מפרשי רש"י על דברים ט יח


| מפרשי רש"י על דבריםפרק ט' • פסוק י"ח |
ד • ט • יח • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים ט', י"ח:

וָֽאֶתְנַפַּל֩ לִפְנֵ֨י יְהֹוָ֜ה כָּרִאשֹׁנָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יוֹם֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתִ֑יתִי עַ֤ל כׇּל־חַטַּאתְכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲטָאתֶ֔ם לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָ֖ה לְהַכְעִיסֽוֹ׃


רש"י

"ואתנפל לפני ה' כראשונה ארבעים יום" - שנאמר (שמות לב) ועתה אעלה אל ה' אולי אכפרה באותה עלייה נתעכבתי ארבעים יום נמצאו כלים בכ"ט באב שהוא עלה בשמונה עשר בתמוז בו ביום נתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל וא"ל למשה (שם לד) פסל לך שני לוחות עשה עוד מ' יום נמצאו כלים ביוה"כ בו ביום נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה וא"ל למשה (במדבר יד) סלחתי כדברך לכך הוקבע למחילה ולסליחה ומנין שנתרצה ברצון שלם שנאמר בארבעים של לוחות אחרונות (דברים י) ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים מה הראשונים ברצון אף אחרונים ברצון אמור מעתה אמצעיים היו בכעס


רש"י מנוקד ומעוצב

וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשֹׁנָה אַרְבָּעִים יוֹם – שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַתָּה אֶעֱלֶה אֶל ה' אוּלַי אֲכַפְּרָה" (שמות לב,ל). בְּאוֹתָהּ עֲלִיָּה נִתְעַכַּבְתִּי אַרְבָּעִים יוֹם, נִמְצְאוּ כָּלִים בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בְּאָב; שֶׁהוּא עָלָה בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר בְּתַמּוּז. בּוֹ בַּיּוֹם נִתְרַצָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וְאָמַר לְמֹשֶׁה: "פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחוֹת" (שמות לד,א). עָשָׂה עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם; נִמְצְאוּ כָּלִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. בּוֹ בַּיּוֹם נִתְרַצָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה, וְאָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה: "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" (במדבר יד,כ); לְכָךְ הֻקְבַּע לִמְחִילָה וְלִסְלִיחָה. וּמִנַּיִן שֶׁנִּתְרַצָּה בְּרָצוֹן שָׁלֵם? שֶׁנֶּאֱמַר בָּאַרְבָּעִים שֶׁל לוּחוֹת אַחֲרוֹנוֹת: "וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים" (להלן י,י); מַה הָרִאשׁוֹנִים בְּרָצוֹן, אַף הָאַחֲרוֹנִים בְּרָצוֹן. אֱמוֹר מֵעַתָּה: אֶמְצָעִיִּים הָיוּ בְּכַעַס (סדר עולם פ"ו; מדרש תנחומא כי תשא לא).

מפרשי רש"י

[ג] שהיה עולה בי"ח נמצאו כלים בכ"ט באב. ולמעלה בפרשת כי תשא (שמות ל"ג, י"א) כתב דבי"ח דן החוטאים, ובי"ט עלה, ובראש חודש אלול אמר לו "עלה אלי ההרה" (להלן י, א). ופירש הרא"ם, דההיא ד'בי"ט עלה' הוא לפי סוגיא של גמרא דתענית (דף כט.) דתמוז דההיא שתא עברוה, והשתא החשבון מכוון. ושגגה הוא, דהא הך סוגיא דתענית איירי בשנה ב' שנשלחו המרגלים, והעגל דאיירי כאן הוא בשנה ראשונה לצאתם ממצרים. ועיין בפרשת כי תשא (שמות פל"ג אות ו), ושם מבואר: [ד] ואמר לו סלחתי כדבריך. אף על גב שלא מצאנו במעשה עגל "סלחתי כדבריך", רק במרגלים (במדבר י"ד, כ'), מכל מקום מוכח מן הכתוב שאמר לו "סלחתי כדבריך", שהרי תמצא שבמ' יום אחרונים כתיב (פסוק כו) "ואתפלל אל ה' ואומר וגו'", ובמ' יום האמצעים לא כתיב התפילה, אלא לכך כתב התפילה במ' יום אחרונים, לפי שהקדוש ברוך הוא אמר "סלחתי כדבריך" במ' יום אחרונים, לכך כתב התפילה מהו שאמר לו הקדוש ברוך הוא עליו "סלחתי כדבריך", ולפיכך הוי כאילו כתיב "סלחתי כדבריך":

בד"ה ואתנפל פי' מפני שבשלהי כו' עיין מ"ש לעיל בפ' כי תשא בשם הרש"ל: