מפרשי רש"י על בראשית לו מג
רש"י
"מגדיאל" - היא רומי חסלת פרשת וישלח
רש"י מנוקד ומעוצב
מַגְדִּיאֵל – הִיא רוֹמִי.
מפרשי רש"י
[יב] מגדיאל זו רומי. פירוש מדכתיב "אלוף מגדיאל" למה נקרא "מגדיאל", שאין לומר כי כך שמה ולא ניתן למדרש, דזה אינו, דודאי כל שם דלא נזכר דבר בשם כמו שאר שמות העצם לא דרשינן, דהוי שם העצם, ואין בו טעם, אבל כאן דנקרא שם המקום "מגדיאל" למה יקרא אותו "מגדיאל", מורה על שמגדיל אותה בגדולה, ואם היה בא לקרא לה שם העצם ראוי לקרא לה שם עצם שאין דבר נזכר בשם, אבל בשם "מגדיאל" שנזכר בו הגדולה - למה נקרא בשם הזה, אלא זו רומי שהשם יתברך מגדיל אותה, ולכך נקרא "מגדיאל". גם 'רומי' מלשון התרוממות כמו מגדיאל שהוא לשון גדולה, כי זאת העיר הוא יתברך מגדיל אותה:
והקשה הרמב"ן על זה - למה קרא אותו "אלוף מגדיאל", והלא מלכות גדול הוא רומי, למה יקרא אותו "אלוף", ועוד כי אם היה זו נבואה לעתיד - הנה מלכים רבים מלכו על רומי, כך הם דברי הרמב"ן. וכל דבריו אינו קושיא, דכבר פירש רש"י (פסוק מ) דכל אלו המלכים על שם המדינות נקראים, ואם היו מלכים רבים - מה בכך, כולם על רומי מלכו, וכאן אומר 'אלוף המושל על רומי', וכל המושלים על רומי - "אלוף מגדיאל" נקראים. ומה שהקשה כי אין רומי "אלוף" רק מלכות גדול, גם כן אין זה קשיא, דודאי עתה היא מלכות גדול, כי נתפשט המלכות בכל הארץ, והא דקראו אותו "אלוף" - כי "אלוף" הוא לעולם, אבל במה שהיתה מלכות רומי כל כך גדול ומושל - זה לא היה מעולם, והכתוב מספר לך הגדולה שהוא לעולם:
ומלכות רומי רמז הכתוב ב"מגדיאל", כי השם יתברך מגדיל אותו, וזהו המלכות. ולפיכך נזכר "אלוף מגדיאל" באחרונה, והוא אלוף העשירי, שהעשירי יותר חשוב. וגם "אלוף עירם" הוא רומי, כי יש להם עיר ומגדל העיר בארץ, ומגדל ראשו בשמים, כי עד שם מגיעים בהתרוממות. וכך אמרו בפרקי ר"א (פל"ח) 'אלוף עירם זה רומי'. והנה יש להם עיר ומגדל, עד כי ירד ה' ראות את עיר ומגדל אשר בנו בני אדם (עפ"י לעיל יא, ה), וימלא החרבה לבנות עיר קדשו ומגדל דוד עד עולם במהרה בימינו אמן: