מפרשי רש"י על ויקרא יד לו
<< | מפרשי רש"י על ויקרא • פרק י"ד • פסוק ל"ו | >>
• ד • ו • ח • ט • י • יא • יב • יג • טז • כ • כא • כג • כח • לה • לו • לז • מ • מא • מג • מד • מו • מט • נז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְצִוָּ֨ה הַכֹּהֵ֜ן וּפִנּ֣וּ אֶת־הַבַּ֗יִת בְּטֶ֨רֶם יָבֹ֤א הַכֹּהֵן֙ לִרְא֣וֹת אֶת־הַנֶּ֔גַע וְלֹ֥א יִטְמָ֖א כׇּל־אֲשֶׁ֣ר בַּבָּ֑יִת וְאַ֥חַר כֵּ֛ן יָבֹ֥א הַכֹּהֵ֖ן לִרְא֥וֹת אֶת־הַבָּֽיִת׃
רש"י
"בטרם יבא הכהן וגו'" - שכל זמן שאין כהן נזקק לו אין שם תורת טומאה
"ולא יטמא כל אשר בבית" - (ת"כ) שאם לא יפנהו ויבא הכהן ויראה הנגע נזקק להסגר וכל מה שבתוכו יטמא ועל מה חסה תורה אם על כלי שטף יטבילם ויטהרו ואם על אוכלין ומשקין יאכלם בימי טומאתו הא לא חסה התורה אלא על כלי חרס שאין להם טהרה במקוה
רש"י מנוקד ומעוצב
בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן וְכוּלֵּיהּ – שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵין כֹּהֵן נִזְקָק לוֹ, אֵין שָׁם תּוֹרַת טֻמְאָה.
וְלֹא יִטְמָא כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת – שֶׁאִם לֹא יְפַנֵּהוּ וְיָבֹא הַכֹּהֵן וְיִרְאֶה אֶת הַנֶּגַע, נִזְקָק לְהֶסְגֵּר, וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ יִטְמָא. וְעַל מֶה חָסָה תּוֹרָה? אִם עַל כְּלֵי שֶׁטֶף, יַטְבִּילֵם וְיִטַּהֲרוּ; וְאִם עַל אֹכָלִין וּמַשְׁקִין, יֹאכְלֵם בִּימֵי טֻמְאָתוֹ. הָא לֹא חָסָה תּוֹרָה אֶלָּא עַל כְּלֵי חֶרֶס, שֶׁאֵין לָהֶם טָהֳרָה בַּמִּקְוֶה (ספרא שם,יב; נגעים שם).
מפרשי רש"י
[כז] שאם לא יפנהו ויבא הכהן וכו'. פירוש, אף על גב דבקרא כתיב (פסוק מו) "והבא אל הבית כל ימי הסגיר [אותו יטמא עד הערב]", דמשמע שאין הבית מטמא אלא כשהוא נסגר, ואם כן למה יטמא כל אשר בבית, הרי אפשר דיוציא הכלים קודם שיסגיר, ולפיכך אמר שזה אינו, דכיון שהוא נזקק להסגר, אף על גב שלא סגר, הכל טמא. ואם תאמר, והרי אפשר שיוציא את הכלים קודם שישהו לשם בכדי אכילת פרס, יליף ליה בתורת כהנים מהכא דלא אמר הכתוב שצריך שהייה בכדי אכילת פרס אלא כלים הבאים לבית אחר כך, אבל כלים שהיו שם קודם שראה הכהן - מיד שטמא הבית טמאו כל הכלים שהיו בבית: