מפרשי רש"י על בראשית כד סג
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק כ"ד • פסוק ס"ג | >>
• א • ב • ז • ח • י • יד • טז • יז • כא • כב • כג • כד • כה • כט • לא • לב • לג • לו • לז • לט • מט • נ • נב • נה • נז • נח • סב • סג • סד • סו • סז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֵּצֵ֥א יִצְחָ֛ק לָשׂ֥וּחַ בַּשָּׂדֶ֖ה לִפְנ֣וֹת עָ֑רֶב וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּ֥ה גְמַלִּ֖ים בָּאִֽים׃
רש"י
"לשוח" - (ב"ר) לשון תפלה כמו (תהלים קב) ישפוך שיחו
רש"י מנוקד ומעוצב
לָשׂוּחַ – לְשׁוֹן תְּפִלָּה, כְּמוֹ (תהלים קב,א): "יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ" (ברכות כ"ו ע"ב; בראשית רבה ס,יד).
מפרשי רש"י
[לט] לשוח לשון תפילה. והקשו (תוספות בברכות כו ע"ב) דכאן מביא ראיה מן "תפלה לעני" (תהלים ק"ב, א') שהוא לשון תפילה, ואילו בפרק קמא דע"ז (דף ז:) משמע איפכא, דמביא ראיה כי "שיחו" הוא תפילה מלשון "לשוח בשדה", ונראה לומר דכך פירושו - דהכתוב אפשר לפרש "לשוח בשדה" ללכת תחת אחד השיחים, וקאמר (ברכות דף כו:) 'אין שיח אלא תפילה ולפני ה' ישפוך שיחו', דהתם לא מצינו לפרש הכי מלשון אילן, והתם הוי מצינו לפרש מלשון דבור, וקאמר (עבודה זרה דף ז:) ד'אין שיחה אלא תפילה' ולא לשון דבור, דהא "לשוח בשדה" לא מצי לפרש לשון דבור. אבל אין לומר דהתם נפרש מלשון דבור וכאן ללכת תחת אחד השיחים, דאין מדה זאת בתורה, דילפינן סתום מן המפורש (יומא דף נט.), ולכך ילפינן סתם דהכא מן המפורש דהתם, וילפינן סתם דהתם מן מפורש דהכא:
בד"ה לשוח כו' אלא תפילה נ"ב ואני אומר דאי לאו תפילה לעני כו' ה"א דקרא לשוח בשדה הוא מלשון לילך בין האילנות כמו שפירש ראב"ע או פיר' לחפור בארות מלשון שוחה ומ"ה ילפינן משם שהוא מלשון שיח ותפילה ואי לאו קרא דהכא ה"א דישפוך שיחו הוא מלשון דיבור לבד ומניין שהוא לשון תפילה לכך יליף מהכא דהכא לא שייך לפרש אלא מלשון תפילה וק"ל מהרש"ל:
בא"ד ויהי אומן את הדסה נמחק וצ"ל והוא עומד בין ההדסים כנ"ל: