מצודות על דברי הימים א כא
<< · מצודות על דברי הימים א · כא · >>
פסוק א
מצודת דוד
"ויעמד שטן" - הוא היצה"ר הנטוע בלב האדם
"על ישראל" - ר"ל לעשות דבר הרע לישראל
מצודת ציון
"ויסת" - ענין פתויפסוק ג
מצודת דוד
"יוסף ה'" - על כי היה נראה משאלת המלך אשר יחשוב כי רבים המה ולכן התאוה לדעת מספרם ולזה אמר לו יואב מי יתן ועוד יוסף ה' עליהם כמו שהם עתה ועוד יתכפלו ויחזרו ויתכפלו עד מאה פעמים
"הלא וגו'" - ר"ל הלא אדוני המלך יודע אשר כולם לאדוני לעבדים ואם עוד יתרבו הנה ברוב עם הדרת מלך וא"כ למה יבקש לדעת מספרם למה יהיה זה סיבה לעשות שממה לישראל כי אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין
מצודת ציון
"לאשמה" - היא מלשון שממה וכן עדרי הצאן נאשמו (יואל א)פסוק ה
מצודת דוד
"אלף אלפים" - ר"ל אף שיואב נתן למלך מספר מועט האמור בשמואל ב' האמת הוא שהיו אלף אלפים וגו'
מצודת ציון
"מספר מפקד" - לתוספת ביאור כפל כמ"ש וכן אדמת עפר (דנייאל י"ב)פסוק ו
מצודת דוד
"ולוי ובנימן" - ר"ל על כי לא פקד ביניהם לוי ובנימין לזה לא עלה החשבון שנתן למלך כמ"ש כאן כי החשבון האמור כאן היה עם לוי ובנימין (ואף כי לא מנה אותם יתכן שאמר כן באומד הדעת)
"כי נתעב" - נתן טעם למה לא פקד את לוי ובנימין ואמר כי דבר המלך היה מאוס בעיני יואב ולזה היה משתמט לומר הלא גם בימי משה לא התפקדו מטה לוי בתוך בני ישראל ובבני בנימין היה כמשתמט לומר די להם מה שנתמעטו בימי פילגש בגבעהפסוק ז
מצודת דוד
"על הדבר הזה" - בעבור שנמנו בלא כופר נפש
"ויך את ישראל" - ר"ל על ידי זה בא הנגף כאשר בחר דודפסוק ח
מצודת דוד
"הדבר הזה" - למנותם בלא כופר נפש
"העבר נא וגו'" - ר"ל לא ימותו לשחת וא"כ ממילא יעבור העון וילך לו הואיל ולא יהיה הנגף
"כי נסכלתי מאד" - ר"ל הלא אני עשיתי סכלות גדול מאד למנותם בלא כופר נפש ומה פשעו הם שימותו במגפה וכאשר לא ימותו לא ימצא בי עון
מצודת ציון
"נסכלתי" - מלשון סכלות ושטותפסוק ט
מצודת דוד
"חוזה דוד" - כי כל נבואותיו היו לדודפסוק י
מצודת דוד
"שלוש" - ר"ל אחת משלש וכן בשתים תתחתן בי (שמואל א י"ח) ור"ל באחת משתיםפסוק יב
מצודת דוד
"אם שלוש שנים רעב" - חמור הנגף הבאה בעבור המנין מבלי כופר
"למשגת" - להיות משגת אותך
"שלשת ימים חרב ה'" - ר"ל יקל בדבר להיות זמן מוגבל ובהשגחת המקום
"ודבר וגו'" - כפל הדבר פעמים ושלש במ"ש כדרך המקרא
"ראה" - בראיית הלב ובהבנתה
"את שלחי" - הוא המקום ב"ה
מצודת ציון
"נספה" - ענין כליון כמו אסף אסיפם (ירמיהו ח)פסוק יג
מצודת דוד
"צר לי מאוד" - כאומר הלא כולם קשות הם למאד ועם כל זה אפלה ביד ה' זו הדבר כי רחמיו מרובים ורחם ירחם
"וביד אדם" - כי גם בעבור הרעב יצטרכו לבני אדם והמה לא ירחמופסוק טו
מצודת דוד
"וכהשחית" - וכאשר הרבה להשחית ראה ה' בעניים וינחם על הרעה
"רב עתה" - די עתה במה שמתו והרף ידך מלהשחית עוד כזאת כ"א מעט מעט
"עם גורן" - סמוך לגורן ארנן
מצודת ציון
"הרף" - מלשון רפיוןפסוק טז
מצודת דוד
"בין הארץ וגו'" - ר"ל עמד באויר
מצודת ציון
"שלופה" - הוצאה מתערהפסוק יז
מצודת דוד
"ואלה הצאן" - רצה לומר בני העם
"ידך" - מכת ידך זו הדבר
"לא למגפה" - לא תשלוט להביא מגפהפסוק יח
מצודת דוד
"כי יעלה דוד" - אשר יעלה דוד אל הגורן להקים בה מזבחפסוק כ
מצודת דוד
"וישב ארנן" - החזיר פניו
"את המלאך" - המשחית בעם
"וארבעת בניו" - אשר היו עמו היו מתחבאים את עצמם מפחד המלאךפסוק כא
מצודת דוד
"עד ארנן" - סמוך אל הגורןפסוק כב
מצודת דוד
"בכסף מלא" - במחיר כסף שלם כל משקלו
"ותעצר" - כדי שתעצר המגפה
מצודת ציון
"ותעצר" - ענין מניעהפסוק כג
מצודת דוד
"קח לך" - את הגורן
"ויעש" - משלי יעשה עולות את הטוב בעיניו ראה וגו'
"לעצים" - להבעיר האש על המזבח
מצודת ציון
"והמוריגים" - כעין לוח עץ ובתחתיתו תחובים אבנים דקים ובו דשים התבואה וכן למורג חרוץ (ישעיהו מא)פסוק כד
מצודת דוד
"לא אשא" - לא אקח אשר לך לתתם לה'
"והעלות" - ולהעלות עולה מהדבר הניתן לי בחנםפסוק כה
מצודת דוד
"במקום" - בעבור כל השדה סביב הגורןפסוק כו
מצודת דוד
"באש" - ר"ל העניה היתה במה שירדה האש על המזבחפסוק כח
מצודת דוד
"ויזבח" - היה רגיל לזבוח שם קרבנותיופסוק כט
מצודת דוד
"בבמה" - הבית שעמד בה המשכן והמזבח נקראה במה על שם הבמה שעמד בה והיא המזבחפסוק ל
מצודת דוד
"ולא יכול וגו'" - ולזה זבח קרבנותיו על המזבח שעשה בגורן ארנן
"כי נבעת" - ותש כחו מעתה ללכת לגבעון
מצודת ציון
"נבעת" - מלשון בעתה וחרדה
<< · מצודות על דברי הימים א · כא · >>