מפרשי רש"י על במדבר ט ג
רש"י
"ככל חקתיו" - אלו מצות שבגופו שה תמים זכר בן שנה
"וככל משפטיו" - אלו מצות שעל גופו ממקום אחר כגון שבעת ימים למצה ולביעור חמץ (ס"א מצות שבגופו שה תמים זכר בן שנה שעל גופו צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו שחוץ לגופו מצה וביעור חמץ)
רש"י מנוקד ומעוצב
כְּכָל חֻקֹּתָיו – אֵלּוּ מִצְווֹת שֶׁבְּגוּפוֹ, "שֶֹה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה" (שמות יב,ה).
וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו – אֵלּוּ מִצְווֹת שֶׁעַל גּוּפוֹ מִמָּקוֹם אַחֵר, כְּגוֹן שִׁבְעַת יָמִים לְמַצָּה וּלְבִעוּר חָמֵץ (ספרי שם).
מפרשי רש"י
[ד] ככל חקותיו אלו מצות שבגופו וכו'. כתב הרמב"ן [ד]טעות סופר הוא, וצריך להיות; מצות שבגופו - "שה תמים זכר בן שנה" (שמות י"ב, ה'), שעל גופו - "צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו" (שמות י"ב, ט'), ושחוץ לגופו - מצה וביעור חמץ, עד כאן לשונו. והביא ראיה שטעות סופר הוא, דאם שעל גופו הן שבעת ימים למצה וביעור, והם כתובים ב"כל משפטיו" הנזכר כאן, אם כן בפסח שני שכתוב (ר' פסוק יד) "ככל חקותיו וככל משפטיו" יהיה גם כן צריך ביעור חמץ ומצה שבעת ימים, ואין זה כן, שהרי בפסח שני חמץ עמו בבית ואינו זקוק לביעור (פסחים דף צה.), אלא "כל חקותיו" הם מצות שבגופו, כגון תמים זכר בן שנה, והוא כתוב ב"כל חקותיו", ושעל גופו - צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו, והם כתובים ב"כל משפטיו". אבל מצות שחוץ לגופו לא נכתבים בקרא. ולפיכך פסח שני שאין כתוב בו רק "ככל חקותיו וככל משפטיו", לא שייך אלא מצות שעל גופו ושבגופו, ולא אשר הם חוץ לגופו: