מפרשי רש"י על במדבר כט יח
| מפרשי רש"י על במדבר • פרק כ"ט • פסוק י"ח |
• יא • יח • לה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִ֠ים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃
רש"י
"ומנחתם ונסכיהם לפרים" - (סוכה נז) פרי החג ע' הם כנגד ע' אומות עו"ג שמתמעטים והולכים סימן כליה להם ובימי המקדש היו מגינין עליהם מן היסורין
"ולכבשים" - כנגד ישראל שנקראו (ירמיהו נ) שה פזורה והם קבועים ומנינם תשעים ושמונה לכלות מהם תשעים ושמונה קללות שבמשנה תורה בשני נאמר ונסכיהם על שני תמידי היום ולא שינה הלשון אלא לדרוש כמו שאמרו רז"ל בשני ונסכיהם בששי ונסכיה בשביעי כמשפטם מ"ם יו"ד מ"ם הרי כאן מים רמז לנסוך המים מן התורה בחג
רש"י מנוקד ומעוצב
וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּרִים – פָּרֵי הֶחָג שִׁבְעִים הֵם, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת, שֶׁמִּתְמַעֲטִים וְהוֹלְכִים; סִימַן כְּלָיָה הוּא לָהֶם, וּבִימֵי הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מְגִנִּים עֲלֵיהֶם מִן הַיִּסּוּרִין (סוכה נ"ה ע"ב). וְהַכְּבָשִׂים כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ "שֶׂה פְזוּרָה" (ירמיהו נ,יז). וְהֵם קְבוּעִים, וּמִנְיָנָם תִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנָה, לְכַלּוֹת מֵהֶם תִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנֶה קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה. בַּשֵּׁנִי נֶאֱמַר "וְנִסְכֵּיהֶם" (להלן פסוק יט), עַל שְׁנֵי תְּמִידֵי הַיּוֹם; וְלֹא שִׁנָּה הַלָּשׁוֹן אֶלָּא לִדְרָשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: בַּשֵּׁנִי "וְנִסְכֵּיהֶם", בַּשִּׁשִּׁי "וּנְסָכֶיהָ" (להלן פסוק לא), בַּשְּׁבִיעִי "כְּמִשְׁפָּטָם" (להלן פסוק לג); מֵ"ם יוֹ"ד מֵ"ם, הֲרֵי כָּאן "מַיִם", רֶמֶז לְנִסּוּךְ הַמַּיִם מִן הַתּוֹרָה בֶּחָג (ספרי קנ; תענית ב' ע"ב).
מפרשי רש"י
[ד] פרי החג ע' וכו'. הוקשה לו פירושו, דלעולם מעלין בקדש ולא מורידין (ברכות דף כח.), וכאן מורידין בקרבנות, ומתרץ שהשבעים פרים נגד האומות, שהם כלים והולכים, ולכך מתמעטים:
[ה] רמז לנסוך המים וכו'. ומה שרמז זה בשני ובששי ובשביעי, מפני שהסימן הוא 'בו"ז' מים, רמז למה שכתוב (ר' שיה"ש ח, ז) "מים רבים לא יוכלו לכבות האהבה אם יתן איש כל הון ביתו באהבה בו"ז יבוזו לו". ומפני שאנו מקריבין בחג הפרים שהם נגד האומות (רש"י כאן), וכן נסוך המים שהם נגד האומות, שהם נקראים "מים רבים" (שיהש"ר שם), והם סבורים מאחר שמקריבין נגדם - אם כן הם יכבו האהבה בין ישראל לאביהם שבשמים, הראה הכתוב שאף על פי כן נרמז לך 'בו"ז', רצה לומר "בוז יבוזו לו". ועוד, לפי שיום ב' של בריאה הובטחו מים התחתונים לנסכם על גבי המזבח, כדפירש בויקרא (רש"י ויקרא ב, יג), לכך רמז ביום ב' ניסוך המים. ו' ז' - לומר ניסוך עד יום ח', ולא יום ח' בכלל: