ישמור לבוא בזמן הקבוע לו ולא יעבור

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולקרבן העצים" - את תקרובת העצים שעל מערכת המזבח קבעתי בעתים מזומנות מתי יבוא כל אחד

"ולבכורים" - קבעתי זמן לבכורים עד מתי יביאו הבכורים מראשית פרי האדמה

"זכרה לי" - הזכות הזאת להטיב לי בעבורה חזק

מצודת ציון

"מזומנות" - ענין הכנה וקביעות כמו לעתים מזומנים (לעיל י')