מנורת המאור (אבוהב)/הנר הראשון/הכלל השלישי: הכבוד

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן בָּרַבָּנוּת. הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי הִתְקָרֵב לַשִּׁלְטוֹנוֹת

החלק הראשון

הרבנות

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים

פרק ראשון

הַגְּדוּלָה לָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה מְסַבֶּבֶת שֶׁמְּקַנְּאִים בּוֹ בְּנֵי אָדָם וּמוֹצִיאָתוֹ מִן הָעוֹלָם בְּלֹא זְמַנּוֹ וּמַטְרִידָתוֹ מִן הָעוֹלָם הַבָּא, כִּי בְקִנְאָתָם יַחְלְקוּ עָלָיו וְהוּא מִשְׂתָּרֵר עֲלֵיהֶם וּמַפְסִיד אֱמוּנָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ ז"ל: כֵּיוָן שֶׁנִּתְמַנָּה אָדָם פַּרְנָס מִלְּמַטָּה נַעֲשֶׂה רָשָׁע מִלְּמַעְלָה. וּבַעֲוֹן הַגְּדוּלָה שֶׁהוּא נוֹהֵג עַל בְּנֵי עַמּוֹ מִתְקַצְּרִין שָׁנָיו, כִּי לֹא מָצִינוּ גָדוֹל מִיּוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְאַף עַל פִּי שֶׁשִּׁלֵּם לְאֶחָיו טוֹבָה תַּחַת רָעָה מֵת קֹדֶם כֻּלָּן, לְמַעַן הַשְּׂרָרָה וְהָרַבָּנוּת שֶׁהִנְהִיג עֲלֵיהֶם, כִּדְגַרְסִינָן בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְּסוֹטָה (יג, ב): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מִפְּנֵי מָה מֵת יוֹסֵף קֹדֶם אֶחָיו? מִפְּנֵי שֶׁהִנְהִיג עַצְמוֹ בָּרַבָּנוּת.

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בִּפְסָחִים, פֶּרֶק הָאִשָּׁה (פז, ב): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹי לָהּ לָרַבָּנוּת שֶׁמְּקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ, שֶׁאֵין לְךָ כָּל נָבִיא שֶׁלֹּא קִפַּח אַרְבָּעָה מְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר:'חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ' וגו' (ישעיה א, א).

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת, פֶּרֶק הָרוֹאֶה (נה, א): אָמַר רַב יְהוּדָה: שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מְקַצְּרִים יָמָיו שֶׁל אָדָם וְאֵלּוּ הֵן: מִי שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה לִקְרוֹת וְאֵינוֹ קוֹרֵא, וְכוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְבָרֵךְ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ, וְהַמַּנְהִיג עַצְמוֹ בְּרַבָּנוּת. מִי שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה לִקְרוֹת וְאֵינוֹ קוֹרֵא, כְּדִכְתִיב: 'כִּי הוּא חַיֶּיךָ' (דברים ל, כ). וְכוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְבָרֵךְ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ, דִּכְתִיב: 'וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ' (בראשית יב, ג). וְהַמַּנְהִיג עַצְמוֹ בְּרַבָּנוּת, דַּאֲמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: מִפְּנֵי מָה מֵת יוֹסֵף קוֹדֶם אֶחָיו? מִפְּנֵי שֶׁהִנְהִיג עַצְמוֹ בָּרַבָּנוּת עֲלֵיהֶם. אֵינִי, וְהָא אֲמַר לֵיהּ רַבִּי לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: בְּנִי, נְהֹג נְשִׂיאוּתְךָ בָּרָמִים וּזְרֹק מָרָה בַּתַּלְמִידִים? לָא קַשְׁיָא, הָא בְצִנְעָא, הָא בְפַרְהֶסְיָא.

וְאַל יַחְשֹׁב שׁוּם פַּרְנָס שֶׁבָּאָה לוֹ הַגְּדוּלָה בְחָכְמָתוֹ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַנֶּה אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה, כִּדְגַרְסִינָן עֲלָהּ: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלֹשָׁה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְרִיז עֲלֵיהֶם בְּעַצְמוֹ וְאֵלּוּ הֵן: רָעָב וְשׂבַע וּפַרְנָס. רָעָב, דִּכְתִיב: 'כִּי־קָרָא ה' לָרָעָב' (מלכים־ב ח, א); שֹׁבַע, דִּכְתִיב: 'וְקָרָאתִי אֶל־הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ' (יחזקאל לו, כט); פַּרְנָס, דִּכְתִיב: 'רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל' (שמות לא, ב).

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין מַעֲמִידִין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן נִמְלָכִין בַּצִּבּוּר תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל' (שם לה, ל). אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: הָגוּן עָלֶיךָ בְּצַלְאֵל? אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְפָנֶיךָ הָגוּן, לְפָנַי לֹא כָל שֶׁכֵּן. אֲמַר לֵיהּ: אַף עַל פִּי כֵן לֵךְ אֱמֹר לְיִשְׂרָאֵל. הָלַךְ וְאָמַר לָהֶם: עֲלֵיכֶם הָגוּן בְּצַלְאֵל? אָמְרוּ לוֹ: מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, אִם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעָלֶיךָ הָגוּן, עָלֵינוּ לֹא כָל שֶׁכֵּן.

וְיֵשׁ לוֹ לִלְמֹד כְּדֵי שֶׁיַּשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ, מִמֹּשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁהָיוּ מַנְהִיגֵי כָּל יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ: 'וְנַחְנוּ מָה' (שמות טז, ז). וְגַם כֵּן מִדָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָמַר: וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא־ אִישׁ' (תהלים כב, ז). עַל כֵּן אִם יַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ בַּגְּדוּלָה, יִשָּׁבֵר גְּאוֹן לִבּוֹ וְיַתְמִיד בִּגְדוּלָתוֹ. כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דִּמְגִלָּה (יג, ב): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹסֵק לוֹ גְדוּלָה לָאָדָם, פּוֹסֵק לוֹ גְדוּלָה לוֹ וּלְבָנָיו וְלִבְנֵי בָנָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר:'וַיֹּשִׁיבֵם לָנֶצַח וַיִּגְבָּהוּ' (איוב לו, ז). וְאִם הֵגִיס דַּעְתּוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ' וְאִם־אֲסוּרִים בַּזִּקִּים יִלָּכְדוּן בְּחַבְלֵי־עֹנִי' (שם שם, ח).

עַל־כֵּן כָּל יְרֵא שָׁמַיִם יַרְחִיק עַצְמוֹ מִכָּל שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר, זוּלָתִי אִם יִהְיֶה לְשֵׁם שָׁמַיִם וּלְתוֹעַלְתָּם. וְאַף עַל פִּי כֵן אַל יַטִּיל אֵימָה יְתֵירָה עֲלֵיהֶם לְהִשְׂתָּרֵר, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (יז, א): 'וְשֶׁנָּתְנוּ חִתָּתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים' מַאי נִינְהוּ, אָמַר רַב חִסְדָּא: זֶה פַּרְנָס הַמַּטִּיל אֵימָה יְתֵירָה עַל הַצִּבּוּר שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל פַּרְנָס הַמַּטִּיל אֵימָה יְתֵירָה עַל הַצִּבּוּר שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם אֵינוֹ רוֹאֶה בֵּן תַּלְמִיד חָכָם לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'לָכֵן יְרֵאוּהוּ אֲנָשִׁים לֹא יִרְאֶה כָּל־חַכְמֵי־לֵב' (איוב לז, כד).

אֲבָל יֵשׁ לוֹ לְהַנְהִיג עַם יִשְׂרָאֵל בְּחִבָּה וְאַהֲבָה כְּשֶׁיִּנְהֲגוּ כָרָאוּי וְלֹא יְצַעֲרֵם, כִּי יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ גּוֹי קָדוֹשׁ, וְאֵין רָאוּי לְהַכְנִיעָם שֶׁלֹּא כָרָאוּי. וְאִם יִרְאֶה בָהֶם שֶׁיּוֹצְאִים מִקַּו הַיֹשֶׁר וּצְרִיכִין הַכְנָעָה, יוֹכִיחֵם וְיַכְנִיעֵם כַּדִּין וְכַשּׁוּרָה עַד שֶׁיִּבְחֲרוּ הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה. וְיִלְמַד מֵאֲדוֹן הָעוֹלָם שֶׁהִנְהִיג אֶת יִשְׂרָאֵל וְהוֹלִיכָם בְּמִדְבַּר שְׁמָמָה כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לְפַרְנָס הַבָּא בְמִצְוָתוֹ.

פרק שני

יֵשׁ גְּדוּלָה אַחֶרֶת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא גְדוֹלָה מִזֹּאת, בְּמַחְלֹקְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁאֵין רָאוּי לָאָדָם לַחֲזֹר אַחֲרֶיהָ וְאִם רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ הִיא בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, וְאִם מַשְׁפִּיל עַצְמוֹ בָהּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּעֵרוּבִין (יג, ב): אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁלֹשׁ שָׁנִים נֶחְלְקוּ בֵית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל. הַלָּלוּ אוֹמְרִים הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ. יָצְתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם: אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וַהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל.

וּמִפְּנֵי מַה זָכוּ בֵּית הִלֵּל לִקְבֹּעַ הֲלָכָה כְמוֹתָן, מִפְּנֵי שֶׁנּוֹחִין וַעֲלוּבִין הָיוּ וְשׁוֹנִין דִּבְרֵיהֶם וְדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּקְדִּימִין דִּבְרֵי בֵית שַׁמַּאי לְדִבְרֵיהֶם, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ: מִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּסֻּכָּה וְשֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: לָא כָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁהָלְכוּ זִקְנֵי בֵּית שַׁמַּאי וְזִקְנֵי בֵּית הִלֵּל לְבַקֵּר אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן הַחוֹרָנִית רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּסֻּכָּה וְשֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת (ולא אמרו לו דבר)? אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: מִשָּׁם רְאָיָה? אַף הֵם אָמְרוּ: אִם כֵּן הָיִיתָ נוֹהֵג לֹא קִיַּמְתָּ מִצְוַת סֻכָּה מִיָּמֶיךָ.

לְלַמְּדְךָ, שֶׁכָּל הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ, וְכָל הַמַּגְבִּיהַּ אֶת עַצְמוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ. וְכָל הַמְחַזֵּר אַחַר הַגְּדוּלָה, הַגְּדוּלָה בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, וְכָל הַבּוֹרֵחַ מִן הַגְּדוּלָה, הַגְּדוּלָה מְחַזֶּרֶת אַחֲרָיו. וְכָל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתוֹ, וְכָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה, הַשָּׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ.

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּפֶרֶק כֵּיצַד מְעַבְּרִין (עירובין נד, א) וּבְמַסֶּכֶת נְדָרִים, פֶּרֶק הַנּוֹדֵר מִן הַיֶּרֶק (נה, א): רָבָא, הֲוָה לֵיהּ לְרַב יוֹסֵף מִילְתָּא בַהֲדֵיהּ, כִּי מְטָא מְעַלֵּי יוֹמָא דְּכִפּוּשֵּׁי, אָמַר: אֵיזֵיל וַאֲפַיְסֵיה. אָזַל, אַשְׁכְּחֵיהּ לְשַׁמְעֵיהּ דְקָא מָזִיג לֵיהּ כַּסָא דְּחַמְרָא, אֲמַר לֵיהּ: הַב לִי כַּסָא, דְּאֶמְזְגָה אֲנָא לֵיהּ. מְזֵיג לֵיהּ, כַּד טַעֲמָה אֲמַר לֵיהּ: דָּמֵי לִי הַאי מְזִיגָא לִמְזִיגָא דְּרָבָא. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא הוּא. אָמַר לֵיהּ: לָא תֵתֵיב אַכַּרְעֵיךְ עַד דִּמְפַרֶשֶׁת לֵיהּ לְהַנֵּי קְרָאֵי. מַאי דִּכְתִיב: 'וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת וּמִבָּמוֹת הַגַּיא' (במדבר כא, יח־כ). אֲמַר לֵיהּ: אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר הַזֶּה שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין אוֹתוֹ, תּוֹרָה נִתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה'; וְכֵיוָן שֶׁנִּתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה, נְחָלוֹ אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל'; וְכֵיוָן שֶׁנְּחָלוֹ אֵל, עוֹלֶה לִגְדוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת'. אֲבָל אִם הֵגִיס דַּעְתּוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא' (במדבר כא, כ). וְאִם חוֹזֵר בּוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ' כָּל־גֶּיא יִנָּשֵׂא' (ישעיה מ, ד).

אָמַר רַב הוּנָא: מַאי דִּכְתִיב: 'חַיָּתְךָ יָשְׁבוּ־בָהּ תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ לֶעָנִי אֱלֹהִים' (תהלים סח, יא)? אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כְּחַיָּה זוֹ שֶׁדּוֹרֶסֶת וְאוֹכֶלֶת, תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְאִם לָאו, אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ. וְאִם עוֹשֶׂה כֵן, אָמַר רַב הוּנָא: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ סְעוּדָה בְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ לֶעָנִי אֱלֹהִים' (שם).

וַאֲמְרִינָן נַמֵּי עֲלָהּ, בְּפֶרֶק כֵּיצַד מְעַבְּרִין: (נה, א): אָמַר רַב דִּימֵי בַּר חָמָא: מַאי דִּכְתִיב: 'לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא' (דברים ל, יב־יג)? 'לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא', 'שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לַעֲלוֹת אַחֲרֶיהָ; 'וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא', שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לַעֲבֹר (עליה) אַחֲרֶיהָ. רָבָא אָמַר: 'לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא', לֹא תִּמְצָאֶנָּה בְּמִי שֶׁמַּגְבִּיהַּ דַּעְתּוֹ עָלֶיהָ כַשָׁמַיִם: 'וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא', לֹא תִמְצָאֶנָּה בְּמִי שֶׁמַּרְחִיב דַּעְתּוֹ עָלֶיהָ כַיָּם. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: 'לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא', לֹא תִמְצָאֶנָּה בְּגַסֵּי הָרוּחַ; 'וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא', לֹא תִמְצָאֶנָּה לֹא בַסַּחֲרָנִים וְלֹא בַתַּגָּרִים.

וְגַם כֵּן שָׁנִינוּ בְּפֶרֶק רְבִיעִי מֵאָבוֹת (משנה ז'): רַבִּי צַדּוֹק אוֹמֵר: אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהֶן. וְכֵן הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר: וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתָגָא חָלָף. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תוֹרָה כְּאִלּוּ נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם.

וְעִם כָּל זֶה, אַל יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה שֶׁאֵינָה מַרְגֶּשֶׁת, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא, פֶּרֶק בָּרִאשׁוֹנָה (כב, ב): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵינוֹ נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ, אֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם. וְהָא כְתִיב: 'לֹא־ תִקֹם וְלֹא־תִטֹּר (ויקרא יט, יח)? הַהוּא בְמָמוֹן כְּתִיב, דְּתַנְיָא: 'לֹא־תִקֹּם וְלֹא־תִטֹּר'.

אֵי זוֹ הִיא נְקִימָה וְאֵי זוֹ הִיא נְטִירָה? נְקִימָה, אָמַר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי מַגָּלְךָ, אָמַר לוֹ: אֵינִי מַשְׁאִילְךָ, לְמָחָר בָּא אֶצְלוֹ אוֹמֵר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻמְךָ, אֲמַר לֵיהּ: אֵינִי מַשְׁאִילְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתָּנִי מַגָּלְךָ, זוֹ הִיא נְקִימָה. וְאֵי זוֹ הִיא נְטִירָה? אוֹמֵר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי מַגָּלְךָ. אוֹמֵר לוֹ: לֹא. לְמָחָר בָּא אֶצְלוֹ אוֹמֵר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמְּךָ. אֲמַר לֵיהּ: הֵילָךְ, וְאֵינִי כְמוֹתְךָ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתָּנִי, זוֹ הִיא נְטִירָה. וְצַעֲרָא דְגוּפָא לָא.

וְהָתַנְיָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עֲלוּבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים, שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָן וְאֵין מְשִׁיבִין, עוֹשִׂין מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִין בְּיִסּוּרִין, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: 'וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ' (שופטים ה, לא)? לְעוֹלָם דְּנָקִיט לֵיהּ בְּלִבֵּיהּ. וְהָאָמַר רָבָא: כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו? דִּמְפַּיְסֵי לֵיהּ וּמִפַּיִיס. נִמְצָא שֶׁרָאוּי לְהַרְגִּישׁ כְּשֶׁיְּחַלְּלוּ אֶת כְּבוֹדוֹ וְכָל זֶה כְּפִי לִמּוּדוֹ.

וְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק רַבִּי מֵאִיר: אַל תְּבַקֵּשׁ גְּדוּלָה וְאַל תַּחְמֹד כָּבוֹד, יוֹתֵר מִלִּמּוּדְךָ עֲשֵׂה וְאַל תִּתְאַוֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל מְלָכִים, שֶׁשֻּׁלְחָנְךָ גָּדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם וְכִתְרְךָ גָּדוֹל מִכִּתְרָם וְנֶאֱמָן בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר פְּעוּלָתֶךָ.

חלק שני

הִתְקָרֵב לַשִּׁלְטוֹנוֹת וְיֵשׁ בּוֹ פֶּרֶק אֶחָד

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְמַעַן חַסְדּוֹ הַגָּדוֹל שֶׁעוֹשֶׂה תָמִיד עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מְמַנֶּה מֵהֶם בְּכָל דוֹר וָדוֹר מַנְהִיגִים שֶׁיִּהְיוּ עוֹמְדִים בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ לְדַבֵּר טוֹב עַל עַמּוֹ שֶׁאֵין עוֹזְבִים לְכַלּוֹתָם בְּלִי עָצוּר וְעָזוּב, עַל כֵּן כָּל הָעוֹסְקִים עִמָּהֶם, אִם יְהֵא כַוָּנָתָם לְהָלִיץ טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל, יַתְמִידוּ בִגְדוּלָתָם וְיִתְעַשְּׁרוּ, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא, פֶּרֶק בָּרִאשׁוֹנָה (כב, ב): אָמַר שְׁמוּאֵל: כֵּיוָן שֶׁנִּתְמַנָּה אָדָם פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר מִתְעַשֵּׁר, דְּמֵעִקָּרָא כְּתִיב 'וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק (שמואל־א יא, ח), וּלְבַסּוֹף 'וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים' (שם טו, ד).

 וְאֵימָא מִדִּידְהוּ? אִם כֵּן מַאי רְבוּתָא דְּמִילְתָא. וְאִם מְרַחֵם עַל הַצִּבּוּר, זוֹכֶה לִגְדוּלָה לָעוֹלָם הַבָּא, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צב, א): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל פַּרְנָס שֶׁמְּרַחֵם עַל הַצִּבּוּר, זוֹכֶה וּמַנְהִיגָם לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: 'כִּי־ מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְעַל־מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם' (ישעיה מט, י). וְגַם נוֹתֵן לָהֶם כֹּחַ לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד. כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק ב' דְּאָבוֹת (משנה ב): רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָוֹן; וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָה בְטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן; וְכָל הָעוֹסְקִים עִם הַצִּבּוּר יִהְיוּ עוֹסְקִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַים, שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּן וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד וְאַתֶּם מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם. 

אֲבָל הַמִּתְקָרֵב לַשִּׁלְטוֹנוֹת כְּדֵי לְהִתְגַּדֵּל אֶת עַצְמוֹ וּלְהִשְׂתַּרֵר עַל עַם הַקֹּדֶשׁ וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ לְהָגֵן בַּעֲדָם אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ וְלִכְבוֹד בֵּית אָבִיו, יַפְסִיד אֱמוּנָתוֹ וְיִהְיֶה מֻכְרַח לְבַקֵּשׁ וְלִדְרֹשׁ הֲנָאַת הַשִּׁלְטוֹנוֹת, שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לַהֲנָאָתָם, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק ב' מֵאָבוֹת (משנה ג): הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת, שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן, נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן וְאֵין עוֹמְדִין לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת דָּחֲקוֹ.

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּפֶרֶק קַמָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה (יז,א): ' לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב' (משלי ל, טו). אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מַר עוּקְבָא: קוֹל שְׁתֵּי בָנוֹת צוֹעֲקוֹת מֵגֵּהִינֹּם, שֶׁאוֹמְרוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה: הָבֵא הָבֵא. וּמַאי נִינְהוּ? מִינוּת וְהָרָשׁוּת.

וְעַל כֵּן הוֹכִיחַ בְּפֶרֶק קַמָּא דְּאָבוֹת (משנה י): שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהַב אֶת הַמְּלָאכָה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת. שֶׁאוּלַי בְּקִרְבָתוֹ לָרָשׁוּת לֹא יִנְהַג בְּכָל דָּבָר לְשֵׁם שָׁמַיִם, עַל כֵּן טוֹב לוֹ שֶׁיִּתְרַחֵק מִנִּסָיוֹן זֶה. כִּי כְּבָר יָדַעְנוּ עִנְיַן דּוֹאֵג הָאֱדוֹמִי, אַף עַל פִּי שֶׁהַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר קָרַב אֵלָיו הָיָה מְשִׁיחַ ה' וְנָבִיא, הָיָה סִבָּה שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְנֶהֶרְגוּ שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה כֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֵפוֹד בַּד וְגַם נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק. וְעַל חֵטְא זֶה נִתְלוּ אַחַר כָּךְ שִׁבְעָה מִבְּנֵי שָׁאוּל וְנִטְרַד דּוֹאֵג מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא. עַל כֵּן יִתְרַחֵק אָדָם מֵהִתְקָרֵב לַשִׁלְטוֹנוֹת, בִּלְתִּי לְשֵׁם שָׁמַיִם לְדַבֵּר טוֹב עַל עַמּוֹ.