מפרשי רש"י על שמות כז י


| מפרשי רש"י על שמותפרק כ"ז • פסוק י' |
ג • ד • י • יח • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ"ז, י':

וְעַמֻּדָ֣יו עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָעַמֻּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃


רש"י

"ועמדיו עשרים" - חמש אמות בין עמוד לעמוד

"ואדניהם" - של העמודים נחשת האדנים יושבים על הארץ והעמודים תקועים לתוכן היה עושה כמין קונדסין שקורין פלא"ש ארכן ו' טפחים ורחבן ג' וטבעת נחשת קבועה בו באמצעו וכורך שפת הקלע סביביו במיתרים כנגד כל עמוד ועמוד ותולה הקונדס דרך טבעתו באונקליות שבעמוד העשוי כמין וי"ו ראשו זקוף למעלה וראשו אחד תקוע בעמוד כאותן שעושין להציב דלתות שקורין גונזי"ש ורחב הקלע תלוי מלמטה והיא קומת מחיצות החצר

"ווי העמודים" - הם האונקליות

"וחשקיהם" - מוקפות היו העמודים בחוטי כסף סביב ואיני יודע אם על פני כולם אם בראשם ואם באמצעם אך יודע אני שחשוק ל' חגורה שכך מצינו בפילגש בגבעה (שופטים יט) ועמו צמד חמורים חבושים תרגומו חשוקים


רש"י מנוקד ומעוצב

וְעַמֻּדָיו עֶשְׂרִים – חָמֵשׁ אַמּוֹת בֵּין עַמּוּד לְעַמּוּד.
וְאַדְנֵיהֶם – שֶׁל הָעַמּוּדִים נְחֹשֶׁת. הָאֲדָנִים יוֹשְׁבִים עַל הָאָרֶץ, וְהָעַמּוּדִים תְּקוּעִים לְתוֹכָן. הָיָה עוֹשֶׂה כְּמִין קֻנְדָּסִין שֶׁקּוֹרִין פל"ש [pals = יתדות, כלונסאות], אָרְכָּן שִׁשָּׁה טְפָחִים וְרָחְבָּן שְׁלֹשָׁה, וְטַבַּעַת נְחֹשֶׁת קְבוּעָה בּוֹ בְּאֶמְצָעוֹ, וְכוֹרֵךְ שְׂפַת הַקֶּלַע סְבִיבָיו בְּמֵיתָרִים כְּנֶגֶד כָּל עַמּוּד וְעַמּוּד, וְתוֹלֶה הַקֻּנְדָּס דֶּרֶךְ טַבַּעְתּוֹ בָּאֻנְקְלִיּוֹת שֶׁבָּעַמּוּד הֶעָשׂוּי כְּמִין וָי"ו, רֹאשׁוֹ זָקוּף לְמַעְלָה וְרֹאשׁוֹ אֶחָד תָּקוּעַ בָּעַמּוּד, כְּאוֹתָן שֶׁעוֹשִׂין לְהַצִּיב דְּלָתוֹת שֶׁקּוֹרִין גונ"ש [gons = צירים]. וְרֹחַב הַקֶּלַע תָּלוּי מִלְּמַטָּה, וְהִיא קוֹמַת מְחִצּוֹת הֶחָצֵר.
וָוֵי הָעַמּוּדִים – הֵם הָאֻנְקְלִיּוֹת.
וַחֲשֻׁקֵיהֶם – מֻקָּפוֹת הָיוּ הָעַמּוּדִים בְּחוּטֵי כֶּסֶף סָבִיב, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם עַל פְּנֵי כֻּלָּם, אִם בְּרֹאשָׁם, וְאִם בְּאֶמְצָעָם; אַךְ יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁחָשׁוּק לְשׁוֹן חֲגוֹרָה, שֶׁכָּךְ מָצִינוּ בְּפִילֶגֶשׁ בַּגִּבְעָה: "וְעִמּוֹ צֶמֶד חֲמוֹרִים חֲבוּשִׁים" (שופטים יט,י), תַּרְגּוּמוֹ חֲשׁוּקִים[1].

מפרשי רש"י

[ג] חמש אמות בין עמוד לעמוד. אף על גב (דמאה) [דעשרים] עמודים יש בהם י"ט אוירים בלבד, ואיך יתכן לומר שהיו חמש אמות בין עמוד לעמוד, מכל מקום העמוד הראשון שהוא בסדר המערב משלים לכ' (אמות) [אוירים], וכן עמוד הראשון שבסדר הצפון משלים לעשר אוירים של מערב, עד שהיה בין עמוד לעמוד ה' אמות. וכן עמוד הראשון שבסדר המזרח, מן ג' עמודים שבכתף (פסוק יד) היה משלים לכ' אוירים, והיה בין עמוד לעמוד ה' אמות. ומן עמוד הראשון לעמוד השני ה' אמות, ומן עמוד השני לעמוד השלישי ה' אמות, ומן עמוד השלישי לעמוד הראשון מן ד' עמודי הפתח ה' אמות, הרי ט"ו אמות שבכתף האחד. ומן עמוד הראשון של פתח עד עמוד שני ה' אמות, ומן עמוד השני עד השלישי ה' אמות, ומן עמוד השלישי עד הרביעי [ה' אמות], ומן הרביעי עד עמוד ראשון מן ג' עמודים שבכתף השני - ה' אמות, הרי עשרים אמות לפתח. ומן עמוד ראשון של ג' (אמות) [עמודים] שאצל הפתח, עד עמוד השני ה' אמות, ומן השני עד השלישי ה' אמות, ומן השלישי עד עמוד הראשון שהיה עומד במקצוע על סדר עמודי הדרום - ה' אמות, הרי בין זה לזה ה' אמות (כ"ה ברא"ם):

[ד] ואדניהם של עמודים. לא של קלעים, כמו "עמודיהם עשרה" (פסוק יב) רוצה לומר של קלעים, דהרי לא שייך אדנים לקלעים:

  1. ^ לפנינו: "חֲשִׁיקִין".