מצודות על חבקוק א ח
<< | מצודות על חבקוק • פרק א' • פסוק ח' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְקַלּ֨וּ מִנְּמֵרִ֜ים סוּסָ֗יו וְחַדּוּ֙ מִזְּאֵ֣בֵי עֶ֔רֶב וּפָ֖שׁוּ פָּרָשָׁ֑יו וּפָֽרָשָׁיו֙ מֵרָח֣וֹק יָבֹ֔אוּ יָעֻ֕פוּ כְּנֶ֖שֶׁר חָ֥שׁ לֶאֱכֽוֹל׃
מצודת דוד
"ופשו פרשיו" - פרשיו מתרבים בכל יום ואינם מתמעטים כי אין מי מהם נופל במלחמה
"ופרשיו מרחוק יבואו" - ר"ל עם היות שפרשיו באו ממקום רחוק לא ייגעו ולא ייעפו בדרך אבל יעופו כמו הנשר הממהר לעוף להשיג האוכל
"וחדו" - הכשדים עצמם יחדו שניהם לטרף טרף במהירות רב יותר מן הזאבים הטורפים בערב הממהרים לטרוף בעבור הרעבון שלא אכלו כל היום
"וקלו" - למהר לרוץ במלחמה
מצודת ציון
"מנמרים" - שם חיה קלת המרוץ
"וחדו" - ענין שנון וחריפות כמו כחרב חדה (ישעיהו מט)
"ופשו" - ענין רבוי כמו כי תפושו (ירמיהו נ)
"פרשיו" - הם הרגילים לרכוב על הסוסים
"יעפו" - מלשון עפיפה ופריחה
"חש" - ענין מהירות כמו חשתי ולא התמהמהתי (תהלים קיט)