מפרשי רש"י על שמות יא ב


<< | מפרשי רש"י על שמותפרק י"א • פסוק ב' |
א • ב • ד • ה • ח • ט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות י"א, ב':

דַּבֶּר־נָ֖א בְּאׇזְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיִשְׁאֲל֞וּ אִ֣ישׁ ׀ מֵאֵ֣ת רֵעֵ֗הוּ וְאִשָּׁה֙ מֵאֵ֣ת רְעוּתָ֔הּ כְּלֵי־כֶ֖סֶף וּכְלֵ֥י זָהָֽב׃


רש"י

"דבר נא" - (ברכות ז) אין נא אלא לשון בקשה בבקשה ממך הזהירם על כך שלא יאמר אותו צדיק אברהם ועבדום וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם


רש"י מנוקד ומעוצב

דַּבֶּר נָא – אֵין נָא אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַזְהִירֵם עַל כָּךְ, שֶׁלֹּא יֹאמַר אוֹתוֹ צַדִּיק אֲבִיהֶם: "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אוֹתָם" (בראשית טו,יג) קִיֵּם בָּהֶם, "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל" (שם,יד) לֹא קִיֵּם בָּהֶם (ברכות ט' עמ' א-ב).

מפרשי רש"י

[ב] אין נא אלא לשון בקשה. נראה לי שהוצרך לומר 'הזהירם על כך' אף על גב שהוא לטובתם, כדי שלא יאמרו ישראל דבר שהוא לטובתם אין אנו צריכין לעשות, ואנו יכולים למחול על זה, ולפיכך אמר שיזהיר אותם על כך כדי שיהיו מקויים הכתוב (בראשית ט"ו, י"ד) "וגם הגוי וגומר", ולפיכך היה אומר 'בבקשה ממך', לפי שהוא אינו מצוה רק לטובת ישראל, ולא שייך בו מצוה, אלא 'בבקשה ממך' תעשה זה להזהירם כדי שיהא מקויים "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי" (שם):