מפרשי רש"י על בראשית לו כד
רש"י
"ואיה וענה" - וי"ו יתירה והוא כמו איה וענה והרבה יש במקרא (דנייאל ח)תת וקדש וצבא מרמס (תהלים עו) נרדם ורכב וסוס
"הוא ענה" - האמור למעלה שהוא אחיו של צבעון וכאן הוא קורא אותו בנו מלמד שבא צבעון על אמו והוליד את ענה
"את הימם" - פרדים הרביע חמור על סוס נקבה וילדה פרד והוא היה ממזר והביא פסולין לעולם (חולין ה) ולמה נקרא שמם ימים שאימתן מוטלת על הבריות דאמר ר"ח מימי לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה (והלא קא חזינן דחיה אל תקרי וחיה אלא וחיתה כי המכה לא תתרפא לעולם ברש"י ישן) ולא הוזקק לכתוב לנו משפחות החורי אלא מפני תמנע ולהודיע גדולת אברהם כמו שפירשתי למעלה
רש"י מנוקד ומעוצב
וְאַיָּה וַעֲנָה – וָי"ו יְתֵרָה, וְהוּא כְּמוֹ "אַיָּה וַעֲנָה". וְהַרְבֵּה יֵשׁ בַּמִּקְרָא, "תֵּת וְקֹדֶשׁ וְצָבָא מִרְמָס" (דניאל ח,יג), "נִרְדָּם וְרֶכֶב וָסוּס" (תהלים עו,ז).
הוּא עֲנָה – הָאָמוּר לְמַעְלָה, שֶׁהוּא אָחִיו שֶׁל צִבְעוֹן; וְכָאן הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ בְּנוֹ? מְלַמֵּד שֶׁבָּא צִבְעוֹן עַל אִמּוֹ וְהוֹלִיד אֶת עֲנָה (מדרש תנחומא וישב א; ב"ר פב,טו; פסחים נ"ד ע"א).
אֶת הַיֵּמִם – פְּרָדִים; הִרְבִּיעַ חֲמוֹר עַל סוּס נְקֵבָה וְיָלְדָה פֶּרֶד (ראו ב"ר שם), וְהוּא הָיָה מַמְזֵר וְהֵבִיא פְּסוּלִין לָעוֹלָם (פסחים שם). וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָם "יֵמִים"? שֶׁאֵימָתָן מֻטֶּלֶת עַל הַבְּרִיּוֹת; דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מִיָּמַי לֹא שְׁאָלַנִי אָדָם עַל מַכַּת פִּרְדָּה לְבָנָה וְחָיָה. [וַהֲלֹא קָא חֲזִינָן דְּחָיָה? אַל תִּקְרֵי "וְחָיָה" אֶלָּא "וְחָיְתָה", כִּי הַמַּכָּה לֹא תִּתְרַפֵּא לְעוֹלָם (חולין ז' ע"ב).] לֹא הֻזְקַק לִכְתֹּב לָנוּ מִשְׁפְּחוֹת הַחוֹרִי אֶלָּא מִפְּנֵי תִּמְנַע, וּלְהוֹדִיעַ גְּדֻלַּת אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה (לעיל פסוק יב).
מפרשי רש"י
[י] הוא ענה האמור למעלה. דאם לא כן קשה מאי "הוא ענה אשר מצא הימים", ומשמע דזה הוא ענה אשר נזכר במקום אחר מצא הימים, ולא מצאנו בשום מקום שנזכר בקרא הוא ענה שמצא הימים, אלא הכי פירושו "הוא ענה" דכתיב למעלה (פסוק כ), אשר אותו ענה מצא הימים. וכן הא דכתיב (אסתר א', א') "הוא אחשורוש" אף על גב דלא נזכר בשום מקום שמלך "מהודו ועד כוש" (קושית הרא"ם), הכי פירושו - הוא אחשורוש שנזכר במקום אחר (עזרא ד', ו') "המולך מהודו וגו'":