מצודות על הושע ו


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וירפאנו" - והוא ירפא אותנו כי הכל ממנו ובידו

"יך" - הוא הכה אותנו והוא יניח תחבושת על המכה וכפל הדבר במ"ש

"כי הוא טרף" - ולא בכח ידו גבר האויב

"לכו ונשובה" - מוסב למעלה לומר הנה בעת יצר להם יאמרו כה זה לזה לכו ונשובה אל ה' 

מצודת ציון

"לכו" - הוא ענין לשון זרוז

"יך" - מלשון הכאה

"ויחבשנו" - ענין קשירת המטלית על המכה והשבירה כמו ולנשברת לא חבשתם (יחזקאל לד)

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ביום השלישי" - בעת השלישי בגאולה העתידה יקימנו מן הנפילה ונחיה לפניו עד עולם כי לא נבוא עוד לגולה

"יחיינו מיומים" - הנה שלח לנו רפואה משני העתים שעברו עלינו הוא גלות מצרים וגלות בבל 

מצודת ציון

"יחיינו" - ענין רפואה כמו עד חיותם (יהושע ה)

"מיומים" - ר"ל מהעתים

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויבוא" - רב טוב יבוא לנו כמרבית מי הגשם וכמלקוש המרוה את הארץ ומשביעה

"כשחר נכון מוצאו" - ר"ל כמו הבוקר כשרואה האדם תחלת אורו הוא בטוח שיצא השמש על הארץ ויראוה כן יהיה הרודף לדעת את ה' נכון ובטוח שימצאהו

"ונדעה" - אז נדעו איך נרדפה לדעת את ה' 

מצודת ציון

"נרדפה" - אמר בלשון שאלה על מרבית ההשתדלות

"כשחר" - היא אור הבוקר

"נכון" - ברור ומובטח

"מוצאו" - מלשון יציאה

"כמלקוש" - הוא המטר המאוחר היורד על הקשין ועל המלילות כמו כעב מלקוש (משלי טז)

"יורה" - ענין שביעה כן תרגם יונתן והוא הפוך כמו ירוה שהוא ענין שביעה כמו כגן רוה (ישעיהו נח)

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וכטל" - כמו הטל היורד בהשכמה שבחום השמש יפסק וא"כ משכים בבוקר והולך מיד כן אתם אף אם תעשו מה מן הישר לא תאחזו בה זמן מרובה

"מה אעשה לך" - ר"ל אבל אתה הואיל ואינך שב אלי מהו הטובה והתרופה שאעשה לך הלא אין לכם זכות כי חסדכם היא כענן בוקר שאין מביא הגשם כי כן אתם מראים חסד ואין כל מאומה

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"על כן" - הואיל וכן דרכיכם לכן חצבתי לכם דברי ע"י הנביאים להיישיר אתכם לדרך הנכוחה אבל לא הועלתי כי הרגתי את הנביאים ע"י אמרי פי ר"ל הנבואה היתה סבה להיות נהרגים על ידכם כי כן הרגו את זכריה ואת אוריה על שנבאו בדבר ה'

"ומשפטיך" - ואיך א"כ יצא משפטיך לאור להצטדק בדין 

מצודת ציון

"חצבתי" - ענין כריתת אבנים כמו חוצב בהר (מלכים א' ו) ואמר בלשון שאלה על גזרת הדברים וחתוך האמרים

"אור" - דרך המקרא לכנות הטובה בשם אור וכמו שמכנה הרעה בשם חושך

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ולא זבח" - ולא תצדקו א"כ בעבור הבאת הזבחים

"מעולות" - ר"ל חפצתי יותר מעולות

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כאדם" - כמו אדם הראשון שהמקום הכניסו לג"ע ועבר על מצות ה' ואכל מעץ הדעת כן המה עברו בריתי ובגדו בי בהארץ אשר נתתי להם וכאומר לכן כמו שגרשתי את אדם מג"ע כן אגרשם מארצם

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"קרית" - עיר מלאה אנשים פועלי און

"עקובה מדם" - מלאה אורבים לשפוך דם נקי 

מצודת ציון

"עקובה" - ענין מארב ואורב כמו ואת עקבו מים (יהושע ח)

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וכחכי וגו'" - כמו שגדודי הלסטים מחכים איש עובר דרך לשלול אותו כן הוא חבורה של כהנים ירצחו בדרך כולם שכם א' ובדעה אחת

"כי זמה עשו" - כאומר לא רציחה ממש בידים כי הם ירצחו במעשיהם התעובים והמגונים ובהם מסבבים אבדן נפשות 

מצודת ציון

"וכחכי" - ענין תקוה כמו וחכיתי לה' (ישעיהו ח)

"גדודים" - מרבית אנשים יחד קרוי גדוד

"חבר" - מלשון חבורה וסיעה

"שכמה" - ר"ל צד אחד ודעה אחת כמו לעבדו שכם אחד (צפניה ג)

"זמה" - מעשה תעוב ומגונה

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שערוריה" - דבר מגונה ומאוס

"שם זנות לאפרים" - ר"ל כי שם ראיתי זנות לאפרים אשר יזנה אחר עגלי הזהב ושם נטמא ישראל כי כולם נגררו אחר העגלים 

מצודת ציון

"שערוריה" - ענין דבר מגונה ומאוס כמו שמה ושערוריה (ירמיהו ח)

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"גם יהודה" - ר"ל לא די שחטאת אתה ישראל אלא שגם יהודה עשה לך קציר וסעיף להוסיף על האשרות ר"ל גם הוא אחז בדרכך כשהיה בלבי להשיב מהגולה בני השבי של עמי וכאומר עם כי היה בלבי לרחמם הנה לא ארחמם כי בני יהודה הבעירו חמתי במה שאחזו בדרכי ישראל לעבוד עבודת כוכבים כמותם והם היו סיבה לזה 

מצודת ציון

"שת" - ענין שימה

"קציר" - ענף וסעיף כמו ועשה קציר (איוב יד)

"שבות" - מלשון שבי הגולה