מפרשי רש"י על במדבר טו כד
| מפרשי רש"י על במדבר • פרק ט"ו • פסוק כ"ד | >>
• ג • ד • ה • ו • י • יב • יח • כ • כב • כד • כה • כז • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לט • מא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהָיָ֗ה אִ֣ם מֵעֵינֵ֣י הָעֵדָה֮ נֶעֶשְׂתָ֣ה לִשְׁגָגָה֒ וְעָשׂ֣וּ כׇל־הָעֵדָ֡ה פַּ֣ר בֶּן־בָּקָר֩ אֶחָ֨ד לְעֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה וּמִנְחָת֥וֹ וְנִסְכּ֖וֹ כַּמִּשְׁפָּ֑ט וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽת׃
רש"י
"אם מעיני העדה נעשתה לשגגה" - אם מעיני העדה נעשתה עבירה זו ע"י שוגג כגון ששגגו והורו על אחת מן העבודות שהיא מותרת לעבוד ע"א בכך
"לחטת" - (הוריות יג זבחים נ) חסר א' שאינו כשאר חטאות שכל חטאות שבתורה הבאות עם עולה החטאת קודמת לעולה שנא' (ויקרא ה) ואת השני יעשה עולה וזו עולה קודמת לחטאת
רש"י מנוקד ומעוצב
אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה – אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה עֲבֵרָה זוֹ עַל יְדֵי שׁוֹגֵג; כְּגוֹן שֶׁשָּׁגְגוּ וְהוֹרוּ עַל אַחַת מִן הָעֲבוֹדוֹת, שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה בְּכָךְ (הוריות ג' ע"ב; ז' ע"ב).
לְחַטָּת – חָסֵר אָלֶ"ף, שֶׁאֵינוֹ כִּשְׁאָר חַטָּאוֹת. שֶׁכָּל חַטָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הַבָּאוֹת עִם עוֹלָה, הַחַטָּאת קוֹדֶמֶת לָעוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶת הַשֵּׁנִי יַעֲשֶֹה עוֹלָה" (ויקרא ה,י); וְזוֹ – עוֹלָה קוֹדֶמֶת לַחַטָּאת (הוריות י"ג ע"א).
מפרשי רש"י
[כ] נעשתה לשגגה נעשית עבירה זו כו'. פירוש, שאין "לשגגה" קאי על הציבור העושים, שעשו בשגגה, כמו "נעשתה" - דהיינו הציבור שעשו, דהא הכתוב "מעיני העדה" מדבר, שהם סנהדרין (הוריות דף ה:). ועוד, דהוי למכתב 'נעשתה בשגגה', מאי "לשגגה", אלא פירושו ואם מעיני העדה נעשתה עבירה זו על ידי שוגג, שהורו בית דין על אחד מן העבירות שהיא מותרת, והצבור עשו. וזהו "נעשתה לשגגה", שהעבירה על ידי הצבור נעשתה לשגגת עיני העדה:
[כא] וזו עולה וכו'. פירוש, בכל מקום החטאת קודמת, וכאן העולה קודמת, ולפיכך 'חטאת' חסר כתיב, אחר שהעולה קודמת. ואם תאמר, ולמה היה דבר זה להקדים העולה קודם חטאת בקרבן עבודה זרה. ועוד, דמה שהחטאת קודם העולה - טעמא אית ביה, כדלעיל (רש"י ויקרא ה, ח) למה הדבר דומה, [לבא לרצות] למלך, שפרקליט קודמו ומלמד עליו זכות, ואחר כך נכנס הדורון, כך החטאת פרקליט לכפר עליו, ואחר כך העולה שהיא דורון. ואם כן, למה היה כאן העולה קודמת. ויש לומר, דעולה היא שבאה על הרהור הלב, כדכתיב (ר' איוב א, ה) "ויהי כי הקיפו ימי המשתה ויעל איוב עולת מספר כולם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלקים בלבבם", שמע מינה שעולה מכפר על הרהור הלב. ובעבודה זרה, שהמחשבה הקב"ה מצרפה למעשה (קידושין דף מ.), הרי העולה גם כן פרקליט כמו החטאת, שהרי המחשבה של עבודה זרה גם כן מעשה נחשב. ומפני שהמחשבה קודם למעשה, העולה של עבודה זרה קודם החטאת. אבל גבי שאר עברות, שאין הקב"ה מצרף המחשבה למעשה (שם), העולה דורון הוא, ונכנס אחרון: