פתיחת התפריט הראשי

מצודות על יחזקאל י


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נראה אליהם" - על הכרובים ברקיע אשר ממעל להם וכפל הדבר לתוספת ביאור

"כאבן ספיר" - על הרקיע היה דבר מזהיר כאבן ספיר כמראה דמות כסא

"על ראש הכרובים" - הם ארבע חיות המרכבה וכן נאמר שם ודמות על ראשי החיה רקיע (לעיל א) וקראם כרובים כי תינוק הוא בל' ארמי רביא ותואר מראה גוף כל החיות היו בדמות בן אדם כמ"ש וזה מראיהן דמות אדם להנה (שם א')

מצודת ציון

"אל הרקיע" - על הרקיע

"הכרובים" - תרגום של תנוק הוא רביא

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויבוא לעיני" - לבוש הבדים בא שמה ואני ראיתיו בא

"אל בינות לגלגל" - אל בין האופנים

"אל תחת לכרוב" - ר"ל אל חלק המקום מהם שהוא מתחת לכרוב והוא בשפולי האופנים

"ומלא" - ר"ל בהיותך שם תושיט ידך למלא חפניך גחלי אש מבין הכרובים וזרוק אותם על העיר והוא סימן השחתה כאכילה באש

"ויאמר" - היושב על הכסא ולקצר סמך על המבין וכפל מלת ויאמר יורה על הזרוז

מצודת ציון

"בינות" - מלשון בין

"לגלגל" - למ"ד במקום ה"א הידיעה והם האופנים וקראם בשם הכללי

"לכרוב" - כמו הכרוב

"חפניך" - כן יקרא פיסת היד כמו מלא חפניכם (שמות ט)

"לכרובים" - כמו הכרובים

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והענן מלא" - הענן היה ממלא את החצר הפנימית והיא עזרת כהנים

"מימין לבית וגו'" - כשבא שמה לבוש הבדים עמדו הכרובים ברוח דרומי מהבית

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והחצר" - הוא החצר הפנימי

"את נוגה" - הארה וזריחה מכבוד ה'

"וירם כבוד ה'" - השכינה נסתלקה מעל הכרוב שעל הכפורת וירדה על מפתן בית קה"ק (ואולי זהו הסילוק האמור למעלה או שחזרה על הכרובים וחזרה ונסתלקה)

מצודת ציון

"וירם" - מלשון הרמה וסלוק

"הכרוב" - קראם בשם הכללי

"מפתן" - אסקופה

"נוגה" - ענין הארה וזריחה

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כקול אל שדי בדברו" - במקום שהיה הקול נשמע היה חזק מאד כקול אל שדי בדברו בסיני שנאמר שם את הדברים וגו' קול גדול (דברים ה)

"עד החצר החיצונה" - הקול לא היה נשמע אלא עד החצר החיצונה והיא עזרת הנשים ובהגיע שמה היה נפסק הקול

"וקול כנפי הכרובים" - ואז היה נשמע קול כנפי הכרובים מוליכי המרכבה כשהן עופפים משם ובפריחתן יגעו הכנפים זה בזה ומשמיעים קול

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויהי בצותו" - מיד כשצוה המקום ב"ה את האיש לבוש הבדים שממקום עמדו בין האופנים יושיט יד לקחת האש מבין הכרובים מיד בא ועמד אצל האופן ר"ל בין האופנים

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויקח" - לבוש הבדים לקח האש מיד הכרוב ויצא משם

"וישא" - לקח משם אש ונתן אל חפני לבוש הבדים

"וישלח הכרוב" - אחד מן הכרובים הושיט ידו בין הכרובים אל האש אשר ביניהם

מצודת ציון

"וישלח" - ענין הושטה

"וישא" - ענין לקיחה כמו ישא ברכה (תהלים כד)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וירא" - היה נראה שיש אל הכרובים תבנית יד אדם יוצא תחת כנפיהם אשר בו לקח אחד מהם את האש

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אבן תרשיש" - הוא מראה התכלת

"אופן אחד" - אצל כל כרוב היה אופן אחד

"כעין" - כגוון

מצודת ציון

"כעין" - כגוון

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומראיהם" - מראה ציורם של ארבעת האופנים היה אחד זה כזה והיו כמראית האופן העשוי בתוך האופן זה ממזרח למערב וזה מצפון לדרום שאז יכול הוא להתגלגל לכל רוח מבלי סבוב והחזרה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר יפנה הראש" - הוא הכרוב שהוא המניע וראש התנועה

"אחריו ילכו" - אחר הראש ילכו האופנים ולא היו מסבבים עצמם בלכתם כי יכולים היו ללכת לכל צד מבלי סבוב

"בלכתם" - בזה יפרש המקרא שלפניו לומר הנה בעבור זה על ארבעת צדדיהם בחפץ לכתם ילכו ולא יסבו בלכתם הואיל והיו מתגלגלים לכל צד

