מפרשי רש"י על דברים ב ה
רש"י
"עד מדרך כף רגל" - אפי' מדרך כף רגל כלו' אפי' דריסת הרגל איני מרשה לכם לעבור בארצם שלא ברשות ומ"א עד שיבא יום דריסת כף רגל על הר הזיתים שנא' (זכריה יד) ועמדו רגליו וגו'
"ירשה לעשו" - מאברהם עשר עממים נתתי לו שבעה לכם וקיני וקנזי וקדמוני הן עמון ומואב ושעיר אחת מהם לעשו והב' לבני לוט בשכר שהלך אתו למצרים ושתק על מה שהיו אומרים על אשתו אחותי היא עשאו כבנו
רש"י מנוקד ומעוצב
עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל – אֲפִלּוּ מִדְרַךְ כַּף רֶגֶל; כְּלוֹמַר: אֲפִלּוּ דְּרִיסַת הָרֶגֶל אֵינִי מַרְשֶׁה לָכֶם, לַעֲבֹר בְּאַרְצָם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, עַד שֶׁיָּבוֹא יוֹם דְּרִיסַת כַּף רֶגֶל עַל הַר הַזֵּיתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעָמְדוּ רַגְלָיו" וְגוֹמֵר (זכריה יד,ד; תנחומא ישן הוספה ו).
יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו – מֵאַבְרָהָם. עֲשָׂרָה עֲמָמִים נָתַתִּי לוֹ; שִׁבְעָה לָכֶם, וְקֵינִי וּקְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי הֵן עַמּוֹן וּמוֹאָב וְשֵׂעִיר (ב"ר סוף מד,כג). אַחַת מֵהֶם לְעֵשָׂו, וְהַשְּׁנַיִם לִבְנֵי לוֹט, בִּשְׂכַר שֶׁהָלַךְ אִתּוֹ לְמִצְרַיִם, וְשָׁתַק עַל מַה שֶּׁהָיָה אוֹמֵר עַל אִשְׁתּוֹ "אֲחוֹתִי הִיא", לְפִיכָךְ עֲשָׂאוֹ כִּבְנוֹ.
מפרשי רש"י
[ד] אפילו מדרך כף רגל וכו'. ואין פירושו "עד מדרך כף רגל" - אבל מדרך כף רגל רצה ליתן להם, דאם כן למה לא עברו את גבולם, אלא "עד" - ועד בכלל (ברכות דף כו:), שמדרך כף רגל גם כן אין ליתן להם:
[ה] ומדרש אגדה כו'. לפי מדרש אגדה (תנחומא ישן, כאן, ו) "עד" - ולא עד בכלל (ברכות ריש כז.), כמו שהוא בשאר מקום: