מפרשי רש"י על שמות כז כא
<< | מפרשי רש"י על שמות • פרק כ"ז • פסוק כ"א |
• ג • ד • י • יח • כ • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵד֩ מִח֨וּץ לַפָּרֹ֜כֶת אֲשֶׁ֣ר עַל־הָעֵדֻ֗ת יַעֲרֹךְ֩ אֹת֨וֹ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו מֵעֶ֥רֶב עַד־בֹּ֖קֶר לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹ֣רֹתָ֔ם מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
רש"י
"מערב עד בקר" - תן לה מדתה שתהא דולקת מערב עד בקר ושיערו חכמים חצי לוג ללילי טבת הארוכין וכן לכל הלילות ואם יותר אין בכך כלום
רש"י מנוקד ומעוצב
מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר – תֵּן לָהּ מִדָּתָהּ, שֶׁתְּהֵא דּוֹלֶקֶת מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר (יומא ט"ו ע"א). וְשִׁעֲרוּ חֲכָמִים חֲצִי לֹג, לְלֵילֵי טֵבֵת הָאֲרֻכִּין, וְכֵן לְכָל הַלֵּילוֹת; וְאִם יִוָּתֵר, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם (רש"י שם ד"ה תן לה).
מפרשי רש"י
[יד] תן לה מדתה כו'. הא דכתיב "יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בוקר", איך אפשר שיהיה מדליק אותה מערב עד בוקר, אלא שיתן לה מדתה שתהיה דולקת לו מערב עד בקר:
[טו] ושיעורו חכמים כו'. אף על גב דאין שיעור לדבר, דאם הפתילות דקים מאד - אין צריך חצי לוג, ואם הפתילות גסות יותר מדאי - לא סגי בשעור הזה (קושית הרא"ם), מכל מקום שיעור הפתילות עד שהם יפים לאורה, שאם הפתילות דקים יותר מדאי אינם מאירים, ואם הם גסה יותר מדאי אינם מאירים גם כן מפני עובי הפתילה שנעשה פחם לשם, ואינו מאיר, כאשר נראה לעינים, ולפיכך לא היה צריך שיעור הפתילה רק כאשר הוא טוב לאור: