מפרשי רש"י על דברים לד ז
רש"י
"לא כהתה עינו" - אף משמת
"ולא נס לחה" - לחלוחית שבו לא שלט בו רקבון ולא נהפך תואר פניו
רש"י מנוקד ומעוצב
לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ – אַף מִשֶּׁמֵּת (ספרי שנז).
וְלֹא נָס לֵחֹה – לַחְלוּחִית שֶׁבּוֹ; לֹא שָׁלַט בּוֹ רִקָּבוֹן, וְלֹא נֶהְפַּךְ תֹּאַר פָּנָיו (אונקלוס).
מפרשי רש"י
[ז] אף משמת. דאם לא כן, הוי למכתב 'וימת משה בן מאה ועשרים שנה לא כהתה עינו ולא נס ליחו', אלא כדי לדרוש "במותו" לא כהתה עינו ולא נס ליחו, והיינו אף אחר שמת:
[ח] ולא נהפך תאר פניו. מדכתיב "לא כהתה עינו", ופירושו מלשון "עין הבדולח" (במדבר י"א, ז'), שלא נשתנה תאר פניו (כ"ה ברא"ם):