מצודות על דברי הימים א כא
<< · מצודות על דברי הימים א · כא · >>
פסוק א
מצודת ציון
"ויסת" - ענין פתוי
מצודת דוד
"ויעמד שטן" - הוא היצה"ר הנטוע בלב האדם
"על ישראל" - ר"ל לעשות דבר הרע לישראלפסוק ג
מצודת ציון
"לאשמה" - היא מלשון שממה וכן עדרי הצאן נאשמו (יואל א)
מצודת דוד
"יוסף ה'" - על כי היה נראה משאלת המלך אשר יחשוב כי רבים המה ולכן התאוה לדעת מספרם ולזה אמר לו יואב מי יתן ועוד יוסף ה' עליהם כמו שהם עתה ועוד יתכפלו ויחזרו ויתכפלו עד מאה פעמים
"הלא וגו'" - ר"ל הלא אדוני המלך יודע אשר כולם לאדוני לעבדים ואם עוד יתרבו הנה ברוב עם הדרת מלך וא"כ למה יבקש לדעת מספרם למה יהיה זה סיבה לעשות שממה לישראל כי אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העיןפסוק ה
מצודת ציון
"מספר מפקד" - לתוספת ביאור כפל כמ"ש וכן אדמת עפר (דנייאל י"ב)
מצודת דוד
פסוק ו
מצודת דוד
"ולוי ובנימן" - ר"ל על כי לא פקד ביניהם לוי ובנימין לזה לא עלה החשבון שנתן למלך כמ"ש כאן כי החשבון האמור כאן היה עם לוי ובנימין (ואף כי לא מנה אותם יתכן שאמר כן באומד הדעת)
"כי נתעב" - נתן טעם למה לא פקד את לוי ובנימין ואמר כי דבר המלך היה מאוס בעיני יואב ולזה היה משתמט לומר הלא גם בימי משה לא התפקדו מטה לוי בתוך בני ישראל ובבני בנימין היה כמשתמט לומר די להם מה שנתמעטו בימי פילגש בגבעהפסוק ז
מצודת דוד
"על הדבר הזה" - בעבור שנמנו בלא כופר נפש
"ויך את ישראל" - ר"ל על ידי זה בא הנגף כאשר בחר דודפסוק ח
מצודת ציון
"נסכלתי" - מלשון סכלות ושטות
מצודת דוד
"הדבר הזה" - למנותם בלא כופר נפש
"העבר נא וגו'" - ר"ל לא ימותו לשחת וא"כ ממילא יעבור העון וילך לו הואיל ולא יהיה הנגף
"כי נסכלתי מאד" - ר"ל הלא אני עשיתי סכלות גדול מאד למנותם בלא כופר נפש ומה פשעו הם שימותו במגפה וכאשר לא ימותו לא ימצא בי עוןפסוק ט
מצודת דוד
פסוק י
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת ציון
"נספה" - ענין כליון כמו אסף אסיפם (ירמיהו ח)
מצודת דוד
"אם שלוש שנים רעב" - חמור הנגף הבאה בעבור המנין מבלי כופר
"למשגת" - להיות משגת אותך
"שלשת ימים חרב ה'" - ר"ל יקל בדבר להיות זמן מוגבל ובהשגחת המקום
"ודבר וגו'" - כפל הדבר פעמים ושלש במ"ש כדרך המקרא
"ראה" - בראיית הלב ובהבנתה
"את שלחי" - הוא המקום ב"הפסוק יג
מצודת דוד
"צר לי מאוד" - כאומר הלא כולם קשות הם למאד ועם כל זה אפלה ביד ה' זו הדבר כי רחמיו מרובים ורחם ירחם
"וביד אדם" - כי גם בעבור הרעב יצטרכו לבני אדם והמה לא ירחמופסוק טו
מצודת ציון
"הרף" - מלשון רפיון
מצודת דוד
"וכהשחית" - וכאשר הרבה להשחית ראה ה' בעניים וינחם על הרעה
"רב עתה" - די עתה במה שמתו והרף ידך מלהשחית עוד כזאת כ"א מעט מעט
"עם גורן" - סמוך לגורן ארנןפסוק טז
מצודת ציון
"שלופה" - הוצאה מתערה
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת דוד
"ואלה הצאן" - רצה לומר בני העם
"ידך" - מכת ידך זו הדבר
"לא למגפה" - לא תשלוט להביא מגפהפסוק יח
מצודת דוד
פסוק כ
מצודת דוד
"וישב ארנן" - החזיר פניו
"את המלאך" - המשחית בעם
"וארבעת בניו" - אשר היו עמו היו מתחבאים את עצמם מפחד המלאךפסוק כא
מצודת דוד
פסוק כב
מצודת ציון
"ותעצר" - ענין מניעה
מצודת דוד
"בכסף מלא" - במחיר כסף שלם כל משקלו
"ותעצר" - כדי שתעצר המגפהפסוק כג
מצודת ציון
"והמוריגים" - כעין לוח עץ ובתחתיתו תחובים אבנים דקים ובו דשים התבואה וכן למורג חרוץ (ישעיהו מא)
מצודת דוד
"קח לך" - את הגורן
"ויעש" - משלי יעשה עולות את הטוב בעיניו ראה וגו'
"לעצים" - להבעיר האש על המזבחפסוק כד
מצודת דוד
"לא אשא" - לא אקח אשר לך לתתם לה'
"והעלות" - ולהעלות עולה מהדבר הניתן לי בחנםפסוק כה
מצודת דוד
פסוק כו
מצודת דוד
פסוק כח
מצודת דוד
פסוק כט
מצודת דוד
פסוק ל
מצודת ציון
"נבעת" - מלשון בעתה וחרדה
מצודת דוד
"ולא יכול וגו'" - ולזה זבח קרבנותיו על המזבח שעשה בגורן ארנן
"כי נבעת" - ותש כחו מעתה ללכת לגבעון
<< · מצודות על דברי הימים א · כא · >>