מצודות על נחמיה ט
<< · מצודות על נחמיה · ט · >>
פסוק א
מצודת דוד
"נאספו" - לירושלים לשוב לה' על מעלם
"ובשקים" - ובלבישת שקים והוא מענין תשובה והכנעה
"ואדמה" - ועפר על ראשם וגם זה מענין תשובהפסוק ב
מצודת דוד
פסוק ג
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת דוד
"ויקם" - על ישוע לבד חוזר וכאומר ויקם וגו' ישוע וכן בני וגו'
"על מעלה הלוים" - על המעלה שהיו הלוים עומדים עליה לדבר בשיר
"בקול גדול" - לעורר את הכוונהפסוק ה
מצודת דוד
"ויאמרו" - אל העם אמרו קומו בזריזות וברכו וגו'
"מן העולם וגו'" - רצה לומר המושל מקצות העולם עד קצתו
"ויברכו" - חזרו פניהם כלפי המקום ב"ה ואמרו הן בני ישראל יברכו שם כבודך אבל אתה מרומם על כל ברכה ותהלה כי אין לספר כל תהלתךפסוק ו
מצודת דוד
"שמי השמים" - הם השמים העליונים אשר המה ממעל השמים הנראים
"וכל צבאם" - הם הכוכבים ומזלות
"ואתה מחיה" - אתה נותן חיות ומזון לכולםפסוק ז
מצודת דוד
"מאור כשרים" - ארז"ל כי נמרוד השליכו לכבשן אש בארץ כשדים וה' הצילו
"אברהם" - המורה על רוב הגדולה שיהיה לאב המון גוים כמ"ש בתורהפסוק ח
מצודת דוד
"לתת לזרעו" - מפני אריכת הדברים חזר לומר שוב מלת לתת וכן דרך המקרא
"ותקם" - וקיימתפסוק ט
מצודת ציון
"עני" - מלשון עינוי
מצודת דוד
פסוק י
מצודת דוד
"הזידו עליהם" - הרשיעו על ישראל להעבידם בקושי ובפרך
"כהיום הזה" - אשר נתפרסם שמך עד מאדפסוק יא
מצודת ציון
"בקעת" - חלקת לשנים
"במצולות" - עומק המים כמו ותשלך במצולות ים (מיכה ז')
"עזים" - מלשון עוז וחזק
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת ציון
"הנחיתם" - הנהגתם כמו ולא נחם (שמות י"ג)
מצודת דוד
פסוק יג
מצודת דוד
"ודבר עמהם" - דברת עמהם
"משמים" - כי הרכין את השמים ופירש על ההרפסוק טו
מצודת דוד
"ולחם" - הוא המן
"לרעבם" - להשביעם מן הרעבון
"לצמאם" - לרוות צמאונם
"ותאמר להם" - הבטחת להם
"נשאת את ידך" - ענין שבועה היא בהרמת ידו אל עצמו וכמו שנאמר אשר נשאתי את ידי וגו' (שמות ו)פסוק טז
מצודת ציון
"ערפם" - הוא מול הפנים
מצודת דוד
"והם ואבותינו" - כפל הדבר לתוספת ביאור
"ויקשו" - הוא ענין מליצה כאלו נתקשה העורף לבל יוכלו להפך הפנים מול ה'פסוק יז
מצודת ציון
"וימאנו" - מלשון מיאון וסירוב
מצודת דוד
"ויתנו ראש" - אמרו לעשות לעצמם ראש לשוב למצרים לעבדם כמאז
"במרים" - בעבור רוב המרי והמרד שהיה בהם רצו לעשות כזאת
"ואתה וגו'" - אבל אתה אלוה סליחות וגו' והעברת פשעם ולא עזבתםפסוק יח
מצודת ציון
"מסכה" - מדבר הניצק וניתך
"נאצות" - ענין כעס ובזיוןפסוק יט
מצודת דוד
"ואתה ברחמיך וגו'" - רצה לומר אף שהיו ראוים לעזבם בעבור מעשיהם אבל אתה ברחמיך הרבים לא עזבתם
"ואת הדרך" - ולהנחותם את הדרךפסוק כ
מצודת ציון
"ומנך" - מלשון מן
"מנעת" - חדלת
מצודת דוד
פסוק כא
מצודת ציון
"כלכלתם" - ענין ספוק הצורך כמו ויכלכל יוסף (בראשית מ"ז)
"בלו" - מלשון בליה ורקבון
"בצקו" - ענין עיסה המחומץ
מצודת דוד
"לא חסרו" - מכל דבר המצטרך
"לא בצקו" - לא נפחו להיות כבצק הזה כאשר יתחמץ ועולה למעלה וכדרך שאר הולכי רגלפסוק כב
מצודת ציון
"לפאה" - לקצה כמו פאת שדך (ויקרא י"ט)
מצודת דוד
"ותחלקם לפאה" - גרשת העובדי כוכבים וחלקתם להיות נפוצים בקצות הארץ
"ארץ סיחון וגו'" - כפל הדבר לתוספת ביאורפסוק כג
מצודת דוד
פסוק כד
מצודת ציון
פסוק כה
מצודת ציון
"בצורות" - מלשון מבצר
"שמנה" - מלשון שמן
"ויתעדנו" - ענין עונג ותענוג כמו מעדני מלך (בראשית מ"ט)
מצודת דוד
"חצובים" - חפירת הבור במקום סלעים קרוי חציבה
"וישמינו" - נעשו שמנים ובעלי בשר
"ויתעדנו" - היו מעדנין עצמם ברוב גודל הטוב שהשפעת להםפסוק כו
מצודת ציון
"גום" - גופם כמו גוית שאול (שמואל א ל"א)
מצודת דוד
"וימרו וימרדו" - הוא כפל ענין במ"ש ויורה על גודל המרידה
"העידו בם" - התרו בם כי רוב המתרים מתרים בעדים למען לא יכחשפסוק כז
מצודת ציון
פסוק כח
מצודת ציון
"וירדו" - ומשלו כמו רדה בקרב אויביך (תהלים ק"י)
מצודת דוד
"וכנוח להם" - וכאשר היה להם מנוחה מן העובדי כוכבים
"ויזעקוך" - זעקו אליך
"רבות עתים" - רצה לומר לא פעם ולא שתים כי אם בעתים מרובותפסוק כט
מצודת ציון
"ותעד" - ענין התראה
מצודת דוד
"ותעד בהם" - היית מתרה בהם ע"י הנביאים
"ובמשפטיך וגו'" - רצה לומר אף בעשיית משפטיך לא עשו לקיים מצות ה' כי אם עשו שלא לשמה ואף בדרך חטא כענין הריגת החוטאים בכדי להתנקם נקמתו וכדומה
"אשר יעשה וגו'" - רצה לומר המשפטים אשר אם יעשה אותם האדם ישיג החיים בעבורם הנה המה חטאו בם
"כתף סוררת" - כאדם המסיר כתפו ופונה ללכת מחברופסוק ל
מצודת דוד
"ותמשוך" - רצה לומר משכת עליהם חסד
"ברוחך" - ברוח נבואה הבאה מעמך
"ולא האזינו" - לא הטו אוזן לשמועפסוק לב
מצודת ציון
"התלאה" - ענין יגיעה וטורח כמו את כל התלאה (שמות י"ח)
מצודת דוד
"הברית" - הגמול שהבטחת בברית
"אל ימעט" - רצה לומר יחשב לפניך למרובים וימרקו כל פשעי עמך
"אשר מצאתנו" - אשר מצא אותנו וחוזר ומפרש למלכינו וגו'
"מימי מלכי אשור" - שהיו הראשונים אשר הרעו לישראלפסוק לג
מצודת דוד
"ואתה צדיק" - הדין עמך על כל התלאה הבאה עלינו
"כי אמת עשית" - כי אתה היית מאמת ומקיים כל מה שהבטחתנו
"ואנחנו הרשענו" - ולא עשינו כגמול הראויפסוק לד
מצודת דוד
פסוק לה
מצודת ציון
"ממעלליהם" - ממעשיהם כמו עולל לי (איכה א')
מצודת דוד
פסוק לו
מצודת דוד
פסוק לז
מצודת ציון
"גויותינו" - ענין גוף
מצודת דוד
"מרבה וגו'" - כי מלכי פרס לוקחים מהם המס וכל דבר היפה אף נעים
"כרצונם" - עושים כרצונם
<< · מצודות על נחמיה · ט · >>
- ^ כך גירסת לובלין (הוצאת אוצר הספרים) שנמצא גם בהיברובוקס. וזו גירסה הגיונית יותר מאשר "הייתי"