מפרשי רש"י על דברים כ יז
רש"י
"כאשר צוך" - לרבות את הגרגשי
רש"י מנוקד ומעוצב
כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ – לְרַבּוֹת אֶת הַגִּרְגָּשִׁי (שם רא).
מפרשי רש"י
[יג] הא אם עשו תשובה ונתגיירו. פירוש, שקבלו עליהם שבעה מצות, אז רשאים לקבלם. דאם לא כן, פשיטא, למה לא נקבל אותם, דהיאך יעלה על הדעת שאם יתגיירו לגמרי שיהיו נהרגין. כך פירש הרא"ם. ואינו נכון, דאם כן תקשה גם כן אם קבלו עליהם שבעה מצות נמי היאך יעלה על הדעת ש[לא] יחיו, שהרי מצווה עליו להחיותם, כדכתיב (ויקרא כ"ה, ל"ה) "וכי ימוך אחיך ומטה ידו והחזקת בו גר ותושב וחי עמך", והאיך סלקא דעתך להרוג. אלא דהוה אמינא כיון דכל כך היו מקולקלין אין לקבל אותם. הכי נמי אפילו אם פירוש נתגיירו גירות גמור - בעי קרא, שלא תאמר כיון דכל כך היו מקולקלין אין לקבל אותם: