מפרשי רש"י על ויקרא יד ו
| מפרשי רש"י על ויקרא • פרק י"ד • פסוק ו' |
• ד • ו • ח • ט • י • יא • יב • יג • טז • כ • כא • כג • כח • לה • לו • לז • מ • מא • מג • מד • מו • מט • נז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אֶת־הַצִּפֹּ֤ר הַֽחַיָּה֙ יִקַּ֣ח אֹתָ֔הּ וְאֶת־עֵ֥ץ הָאֶ֛רֶז וְאֶת־שְׁנִ֥י הַתּוֹלַ֖עַת וְאֶת־הָאֵזֹ֑ב וְטָבַ֨ל אוֹתָ֜ם וְאֵ֣ת ׀ הַצִּפֹּ֣ר הַֽחַיָּ֗ה בְּדַם֙ הַצִּפֹּ֣ר הַשְּׁחֻטָ֔ה עַ֖ל הַמַּ֥יִם הַֽחַיִּֽים׃
רש"י
"את הצפור החיה יקח אתה" - מלמד שאינו אוגדה עמהם אלא מפרישה לעצמה אבל העץ והאזוב כרוכים יחד בלשון הזהורית כענין שנא' ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב קיחה אחת לשלשתן יכול כשם שאינה בכלל אגודה כן לא תהא בכלל טבילה ת"ל וטבל אותם ואת הצפור החיה החזיר את הצפור לכלל טבילה
רש"י מנוקד ומעוצב
אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח אֹתָהּ – מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ אוֹגְדָהּ עִמָּהֶם, אֶלָּא מַפְרִישָׁהּ לְעַצְמָהּ [אֲבָל הָעֵץ וְהָאֵזוֹב כְּרוּכִין יַחַד בִּלְשׁוֹן הַזְּהוֹרִית, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֶת עֵץ הָאֶרֶז וְאֶת שְׁנִי הַתּוֹלַעַת וְאֶת הָאֵזֹב, קִיחָה אַחַת לִשְׁלָשְׁתָּן.] יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁאֵינָהּ בִּכְלַל אֲגֻדָּה, כָּךְ לֹא תִהְיֶה בִּכְלַל טְבִילָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְטָבַל אוֹתָם וְאֵת הַצִּפֹּר הַחַיָּה, הֶחֱזִיר אֶת הַצִּפּוֹר לִכְלַל טְבִילָה (ספרא שם, ו).
מפרשי רש"י
[ו] אבל העץ ואזוב כרוכין יחד וכו'. מדברי רש"י משמע דאין צריך ליקח רק עץ ארז ואזוב, ואין צריך ליקח לשון של צמר, רק דיכרוך את הארז ואת האזוב בשני התולעת. ותימה, מנין לו זה, דהא קרא כתיב "את הציפור החיה יקח אותה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזוב", ואי הוי פירושו שיכרוך את הארז ואת האזוב בשני התולעת, לא הוי למכתב "שני התולעת". ועוד, בתורת כהנים אמרו בפירוש 'נוטל ארז ואזוב ושני התולעת וכורכם בשיורי לשון', הרי משמע בהדיא שכורך שני התולעת עמהן (קושית הרא"ם), ויש לומר, כי מה שאמר (רש"י) שיכרוך הארז והאזוב בשני התולעת, היינו במקצת שני התולעת, כמו שאמרו בתורת כהנים 'וכורכם בשיורי תולעת':