מפרשי רש"י על דברים לד ה
רש"י
"וימת שם משה" - אפשר משה מת וכתיב וימת שם משה אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושוע רמ"א אפשר ספר התורה חסר כלום והוא אומר לקוח את ספר התורה הזה אלא הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע
"על פי ה'" - בנשיקה
רש"י מנוקד ומעוצב
וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה – אֶפְשָׁר מֹשֶׁה מֵת, וְכָתַב: וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה? אֶלָּא עַד כָּאן כָּתַב מֹשֶׁה, מִכָּאן וְאֵילַךְ כָּתַב יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֶפְשָׁר סֵפֶר הַתּוֹרָה חָסֵר כְּלוּם, וְהוּא אוֹמֵר: "לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה" (לעיל לא,כו)? אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר, וּמֹשֶׁה כּוֹתֵב בְּדֶמַע (ספרי שנז; ב"ב ט"ו ע"א).
עַל פִּי ה' – בִּנְשִׁיקָה (מו"ק כ"ח ע"א).
מפרשי רש"י
[ה] אלא הקדוש ברוך הוא אומר ומשה כותב בדמע. פירש הרא"ם, ולא בדיו, לתת הבדל בין הח' פסוקים לשאר כל התורה, כדי שיהיה היחיד קורא אותם, כדאיתא בפרק השותפין (בבא בתרא דף טו.). ודברים בלתי מובנים הם, שאיך משה כתב בדמע שלא בדיו, וקיימא לן ספר תורה שלא כתבו בדיו פסולה. ואין לומר שאלו ח' פסולים אשתני, זה אינו, דכיון דילפינן (מנחות דף לד.) דבעי כתיבה בדיו, ושלא בדיו פסולה, אם כן אין חילוק בין הנהו פסוקים לשאר פסוקים. ועוד, דלמה אשתנו הנך פסוקים לכתוב שלא בדיו. אי בשביל כדי שיהא היחיד קורא כמו שפירש הרא"ם, זה אינו, דהא אדרבא, שנתן טעם (בבא בתרא דף טו.) למה היחיד קורא, ומפרש משום דנכתבו בדמע. ואם כן קשיא, למה כל זאת, למה נכתבו שלא בדיו. ועוד, דלא הוי ליה למימר 'ומשה כותב בדמע', שלשון זה משמע נפילת דמעות, הוי ליה לומר 'ומשה כותב בדמעות', כמו "ותשקימו בדמעות שליש" (תהלים פ', ו'). [ובודאי פירוש טעות הוא]:
אבל פירושו 'ומשה כותב בדמע', שהיה משה בוכה על מיתתו, והוא כמו "הזורעים בדמעה" (תהלים קכ"ו, ה'), דמסתמא כיון שהזכיר מיתתו "וימת משה", היה בוכה. והשתא לא קשיא איך כתב "וימת משה", הואיל והיה משה עדיין חי, שכיון שהיה בוכה על מיתתו, זהו התחלת המיתה, וזהו "וימת משה וגו'". (ובודאי פירוש טעות הוא):