מצודות על מלכים א יא
<< · מצודות על מלכים א · יא · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 21 פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 22 פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 23 פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 24 פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 25 פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 26 פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 27 פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 28 פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 29 פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 30 פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 31 פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 32 פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 33 פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ואת בת פרעה" - לפי שהיתה חביבה עליו מכולן לזה פרטה לעצמהפסוק ב (כל הפסוק)
מצודת דוד
"מן הגוים" - על החתיות חוזר שהם משבעה העכו"ם שאמרה התורה (דברים ז ג-ד) לא תתחתן בם וגו' כי יסיר וגו'
מצודת ציון
"אכן" - באמתפסוק ד (כל הפסוק)
מצודת דוד
"אחרי אלהים אחרים" - רצה לומר להניח אותן ללכת הן אחרי אלהים אחריםפסוק ה (כל הפסוק)
מצודת דוד
"וילך שלמה" - על שלא מיחה בנשיו ההולכות מעלה עליו הכתוב כאילו הלך אחריהם
מצודת ציון
"מלכום" - הוא מולך
"שקץ" - כנהו בלשון גנאי והוא ענין תעובפסוק ו (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ולא מלא" - לא השלים אחרי דבר ה' למחות בנשיו המחללות דברופסוק ז (כל הפסוק)
מצודת דוד
"אז יבנה" - רצה לומר כאשר הניח לנשיו אז נחשב לו כאלו הוא בנה במה וגו'
"בהר" - הוא הר הזיתיםפסוק ח (כל הפסוק)
מצודת דוד
"וכן עשה וגו'" - להעלים עין מכל נשיו הנכריות המקטירות וגו'פסוק ט (כל הפסוק)
מצודת דוד
"פעמים" - פעם בגבעון ופעם אחר תפלתו אבל ביתר הפעמים דבר עמו על ידי נביא
מצודת ציון
"ויתאנף" - מלשון אף וכעספסוק יג (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ולמען ירושלים" - לפי שנבחרה להיות בה בית המקדש ובכדי להעמיד כל עניני הבית על מכונו מהראוי הוא אשר ימלוך בה מלך מזרע בונה הבית להיות חושש וזריז במעשה אביו
"שבט אחד" - על יהודה יאמר ואף בנימין נכלל עמו על כי ירושלים עיר המלוכה היתה לנחלה לשניהם והוא היה טפל ליהודהפסוק יד (כל הפסוק)
מצודת דוד
"הוא באדום" - רצה לומר הוא מזרע המלך שמלך באדום
מצודת ציון
"שטן" - מקטרג להסית אנשיו ללחום בופסוק טו (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ויך" - רצה לומר כי יואב הכה כל זכר באדום ובעבור מרבית חלליו היה דוד מקברם לרחמנות וחמלה
"את אדום" - רצה לומר באדום
"בעלות יואב" - כשעלה יואב שמה להכותם היה שם דוד לקבר החלליםפסוק יז (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ויברח" - אז ברח אדד והוא הדדפסוק יח (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ויתן" - פרעה נתן לו בית לשבת בה ואמר לתת לו לחם מאכלו ואף נתן לו ארץ לנחלה
"ויקומו ממדין" - כי ברחו דרך מדין ומשם באו לפארן ולקחו עמהם אנשים משם ללכת למצרים במרבית אנשים להיות נראה בעיני פרעה לשר וגדולפסוק יט (כל הפסוק)
מצודת ציון
"הגבירה" - המלכהפסוק כ (כל הפסוק)
מצודת דוד
"בית פרעה" - בבית פרעה
"בתוך בני וגו'" - להיות מגודל עמהם ודומה להם
מצודת ציון
"ותגמלהו" - ענין הפרדת היונק משדי אמו כמו (בראשית כא ח)ביום הגמל את יצחקפסוק כא (כל הפסוק)
מצודת דוד
"אל ארצי" - כי חשב לאסוף אנשים ללחום בישראל בשמעו שמת המלך ושר הצבא המכים באדום וכאלו עמהם מתה הגבורה מישראלפסוק כב (כל הפסוק)
מצודת דוד
"כי מה אתה" - רצה לומר וכי מה אתה חסר בהיותך עמי בתמיה ומדוע תבקש ללכת אל ארצךפסוק כד (כל הפסוק)
מצודת דוד
"בהרוג" - בעת שהרג דוד חיל הדדעזר ברח אז רזון וקבץ אליו אנשים ויהי להם לראש ובשוב הדד לארצו הלך גם הוא ואנשיו אל דמשק ומשלו בה והיה דעתו להתחבר עם הדד וללחום בישראל
מצודת ציון
"גדוד" - חיל אנשיםפסוק כה (כל הפסוק)
מצודת דוד
"וימלוך" - ומלך הוא בארם ולא נציב מלך מישראל
"ויקץ" - מאס בישראל ולא אבה שימשל עוד בארם כאשר מאז ששם דוד נציבים בארם כמו שנאמר בשמואל ב' (ח י)
"כל ימי שלמה" - מעת שסרח עד יום מותו
"ואת הרעה" - רצה לומר רעתו של רזון היתה עם הרעה אשר עשה הדד כי אם היה לבדו לא היה יכול לו
מצודת ציון
"ויקץ" - מאס כמו (שם כז מו) קצתי בחייפסוק כו (כל הפסוק)
מצודת דוד
"וירם יד" - מרד בו בעוד היה עבד לו
"אפרתי" - מבני אפריםפסוק כז (כל הפסוק)
מצודת דוד
"סגר וגו'" - רצה לומר מאז היתה פרוצה חומת עיר דוד לצאת ולבוא בה אל המלך להגיש אליו דברי ריבותם והנה שלמה סגר הפרצה כאילו אינו חושש לעשות משפט העם
"וזה הדבר" - רצה לומר בדבר הזה מרד במלך אשר גינה מעשיו בפרסום ואמר שלמה בנה את המלוא ודוד הלא הניחו פנוי להתאסף בו לעת הצורךפסוק כח (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ויפקד אותו" - מאז עד לא הרים בו יד מינהו על סבל בית יוסף רצה לומר לגבות מהם המס
"כי עושה מלאכה" - רצה לומר שהוא מהיר וזריז במעשיו
מצודת ציון
"ויפקד" - ענין מנוי וגזברות כמו (שם לט ה) מאז הפקיד אותו
"סבל" - משא המספסוק כט (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ושניהם לבדם" - ולא היה שם מי לגלות הדבר אשר יעשה
"ויהי בעת ההיא" - כאשר מינהו ויצא מירושלים ללכת לגבות המס
"והוא" - על אחיה השילוני חוזרפסוק ל (כל הפסוק)
מצודת דוד
"שנים עשר קרעים" - רצה לומר י"ב חתיכות או קרעים ממש ובי"ב קרעים יש י"ג חתיכות ונתן לירבעם י"א חתיכות ובהם עשרה קרעים לרמוז על עשרה שבטים ובידו נשאר ב' חתיכות ובהם קרע אחד לרמוז ששבט יהודה ישאר למלכות בית דוד ושבט בנימן נכלל בשבט יהודה והיו טפלים להם והלוים הלא ישבו בין כל שבטי ישראל ולא יחשבו כלל
מצודת ציון
"ויתפוש" - ואחזפסוק לא (כל הפסוק)
מצודת דוד
"קח לך וגו'" - להיות לאות ולסימןפסוק לג (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ולא הלכו בדרכי" - לא לימד אותן ללכת בדרכי וגו' כאשר עשה דוד אביו
"אשר עזבוני" - רצה לומר הניח את נשיו לעזוב אותי ולהשתחות לעבודת גילוליםפסוק לד (כל הפסוק)
מצודת דוד
"כי נשיא אשיתנו" - כל ימיו אשים אותו לנשיא על כל ישראל כאשר הוא עתה
"את כל הממלכה" - רצה לומר שום דבר מן הממלכה לא אקח מידו ודוגמתו (שמות כ י) לא תעשה כל מלאכה ורצה לומר שום מלאכה
מצודת ציון
"אשיתנו" - אשימנו כמו (תהלים יב ו)אשית בישעפסוק לו (כל הפסוק)
מצודת דוד
"לדוד עבדי" - להיות מזרעו מלך מושל
"ניר" - רצה לומר מלך מושל וכן הוא אומר (תהלים קלב יז) ערכתי נר למשיחי ויקרא המלך כן על שם שמשפיע ומאיר ובאורו נראה אור
מצודת ציון
"ניר" - כמו נרפסוק לז (כל הפסוק)
מצודת דוד
"בכל אשר תאוה נפשך" - רצה לומר למשול ממשל רבפסוק לח (כל הפסוק)
מצודת דוד
"בית נאמן" - בית מלכות מתקיימת
מצודת ציון
"נאמן" - מתקיים כמו (שמואל ב ז טז)ונאמן ביתךפסוק לט (כל הפסוק)
מצודת דוד
"אך לא כל הימים" - כי בימי המשיח תשוב כל המלוכה לזרע דוד
"ואענה" - במה שאקח מידם עשרת השבטים
"למען זאת" - על שסרח שלמה
מצודת ציון
"ואענה" - מלשון עינוי ויסוריןפסוק מ (כל הפסוק)
מצודת דוד
"אל שישק" - לא זהו שנשא שלמה בתו
"להמית וגו'" - בעבור שהרים בו יד ומתחילה ראה להזכיר הסיבה אשר בעבורה נתגאה ירבעם להרים יד במלך