מפרשי רש"י על בראשית לא ז
| מפרשי רש"י על בראשית • פרק ל"א • פסוק ז' |
• ג • ז • י • יג • יד • טז • יז • יט • כג • כו • לב • לג • לח • לט • מב • מג • מו • מט • נב • נד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַאֲבִיכֶן֙ הֵ֣תֶל בִּ֔י וְהֶחֱלִ֥ף אֶת־מַשְׂכֻּרְתִּ֖י עֲשֶׂ֣רֶת מֹנִ֑ים וְלֹֽא־נְתָנ֣וֹ אֱלֹהִ֔ים לְהָרַ֖ע עִמָּדִֽי׃
רש"י
"עשרת מנים" - אין מונים פחות מעשרה
"מנים" - ל' סכום כלל החשבון והן עשיריות למדנו שהחליף תנאו מאה פעמים
רש"י מנוקד ומעוצב
עֲשֶׂרֶת מוֹנִים – אֵין מוֹנִים פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה (ב"ר עד,ג).
מוֹנִים – לְשׁוֹן סְכוּם כְּלַל הַחֶשְׁבּוֹן, וְהֵן עֲשִׂירִיּוֹת; לָמַדְנוּ שֶׁהֶחֱלִיף תְּנָאוֹ מֵאָה פְעָמִים (שם עא,ב).
מפרשי רש"י
[ב] אין מנין בפחות מעשרה. משום דדרך בני אדם לספור עד עשרה ואחר כך חוזרים למנות 'אחד שנים', ולפיכך "עשרת מונים" הם עשר מנינים. ואם תאמר למה לא אמר 'ותחלף משכרתי מאה', ויש לומר דכך היה אומר - כמו שדרך המונים מונים עד עשרה וחוזרים למנות 'אחד שנים', כך היה עושה לבן, אמר "נקודים יהיה שכרך" (פסוק ח) ואחר כך 'טלואים' - עד עשרה פעמים היה משנה, אחר כך חוזר לומר לא יהיה כך שכרך אלא "נקודים יהיה שכרך" כמו שאמר בראשונה, וזה גנאי גדול לו ורשעה גדולה, דאילו היה אומר 'מידי אחריני יהיה שכרך' היה לו קצת טענה לומר 'טעיתי ודבר זה יהי שכרך', אבל עכשיו כי מתחלה אמר 'עקודים' וחזר לומר 'נקודים' ואחר כך 'טלואים' ואחר כך 'ברודים', וחזר לומר 'עקודים' ואחר כך חזר עוד ממנו - זה היה גנאי גדול לו: