גור אריה על רש"י במדבר כט

פסוק יא

[א] מלבד עולת התמיד. פירוש, כי אין "ועולת התמיד" דבר בפני עצמו, לצוות על עולת התמיד, וזה אינו, שכבר ציוה על עולת התמיד (לעיל כח, ג-ח), אלא פירושו 'מלבד עולת התמיד' שכבר נצטווה. אף על גב שלא כתב אצלו 'מלבד', רק "ועולת התמיד". ומה שהאריך לומר 'תעשו עולות הללו', מפני שלא יתכן לומר "מלבד" על חטאת, כי בודאי החטאת הוא לבד העולה, ולפיכך פירש הא דכתב 'מלבד עולת התמיד', רצה לומר 'תעשו עולות הללו'. והא דכתיב "מלבד חטאת הכפורים", פירוש תעשו את החטאת הזה האמור, ושעיר חטאת (ויקרא ט"ז, ט'):

[ב] מוסב על המוספין. שאין לומר דקאי על חטאת הכפורים ועל עולת התמיד, שאין שום חטאת צריכה נסכים (מנחות דף צ:). ועל עולת התמיד אין לומר דקאי, ד"עולת התמיד" הוא לשון יחיד, "ונסכיהם" הוא לשון רבים. אף על גב כי שני תמידים היו, של שחר ושל ערב (לעיל כח, ג-ח), ושייך "ונסכיהם", מכל מקום שניהם נקראו בלשון יחיד, והוי למכתב 'ונסכה', כדכתיב (לעיל כח, טו) "על עולת התמיד יעשה ונסכו", ולא כתיב 'ונסכיהם'. אף על גב דבחג כתיב (פסוק יט) "ונסכיהם", ופירושו על שני התמידים (רש"י כאן), היינו מפני הדרשה 'נאמר בשני וכו (רש"י פסוק יח), אבל כפשוטו אין לכתוב בלשון רבים, ולפיכך הוא לשון ציווי, ופירוש "ונסכיהם" גם כן תקריבו, כמו שצויתי על המוספין:

[ג] ואינו לשון ציווי. מפני שפירשו "מלבד עולת התמיד ומנחתה ונסכיהם" (פסוק יט) שאתם מקריבים - צריכים אתם קרבנות אלו, ואם כן אין "ונסכיהם" הוא צווי, דקאי על "מלבד":

פסוק יח

[ד] פרי החג ע' וכו'. הוקשה לו פירושו, דלעולם מעלין בקדש ולא מורידין (ברכות דף כח.), וכאן מורידין בקרבנות, ומתרץ שהשבעים פרים נגד האומות, שהם כלים והולכים, ולכך מתמעטים:

[ה] רמז לנסוך המים וכו'. ומה שרמז זה בשני ובששי ובשביעי, מפני שהסימן הוא 'בו"ז' מים, רמז למה שכתוב (ר' שיה"ש ח, ז) "מים רבים לא יוכלו לכבות האהבה אם יתן איש כל הון ביתו באהבה בו"ז יבוזו לו". ומפני שאנו מקריבין בחג הפרים שהם נגד האומות (רש"י כאן), וכן נסוך המים שהם נגד האומות, שהם נקראים "מים רבים" (שיהש"ר שם), והם סבורים מאחר שמקריבין נגדם - אם כן הם יכבו האהבה בין ישראל לאביהם שבשמים, הראה הכתוב שאף על פי כן נרמז לך 'בו"ז', רצה לומר "בוז יבוזו לו". ועוד, לפי שיום ב' של בריאה הובטחו מים התחתונים לנסכם על גבי המזבח, כדפירש בויקרא (רש"י ויקרא ב, יג), לכך רמז ביום ב' ניסוך המים. ו' ז' - לומר ניסוך עד יום ח', ולא יום ח' בכלל:

פסוק לה

[ו] עצורים הם מעשיית מלאכה. והא דכתיב אחריו "כל מלאכת עבודה לא תעשו", דאי כתב "עצרת תהיה לכם" בלבד, הוה אמינא "עצרת" הוא עשה בלבד, ולפיכך כתב "כל מלאכת עבודה לא תעשו", לומר שהוא לאו. ואילו כתב "כל מלאכת עבודה לא תעשו" בלבד, ולא כתב "עצרת תהיה לכם", לא הוי אלא לאו, לכך כתב "עצרת תהיה לכם" - עשה: