מפרשי רש"י על דברים כז כד
| מפרשי רש"י על דברים • פרק כ"ז • פסוק כ"ד |
• ב • ח • יב • יז • כד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אָר֕וּר מַכֵּ֥ה רֵעֵ֖הוּ בַּסָּ֑תֶר וְאָמַ֥ר כׇּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃
רש"י
"מכה רעהו בסתר" - על לשון הרע הוא אומר ראיתי ביסודו של רבי משה הדרשן י"א ארורים יש כאן כנגד י"א שבטים וכנגד שמעון לא כתב ארור לפי שלא היה בלבו לברכו לפני מותו כשברך שאר השבטים לכך לא רצה לקללו
רש"י מנוקד ומעוצב
מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר – עַל לָשׁוֹן הָרָע הוּא אוֹמֵר (פרקי דר"א פנ"ג; תרגום יונתן). רָאִיתִי בִּיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן: אַחַד עָשָׂר אֲרוּרִים יֵשׁ כָּאן, כְּנֶגֶד אַחַד עָשָׂר שְׁבָטִים. וּכְנֶגֶד שִׁמְעוֹן לֹא כָּתַב אָרוּר, לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה בְּלִבּוֹ לְבָרְכוֹ לִפְנֵי מוֹתוֹ כְּשֶׁבֵּרֵךְ שְׁאָר הַשְּׁבָטִים, לְכָךְ לֹא רָצָה לְקַלְּלוֹ.
מפרשי רש"י
[ט] י"א ארורים וכו'. ולי נראה מספר י"א יש בו ארור, לפי שהקללה במעוט, והברכה ברבוי. ולפיכך א' הוא ארור, שאין בו רבוי. וכן ב' הוא ברכה, לפי שהוא התחלת הרבוי. ולפיכך אות ראשון מן 'ארור' א', ואות ראשון מן 'ברוך' ב'. ובמדרש (ב"ר א, י) ברא העולם בב', ולא בא' אות ראשון, מפני שהאל"ף היא 'ארור', ובי"ת 'ברוך', כדי שיהיה קיום לעולם. וי"א יותר ארור, כי מורה זה על הקללה מאת ה', כי עד מספר עשרה הוא שייך לתחתונים, כמו שאמרו (סוכה דף ה.) לא עלה משה ואליהו למעלה מעשרה. ולכך מספר י"א הוא התחלת המספר המתיחס אל עליונים, כמו אחד בתחתונים. וכאן בא לומר שיהיו ארורים מן השם יתברך, ולפיכך הארורים י"א. ו'ארור' במספר קטון י"א. וכן הברכה מלמעלה הוא י"ב, שהוא התחלת הרבוי בעליונים, ולכך 'ברוך' במספר קטן י"ב: