מצודות על דברי הימים ב כח
<< · מצודות על דברי הימים ב · כח · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 21 פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
מצודת ציון
"מסכות" - פסילים יצוקים ממתכת וכן אלהי מסכה (שמות לד)פסוק ג (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ויבער את בניו" - היא עבודת המולך
מצודת ציון
"ויבער" - ענין שרפה
"הוריש" - גרשפסוק ו (כל הפסוק)
מצודת דוד
"בעזבם" - בעבור עזבם ובעונש באפסוק ז (כל הפסוק)
מצודת ציון
"נגיד הבית" - פקיד הבית
"משנה המלך" - שני למלךפסוק ח (כל הפסוק)
מצודת דוד
"בנים ובנות" - ר"ל קטנים וקטנותפסוק ט (כל הפסוק)
מצודת דוד
"לפני הצבא" - לקראת הצבא
"בחמת ה'" - בעבור שבערה חמת ה' על יהודה לזה נתנם בידכם ולא בעבור זכותכם
"בזעף" - בכעס רב וגדול עד שהגיע אל השמים לרוב גדלו והוא מלשון מליצה וכאומר והנה בזה קבלו די גמולםפסוק י (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ועתה" - הואיל וקבלו די הגמול וכי מהראוי לכבשם עוד לעבדים ולשפחות
"הלא רק אתם" - ר"ל השביה ההיא לא לטובה לכם הבאתם עמכם רק אתם מביאים עמכם אשמות ופשעים
מצודת ציון
"לכבוש" - לאחוז בחזקה כמו ותכבשו אותם (ירמיהו לד)פסוק יא (כל הפסוק)
מצודת דוד
"כי חרון" - כי פן יהיה חרון אף ה' עליכםפסוק יב (כל הפסוק)
מצודת דוד
"על הבאים" - לעורר לבבם לעזוב השבויםפסוק יג (כל הפסוק)
מצודת דוד
"הנה" - אל שומרון
"כי לאשמת ה'" - את אשמת ה' ר"ל דברים הנחשבים בעיני ה' לאשמה אתם אומרים להוסיף עלינו עוד על חטאתינו אשר מאז
"כי רבה" - בדבר הזה יהיה לנו אשמה רבה וחרון אף מה' על ישראלפסוק יד (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ויעזוב וגו'" - לפני השרים עזבו הכל מידם והעמידם לפני השרים לעשות בהם הטוב בעיניהם
מצודת ציון
"החלוץ" - אנשי המלחמה המזוייניםפסוק טו (כל הפסוק)
מצודת דוד
"אשר נקבו" - עזריהו וחבריו הנזכרים למעלה
"ויחזיקו בשביה" - שיהיו תחת ידם וברשותם
"וכל מערמיהם" - כל מי בהם שהיה ערום מבלי לבוש הלבישו מן השלל
"וינעלום" - נתנו מנעלים ברגליהם
"ויסכום" - בשמן
"וינהלום" - הנהיגום על החמורים את כל מי שחלש כחו ונחלש ללכת ברגליו
"אצל אחיהם" - מבני שבט יהודה
מצודת ציון
"נקבו" - נתפרשו כמו ונוקב שם (ויקרא כד)
"ויחזיקו" - אחזו
"וינהלום" - ענין הנהגה כמו אתנהלה לאטי (בראשית לג)
"כושל" - ענין תשות כח כמו כשל כח הסבל (נחמיה ד)
"עיר התמרים" - על שם שגדלים בה תמרים הרבהפסוק טז (כל הפסוק)
מצודת דוד
"בעת ההיא" - שנלחם בו מלך ישראלפסוק יח (כל הפסוק)
מצודת דוד
"בערי השפלה והנגב" - בהערים שעמדו בעמק ובערים הדרומים של יהודהפסוק יט (כל הפסוק)
מצודת דוד
"כי הפריע ביהודה" - הוא גלה מעשיהם הרעים כי ע"י עשו בפרסום רב
"ומעול" - וגם הוא עצמו מעל בה'
מצודת ציון
"הפריע" - ענין גלוי כמו ופרע את ראש האשה (במדבר ה)פסוק כ (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ויצר לו" - עם שהוא שלח אליו לעזרו היצר לו עוד ולא חזקו כאשר שאל ממנו ואף שנלחם בעבורו עם מלך ארם כמ"ש במלכים ב' מ"מ לא יחשב לעזור הואיל והוא היצר לו בסוף
מצודת ציון
"תגלת פלנאסר" - הוא תגלת פלסאר האמור במ"ב
"ויצר" - מלשון צר ודוחקפסוק כא (כל הפסוק)
מצודת דוד
"כי חלק" - אף כי חלק אחז את האוצרות הנמצא בבית ה' וגו' ונתן חלק אחד למלך אשור אעפ"כ לא היה לו לעזרהפסוק כב (כל הפסוק)
מצודת דוד
"ובעת הצר לו" - בעת שהיה צר לו לא שב לה' כי אם עוד הוסיף למעול יותר
"הוא המלך" - ר"ל כל ימיו היה בהויתו ולא חזר בו