מצודת ציון

"רבעיהם" - תרגם יונתן סטריהון והוא מלשון רבע כי כל צד הוא רבע כי ארבע צדדים יש

"יסבו" - מלשון סבוב והפנה

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לארבעתם אופניהם" - ר"ל כן היה לכל ארבעת החיות ולאופניהם שמלבד המראה המיוחד להם היו מלאים מהרבה גוונים מחולפים

"מלאים עינים סביב" - היו מלאים הרבה גוונים מחולפים בכל סביבם אבל מראיהם העיקרי המיוחד אל האופנים היה כעין אבן תרשיש כמ"ש למעלה ומראה העיקרי המיוחד אל החיות היה כגחלי אש כמ"ש ודמות החיות מראיהם כגחלי אש (לעיל א)

"וכל בשרם" - של גופי החיות

"וגבהם" - הוא הגובה מאחורי הגוף

מצודת ציון

"בשרם" - על גופם יאמר בלשון שאלה

"וגביהם" - כן נקרא אחורי הגוף כמו על גבי חרשו חורשים (שם קכט)

"עינים" - גוונים

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לאופנים להם" - ר"ל להאופנים ההם שמעתי באזני קול קורא אותם בשם גלגל

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פני אדם" - הוא אפי רברבי מבן אדם

"פני הכרוב" - הוא הנהפך מפני השור כי ארז"ל יחזקאל בקש רחמים ואמר אין קטגור נעשה סנגור כי פני השור יזכיר מעשה העגל שחטאו בו ישראל ונהפך פני השור לפני כרוב והוא אפי זוטרי מבן אדם

"לאחד" - לכל חיה היו ארבעה פנים

מצודת ציון

"הכרוב" - תרגום של תינוק הוא רביא

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וירומו הכרובים" - ראה שהכרובים נסתלקו ממקומם

"היא החיה" - ר"ל אין זה ענין אחר אלא היא החיה בעצמה אשר ראיתי על נהר כבר עם כי אז ראה פני שור ועתה ראה במקומו פני כרוב

מצודת ציון

"וירמו" - ענין סלוק והפרשה

"החיה" - קרא בשם כללי

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובלכת" - ר"ל לא נשתנה התנועה ממה שהיתה ובעת ילכו הכרובים ילכו גם האופנים אצלם ובעת ינשאו הכרובים את כנפיהם להתרומם מעל הארץ לעלות למעלה לא יסבו גם האופנים מאצלם

מצודת ציון

"ובשאת" - מלשון נשיאה והרמה

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בעמדם" - בעת יעמדו הכרובים יעמדו גם האופנים ובעת ירומו למעלה ירומו עמהם כי רצון החיה הוא באופנים וכאשר יעשו החיות יעשו גם האופנים

מצודת ציון

"אותם" - עמהם

"רוח" - ענין רצון

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מעל מפתן הבית" - כי שם היה כמ"ש למעלה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עליהם" - על הכרובים

"לעיני בצאתם" - בעיני ראיתי בעת יצאו מבית קה"ק מעל המפתן

"והאופנים לעומתם" - גם האופנים היו מתרוממים לעומת הכרובים ובשוה להם

"ויעמוד" - דמות המרכבה עמד בפתח שער בית ה' המזרחי ר"ל בפתח ההיכל הפונה למזרח לא הפתח הפונה למערב לבית קה"ק

"וישאו" - נשאו כנפיהם למעלה

מצודת ציון

"לעומתם" - ר"ל בשוה להם

"הקדמוני" - המזרחי

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואדע" - ידעתי אז אשר הכרובים שראיתי המה החיה עצמה

"היא החיה" - ר"ל היא עצמה החיה אשר ראיתי וגו' עם כי עתה היה פני כרוב במקום פני שור

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארבעה וגו'" - ר"ל כי כל אחד מארבעה הפנים אשר בכל צד היה כלול מארבעה ולכל אחד מהפנים היה ארבעה כנפים ודמות ידי אדם היו תחת כנפיהם

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"איש" - כל אחד מהם הלכו אל עבר מול פניו כי היו להם פנים לכל רוח ובכל עבר שילכו הנה הלכו מול פניהם וכאומר בעבור כל זה שפטתי לדעת שזו היא החיה בעצמה אשר ראיתי על נהר כבר

"מראיהם" - ר"ל זהו מראיהם שראיתי על נהר כבר

"ואותם" - והם עצמם אשר ראיתים אז

"ודמות פניהם" - צורות פניהם המה דמיון הפנים אשר ראיתי על נהר כבר

מצודת ציון

"ואותם" - ועצמם וכן והשיאו אותם עון אשמה (ויקרא כב)

"עבר" - פאה וצד