מפרשי רש"י על דברים ז ד
רש"י
"כי יסיר את בנך מאחרי" - (קידושין סח) בנו של כותי כשישא את בתך יסיר את בנך אשר תלד לו בתך מאחרי למדנו שבן בתך הבא מן הכותי קרוי בנך אבל בן בנך הבא מן הכותית אינו קרוי בנך אלא בנה שהרי לא נאמר על בתו לא תקח כי תסיר את בנך מאחרי אלא כי יסיר את בנך וגו'
רש"י מנוקד ומעוצב
כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי – בְּנוֹ שֶׁל כְּנַעֲנִי, כְּשֶׁיִּשָּׂא אֶת בִּתְּךָ, יָסִיר אֶת בִּנְךָ אֲשֶׁר תֵּלֵד לוֹ בִּתְּךָ מֵאַחֲרַי; לָמַדְנוּ שֶׁבֶּן בִּתְּךָ הַבָּא מִן הַכְּנַעֲנִי קָרוּי בִּנְךָ. אֲבָל בֶּן בִּנְךָ הַבָּא מִן הַכְּנַעֲנִית אֵינוֹ קָרוּי בִּנְךָ, אֶלָּא בְּנָהּ, שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר עַל בִּתּוֹ "לֹא תִקַּח" "כִּי תָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי", אֶלָּא כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ וְגוֹמֵר (יבמות כ"ג ע"א; קידושין ס"ח ע"ב).
מפרשי רש"י
[ב] בנו של גוי כשישא את ישראלית וכו'. דאין לפרש "כי יסיר בנך" - דקאמר חמיו של הבן שנשא בתו של גוי, והוא יסיר את בנך אחר עבודה זרה, דאם כן יקשה לך למה הקפידה תורה לכתוב "כי יסיר" שיהיה חותנו של בן מסיר הבן, ולא הקפידה אבת, והוי ליה למיכתב 'כי יסיר בנך ובתך מאחרי', או 'כי יסיר זרעך מאחרי'. גם אין לפרש כי על "בתו לא תקח לבנך" (פסוק ג), כי בתו של גוי תסיר בנך מאחרי, דאם כן לכתוב 'כי תסיר את בנך', שהוא לנקיבה. אלא האי "כי יסיר" קאי אגוי, ואבן הנולד לו מישראלית שקרוי "בנך", ויהיה הגוי מסיר אותו מן הקב"ה. ומדלא הקפיד שהגויה תסיר את בנך הנולד מן הישראל, שמע מינה שאינו קרוי "בנך". ואין להקשות, דאם כן לא יהיה "כי יסיר את בנך" טעם אל "בתו לא תקח לבנך", והכתוב משמע שבא להגיד לך טעם האיסור של "לא תתחתן" (פסוק ג), שכן משמע לשון "כי יסיר". ויש לתרץ, דרבותא קאמר, דפשיטא דלא הוצרך לתת טעם כלל שלא יתן בנו לבתו, דהא מוליד לו בן לעבודה זרה, דהבן הוא גוי, אלא "בתך לא תתן לבנו", אף על גב דהוולד הוא ישראל, ולא הוליד אותו לעבודה זרה, אסור משום "כי יסיר בנך". ובתוספות בפרק האומר (קידושין דף סח:) שיטה אחרת, עיין שם: