פתיחת התפריט הראשי

מצודות על ישעיהו נא


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואל מקבת" - אל נקב הבור אשר יצאתם מנקרה

"אל צור" - אל הסלע אשר נחצבתם ממנו

"רודפי צדק" - המחזרים לעשות צדק

מצודת ציון

"חוצבתם" - כן נקרא חתוך וכריתות הסלע בלשון המקרא וכן וגם יקב חצב בו (לעיל ה)

"מקבת" - מלשון נקב ועש"ז נקרא הפטיש מקבת כי ראשו האחד חד ובו נוקבין הסלע

"נקרתם" - ענין בקוע ונקב כמו בנקרת הצור (שמות לג)

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אחד קראתיו" - עם כי היה יחידי בארץ כנען ולא היה מי שם ממשפחתו להחזיק בידו עכ"ז אני קראתיו וגדלתיו וברכתי אותו וארבה את זרעו וכאומר כמו שעשיתי עם אברהם אעשה עמכם עם שאתם יחידים בין העכו"ם ואין מי יחזיק בידכם

"ואל שרה" - ר"ל שרה היא נקב הבור וגו' כי היא ילדה אתכם

"הביטו אל אברהם" - בזה יפרש המקרא שלפניו ור"ל אברהם הוא הצור אשר נחצבתם ממנו והביטו בו לראות מה נעשה עמו

מצודת ציון

"תחוללכם" - ענין הולדה ויצירה כמו ותחולל ארץ (תהלים צ)

"קראתיו" - ענין גדולה ורוממות כמו שלישים וקרואים (יחזקאל כג)לפי שדרך הגדולים להיות נקראים לכל דבר חשיבות

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תודה" - קול הודאה על הניסים ועל הנפלאות

"כל חרבותיה" - כל המקומות החרבות

"כי נחם" - המקום ינחם את ציון כי תשוב ותכונן כמאז ואמר בלשון עבר כדרך הנבואה בהרבה מן המקומות כי הדבר ברור כאלו כבר נעשתה

מצודת ציון

"כעדן" - הוא אשר הגן נטוע בו כמ"ש ויטע גן בעדן (בראשית ב)

"וערבתה" - ענינו כמו מדבר וכפל הדבר במ"ש

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומשפטי לאור עמים" - ומשפט משיחי יצא להאיר עיני העמים בדברי ריבותם כמ"ש ושפט בין הגוים וגו' (שם)

"ארגיע" - בזה אמציא מרגוע והשקט לכל אומה ואומה כי לא תוסיף להלחם זו בזו כמ"ש לא ישא גוי אל גוי חרב וגו' (שם)

"כי תורה" - אשר מאתי תצא תורה וכמ"ש כי מציון תצא תורה (לעיל ב) כי מלך המשיח יורה את העמים ללכת בדרכי ה'

"ולאומי וגו'" - כפל הדבר במ"ש

מצודת ציון

"ולאומי" - ענינו כמו עמי וכן ולאום מלאום יאמץ (בראשית כה)

"האזינו" - הטו אוזן לשמוע

"תורה" - מלשון הוראה ולמוד

"ארגיעה" - מלשון מרגוע והשקט וכן וזאת המרגעה (לעיל כח)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישפוטו" - במשפט הראוי להם

"איים יקוו" - יושבי האיים יקוו אלי לשום בטחונם בי

"ואל זרועי" - כפל הדבר במ"ש

"קרוב צדקי" - הצדק שיבא להם קרוב הוא לבא וכאילו כבר יצא ישעי

מצודת ציון

"יקוו" - מלשון תקוה

"ייחלון" - מלשון תוחלת ותקוה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והארץ" - שלטוני הארץ ירקבו כבגד הנרקב

"ויושביה" - שאר העם

"וישועתי" - אבל ישועתי לישראל לעולם תהיה ולא תושחת

"וצדקתי" - הצדקה שאעשה לישראל לא תשבר ותתקיים לעולם

"כי שמים" - רצה לומר עכ"ז יושחתו שרי מעלה כעשן הכלה והולך לו

"שאו לשמים עיניכם" - הסתכלו כלפי השמים וראו שרי מעלה של צבאות העכו"ם כמה הם חזקים ורב ממשלתם והביטו אל שלטוני הארץ אשר מתחת כמה הם מושפעים בטובה הרבה על ידי שריהם של מעלה

מצודת ציון

"והביטו" - ענין ראיה

"נמלחו" - ענין השחתה וכליון כמו ובלוי מלחים (ירמיהו לח)

"תבלה" - מלשון בליה ורקבון

"תחת" - ענין שבירה כמו חתתה קשתותם (שם נא)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומגדפותם" - כפל הדבר במ"ש

"חרפת אנוש" - מחרפת האומות שמחרפים על איחור הגאולה

"יודעי צדק" - הנותנים לב לדעת צדקה

מצודת ציון

"ומגדפתם" - ענין חרפה כמו אשר גדפו (לעיל לז)

"אל תחתו" - אל תשברו

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישועתי" - כפל הדבר במ"ש

"וכצמר וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"וצדקתי" - הצדקה שאעשה לישראל תתקיים לעולם

"כי כבגד" - העש יאכל את העכו"ם כאשר יאכל את הבגד רצה לומר העכו"ם יכלו כבגד הנאכל מהעש ולפי שהמשילם לבגד אמר יאכלם עש כמו לשון הנופל בבגד

מצודת ציון

"עש" - שם תולעת האוכלת הבגד

"סם" - שם תולעת האוכלת הצמר ודומה לו כמסוס נוסס (לעיל י)

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מחוללת תנין" - אשר הרעידה את פרעה

"המחצבת רהב" - אשר חצבת את מצרים כחוצב באבנים ר"ל שהכה בם מכה רבה

"עורי עורי" - הנביא התפלל ואמר עורי וגו' וחוזר ומפרש זרוע ה' עורי כבימי קדם וגו' ר"ל הראה כח זרועך כמו בימי קדם ומימות עולם

מצודת ציון

"עורי" - מלשון התעוררות והכפל לחזק

"המחצבת" - זה הלשון יאמר על הכורת אבנים וכן וגם יקב חצב בו (לעיל ה)

"רהב" - כן יקרא מצרים כמ"ש לכן קראתי לזאת רהב (לעיל ל)

"מחוללת" - מלשון חיל וחלחלה

"תענין" - כן יקרא פרעה מלך מצרים כמ"ש התנין הגדול (יחזקאל כט)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מי תהום רבה" - המחרבת מי תהום רבה וגדולה וכפל הדבר במ"ש

"השמה" - אשר שמה עומק הים להיות בה דרך שיעברו בו ישראל אשר גאלת ממצרים

"המחרבת ים" - אשר עשה את הים לחרבה

מצודת ציון

"המחרבת" - מלשון חורב ויובש

"תהום" - כן נקרא מקום מים רבים

"רבה" - גדולה

"השמה" - מלשון שימה

"מעמקי" - מלשון עומק

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישיגון" - כאלו הששון והשמחה רודפת אחריהם וישיגון אותם

"נסו" - ינוסו ויברחו מהם

"ופדויי וגו'" - זהו גמר תפלתו שאמר הן ידעתי אשר ישראל שיפדם ה' מן העכו"ם ישובון לארצם ויבואו לציון ברנה ועל ראשם תהיה השמחה עד עולם כי לא יגלו עוד

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חציר ינתן" - אשר הוא נתון בעולם כחציר הזה אשר ימול ויבש והוא כפל ענין במ"ש

"מי את" - ר"ל בת צדיקים כמותך ומלאה זכיות למה תיראי מאנוש אשר סופו למות

"אנכי אנכי" - כאלו המקום משיב לומר אנכי הוא המנחם אתכם והם א"כ תנחומין שיש בהם ממש

מצודת ציון

"חציר" - דשא ועשב

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותשכח ה' עושך" - שכחת השגחת ה' המגדל והמרומם אותך והכל שלו כי הוא נוטה שמים וגו'

"ותפחד" - בכל עת תפחד מפני חמת האויב המציק כאשר הכין מחשבות להשחיתך

"ואיה המציק" - רצה לומר הלא מחר בא ואיננו כי ימות לשחת ואם כן למה שכחת השענת המקום ותפחד ממנו

מצודת ציון

"עושך" - ענין הגדלה והרמה כמו הוא עשך ויכוננך (דברים לב)

"חמת" - מלשון חמה וכעס

"המציק" - מלשון צוקה וצרה

"כונן" - מלשון הכנה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא ימות לשחת" - אף עודו בגולה לא ימות להיות נשחת מכל וכל ואף לא יחסר לו די לחמו וספוקו

"מהר צועה להפתח" - הנוע וטלטול הגולה ימהר להפתח וילך לו ואמר בלשון שאלה מן החבוש במאסר ורצה לומר לא יהיה עוד מטולטל בגולה

מצודת ציון

"צעה" - הוא ענין טלטול הנוע ממקום למקום וכן ושלחתי לו צועים וצעהו (ירמיהו מח)

"להפתח" - ענין התרת המאסר וכן אסוריו לא פתח (לעיל יד)

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ה' צבאות שמו" - לפי שהוא מושל בצבאות מעלה ומטה

"ואנכי וגו'" - ר"ל ולמה לא תשען עלי הלא אנכי ה' אלהיך והכל בידי פעם בוקע מי הים לבל ילך במהלכו ופעם יצוה שירומו הגלים ויהמו בקול גדול

מצודת ציון

"רוגע" - ענין בקוע כמו עורי רגע (איוב ז)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולאמר לציון" - כל העכו"ם יאמרו על בני ציון שהמה עמי כי יהיה נראה בהם שפע טובה מרובה

"וליסוד ארץ" - שיהיו מיוסדים אלו הנמשלים גם לעפר הארץ כמ"ש ושמתי את זרעך כעפר הארץ (שם יג)

"לנטוע שמים" - שיהיו נטועים על אדמתם עם ישראל אשר עליהם נאמר ככוכבי השמים כמו שכתוב הבט נא השמימה וספור הכוכבים וגו' כה יהיה זרעך (בראשית ט"ו)

"ובצל ידי כסיתיך" - מעולם הגנתי עליך מן האויב בזכות התורה

"ואשים דברי בפיך" - דברי התורה שמתי בפיך לדבר בם

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את קובעת" - השמרים הקבועים בתחתית כוס התרעלה כבר שתית ומצית את הכל ולא נשאר מאומה ר"ל כל הרעות הכתובות כבר באו עליך ולא תוסיף לבוא עוד

"אשר שתית" - אשר עד הנה שתית כוס החמה הבא מה' ונתמרק א"כ העון

"התעוררי" - זהו מאמר הנביא בבשורה הקיצי מתרדמת הצער וקומי

מצודת ציון

"התעוררי" - מלשון הערה והקיצה מהשינה

"קבעת" - מלשון קבע והם השמרים הקבועים בתחתיות הכוס

"התרעלה" - יתכן שהוא מלשון ערל בהפוך ור"ל כוס משקה המטמטם את הלב לרוע תכונתו והוא משל על הפורעניות וכן סף רעל (זכריה יב)

"מצית" - מלשון מציצה כמו למען תמוצו והתענגתם (לקמן סו)

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אין מנהל לה" - עודה בבבל לא היה בה מנהיג מי מאנשיה

"ואין מחזיק" - לא היה מי להחזיק בידה שלא תפול לארץ כי מכולם אפס הכח והממשלה

מצודת ציון

"מנהל" - ענין הנהגה כמו נהלת בעזך (שמות טו)

"מחזיק" - אוחז

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מי אנחמך" - תחסר הבי"ת והוא כמו במי אנחמך ר"ל את מי אביא לראיה ולדוגמא לומר שגם לו קרה כמקרך שיהיה לך לתנחומין כי כן דרך בני אדם להתנחם בזה וכאומר הנה באמת לא קרה למי כמקרך

"והרעב והחרב" - הוא פי' על השוד והשבר כי השבר הוא הרעב וכן נאמר בשברי לכם מטה לחם (ויקרא כ"ו) והשוד הוא שדידת גייסות הבאים בחרב במלחמה

"והשוד והשבר" - עכשיו יפרש מה הם השתים ואמר שהם השוד והשבר

"שתים" - צרה כפולה קרה לך ומי הוא אשר ינודד בראש עליך לנחמך כי כולם קמו עליך

מצודת ציון

"קוראותיך" - מלשון מקרה

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שכבו וגו'" - מתי רעב וחרב שכבו בחוצות ואין קובר להם

"כתוא מכמר" - ר"ל נשאר שוכב במקום שהומת כשור הבר הנלכד ברשת שהוא שם במקום שנלכד וא"א לו לזוז ממקומו

"בניך עלפו" - מחסרון לחם ומים

מצודת ציון

"עלפו" - ענין חלשות הלב והעדר ההרגשה כמו תתעלפנה הבתולות (עמוס ח)

"כתוא" - הוא שור הבר והוא בהפוך מן ותאו וזמר (דברים יד)וכמו כבש כשב

"מכמר" - רשת הלוכד כמו ופורשי מכמורת (לעיל יט)

"חמת" - מלשון חמה וכעס

"גערת" - ענין צעקת נזיפה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לכן" - הואיל וקבלת גמול עונך שמעי עתה זאת וגו'

"ושכורת" - מבולבלת כשכור לא משתיית יין כ"א מצרה ויגון

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנה לקחתי מידך וגו'" - רצה לומר עוד לא יהיו הצרות פקודות אצלך

"את קובעת" - השמרים הקבועים בתחתית הכוס והוא כפל ענין במ"ש

"ואלהיך יריב עמו" - אשר יריב ריב עמו לקחת נקמתם מיד המריעים להם

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותשימי" - עשית גופך כארץ להיות מדרס להם כי סבלת עולם

"וכחוץ לעוברים" - ושמת גופך כחוצות העיר להיות מדרך הרגל לעוברים ושבים והוא כפל ענין במ"ש

"שחי ונעבורה" - כפוף עצמך להשתטח בארץ ונעבור עליך

"ושמתיה ביד מוגיך" - את הכוס התרעלה ההיא אשים ביד הכשדים הממסים אותך במכאוב וצרות הם ישתו הכוס ההוא רצה לומר הם יקבלו הפורעניות

מצודת ציון

"מוגיך" - מלשון המגה והמסה

"שחי" - ענין כפיפה והשפלה כמו וישח אדם (לעיל ב)

"גוך" - גופך כמו גוי נתתי למכים (לעיל ג)

"וכחוץ" - הוא השוק מקום הלוך בני אדם וכן מחוץ האופים (ירמיהו לז)