מצודות על דניאל ב ד
<< | מצודות על דניאל • פרק ב' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַֽיְדַבְּר֧וּ הַכַּשְׂדִּ֛ים לַמֶּ֖לֶךְ אֲרָמִ֑ית מַלְכָּא֙ לְעָלְמִ֣ין חֱיִ֔י אֱמַ֥ר חֶלְמָ֛א לעבדיך לְעַבְדָ֖ךְ וּפִשְׁרָ֥א נְחַוֵּֽא׃
מצודת דוד
"וידברו הכשדים" - לזה השיבו הם לפי שהם היותר ראוים לדעת החלום מכל יתר החכמים שבאו על כי יודעים המה מה מהעתידות
"ארמית" - בלשון ארמי והוא לשון כשדים שכולם רגילים בו וכוונתם היה למען ישמעו כולם ואולי יבוש המלך מן העם לבקש תואנה כזאת
"מלכא וגו'" - המלך יחיה עד עולם והוא מדרך המוסר לברך את המלך בראשית האמרים
"ופשרא נחוא" - והפתרון נגיד
מצודת ציון
"ופשרא" - ופתרונו כמו ופותר אין אותו (בראשית מ)תרגומו ופשר לית ליה וכן רוב הספר הוא לשון תרגום והוא ארמית ואין צורך להביא ראיה עליהם