מפרשי רש"י על שמות ג יט


<< | מפרשי רש"י על שמותפרק ג' • פסוק י"ט |
ב • ג • י • יא • יב • יד • יח • יט • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ג', י"ט:

וַאֲנִ֣י יָדַ֔עְתִּי כִּ֠י לֹֽא־יִתֵּ֥ן אֶתְכֶ֛ם מֶ֥לֶךְ מִצְרַ֖יִם לַהֲלֹ֑ךְ וְלֹ֖א בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃


רש"י

"לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך" - אם אין אני מראה לו ידי החזקה כלומר כל עוד שאין אני מודיעו ידי החזקה לא יתן אתכם להלוך

"לא יתן" - לא ישבוק כמו (בראשית כ) ע"כ לא נתתיך (שם לא) לא נתנו אלהים להרע עמדי וכולן לשון נתינה הם וי"מ ולא ביד חזקה ולא בשביל שידו חזקה כי מאז אשלח את ידי והכיתי את מצרים וגו' ומתרגמינן אותו ולא מן קדם דחיליה תקיף משמו של רבי יעקב ברבי מנחם נאמר לי


רש"י מנוקד ומעוצב

לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ – אִם אֵין אֲנִי מַרְאֶה לוֹ יָדִי הַחֲזָקָה; כְּלוֹמַר: כָּל עוֹד שֶׁאֵין אֲנִי מוֹדִיעוֹ יָדִי הַחֲזָקָה, לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם לַהֲלֹךְ.
לֹא יִתֵּן – "לָא יִשְׁבּוֹק", כְּמוֹ "עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךְ" (בראשית כ,ו), "וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי" (בראשית לא,ז); וְכֻלָּן לְשׁוֹן נְתִינָה הֵם. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים: "וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה" – וְלֹא בִּשְׁבִיל שֶׁיָּדוֹ חֲזָקָה, כִּי מֵאָז אֶשְׁלַח אֶת יָדִי וְהִכֵּיתִי אֶת מִצְרַיִם וְגוֹמֵר. וּמְתַרְגְּמִין אוֹתוֹ: "וְלֹא מִן קֳדָם דְּחֵילֵהּ תַּקִּיף". מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי יַעֲקֹב בְּרַבִּי מְנַחֵם נֶאֱמַר לִי.

מפרשי רש"י

[יב] אם אין אני מראה לו ידי החזקה. ויהיה פירושו "ולא ביד חזקה" כלומר שפרעה לא יתן אתכם להלוך כל זמן שאין אני מראה לו ידי החזקה. ומה שהוצרך לומר 'כל זמן שאין אני מראה לו ידי החזקה' ולא פירש 'כל זמן שלא אוציאם ביד חזקה', מפני שהוי למכתב 'ולא אוציאם ביד חזקה' - "ולא ביד חזקה" סתמא כתיב, ולפיכך פירש 'כל זמן שאין אני מראה לו ידי החזקה', והשתא פירוש "ולא ביד חזקה" כלומר שאין עם ההוצאה הנזכרת היד, שפירושו שאין נראה לו היד החזקה שיהיה מתיירא ממנו. והשתא ב' של "ביד" יתיישב שפיר, שהב' משמש לשון 'עם', כלומר שאין עם ההוצאה היד:

[יג] ולא בשביל שידו חזקה כי מאז וגו'. פירוש שהכתוב רוצה לומר כי מה שלא ישלח אותם פרעה אינו בשביל ידו החזקה שיש לו, אלא מה שלא ישלח אתכם הוא סבה שמאז אשלח ידי בו ואחרי כן יצאו, ואם היה משלח אותם מיד לא היה מכה אותו. ובשביל שחיבר הפסוק שלאחריו (פסוק כ) "ושלחתי את ידי" אל הפסוק הראשון, אמר 'משום ר' מנחם נאמר לי' ולא מאונקלוס. והרא"ם פירש 'כי מאז אשלח ידי וגומר' רוצה לומר שהוא ראיה על שאין לו יד חזקה, שהרי מיד כשאשלח בו יד יתן אתכם להלוך. ואין זה נכון, כמו שהקשה בעצמו, דאיך יתחבר אליו הוי"ו של "ואחרי כן":