מפרשי רש"י על שמות ג ב
רש"י
"בלבת אש" - בשלהבת אש לבו של אש כמו לב השמים (שמואל ב יח) בלב האלה ואל תתמה על התי"ו שיש לנו כיוצא בו (יחזקאל טז) מה אמולה לבתך
"מתוך הסנה" - ולא אילן אחר משום עמו אנכי בצרה
"אכל" - נאכל כמו לא עבד בה אשר לקח משם
רש"י מנוקד ומעוצב
בְּלַבַּת אֵשׁ – בְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ, לִבּוֹ שֶׁל אֵשׁ, כְּמוֹ: "לֵב הַשָּׁמַיִם" (דברים ד,יא; "בְּלֵב הָאֵלָה" (שמ"ב יח,יד). וְאַל תִּתְמַהּ עַל הַתָּי"ו; יֶשׁ לָנוּ כַּיּוֹצֵא בּוֹ, "מָה אֲמֻלָה לִבָּתֵךְ" (יחזקאל טז,ל).
מִתּוֹךְ הַסְּנֶה – וְלֹא אִילָן אַחֵר, מִשּׁוּם "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה" (תהלים צא,טו; שמ"ר ב,ה).
אֻכָּל – נֶאֱכָל, כְּמוֹ: "לֹא עֻבַּד בָּהּ" (דברים כא,ג); "אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם" (בראשית ג,כג).
מפרשי רש"י
[א] בשלהבת אש לבו של אש. פירוש כי "לבת אש" רוצה לומר הלב של אש, כלומר עיקרו, ועיקר של האש הוא השלהבת, לכך פירש "בלבת אש" 'שלהבת אש':
[ב] עמו אנכי בצרה. אין הפירוש כלל שהוא בצרה, חס ושלום לומר כך, אך פירושו שהוא יתברך אסור בזיקים בישראל, והוא עמהם תמיד, לכך כאשר ישראל בצרה אין מלכותו בשלימות. ולפיכך היה נראה לו בסנה, המורה לך על כי אין מלכותו בשלימות. וזהו פירוש "עמו אנכי בצרה" (תהלים צ"א, ט"ו), רוצה לומר שהוא עם ישראל בצרה, ומאחר שהוא עמהם בצרה אין מלכותו בשלימות, ולפיכך נגלה מתוך הסנה. אכן ראוי לך לדעת כי כל ענין זה מצד העולם הזה, כי ישראל הם בעולם הזה, וכאשר ישראל בצרה אז אין מלכותו בשלימות בעולם הזה, אבל עצם כבודו - "ברוך כבוד ה' ממקומו" (יחזקאל ג', י"ב), רק כאשר אנו בוחנים מלכותו בעולם הזה - כאילו אין מלכותו בשלימות:
[ג] כמו לא עבד בה. והמדקדקים מפרשים זאת המלה בינונית, והביאו ראיה מן "ואיננו אכל", דלא שייך לשון "איננו" על פעל עובר רק על בינוני. ולפיכך צריך לפרש דמה שפירש 'כמו לא עבד' (דברים כ"א, ג') אינו רוצה לומר לגמרי, רק שהוא מלשון פועל הדגש, אבל "עבד" "לקח" (בראשית ג', כ"ג) הוא עבר וזה בינוני, שהרי אי אפשר לומר לך 'אין לקח' 'אין אכל', רק מלת "לא" תבא על עבר ו"אין" על בינוני: