מפרשי רש"י על במדבר לה יז


<< | מפרשי רש"י על במדברפרק ל"ה • פסוק י"ז |
ד • יג • יד • טז • יז • כג • כה • כט • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


פסוק

(יז) וְאִם בְּאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ.

רש"י

"באבן יד" - (ספרי) שיש בה מלא יד

"אשר ימות בה" - שיש בה שיעור להמית כתרגומו לפי שנאמר (שמות כא) והכה איש את רעהו באבן ולא נתן בה שיעור יכול כל שהוא לכך נא' אשר ימות בה


רש"י מנוקד ומעוצב

בְּאֶבֶן יָד – שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מְלֹא יָד (ספרי שם).
אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ – שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁעוּר לְהָמִית, כְּתַרְגּוּמוֹ. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן" (שמות כא,יח), וְלֹא נָתַן בָּהּ שִׁעוּר, יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? לְכָךְ נֶאֱמַר: "אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ" (ספרי שם).

מפרשי רש"י

[ה] שיש בו מלא יד. והקשה הרא"ם, למה הוצרך למכתב "אבן יד", כיון דכתיב "אשר יומת [בה]", מוכח דבעי כשיעור. ונראה דבא לומר, שצריך שיהיה בודאי ראוי להמית בו האדם, לאפוקי יש בו שיעור שלפעמים הוא מת בו ולפעמים אינו מת בו, הכל לפי החמימות והקרירות והרוחות, והרבה דברים יש כזה. והוה אמינא כיון דמת - נתברר שהיה בו ראוי להמית, ולכך כתוב "באבן יד", כלומר שאבן מלא יד דווקא, שראוי להרוג בכל ענין: