מפרשי רש"י על דברים כז יב
| מפרשי רש"י על דברים • פרק כ"ז • פסוק י"ב |
• ב • ח • יב • יז • כד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אֵ֠לֶּה יַֽעַמְד֞וּ לְבָרֵ֤ךְ אֶת־הָעָם֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים בְּעׇבְרְכֶ֖ם אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן שִׁמְעוֹן֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וְיוֹסֵ֥ף וּבִנְיָמִֽן׃
רש"י
"לברך את העם" - כדאיתא במסכת סוטה ששה שבטים עלו לראש הר גרזים וששה לראש הר עיבל והכהנים והלוים והארון למטה באמצע הפכו לוים פניהם כלפי הר גרזים ופתחו בברכה ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה וגו' ואלו ואלו עונין אמן חזרו והפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה ואומרים ארור האיש אשר יעשה פסל וגו' וכן כולם עד ארור אשר לא יקים
רש"י מנוקד ומעוצב
לְבָרֵךְ אֶת הָעָם – כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (דף ל"ז ע"ב), שִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר גְּרִזִים וְשִׁשָּׁה לְרֹאשׁ הַר עֵיבָל, וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהָאָרוֹן לְמַטָּה בְּאֶמְצַע. הָפְכוּ לְוִיִּם פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר גְּרִזִים וּפָתְחוּ בִּבְרָכָה: "בָּרוּךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה" וְגוֹמֵר, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹנִין אָמֵן. חָזְרוּ וְהָפְכוּ פְנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר עֵיבָל וּפָתְחוּ בִּקְלָלָה, וְאוֹמְרִים: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וְגוֹמֵר, וְכֵן כֻּלָּם, עַד "אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים".
מפרשי רש"י
[ה] והכהנים והלוים וגו'. אף על גב דשבט לוי היה עומד על הר גריזים, מתרץ במסכת סוטה בפרק אלו נאמרין (לז.) אליבא דרבי אליעזר, הראוי לשירות - למטה, ושאינו ראוי לשירות - למעלה על הר גריזים:
[ו] ופתחו בברכה וכו'. והא דכתיב "אלה יעמדו לברך את העם", דמשמע שאלו ששה שבטים מברכים, זה אינו, דהא בפירוש כתוב (פסוק יד) "וענו הלוים וגו'". אלא "לברך את העם" פירוש שיעמדו על הר גריזים, שכשהלוים מברכים את העם פונים הלוים את פניהם אל הר גריזים, ואלו ששה שבטים עומדים על הר גריזים נקרא "עומדים על הברכה". וכן "ואלה יעמדו על הקללה" (פסוק יג):
[ז] ופתחו בברכה וכו'. דהא ברכה קודם קללה כתיב, אם כן על כרחך פתחו בברכה. ואם תאמר, למה כתב קללה בקרא, אדרבה, הוי למכתב הברכה בקרא. ויראה לומר שהעיקר הוא הקללה, שהיו צריכים לקבל התורה באלה (רש"י פסוק כו), ולפיכך כתב הקללה בקרא:
בד"ה ששה שבעים נ"ב מה שפירש"י י"א ארורים וכנגד שמעון לא רצה להזכיר כו' ותימה ס"ס היה לו להזכיר י"ב ארורים דהא אפרים ומנשה הם שני שבטים לכל דבר ונראה לי מאחר שכבר קילל יעקב את שמעון ולוי ארור אפם כי עז לא רצה להזכיר עוד ארור כנגדם ודוק מהרש"ל: