מנורת המאור (אבוהב)/הנר הראשון

הנר הראשון

שלא ירדף אחרי המותרות

וְנֶחְלָק לִשְׁלֹשָׁה כְּלָלִים

הַכְּלָל הָרִאשׁוֹן, הַקִּנְאָה; הַכְּלָל הַשֵּׁנִי, הַתַּאֲוָה; הַכְּלָל הַשְּׁלִישִׁי, הַכָּבוֹד.

הקדמה לנר זה

שָׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת, בְּפֶרֶק בֶּן זוֹמָא (פ"ד, משנה כח): ר' אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם.

כָּל אַחַת מִשְּׁלֹשׁ מִדּוֹת הַלָּלוּ, הֵן מְסַבְּבוֹת לְהַפְסִיד אֱמוּנָתוֹ שֶׁל הָאָדָם וּמְמִיתוֹת לוֹ קֹדֶם זְמַנּוֹ וְטוֹרְדִין לוֹ מִן הָעוֹלָם הַבָּא. כִּי הַמְקַנֵּא בַּחֲבֵרוֹ הִיא מִדָּה מְגֻנָּה וּבָאָה מֵרֹעַ הַלֵּב, כִּי דּוֹמֶה לוֹ תָמִיד, מַה שֶּׁלַּחֲבֵרוֹ הַרְבֵּה וּמַה שֶׁלּוֹ מְעָט. וּבְכָל טוֹבָה שֶׁיָּבֹא לַחֲבֵרוֹ הִיא לַמְקַנֵּא כַּעַס וְקִנְאָה, נִמְצָא תָּמִיד כּוֹעֵס בְּמַעֲשֵׂה הַשֵּׁם יִתְעַלֶּה. וְהַקִּנְאָה גּוֹרֶמֶת הַבֶּצַע וְשִׂנְאַת חִנָּם וְכָל מִדּוֹת רָעוֹת. וְאֵין חַיָּיו חַיִּים וְגוֹרֵם לְעַצְמוֹ חֳלָיִים רָעִים וְנֶאֱמָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה' (משלי יד, ל). וּבְמַסֶּכֶת שַׁבָּת, סוֹף פֶּרֶק שׁוֹאֵל אָדָם (קנב, ב), דָּרְשׁוּ פָּסוּק זֶה לְאַחַר פְּטִירָתוֹ: כָּל שֶׁיֵּשׁ קִנְאָה בְּלִבּוֹ עַצְמוֹתָיו מַרְקִיבִין וְכָל שֶׁאֵין קִנְאָה בְּלִבּוֹ אֵין עַצְמוֹתָיו מַרְקִיבִין. וְלֹא דַי שֶׁגּוֹרֶמֶת לוֹ כָּל מִדּוֹת רָעוֹת, אֶלָּא שֶׁמּוֹצִיאָה אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם קֹדֶם זְמַנּוֹ.

וְכָל הַמְקַנֵּא בַּחֲבֵרוֹ, חֲבֵרוֹ עוֹלֶה וְהוּא יוֹרֵד, כִּי מָצִינוּ בְּשָׁאוּל, שֶׁהָיָה מְקַנֵּא בְּדָוִד, נֶהֱרַג שָׁאוּל וּמָלַךְ דָּוִד [וּמָצִינוּ בַמִּדְרָשׁ: מִנַּיִן שֶׁאָסוּר לְהִתְקַנְּאוֹת זֶה בָּזֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'כִּי לֶאֱוִיל יַהֲרָג־כָּעַשׂ וּפֹתֶה תָּמִית קִנְאָה' (איוב ה, ב)]. עַל הַקִּנְאָה הָרַג שָׁאוּל אֶת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים: עַל הַקִּנְאָה הִלְשִׁינוּ הַכַּשְׂדִּים אֶת חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה וְנֶהֶפְכָה עֲלֵיהֶם. דִּכְתִיב: 'גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי הַסִּקוּ לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ קַטִּל הִמּוֹן שְׁבִיבָא דִּי נוּרָא' (דניאל ג, כב); עַל הַקִּנְאָה הִלְשִׁינוּ הַכַּשְׂדִּים אֶת דָּנִיֵּאל וַעֲלֵיהֶם נֶהֶפְכָה, דִּכְתִיב: 'וַאֲמַר מַלְכָּא וְהַיְתִיוּ גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ דִּי אֲכַלוּ קַרְצוֹהִי דִּי דָּנִיֵּאל וּלְגֹב אַרְיָוָתָא רְמוֹ וְגוֹ' וְלָא מְטוֹ לְאַרְעִית גֻּבָּא עַד דִּי שְׁלִטוּ בְהוֹן אַרְיָוָתָא וְכָל גַּרְמֵיהוֹן הַדִּיקוּ' (שם ו, כה). וְכַמָּה הָיְתָה הַמִּדָּה הַזֹּאת רָעָה בְּעֵינֵי מֹשֶׁה עַד שֶׁאָמַר לִיהוֹשֻׁעַ: 'הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי' (במדבר יא, כט).

דִּבְרֵי הַקִּנְאָה נֶחְלָקִים: יֵשׁ אָדָם שֶׁמְּקַנֵּא בְּמִי שֶׁהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה, לְפִי שֶׁשּׂוֹנֵא הַשֵּׁם וְהָעוֹסְקִים בַּעֲבוֹדָתוֹ וְעוֹשִׂים רְצוֹנוֹ, וְזֹאת הִיא הָרָעָה שֶׁבְּכֻלָּם. וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ שׂוֹנֵא הַשֵּׁם, אֲבָל לְפִי שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַהִיא אֵינוֹ חָפֵץ שֶׁיֵּלֵךְ בָּהּ חֲבֵרוֹ. לְפִי [רְצוֹנוֹ] שֶׁלֹּא יִהְיֶה טוֹב מִמֶּנּוּ. גַּם זֶה אֵינוֹ עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה ה', לְפִי שֶׁאֵינוֹ אוֹהֵב וּמִתְקָרֵב לְאוֹהֲבָיו. וְיֵשׁ מְקַנֵּא בַּחֲבֵרָיו שֶׁהֵם חֲכָמִים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ וּבְקִנְאָתוֹ בָּהֶם טוֹרֵחַ וּמוֹסִיף עַל חָכְמָתוֹ וּמַרְבֶּה לְהֵיטִיב וְלָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, אַף עַל פִּי שֶׁמִּדָּה זֹאת גּוֹרֶמֶת לוֹ לְהֵיטִיב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זל: קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה, טוֹב הָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת הָרָאוּי בְּנִדְבַת לִבּוֹ וּמֵאַהֲבָה וּבְלֵב שָׁלֵם מִלַּעֲשׂוֹתוֹ בְּקִנְאַת אָדָם. וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ: 'וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת כָּל עָמָל וְאֵת כָּל כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה כִּי הִיא קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ' (קהלת ד, ד). רָצָה לוֹמַר, שֶׁגַּם עוֹשֶׂה הַמִּצְוָה בְּכִשְׁרוֹן אִם בְּקִנְאַת אָדָם יַעֲשֶׂנָּה, זֶה הֶבֶל, כְּנֶגֶד מִי שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָה מֵאַהֲבָה.

וְיֵשׁ מִי שֶׁמְקַנֵּא בַּחֲבֵרָיו הָעֲשִׁירִים, לְפִי שֶׁהוּא שׂוֹנֵא הַבְּרִיּוֹת וְאֵינוֹ חָפֵץ שֶׁיִּהְיֶה עָשִׁיר שׁוּם אִישׁ זוּלָתוֹ, וְזֹאת הָרָעָה שֶׁבְּכֻלָּם, וְזֹאת הַמִּדָּה תְּמִיתֶנּוּ קֹדֶם זְמַנּוֹ, כִּי אֲפִילוּ שֶׁיַּרְבֶּה בְּעֹשֶׁר כָּל הַיּוֹם יִמְצָא תָּמִיד גָּדוֹל מִמֶּנּוּ וּבָזֶה יֵרָקְבוּ עַצְמוֹתָיו. וּכְבָר אָמְרוּ זל: אֵין אָדָם נִפְטָר מִן הָעוֹלָם וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ. וְיֵשׁ שֶׁמְקַנֵּא לִהְיוֹת עָשִׁיר. אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיוּ אַחֵרִים גְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ וְאֵין זֹאת הַקִּנְאָה רָעָה כְּמוֹ הָרִאשׁוֹנוֹת. וְעַל כָּל אֵלּוּ הִזְהִיר שְׁלֹמֹה וְאָמַר: 'אַל־ יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים כִּי אִם' וגו' (משלי כג, יז). רָצָה לוֹמַר, שֶׁכָּל הַקִּנְאוֹת הֵן רָעוֹת.

וְהַתַּאֲוָה הִיא מִתְחַלֶּקֶת גַּם כֵּן: יֵשׁ מִתְאַוֶּה לְמַאֲכָלִים רָעִים אוֹ לְמַאֲכָלִים גַּסִּים אוֹ לְרִבּוּי יֵינוֹת אוֹ לָלֶכֶת כָּל הַיּוֹם בְּמִשְׁתָּאוֹת לְהִשְׁתַּכֵּר עִם הָרֵיקִים. וְכָל אֵלּוּ הַתַּאֲווֹת יְסַבְּבוּ לוֹ חֳלָיִים רָעִים וּמְמִיתִין אוֹתוֹ קֹדֶם זְמַנּוֹ, כְּדִכְתִיב: 'תַּאֲוַת עָצֵל תְּמִיתֶנּוּ' (שם כא, כה). וְיֵשׁ מִתְאַוֶּה לְנָשִׁים וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: 'אַל־תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ' (שם לא, ג). וְיֵשׁ מִתְאַוֶּה לְכָבוֹד וּשְׂרָרָה וְאֵינוֹ מַשִּׂיגָם וַאֲפִילוּ שֶׁיּוּכַל לְהַשִּׂיגָם אוּלַי יִהְיוּ סִבָּה לְטָרְדוֹ מִן הָעוֹלָם.

וְכָל הַתַּאֲווֹת הָרְאוּיוֹת הֵן בְּחָכְמָה, מִצַּד שֶׁהִיא הַשָּׂגַת הָאֱמֶת וְשֹׁרֶשׁ לַעֲבוֹדַת הָאֱלֹהִים. וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: 'אֲדֹנָי נֶגְדְּךָ כָּל־תַּאֲוָתִי' (תהלים לח, י), רָצָה לוֹמַר, כָּל הֲנָאוֹתַי לֹא הָיוּ אֶלָּא בְּדִבְרֵי עֲבוֹדָתֶךָ. וְכֵן מָצִינוּ בִּשְׁמוּאֵל הָרָמָתִי, שֶׁלֹּא הָיָה רוֹצֶה לֶהֱנוֹת מִשּׁוּם אָדָם בְּשׁוּם דָּבָר, כִּדְגַּרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דִּבְרָכוֹת (י, ב): אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: הָרוֹצֶה לֶהֱנוֹת יֶהֱנֶה כֶּאֱלִישָׁע וְהָרוֹצֶה שֶׁלֹּא לֶהֱנוֹת לֹא יֶהֱנֶה כִּשְׁמוּאֵל הָרָמָתִי, דִּכְתִיב: 'וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ' (שמואל־א, ז, יז). וַאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל מָקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם בֵּיתוֹ עִמּוֹ.

וְכֵן מָצִינוּ בְּרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁבִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ זָקַף עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתָיו כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיָּגַעְתִּי בְּעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתַי וְלֹא נֶהֱנֵיתִי אֲפִילוּ מֵאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁלִּי, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא שָׁלוֹם מְנוּחָתִי. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: 'יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל־ מִשְׁכְּבוֹתָם' וגו' (ישעיה נז, ב). כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת כְּתֻבּוֹת, פֶּרֶק הַנּוֹשֵׂא (קד, א). וּבְפֶרֶק שְׁבִיעִי מֵחֵלֶק גְּמִילוּת חֲסָדִים (רטו, ט) אֶכְתֹּב מַעֲשֶׂה זֶה כֻּלּוֹ. בָּא לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה עָשִׁיר וְגָדוֹל, לֹא רָצָה לְקַבֵּל הֲנָאָה אֶלָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם וְּלִבְרִיאוּת הַגּוּף לְקִיּוּם הַנֶּפֶשׁ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה. וְגַם כֵּן מָצִינוּ בְּרַבִּי טַרְפוֹן, שֶׁנִּצְטַעֵר כָּל יָמָיו לְפִי שֶׁנֶּהֱנֶה פַּעַם אַחַת עַל פִּקּוּחַ נַפְשׁוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, בְּהִשְׁתַּמְּשׁוֹ בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת כַּלָּה, פֶּרֶק רַבִּי יְהוּדָה, וּבְמַסֶּכֶת נְדָרִים פֶּרֶק קוֹנָם יַיִן (סב, א).

אֲבָל כָּל הַנִּטְבָּע בְּקִנְאָה בּוֹעֶרֶת עַל עֹשֶׁר אוֹ עַל כָּבוֹד, יָבוֹא לְהִכָּנֵס בְּסַכָּנוֹת וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ יֵרָקְבוּ עַצְמוֹתָיו, וְהַלָּהוּט בְּתַאֲווֹת יֶחֱלֶה וְיָמוּת. וְאִם יִדְאַג עַל עֹשֶׁר אוֹ עַל כָּבוֹד אִם יַשִּׂיגֶנּוּ, יְקַנְּאוּ בוֹ בְּנֵי אָדָם וְיִשְׂנְאוּהוּ אוֹ יַלְשִׁינוּהוּ וְיַהַרְגוּהוּ. וְעוֹד כִּי מֵעוֹלָם לֹא תִּשְׂבַּע עֵינוֹ וְלֹא יַגִּיעַ לַחֲצִי הַכָּבוֹד שֶׁיִּתְאַוֶּה, כִּי לְעוֹלָם יִרְאֶה אַחֵר גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיֵּרֵד לִבְאֵר שַׁחַת בִּדְאָגָה וַאֲנָחָה. וּמוּסָף עַל זֶה יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ הַנִּצְחִי, כִּי בְקִנְאָתוֹ בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם יִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם. וְאִם לֹא יִמְצְאֵם בְּהֶיתֵר יְבַקְּשֵׁם בְּאִסּוּר וְיִיגַע כָּל יָמָיו בָּזֶה.

וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יְבַקְּשֵׁם בְּאִסּוּר, מְכַלֶּה יָמָיו בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם וְלֹא יוּכַל לְהַשִּׂיג בַּעֲמָלוֹ טוֹבָה הַנִּצְחִית וְנִשְׁאָר בָּטֵל מִן הַדָּבָר שֶׁנִּבְרָא בַּעֲבוּרוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲפִילוּ זֶה הַהֶבֶל אֲשֶׁר רָץ בַּעֲבוּרוֹ, לֹא יִמְצָאֶנּוּ. מַה שֶּׁמְּבַקֵּשׁ לֹא נוֹתְנִים לוֹ וּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ נוֹטְלִין הֵימֶנּוּ. שֶׁכֵּן אֵרַע לַחוֹטְאִים, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה בְּפֶרֶק קַמָּא (ט, א): תָּנוּ רַבָּנָן: סוֹטָה נָתְנָה עֵינֶיהָ בְּמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהּ, מַה שֶּׁבִּקְּשָׁה לֹא נִתַּן לָהּ וּמַה שֶּׁבְּיָדָהּ נָטְלוּ מִמֶּנָּה. וְכֵן מָצִינוּ בַּנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, שֶׁנָּתַן עֵינָיו בְּמִי שֶׁאֵין רָאוּי לוֹ. מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ לֹא נָתְנוּ לוֹ וּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ נָטְלוּ מִמֶּנּוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי אָמַרְתִּי יְהֵא מֶלֶךְ עַל כָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה וְעַתָּה 'אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה' וגו' (בראשית ג, יד); אֲנִי אָמַרְתִּי יֵלֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה, עַכְשָׁיו 'עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ' (שם); אֲנִי אָמַרְתִּי יְהֵא מַאֲכָלוֹ מַאֲכַל אָדָם, עַכְשָׁיו עָפָר מַאֲכָלוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְעָפָר תֹּאכַל כָּל־יְמֵי חַיֶּיךָ' (שם). הוּא אָמַר יַהֲרֹג אָדָם וְיִשָּׂא חַוָּה, עַכְשָׁיו 'וְאֵיבָה אָשִׁית' וגו' (שם שם, טו).

וְכֵן מָצִינוּ בְּקַיִן וּבְקֹרַח וּבִלְעָם וְדֹאֵג וַאֲחִיתֹפֶל וְגֵיחֲזִי וְאַבְשָׁלוֹם וַאֲדֹנִיָּהוּ וְעֻזִּיָּהוּ וְהָמָן, שֶׁנָּתְנוּ עֵינֵיהֶם בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לָהֶם, מַה שֶּׁבִּקְשׁוּ לֹא נָתְנוּ לָהֶם וּמַה שֶּׁבְּיָדָם נָטְלוּ מֵהֶם. וְכֵן יֵאֱרַע לְכָל הָרוֹדֵף אַחַר תַּאֲווֹתָיו לֹא יַשִּׂיגֵם כִּרְצוֹנוֹ וְיַפְסִיד עוֹלָמוֹ הַתְּמִידִי. וּכְשֶׁיִּפָּטֵר מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, מַה יְּדַבֵּר בַּעֲדוֹ וּמַה יִּטְעוֹן בַּעֲדוֹ, אוֹי לָהּ לְאוֹתָה בּוּשָׁה אוֹי לָהּ לְאוֹתָה כְלִימָּה. כְּשֶׁיַּעֲמֹד בְּיוֹם הַדִּין מַה יֹּאמַר, בְּמָה הוֹצִיא יָמָיו בְּבַקֵּשׁ הֲנָאוֹת וּבְבִטּוּל תּוֹרָה, כִּי רֵאשִׁית דִּינוֹ שֶׁל אָדָם הוּא עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּסַנְהֶדְרִין (ז, א): אָמַר רַב הַמְנוּנָא: אֵין תְּחִלַּת דִּינוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן' (משלי יז, יד).

וְזֶה נֶאֱמַר אֲפִילוּ בְּמִי שֶׁלֹּא נֶהֱנָה בְּאִסּוּר, אֶלָּא שֶׁנִּשְׁאַר בָּטֵל מִן הַמִּצְוָה, כָּל שֶׁכֵּן אִם בְּגֹדֶל קִנְאָתוֹ וּלְמַלְאוֹת תַּאֲווֹתָיו וְלִטּוֹל שְׂרָרָה שֶׁאֵינָה רְאוּיָה לוֹ, נִטְבַּע בַּעֲבֵרוֹת, עַד שֶׁנִּטְרַד מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאֵרַע לְקֹרַח, דָּתָן וַאֲבִירָם, שֶׁרָדְפוּ אַחַר שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הַלָּלוּ, קִנְאָה וְתַאֲוָה וְכָבוֹד, עַד שֶׁבָּאָה לָהֶם בְּסִבָּתָם מִיתָה מְשֻׁנָּה וְנִשְׁאֲרוּ חֶרְפָּה לְדוֹרוֹת, הֵפֶךְ מִמַּה שֶּׁאֵרַע לְאַהֲרֹן, כִּי לְפִי שֶׁלֹּא קִנֵּא בְאָחִיו, זָכָה לְחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָט, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּתוֹלִין (קלט, א): אָמַר רַבִּי מִלַּאי בִּשְׂכַר 'וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ' (שמות ד, יד) זָכָה אַהֲרֹן לְחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ.

עַל כֵּן כָּל אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ עֵינַיִם לִרְאוֹת יַבִּיט בִּבְנֵי אָדָם הַחֲסִידִים וְהָעֲנִיִּים וּנְמוּכִים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ וִינַחֵם אֶת לִבּוֹ עִמָּהֶם וְיוֹדֶה לָאֵל, שֶׁעֲזָרוֹ וְנָתַן לוֹ לֶחֶם לֶאֱכוֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ אֲפִילוּ לְיוֹם אוֹ לְיוֹמַיִם. וְלֹא יֹאמַר מָה אוֹכַל לְמָחָר אֶלָּא יִבְטַח בְּבוֹרְאוֹ, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה, פֶּרֶק עֶגְלָה עֲרוּפָה (מח, ב): תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ וְאוֹמֵר: מָה אֹכַל לְמָחָר, הֲרֵי זֶה מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה. וְהַיְנוּ דַּאֲמַר רַבִּי אֱלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב: כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת' (זכריה ד, י), מִי גָרַם לָהֶם לַצַּדִּיקִים שֶׁיְבַזְבְּזוּ שֻׁלְחָנָם לָעוֹלָם הַבָּא, קַטְנוּת שֶׁהָיְתָה בָּהֶם, שֶׁלֹּא הֶאֱמִינוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעַל כֵּן אַל יֵצֵר בְּיוֹם מָחָר. כִּי לֹא יֵדַע מַה יֵּלֵד יוֹם. וְכָל שֶׁכֵּן אִם חֲנָנוֹ בּוֹרְאוֹ בְּיוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא צָרִיךְ לְסִפּוּקוֹ, שֶׁחַיָּב לְהַלְּלוֹ כָּל יָמָיו בְּמַה שֶּׁחֲנָנוֹ, וּבְנִסִּים וּבְנִפְלָאוֹת שֶׁעוֹשֶׂה עִמּוֹ בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה וּמַצִּילוֹ מִמְּאוֹרָעוֹת קָשִׁים הָאֶפְשָׁרִיִּים לָבוֹא עָלָיו. וְאַל יְבַקֵּשׁ בְּגָדִים מְרֻקָּמִים וּכְלֵי כֶסֶף וּסְעוּדוֹת גַּסּוֹת, אֶלָּא כַּמָּה שֶׁצָּרִיךְ בְּהֶכְרֵחַ לְפַרְנָסָתוֹ.

וְיֵשׁ לוֹ לָאָדָם הַיּוֹדֵעַ דַּעַת לִלְמֹד מִמַּה שֶּׁהָיוּ נוֹהֲגִים חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהָיוּ מִסְתַּפְּקִים בְּלֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ וּקְצָתָם שֶׁלֹּא הָיוּ מוֹצְאִים זֶה אֶלָּא מִיגִיעַ כַּפָּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ עַל רַב יוֹסֵף שֶׁהָיָה גְּדוֹל הַדּוֹר, בְּמַסֶּכֶת גִּטִּין, רֹאשׁ פֶּרֶק מִי שֶׁאֲחָזוֹ קוֹרְדְיָקוֹס (סז, ב): רַב יוֹסֵף עָסִיק בְּרֵחַיָּא, רַב שֵׁשֶׁת עָסִיק בְּכִשּׁוּרֵי, אָמַר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְחַמֶּמֶת אֶת בְּעָלֶיהָ. וְגַם כֵּן עַל הִלֵּל הַזָּקֵן, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא, פֶּרֶק אָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה (לה, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: עָנִי וְעָשִׁיר וְרָשָׁע בָּאִין לְדִין. עָנִי אוֹמְרִין לוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה. אִם אָמַר: עָנִי הָיִיתִי וְטָרוּד בִּמְזוֹנוֹתַי הָיִיתִי, אוֹמְרִים לוֹ: כְּלוּם הָיִיתָ עָנִי יוֹתֵר מֵהִלֵּל הַזָּקֵן.

אָמְרוּ עָלָיו, עַל הִלֵּל הַזָּקֵן, שֶׁבְּכָל יוֹם הָיָה מִשְׂתַּכֵּר בִּטְרַפְעִיקָא, חֲצִי נוֹתֵן לְשׁוֹמֵר בֵּית הַמִּדְרָשׁ וַחֲצִי לְפַרְנָסָתוֹ וּפַרְנָסַת בֵּיתוֹ. פַּעַם אַחַת לֹא מָצָא לְהִשְׂתַּכֵּר וְלֹא הִנִּיחוֹ שׁוֹמֵר בֵּית הַמִּדְרָשׁ לִכָּנֵס, עָלָה וְנִתְלָה וְיָשַׁב עַל פִּי אֲרֻבָּה, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. אָמְרוּ, שֶׁעֶרֶב שַׁבָּת הָיָה וּתְקוּפַת טֵבֵת הָיְתָה, הָיָה יוֹרֵד עָלָיו הַשֶּׁלֶג כָּל הַלַּיְלָה; כֵּיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, אָמַר שְׁמַעְיָה לְאַבְטַלְיוֹן: אָחִי, בְּכָל יוֹם הַבַּיִת מֵאִיר וְהַיּוֹם אָפֵל שֶׁמָּא יוֹם הַמְעוּנָן הוּא, הֵצִיצוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ דְּמוּת אָדָם בָּאֲרֻבָּה, עָלוּ וּמָצְאוּ עָלָיו רוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת שֶׁלֶג, פֵּרְקוּהוּ וְהִרְחִיצוּהוּ וְהוֹשִׁיבוּהוּ כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. אָמְרוּ: רָאוּי זֶה לְחַלֵּל עָלָיו שַׁבָּת.

עָשִׁיר, אוֹמְרִים לוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה. אִם אָמַר: עָשִׁיר הָיִיתִי וְטָרוּד בִּנְכָסַי הָיִיתִי, אוֹמְרִים לוֹ: כְּלוּם הָיִיתָ יוֹתֵר עָשִׁיר מֵרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם. אָמְרוּ עָלָיו, עַל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם, שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו אֶלֶף עֲיָּרוֹת בַּיַּבָּשָׁה וּכְנֶגְדָּן אֶלֶף סְפִינוֹת בַּיָּם וּבְכָל יוֹם וָיוֹם נָטַל נֹאד שֶׁל קֶמַח עַל כְּתֵפָיו וּמְהַלֵּךְ מֵעִיר לְעִיר וּמִמְדִינָה לִמְדִינָה לִלְמֹד תּוֹרָה וּמִיָּמָיו לֹא הָלַךְ לִרְאוֹתָם, אֶלָּא יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה. פַּעַם אַחַת מְצָאוּהוּ עֲבָדָיו וְעָשׂוּ בוֹ אַנְגַרְיָא, אָמַר לָהֶם: הֲנִיחוּנִי, שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ לִלְמֹד תּוֹרָה. אָמְרוּ לוֹ: חַיֵּי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם אֲדוֹנֵנוּ, אֵין אָנוּ מְנִיחִין אוֹתְךָ. וְלֹא אָמַר לָהֶם כְּלוּם.

רָשָׁע אוֹמְרִים לוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה. אִם אָמַר: נָאֶה הָיִיתִי וְטָרוּד בְּיִצְרִי הָיִיתִי, אוֹמְרִין לוֹ: כְּלוּם הָיִיתָ נָאֶה יוֹתֵר מִיּוֹסֵף. אָמְרוּ עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיְתָה אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר מְשַׁדַּלְתוֹ בִּדְבָרִים, וּבְגָדִים שֶׁהִלְבִּישָׁה לוֹ שַׁחֲרִית לֹא הִלְבִּישָׁה לוֹ עַרְבִית, עַרְבִית לֹא הִלְבִּישָׁה לוֹ שַׁחֲרִית. אָמְרָה לוֹ: הִשָּׁמַע לִי. אָמַר לָהּ: לָאו. אָמְרָה לוֹ: הֲרֵינִי חוֹבַשְׁךָ בְּבֵית הָאֲסוּרִים. אָמַר לָהּ: 'ה' מַתִּיר אֲסוּרִים' (תהלים קמו, ז). הֲרֵינִי מְסַמֵּא עֵינֶיךָ. אָמַר לָהּ: 'ה' פֹּקֵחַ עִוְרִים' (שם שם, ח). אָמְרָה לוֹ: הֲרֵינִי כּוֹפֶה קוֹמָתְךָ. אָמַר לָה: 'ה' זֹקֵף כְּפוּפִים' (שם). נָתְנָה לוֹ אֶלֶף כִּכָּר כֶּסֶף 'וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ' (בראשית לט, י). 'לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ' בָּעוֹלָם הַזֶּה, 'לִהְיוֹת עִמָּהּ' בָּעוֹלָם הַבָּא. נִמְצָא הִלֵּל מְחַיֵּב אֶת הָעֲנִיִּים, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם מְחַיֵּב אֶת הָעֲשִׁירִים, וְיוֹסֵף הַצַּדִּיק מְחַיֵּב הָרְשָׁעִים.

וְעַל זֶה זָכָה הִלֵּל לַעֲלוֹת לִגְדוּלָה וְלִהְיוֹת נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל, כִּדְגַרְסִינָן בִּפְסָחִים, רֹאשׁ פֶּרֶק אֵלּוּ דְּבָרִים (סו, א): תָּנוּ רַבָּנָן: הֲלָכָה זוֹ נִתְעַלְּמָה מִבְּנֵי בְתֵירָא, שֶׁפַּעַם אַחַת חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת וְשָׁכְחוּ וְלֹא יָדְעוּ אִם פֶּסַח דוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת אִם לָאו. אָמְרוּ: כְּלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אִם הַשַּׁבָּת אִם לָאו. אָמְרוּ לָהֶם: אָדָם אֶחָד יֵשׁ כָּאן, שֶׁעָלָה מִבָּבֶל וְהִלֵּל הַבַּבְלִי שְׁמוֹ, שֶׁשִּׁמֵּשׁ שְׁנֵי גְּדוֹלֵי הַדּוֹר שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן, וְיוֹדֵעַ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת אִם לָאו. שָׁלְחוּ וְקָרְאוּ לוֹ וְאָמְרוּ: כְּלוּם אַתָּה יוֹדֵעַ אִם פֶּסַח דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת אִם לָאו. אָמַר לָהֶם: וְכִי פֶּסַח אֶחָד יֵשׁ לָנוּ (בַּשָּׁנָה) שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וַהֲלֹא יוֹתֵר מִמָּאתַיִם פְּסָחִים בַּשָּׁנָה שֶׁדּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת. אָמְרוּ לוֹ: מִנַּיִן לְךָ. אָמַר לָהֶם: נֶאֱמַר 'בְּמוֹעֲדוֹ' בְּפֶסַח (במדבר ט, ב) וְנֶאֱמַר 'בְּמוֹעֲדוֹ' בַּתָּמִיד (שם כח, ב), מַה מּוֹעֲדוֹ הָאָמוּר בַּתָּמִיד דוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, אַף מוֹעֲדוֹ הָאָמוּר בְּפֶסַח דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמַה תָּמִיד שֶׁאֵין עָנוּשׁ כָּרֵת, דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, פֶּסַח שֶׁעָנוּשׁ כָּרֵת לֹא כָּל שֶׁכֵּן. מִיָּד הוֹשִׁיבוּהוּ בָּרֹאשׁ וּמִנּוּהוּ נָשִׂיא עֲלֵיהֶם וְהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ.

הִתְחִיל מְקַנְטְרָן בִּדְבָרִים. אָמַר לָהֶם: מִי גָרַם לָכֶם שֶׁאֱעֶלֶה מִבָּבֶל וְאֶהְיָה נָשִׂיא עֲלֵיכֶם, עַצְלוּת שֶׁהָיְתָה בָכֶם, שֶׁלֹּא שִׁמַּשְׁתֶּם שְׁנֵי גְדוֹלֵי הַדּוֹר וְהֵם שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. אָמְרוּ לוֹ: רַבִּי, שָׁכַח וְלֹא הֵבִיא סַכִּין מֵעֶרֶב שַׁבָּת מַהוּ? אָמַר לָהֶם: הֲלָכָה זוֹ שָׁמַעְתִּי וְשָׁכַחְתִּי, אֶלָּא הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אִם אֵינָם נְבִיאִים, הֵם בְּנֵי נְבִיאִים. לְמָחָר מִי שֶׁפִּסְחוֹ טָלֶה, תּוֹחֵב לוֹ הַסַּכִּין בְּצַמְרוֹ: מִי שֶׁפִּסְחוֹ גְדִי תּוֹחֵב לוֹ הַסַּכִּין בֵּין קַרְנָיו. מִיָּד רָאָה מַעֲשֶׂה וְנִזְכַּר הֲלָכָה. אָמַר לָהֶם: כָּךְ וְכָךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן וכו'. הָכֵי קָא מִבָּעֵי לֵיהּ: דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ הֶתֵּר מִן הַתּוֹרָה וּדְבַר שְׁבוּת כִּלְאַחַר יָד עָמַד לְפָנָיו, לְעַכְּבוֹ בִּמְקוֹם מִצְוָה מַאי, אָמַר לָהֶם: הַנַּח לְיִשְׂרָאֵל אִם אֵינָם נְבִיאִים, הֵם בְּנֵי נְבִיאִים. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל הַמִּתְיַהֵר, אִם חָכָם הוּא, חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ. וְאִם נָבִיא הוּא, נְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ. הַחָכְמָה מֵהִלֵּל, דַּאֲמַר מַר: הִתְחִיל מְקַנְטְרָן בִּדְבָרִים וְקָאָמַר לְהוּ הֲלָכָה זוֹ שָׁמַעְתִּי וְשָׁכַחְתִּי. הַנְּבוּאָה מִדְּבוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה' וגו' (שופטים ה, ז) וּכְתִיב: 'עוּרִי עוּרִי' וגו'.

וְזָכָה עוֹד לִהְיוֹת גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל תַּלְמִידָיו, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה, פֶּרֶק הַיָּשֵׁן (כח, א): תָּנוּ רַבָּנָן: שְׁמוֹנִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְהִלֵּל הַזָּקֵן, שְׁלֹשִׁים מֵהֶם רְאוּיִים שֶׁתִּשְׁרֶה עֲלֵיהֶם שְׁכִינָה כְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ וּשְׁלֹשִׁים מֵהֶם רְאוּיִים שֶׁתַּעֲמֹד לָהֶם חַמָּה כִּיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, עֶשְׂרִים בֵּינוֹנִיִּים. גָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּן יוֹנָתָן בֶּן עוּזִּיאֵל, קָטָן שֶׁבְּכֻלָּן רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁלֹּא הִנִּיחַ מִקְרָא וּמִשְׁנָה וְתַלְמוּד, הֲלָכוֹת וַאַגָּדוֹת, דִּקְדוּקֵי תוֹרָה וְדִקְדוּקֵי סוֹפְרִים, קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת וּגְזֵרוֹת שָׁווֹת, תְּקוּפוֹת וְגִימַטְרִיָּאוֹת [וְנוֹטְרִיקוֹן], שִׂיחַת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְשִׂיחַת שֵׁדִים וְשִׂיחַת דְּקָלִים, מִשְׁלוֹת כּוֹבְסִין, מִשְׁלוֹת שׁוּעָלִים, דָּבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן, דָּבָר גָּדוֹל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, דָּבָר קָטָן הֲוַיּוֹת דְּאַבַּיֵּי וְרָבָא, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: 'לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא' (משלי ח, כא).

וְכִי מֵאַחַר שֶׁקָּטָן שֶׁבְּכֻלָּם כָּךְ, גָּדוֹל שֶׁבְּכֻלָּם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמְרוּ עָלָיו עַל יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּל עוֹף שֶׁהָיָה פּוֹרֵחַ עָלָיו מִיָּד נִשְׂרָף. כָּל זֶה פֵּרֵשׁ רַשְׁבַּם בְּבַתְרָא, פֶּרֶק יֵשׁ נוֹחֲלִין (קלד, א): וְאַף עַל גַּב דִּלְמֹשֶׁה נַמֵּי עָמְדָה חַמָּה, כִּדְגָמְרִינָן מֵאָחֵל (דברים ב. כה) אָחֵל (יהושע ג, ז), בְּפֶרֶק סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת (תענית כ, א), מִיהוּ מִשּׁוּם דְּאֵלּוּ קְטַנִּים מִן הָרִאשׁוֹנִים תָּלוּ הָעִנְיָן בִּיהוֹשֻׁעַ.

תַּלְמוּד, סְבָרַת הַמִּשְׁנָיוֹת, כְּגוֹן שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים לֹא שָׁנוּ אוֹ חְסֻרֵי מֶחֱסֶרָא. הֲלָכוֹת, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. אַגָּדוֹת, תַּנְחוּמָא וּבְרֵאשִׁית רַבָּה, וַיִּקְרָא רַבָּה. דִּקְדוּקֵי תוֹרָה, כְּגוֹן וָאו, 'וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא' (ויקרא יא, כט), דְּמַרַבִּינָן מִנֵּיהּ דַּם הַשֶּׁרֶץ (מעילה יז, ב). דִּקְדוּקֵי סוֹפְרִים, כְּגוֹן גְּזֵרוֹת שֶׁגָּזְרוּ חֲכָמִים כְּדֵי שֶׁלּא יָבוֹאוּ לִידֵי אִסּוּר תּוֹרָה. קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת, שֶׁאָדָם דָּן מֵעַצְמוֹ. וּגְּזֵרוֹת שָׁווֹת כְּגוֹן דְּיַלְפִינָן קִיחָה קִיחָה מִשְׂדֵה עֶפְרוֹן (קדושין ב, א). תְּקוּפוֹת, כְּגוֹן מוֹלַד הַלְּבָנָה, וְגִימַטְרִיָּאוֹת, כְּגוֹן יִהְיֶה בְּגִימַטְרִיָּא תְּלָתִין (נזיר ה, א). וְנוֹטְרִיקוֹן, כְּגוֹן ירט: יָרְאָה, רָאֲתָה. נָטְתָה. אוֹ כְּגוֹן אנכי: אֲנָא נַפְשָׁאִי, כְּתָבִית יְהָבִית (שבת קה, א). שִׂיחַת דְּקָלִים, שֶׁבְּנֵי אָדָם רְגִילִים לְדַבֵּר עַל הַדְּקָלִים, כְּדִכְתִיב בִּשְׁלֹמֹה: 'וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים' וגו' (מלכים א, ה, יג). וּפֵרֵשׁ בְּעָרוּךְ (ערך סח, א), שֶׁהָיוּ פוֹרְשִׂים סְדִינִים עַל הַדְּקָלִים וּמַשְׁבִּיעִים אוֹתָן כְּדֵי לְגַלּוֹת הָעֲתִידוֹת עַל יָדָן. וְשִׂיחַת שֵׁדִים, גַּם כֵּן לְהַשְׁבִּיעָם, וְנַפְקָא מִנָּהּ לַעֲשׂוֹת קַמֵּיעָא לִרְפוּאָה. וְשִׂיחַת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, לְהַשְׁבִּיעָם. מִשְׁלוֹת כּוֹבְסִין וּמִשְׁלוֹת שׁוּעָלִים, צֹרֶךְ יֵשׁ בָּהֶן לִלְמֹד דִּבְרֵי תוֹרָה, דִּכְתִיב: 'תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה' (קהלת יב, ט) וּכְתִיב: 'לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה' (משלי א, ו). מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה, לִדְרֹשׁ פָּרָשַׁת מֶרְכָּבָה שֶׁבִּיחֶזְקֵאל. דָּבָר קָטָן, הֲוַיּוֹת דְּאַבַּיֵּי וְרָבָא שֶׁהִקְשׁוּ מִשְׁנָיוֹת וּבְרַיְתוֹת טוּבָא וְתֵרְצוּם. לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר: 'לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ' (משלי ח, כא), שי עוֹלָמוֹת, מַאי טַעְמָא מִפְּנֵי שֶׁאוֹצְרוֹתֵיהֶם מְלֵאִים כָּל טוּב תּוֹרָה וְחָכְמָה. כָּל עוֹף שֶׁהָיָה פּוֹרֵחַ עָלָיו מִיָּד נִשְׂרַף מִפְּנֵי שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בָּאִין לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ הַדְּרָשָׁה.

וְגַם כֵּן מָצִינוּ בְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, בִּהְיוֹתוֹ אָדָם גָּדוֹל שֶׁהָיוּ נִזּוֹנִים בְּנֵי הָעוֹלָם בִּזְכוּתוֹ וְהָיְתָה פַּרְנָסָתוֹ בְּדֹחַק וּמְזוֹנוֹתָיו בְּנִסִּים, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת אֵלּוּ (תענית, כד, ב): רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא קָא אָזִיל בְּאוֹרְחָא וַהֲוָה דָארֵי צָנָא דְּמִילְחָא אֲרֵישֵׁיהּ, אָתָא מִטְרָא, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל הָעוֹלָם כֻּלוֹ בְּנַחַת וַחֲנִינָא בְּצַעַר. פָּסַק מִטְרָא. כִּי מָטָא לְבֵיתֵהּ אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּצַעַר וַחֲנִינָא בְּנַחַת. אָתָא מִטְרָא. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי אֲהַנֵי לֵיהּ צְלוֹתֵיהּ דְּכֹהֵן גָּדוֹל לְגַבֵּי דְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא, דִּתְנָן: הָיָה מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה בַּבַּיִת הַחִיצוֹן, שֶׁלֹּא לְהַבְעִית אֶת יִשְׂרָאֵל. מַאי מַצְלֵי, רַב יְהוּדָה אָמַר: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ, שֶׁתֵּהֵא שָׁנָה זוֹ גְּשׁוּמָה וּשְׁחוּנָה. שְׁחוּנָה מַעֲלְיָתָא הִיא, אַדְרַבָּא, גְּרִיעוּתָא הִיא. אֶלָּא אִם שְׁחוּנָה תְּהֵא גְּשׁוּמָה; וְאַל תִּכָּנֵס לְפָנֶיךָ תְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְרָכִים. ר' אַחָא מְסַיֵּם הָכֵי: וְלֹא יַעֲדֵי עָבִיד שָׁלְטָן מִדְּבֵית יְהוּדָה וְלֹא יִהְיוּ עַמְךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְפַרְנָסָה זֶה לָזֶה וְלֹא לְעַם אַחֵר. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּכָל יוֹם וָיוֹם בַּת קוֹל יוֹצֵאת וְאוֹמֶרֶת: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִזּוֹן אֶלָּא בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְנִי וַחֲנִינָא בְנִי דַּי לוֹ בְּקַב חֲרוּבִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת.

כָּל מַעֲלֵי שַׁבְּתָא הֲוָת רְגִילַת דְּבֵיתֵהוּ דִמְחַמְמָא תַּנוּרָא וְשַׁדְיָא אַקְטַרְתָּא בְּתַנּוּרָא מִשּׁוּם כִּסּוּפָא. הֲוָת לָהּ הַהִיא שִׁבְבָתָא (בישתא) אָמְרָה: מִכְּדֵי יַדְעָנָא דְּמִידֵי לֵית לָהּ, אֵיזֵיל וֶאֱחֱזֵי מַאי הַאי. אָזְלָא וְטָרְפָא אַבָּבָא אִיכְסְפָא וְעַיְילָא לְאִינְדְרוֹנָא, אִיתְעָבִיד לָהּ נִיסָא אַשְׁכַּחְתָא לְתַנּוּרָא דְמָלֵי רִפְתָא וְאֲגָנָא דְּמַלְיָא לִישָׁא. אָמְרָה לָהּ: פְּלֹנְתָּא, פְּלֹנְתָּא, אֵיתִי מָסָא דַּחֲרִיכָא לִיךְ רִיפְתִיךְ. תָּנָא, אַף הִיא לְהָבִיא מַרְדָּא נִכְנְסָה שֶׁמְּלֻמֶּדֶת בְּנִסִּים הֲוָת. אָמְרָה לֵיהּ דְּבֵיתֵהוּ: עַד אֵימַת נֵיזִיל וְנִצְטַעֵר כֻּלֵּי הַאי. אָמַר לָהּ: מַאי נַעֲבִיד, אָמְרָה לֵיהּ: מִטִּיבוּתָא דִּגְנִיזָא לְצַדִּיקֵי בְּעָלְמָא דְּאָתֵי בָּעִי רַחֲמֵי דְּלֵתְנוּן לָךְ מִידֵי. בָּעָא רַחְמֵי יָצְתָה כְּמִין יָד וִיהָבוּ לֵיהּ חַד כַּרְעָא דְּפָתוּרָא דְּדַהְבָּא. חָזָא בְּחַלְמָא, דְּכֻלֵּי עָלְמָא אָכְלֵי אַפָּתוּרָא דְּדַהְבָּא דִּתְלָת כְּרָעֵי וְאִיהוּ עַל דִּתְרֵין כְּרָעֵי. אָמְרָה לֵיהּ דְּבֵיתֵהוּ: בָּעִי רַחֲמֵי דְּלִשְׁקְלֵיהּ. בָּעָא רַחֲמֵי וְשַׁקְלֵיהּ. תָּאנָא: גָּדוֹל הַנֵּס הָאַחֲרוֹן יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן, דִּגְמִירֵי, דְּמִן שְׁמַיָּא מֵיהַב יְהָבֵי, מִשְׁקַל לָא שָׁקְלוּ.

חַד בֵּי שִׁמְשֵׁי חַזְיֵהּ לִבְרַתֵיהּ דַהֲוָת עֲצִיבָא, אָמַר לָהּ: אַמַּאי עֲצִיבִית. אָמְרָה לֵיהּ, דְּאַחְלִיף לִי מָאנָא דְּמִשְׁחָא בְּמָאנָא דְּחָלָא וַרֲמָאִי בִּשְׁרָגָא. אָמַר לָהּ: מִי שֶׁאָמַר לַשֶּׁמֶן וְיַדְלִיק יֹאמַר לַחֹמֶץ וְיַדְלִיק. תָּנָא, הָיָה דוֹלֵק וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁעוֹלֶה מִמֶּנּוּ אוֹר לְהַבְדָּלָה. הַוְיָן לֵיהּ הַנֵּי עִיזֵי, אָתוּ וְאָמְרֵי לֵיהּ: קָא מַפְסְדָן אַרְעָתָא. אָמַר: אִי קָא מַפְסְדָן נֵכְלִינְהוּ דֻבֵּי וְאִי לָא, לֵיתוּ אֵינְהוּ דֻּבֵּי בְקַרְנַיְהוּ. לְאוֹרְתָא כָּל חָדָא וְחָדָא אַיתֵית דֻּבָּא בְּקַרְנְהָא. הַוְיָא לֵיהּ הַהִיא שִׁבְבָתָא. אָמְרָה לֵיהּ: אִית לִי בֵּיתָא וְלֹא מָטוּ כְּשֻּׁרֵי. אָמַר לָהּ: מַה שְּׁמֵךְ. אָמְרָה לֵיהּ: אֵיבוּ. אָמַר לָהּ: אֵיבוּ אֵיבוּ לִמְטוּ כְּשֻׁרֵי. מָאטוּ כְּשֻׁרֵי. תָּנָא, פְּלֵימוֹ אוֹמֵר: אֲנִי רָאִיתִי אוֹתוֹ הַבַּיִת וְהָיוּ קוֹרוֹתָיו יוֹצְאוֹת אַמָּה לְכַאן וּלְכָאן וְאָמְרוּ לִי: זֶהוּ הַבַּיִת שֶׁקִּירָה רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא בִּתְפִלָּתוֹ. תָּאנָא, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: סְנִיפִין עֲשָׂאָן. נִרְאֶה מִכָּאן, שֶׁלֹּא רָצָה רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא לְקַבֵּל בָּעוֹלָם הַזֶּה חֵלֶק מִמַּה שֶׁהָיָה גָנוּז לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא וְשָׁב לְבָעָא רַחֲמֵי וּשְׁקָלוּהָ. בִּרְאוֹתוֹ טוֹבַת הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהִיא לְאֵין תַּכְלִית, וְטוֹבַת הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהִיא הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם בְּפֶרֶק ד' מִמַּסֶּכֶת אָבוֹת: יָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה.

וְגַם כֵּן אֵרַע לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת, כִּדְאָמְרִינָן עֲלָהּ: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת הֲוָה דְחִיקָא לֵיהּ מִילְתָא טוּבָא, עָבַד מִילְתָא (הקיז דם) וְלֹא הֲוָה לֵיהּ מִידֵי לְמִטְעַם, אַשְׁכַּח בְּרָא דְּתוּמָא (עלה של שום) שָׁדָא לְפוּמֵה, חָלַשׁ לִבֵּיהּ, אָזַל לְבֵיתֵיהּ וְנֵים. עַיּוֹל רַבָּנָן לְשִׁיּוּלֵי בֵיהּ. חַזְיוּהָ דְּבָכֵי וְחַיֵּיךְ וְנָפַק צוֹצִיתָא דְּנוּרָא מֵאֲפוֹתֵיהּ (ממצחו). כַּד אִתְעַר, אָמְרוּ לוֹ רַבָּנָן: מַאי טַעְמָא בָּכָה מַר וְחִיֵּךְ וְנָפַק צוֹצִיתָא דְּנוּרָא מֵאֲפוֹתֵיהּ. אָמַר לְהוּ, דְּחַזָאִי שְׁכִינָה וַאֲמָרִי קַמֵּיהּ: עַד אֵימָתַי אַדְבַּר וְאֵיזַל בְּהַהִי דּוֹחֲקָא. אָמַר לִי: נֵיחָא לָךְ דַּאֲחְרֵבֵיהּ לְעָלְמָא וְהָדַר אֵיבְרֵיהּ, אֶפְשָׁר לְמִיבְרְיֵהּ בְּשַׁעְתָא דִמְזוֹנֵי. אֲמָרִי קַמֵּיהּ: כּוּלֵי הַאי וְאֶפְשַׁר. אֲמָרִי לֵיהּ שָׁנֵי דְּחַיֵּי נְפִישָׁא אוֹ דְּחַיִּנָא? אֲמָרִי לִי: דְּחַיִּת. אֲמָרִי לֵיהּ: אִי הָכֵי לָא בְעִינָא. אֲמָרִי לֵיהּ: לְעָלְמָא דְּאָתִי מַה יָּהַבְתְּ לִי? אָמַר לִי: יְהֵבִינָא לְךָ תְּלֵיסָר נְהַרְתָּא דְּמָשְׁכֵי אֲפַרְסְמוֹנָא דָכְיָא דְּמִתְעַנַגְתְּ בְּהוּ. אָמְרִי קַמָהּ: וְתוּ לֵיכָּא. אָמַר לִי: לְחַבְרָךְ מַאי נֵיתִיב לְהוּ. אֲמָרִי קַמֵּיהּ: רִבּוֹנֵיהּ דְּעָלְמָא וּמִגַּבְרָא דְּלֵית לֵיהּ קָא בְעֵינָא וּמַחְיָן בְּאַסְקוּטְלָא אַפוּתָאִי וְאָמַר לִי: אֶלְעָזָר בְּרִי, אִיגַרִי בָּךְ גִּירֵי.

וְגַם כֵּן מָצִינוּ, שֶׁאֵרַע לְרַבָּה בַּר אֲבוּהָ, כִּדְגַרְסִינָן בִּמְצִיעָא בְּפֶרֶק הַמְקַבֵּל (קיד, א): רַבָּה בַּר אָבוּהָ אַשְׁכַּחֵיהּ לְאֵלִיָהוּ דְקָאֵי בְּבֵית הַקְּבָרוֹת שֶׁל גּוֹיִם, אֲמַר לֵיהּ: מַהוּ שֶׁיְּסַדְּרוּ לְבַעַל חוֹב (רצה לומר, לקצב מזונותיו די מחסורו אשר יחסר לו על פי בית דין). אֲמַר לֵיהּ: גָּמַר מִיכָה מִיכָה מֵעֲרָכִין (גבי ערכין כתיב: 'ואם מך הוא מערכך (ויקרא כז, ח) וגבי בעל חוב כתיב: 'וכי ימוך אחיך' (שם כה, כה)). מִנַּיִן לֶעָרוֹם שֶׁלֹּא יִתְרֹם? דִּכְתִיב: 'וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר' (דברים כג, טו). אֲמַר לֵיהּ: וְלָאו כֹּהֵן נִיהוּ מַר וּמַאי טַעְמָא קָאֵי מַר בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. אֲמַר לֵיהּ: וְלָא מַתְנֵי מַר סֵדֶר טָהֳרוֹת, דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי אָמַר: קִבְרֵי גּוֹיִים אֵין מְטַמְּאִין, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְאַתֵּן צֹאנִי צֹאן מַרְעִיתִי אָדָם אַתֶּם' (יחזקאל לד, לא), אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְאֵין אוּמוֹת הָעוֹלָם קְרוּיִים אָדָם. אֲמַר לֵיהּ: בְּאַרְבָּעָה בְדוּחְקָא לָא מָצִינָא, בְּשִׁתָּא מָצִינָא? אֲמַר לֵיהּ: וְאַמַּאי לָא מָצֵי בְּהוּ. אֲמַר לֵיהּ: דְּחִיקָא לִי מִילְתָא טוּבָא מִשּׁוּם מְזוֹנוֹת. דָּבְרֵיהּ וְעַיְלֵיהּ לְגַן עֵדֶן. אֲמַר לֵיהּ: פְּשׁוֹט גְּלִימָךְ וּשְׁקֹל מֵהַנֵּי טַרְפֵי (עלים). סָפָא (ליקט) וְשָׁקַל. כִּי הֲוֵי נָפַק וְאָזִיל שָׁמַע דְּקָאָמְרֵי, מָאן קָדִים וְאָכִיל עָלְמֵיהּ כְּרַבָּה בַּר אֲבוּהָ. אִהֲדַר אַפֵּיהּ לְאַחוֹרֵיהּ. נָפֻץ גְּלִימֵיהּ וְשַׁדִּינְהוּ (ניער היטב לגלימתו וזרק אותם העלים) אַשְׁכַּחֵיהּ לִגְלִימֵיהּ חֲדָא מַרְגְנִיתָא. זַבְּנָהּ בִּתְלֵיסָר אַלְפֵי דִינָרֵי וּפַלְגִינְהוּ לְחַתְנוּתֵיהּ.

וּכְפִי טֶבַע הַמְּצִיאוּת הָיָה יוֹתֵר קָשֶׁה לָהֶם הַזְמָנַת הַמְּזוֹנוֹת מִנִּסִּים וְנִפְלָאוֹת וְלֹא הָיוּ מְהַרְהֲרִים אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל מָקוֹם, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק בַּמֶּה בְהֵמָה יוֹצְאָה (נג, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ וְהִנִּיחָה לוֹ בֵּן לְהָנִיק וְלֹא הָיָה לוֹ שְׂכַר מֵנִיקָה לִתֵּן וְנִפְתְּחוּ שְׁתֵּי דַדָּיו כִּשְׁתֵּי דַדֵּי אִשָּׁה וְהֵנִיק אֶת בְּנוֹ. אָמַר רַב יוֹסֵף: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל אָדָם זֶה, שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס כָּזֶה. אָמַר לוֹ אַבַּיֵּי: אַדְּרַבָּא, כַּמָּה גָּרוּעַ אָדָם זֶה, שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ עָלָיו סִדְרֵי בְרֵאשִׁית. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה קָשִׁין מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם, שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ עָלָיו סִדְרֵי בְרֵאשִׁית. אָמַר רַב נַחְמָן: תֵּדַע דְּמִתְרַחִישׁ נִסָּא וְלָא אִיבְרוּ מְזוֹנֵי (אין עושין נס שיבראו מזונות לצדיקים בביתם, שיגדלו חטים באוצרותם).

וְגַם כֵּן מָצִינוּ בַּחֲכָמִים אַחֵרִים, שֶׁהָיוּ נִצְרָכִים וּשְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם וְלֹא הָיוּ מְקַנְּאִים בָּעֲשִׁירִים שֶׁבְּדוֹרָם אֶלָּא שֶׁהָיוּ שְׂבֵעִים בְּמַתַּת חֶלְקָם, אִם מְעָט וְאִם הַרְבֵּה. לְפִיכָךְ אַל יְקַנֵּא אָדָם בָּעֲשִׁירִים, כִּי מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְּאָגָה, (אבות ב, ז) בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנוּ, וַאֲפִילוּ שֶׁיַּגִּיעוּ עִמּוֹ עַד יוֹם מִיתָתוֹ לֹא יֵלְכוּ לְהָלִיץ בַּעֲדוֹ לְיוֹם דִּינוֹ, בְּבֵיתוֹ יִשָּׁאֲרוּ לְאַחֵרִים וְאוּלַי לְשׂוֹנְאָיו.

וְיֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְעַיֵּן וְלָשִׂים בְּלִבּוֹ מַה שֶּׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ, אַחַר שֶׁקִּבֵּץ כָּל עֹשֶׁר וְנִתְגַּדֵּל בְּחָכְמָה וּבְכָל גְּדוּלָה וְרָאָה הֵיאַךְ הוּא הַכֹּל הֶבֶל בְּכָל הַיִּתְרוֹנוֹת שֶׁתַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, רָצָה לוֹמַר, בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאָמַר: 'אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי לְכָה נָּא אֲנַסְּכָה בְשִׂמְחָה וּרְאֵה בְטוֹב וְהִנֵּה גַּם הוּא הָבֶל. תַּרְתִּי בְלִבִּי לִמְשׁוֹךְ בַּיַּיִן אֶת בְּשָׂרִי וְלִבִּי נֹהֵג בַּחָכְמָה וְלֶאֶחֹז בְּסִכְלוּת עַד אֲשֶׁר אֶרְאֶה אֵי זֶה טוֹב לִבְנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמַיִם מִסְפַּר יְמֵי חַיֵּיהֶם. הִגְדַּלְתִּי מַעֲשָׂי בָּנִיתִי לִי בָּתִּים נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים. עָשִׂיתִי לִי גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים וְנָטַעְתִּי בָהֶם עֵץ כָּל פֶּרִי. עָשִׂיתִי לִי בְּרֵכוֹת מָיִם לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים. קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת וּבְנֵי־בַיִת הָיָה לִי גַּם מִקְנֶה בָּקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי מִכָּל שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלָיִם. כָּנַסְתִּי לִי גַּם־כֶּסֶף וְזָהָב וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת, עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת. וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי מִכָּל שֶׁהָיָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלָםִ, אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִּי. וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם לֹא־מָנַעְתִּי אֶת־לִבִּי מִכָּל־שִׂמְחָה, כִּי־לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל־עֲמָלִי וגו'. וּפָנִיתִי אֲנִי וגו' וְאֵין יִתְרוֹן תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ' (קהלת ב, א־יב). וְכָל זֶה אָמַר הֶחָכָם שְׁלֹמֹה כְּשֶׁהִגִּיעַ וּבָא לְיָדוֹ כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה וּבְחָנוֹ וְרָאָה בוֹ כִּי הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר, רָאִיתָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ. אָמַר, שֶׁאֵין יִתְרוֹן בְּכָל מַה שֶּׁאָדָם עָמֵל בִּדְּבָרִים שֶׁהֵם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. וְאִם שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁהִשִּׂיג כָּל שְׂרָרוֹת וּמַעְדַּנֵּי עוֹלָם אָמַר זֶה, מַה יֵשׁ לוֹמַר לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ לְאֶחָד מִנִּי אֶלֶף.

וּבָא לְלַמְּדֵנּוּ, שֶׁהֶעָמָל הַנָּכוֹן הוּא בְמַה שֶּׁלְּמַעְלָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ, לְהַשִּׂיג הַטּוֹב הַתְּמִידִי, שֶׁאֵין בּוֹ רַע וְלֹא הֶעְדֵר כְּלָל, שֶׁזֶּהוּ מַה שֶּׁעָמְדָה לוֹ וְנִשְׁאַר מִכָּל עֲמָלוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: 'אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִי'. וְעַל זֶה אָמְרוּ זל, בִּרְאוֹתָם כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָד; אַשְׁרֵי מִי שֶׁעֲמָלוֹ בַתּוֹרָה. וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד, שֶׁאֵין לוֹ לָאָדָם לְקַנֵּא בְּכָל טוּבֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וְגַם לֹא בְּאַנְשֵׁי רֶשַׁע וּבְדַרְכֵיהֶם וְעִדּוּנָם, שֶׁאִם כֵּן נִרְאֶה שֶׁכּוֹסֵף וּמִתְאַוֶּה בְּדַרְכָּם. וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה: אַל־ תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס וְאַל־תִּבְחַר בְּכָל־דְּרָכָיו' (משלי ג, לא) וְאָמַר: 'אַל־תְּקַנֵּא בְּאַנְשֵׁי רָעָה וְאַל־תִּתְאָו לִהְיוֹת אִתָּם' (שם כד, א), אֲבָל מוּתָר לְקַנְאוֹת בַּהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁטּוֹב הוּא לִמְאֹס בָּרַע וְלִבְחֹר בַּטּוֹב לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא בְּדֶרֶךְ קִנְאָה וְעִם כָּל זֶה מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ.

וְגַם יֵשׁ דָּבָר הַנִּקְרָא קִנְאָה שֶׁהִיא מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר, כְּשֶׁיִּרְאֶה הֶחָסִיד לָרְשָׁעִים שֶׁמְחַלְּלִים הַשֵּׁם בְּפַרְהֶסְיָא, לָשׂוּם נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ וִיקַנֵּא קִנְאַת הַשֵּׁם לְהוֹכִיחָם וּלְיַסְּרָם בְּכָל יְכָלְתּוֹ, בֵּין בְּדִּבוּר בֵּין בְּפֹעַל, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה פִּנְחָס בְּקַנְאֹתוֹ קִנְאַת הַשֵּׁם, שֶׁהָרַג זִמְרִי, נְשִׂיא שֵׁבֶט, וְהָיְתָה סִבָּה לְהָשִׁיב חֲמַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ מֵעַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְנָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם, כַּכָּתוּב:'הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת־ בְּרִיתִי שָׁלוֹם' (במדבר כה, יב). וּמִזֶּה לָמְדוּ זל: הַבּוֹעֵל אֲרָמִית, קַנָּאִין פּוֹגְעִין בוֹ.

וּבָזֶה הָיוּ רְגִילִים הַנְּבִיאִים וְהַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים בְּכָל זְמַן וּזְמַן וְהָיוּ מוֹסְרִין עַצְמָן לְמִיתָה בְּהוֹכִיחָם אֶת הָעָם, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת מְצִיעָא, פֶּרֶק הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִים (פג, ב): רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אַשְׁכַּחֵיהּ לְפַרְהֲגַוְנָא דְּמַלְכָּא דַהֲוָה קָא תָפִיס גַּנְבֵי. אֲמַר לֵיהּ: הֵיכֵי יְכָלְתְּ לְהוּ (איך תבין תחבולותיהם) וְכִי לָאו כְּחַיּוּתָא מְתִילוּ (שמתחבאות ביום במסתרותיהם), דִּכְתִיב בְּהוּ: 'בּוֹ־תִרְמֹשׂ כָּל־ חַיְתוֹ־יָעַר' (תהלים קד, כ); אִיכָּא דְּאָמְרֵי, מְהַאי קְרָא אֲמַר לֵיהּ: 'יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה' (שם י, ט). וְדִילְמָא שָׁקְלֵת צַדִּיקֵי וְשָׁבְקֵת רְשִׁיעֵי. אֲמַר לֵיהּ: מַאי אִיעֲבִיד, הוּרְמְנָא דְּמַלְכָּא הוּא (מצות המלך ואני מתיירא מלהניחם מאחר שאני מוצא בם שום צד גניבה). אֲמַר לֵיהּ: תָּא אַגְמְרָךְ הֵיכֵי תַעֲבִיד. אָמַר: עֵיל לַחֲנוּתָא דְּחְרָא בְאַרְבָּעָה שָׁעֵי קָמַיתָא וְאִי חֲזֵית אֵינַשׁ דְּקָא שָׁתֵי חַמְרָא וְקָא מְנַמְנֵם שְׁאֵין עֲלֵיהּ, אִי צוֹרְבָא מֵרַבָּנָן הוּא, קִדּוּמֵי קָדִים לְגִירְסֵהּ (השכים בעוד לילה לקרות ולכן הוא מנמנם), אִי פוֹעֵל הוּא, קִידוּמֵי קָדִים לַעֲבִידְתֵיהּ; אִי עֲבִידְתֵיהּ בַּלֵּילְיָא רְדוּדֵי רָדִיד (מותח חוטי נחשת וברזל לעשות מחטים ואם שלא נשמע בבית קול הפטיש, שמא רדד), דְּלָאו הָכִי וְהָכָאי, תָּפְסֵיהּ דְּגַנְבָא הוּא. אִשְׁתְּמַע מִילְתָא בֵּי מַלְכָּא, אָמְרֵי: קַרְיָנָא דְאִיגַרְתָא אִיהוּ לֶהֱוֵי פַרְוַנְקָא. אַתְיוּהוּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְקָא תָפִיס גַּנְבֵי וְאָזִיל. פָּגַע בֵּיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אֲמַר לֵיהּ: חֹמֶץ בֶּן יַיִן, עַד מָתַי אַתָּה מוֹסֵר עַמּוֹ שֶׁל אֱלֹהֵינוּ לַהֲרֵיגָה. אֲמַר לֵיהּ: קוֹצִים אֲנִי מְכַלֶּה מִן הַכֶּרֶם. אֲמַר לֵיהּ: יָבוֹא בַּעַל הַכֶּרֶם וִיכַלֶּה אֶת קוֹצָיו. יוֹמָא חַד פָּגַע בּוֹ הַהוּא כּוֹבֵס קָרְיֵהּ: חֹמֶץ בֶּן יַיִן. אָמַר: מִדְאִית בֵּית עַזּוּת פָּנִים כּוּלֵי הַאי שְׁמַע מִינָהּ רָשָׁע הוּא. אָמַר לְהוּ: תִּפְסוּהוּ, תִּפְסוּהוּ. לְבָתַר דְאִיתוּתַב דַּעְתֵּיה בָּעֵי לִפְרוּקֵיהּ וְלָא מָצֵי, הֲוָה קָא מִצְטַעֵר טוּבָא אֲבַתְרֵיהּ, קָרֵי עֲלֵיהּ: 'שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ' וגו' (משלי כא, כג). אַסְקוּהוּ בִּזְקִיפָא קָם תֻּתֵּי זְקִיפָא וְקָא בָכֵי. אָמְרֵי לֵיהּ: רַבִּי, אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהוּא וּבְנוֹ בָּעֲלוּ נַעֲרָה מְאוֹרָסָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִנִּיחַ יָדָיו עַל בְּנֵי מֵעָיו וְאָמַר: שִׂישׂוּ בְנֵי מֵעַי, שִׂישׂוּ, וּמַה סְפֵקוֹ שֶׁלָּכֶם כָּךְ, וַדָּאוֹת שֶׁלָּכֶם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. מֻבְטָח אֲנִי בָכֶם, שֶׁאֵין רִמָּה וְתוֹלֵעָה שׁוֹלֶטֶת בָּכֶם. אֲפִילוּ הָכֵי לָא מֵיתְבָא דַּעְתֵיהּ. אַשְׁקוּהוּ סַמָּא דִּשְׁנָתָא (משקה שעושין לאדם שישן) וְעַילוּהוּ לְבֵיתָא דְּשִׁישָׁא (בבית של שיש) וְקָרְעוּ לִכְרֵסֵהּ וּמַפְקֵי מִינֵיהּ דְיקוּלֵי דְתַרְבָּא (סלים מלאים שומן, שהיה רבי אלעזר ברבי שמעון שמן מאד) וּמוֹתְבֵי בְשִׁמְשָׁא דְּתַמּוּז וְאָב וְלָא מַסְרַח (לנסות אם יסריח וירום תולעים). אָמְרֵי: כָּל תַּרְבָּא נַמֵּי לָא מַסְרַח; כָּל תַּרְבָּא לָא סְרִיחַ (כל חלב שאין בו בשר אינו מסריח), כָּל תַּרְבָּא דְאִית בֵיהּ שׁוּרְיָאקֵי סוּמְקֵי מִסְרַח (גוונים אדומים שהם מן הבשר) וְהַאי אַף עַל גַּב דְּאִית בֵּהּ שׁוּרְיָאקֵי סוּמְקֵי לָא מַסְרַח. קָרֵי אַנַפְשֵׁיהּ: 'אַף־בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח' (תהלים טז, ט).

וְאַף רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, מְטָא לֵיה כִּי הַאי מַעֲשֶׂה לְיָדֵיהּ, פָּגַע בֵּיהּ אֵלִיָּהוּ. אָמַר לֵיהּ: עַד מָתַי אַתָּה מוֹסֵר עַמּוֹ שֶׁל אֱלֹהֵינוּ לַהֲרֵיגָה. אֲמַר לֵיהּ: מַאי אֶיעֱבֵיד, הוֹרְמְנָא דְּמַלְכָּא הוּא. אֲמַר לֵיהּ: אָבוּךְ בָּרַח לְעַסְיָא וְאַתְּ בְּרַח לְלוּדְקִיָּא.

וְגַם כֵּן מָצִינוּ בְּרַבִּי שֵׁילָא, שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ עַל קִנְאַת הַשֵּׁם, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק הָרוֹאֶה (נח, א): רַבִּי שִׁילָא נַגְדֵיהּ (הלקהו) לְהַהוּא גַבְרָא דְּבָעַל גּוֹיָה, אָזַל אָכַל בֵיהּ קוּרְצָא בֵּי מַלְכָּא (הלשינו), אָמַר: אִיכָּא חַד גַּבְרָא בִּיהוּדָאֵי דְּדָאִין דִינָא בְּלָא הוֹרְמְנָא דְמַלְכָּא. שָׁדַר עֲלֵיה פְּרִיסְתְּקָא (ממונה). כִּי אָתָא אָמְרֵי לֵיהּ: מַאי טַעְמָא נְגַדְתֵּיהּ לְהַהוּא גַבְרָא, אָמַר לְהוּ: מִשּׁוּם דְּבָעַל חֲמָרָא. אָמְרֵי לֵיהּ: אִית לָךְ סַהַדֵי, אָמַר לְהוּ: אִין. אָתָא אֱלִיָּהוּ וְאִדְמִי לֵיהּ כְּאִינְשֵׁי וְאַסְהִיד. אָמְרוּ: אִי הָכִי בַּר קְטָלָא הוּא. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָן מִיוֹמָא דְּגַלִּינָן מֵאֲרָעִין לֵית לָן רְשׁוּתָא לְמִיקְטַל וכו'. פָּתַח רַבִּי שֵׁילָא וְאָמַר: 'לְךָ ה' הַגְּדוּלָה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת' (דברי הימים־א כט, יא). אָמְרֵי לֵיהּ: מַאי אֲמֶרֶת? אָמַר לְהוּ: הָכֵי קָאַמִינָא, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּיָהֵב מַלְכוּתָא בְּאַרְעָא מֵעֵין מַלְכוּתָא דִּרְקִיעָא. אָמְרֵי: הוֹאִיל וְחַשָּׁבִינָן עֲלַייכוּ, לִידוֹן הַאי כּוּלֵי דִינָא, יָהֲבוּ לֵיהּ קוּלְפָא דְּפַרְזְלָא (מקל לרדות). אָמְרֵי לֵיהּ: תּוּבּ אֲפִתְחָא דָרוֹמָא וְדוֹן דִּינָא. כִּי הֲוָה נָפִיק, אֲמַר לֵיהּ הַהוּא גַבְרָא: וּמִי עָבִיד רַחֲמָנָא נִיסָא לְשִׁקְרֵי? אֲמַר לֵיהּ: רָשָׁע, וְלָאו חֲמָרֵי אִיקְרוּ. דִּכְתִיב: 'אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם' (יחזקאל כג, כ). חַזְיֵהּ דַּהֲוָה קָא אָזֵיל לְמֵימְרָא לְהוּ: דְּקַרִינְהוּ חֲמָרֵי, אָמַר: הַאי רוֹדֵף הוּא וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: הַבָּא לְהָרְגְךָ הַשְׁכֵּם לְהָרְגוֹ, מַחְיֵהּ בְּקוֹלְפָא וְקָטְלֵיה. אָמַר: הוֹאִיל וְאִיתְעַבִיד לִי נִיסָא בְּהַאי קְרָא, דָּרְשִׁינָן לֵיהּ. נָפַק לְבֵי מִדְרָשָׁא וְדָרַשׁ לְךָ ה' הַגְּדוּלָה וְהַגְּבוּרָה וכו'. כִּדְאִיתָא בְּסוֹף חֵלֶק רְבִיעִי בְּחַג הַמַּצּוֹת (סימן קמב).

וְעַל כֵּן הַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מוֹסְרִים עַצְמָם בְּקִדּוּשׁ הַשֵּׁם, לְבָעֵר קוֹצִים מִן הַכֶּרֶם וּלְהוֹכִיחַ וּלְיַסֵּר לַהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹבָה וְהָיוּ מִתְגָרִים עִמָּהֶם עַל מִילֵי דִּשְׁמַיָּא, כִּדְגַרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דִּבְרָכוֹת (ז, ב) וּבְפִרְקָא קַמָּא דִּמְגִלָּה (ו, ב): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי: מוּתָר לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר: 'עֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְלוּ רָשָׁע וְשֹׁמְרֵי תוֹרָה יִתְגָּרוּ בָם' (משלי כח, ד). וְאִם לֲחַשְׁךָ אָדָם לוֹמַר: הָא כְתִיב: 'לְדָוִד אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים' (תהלים לז, א), אֱמֹר לוֹ: מִי שֶׁלִּבּוֹ נוֹקְפוֹ אוֹמֵר כֵּן, אֶלָּא 'אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים' לִהְיוֹת כִּמְרֵעִים 'וְאַל תְּקַנֵּא בְּעוֹשֵׂי עַוְלָה' לִהְיוֹת כְּעוֹשֵׂי עַוְלָה, דִּכְתִיב: 'אַל־יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחֲטָּאִים' (משלי כג, יז). וְאָמַר גַּם כֵּן שְׁלֹמֹה: 'אַל־תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל־תְּקַנֵּא בָּרְשָׁעִים' (שם כד, יט).

עַל כֵּן יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְקַנֵּא בְמַעֲשֵׂיהֶם, לְהִתְגָרוֹת בָּהֶם עַל פִּשְׁעָם וְלֹא יְקַנֵּא בְּכָל מַה שֶּׁיִרְאֶה בְּהַצְלָחָתָם, כִּי בְּוַדַּאי נִפְרָעִין מֵהֶן בְּאַחֲרִיתָם, כִּי כְבָר דִּבֵּר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּמָשָׁל, בְּקִנְאַת בְּנֵי אָדָם בִּשְׁלוֹם הָרְשָׁעִים, שֶׁאָמַר: 'וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלַי כְּאַיִן' וגו' 'כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים' וגו', וְסִיֵּם הָעִנְיָן כִּמְתָרֵץ וְאָמַר: 'עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם' (תהלים עג, ב־יז), רְצוֹנוֹ לוֹמַר, לְדוּנָם בְּאַחֲרִית הָעוֹלָם הַזֶּה וּלְכַלֵּם בְּעוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת. וְעַל זֶה הָעִוָּרוֹן שֶׁיֵּשׁ בְּעֵינֵי בְּנֵי אָדָם, אָמַר הֶחָכָם שְׁלֹמֹה: 'יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי־אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת' (משלי יד, יב).

וְאִם הָאֵל יִתְבָּרַךְ מַאֲרִיךְ לָהֶם טוֹבָה וְשַׁלְוָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, הוּא לְנַכּוֹת כָּל זְכוּתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא כָלֶה וְאָבֵד, כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן לָהֶם עָנְשָׁם מֻשְׁלָם לָעוֹלָם הַבָּא. כִּדְגַרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּתַעֲנִיּוֹת (יא, א): 'אֵל אֱמוּנָה' (דברים לב, ד) כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים עַל מִצְוָה קַלָּה שֶׁעוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה לָעוֹלָם הַבָּא, כָּךְ מְשַׁלֵּם לָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל מִצְוָה קַלָּה שֶׁעוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה. 'וְאֵין עָוֶל' (שם), כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִן הָרְשָׁעִים עַל עֲבֵרָה קַלָּה שֶׁעוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה לָעוֹלָם הַבָּא, כָּךְ נִפְרָע מִן הַצַּדִּיקִים עַל עֲבֵרָה קַלָּה שֶׁעוֹשִׂין בָּעוֹלָם הַזֶּה, בָּעוֹלָם הַזֶּה. 'צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא' (שם), אָמְרוּ: בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם כָּל מַעֲשָׂיו נִכְתָּבִים לְפָנָיו וְאוֹמְרִים לוֹ: כָּכָה עָשִׂיתָ בְּיוֹם פְּלוֹנִי. וְהוּא אוֹמֵר: הֵן. וְאוֹמְרִים לוֹ: חֲתֹם, וְחוֹתֵם. שֶׁנֶּאֱמַר: 'בְּיַד כָּל אָדָם יַחְתּוֹם' (איוב לז, ז), [קְרִי בֵהּ יַחְתִּים] וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּצְדִיק עָלָיו אֶת הַדִּין וְאוֹמֵר: יָפֶה דַנְתּוּנִי, יָפֶה דַנְתּוּנִי, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: 'לְךָ לְבַדְךָ חָטָּאתִי וגו' לְמַעַן־תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ וגו (תהלים נא, ו).

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת חֲגִיגָה, פֶּרֶק אֵין דּוֹרְשִׁין (טז, א): דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בַּר נַחְמָנִי מְתוּרְגְמָנֵּהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ מַאי דִּכְתִיב: 'אַל־תַּאֲמִינוּ בְרֵעַ אַל־תִּבְטְחוּ בְּאַלּוּף' (מיכה ז, ה), אִם יֹאמַר לְךָ יֵצֶר הָרַע: חֲטָא וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל לְךָ אַל תַּאֲמִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אַל תַּאֲמִינוּ בָּרַע' וְאֵין רַע אֶלָּא יֵצֶר הָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר: 'כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע' (בראשית ח, כא). 'אַל תִּבְטְּחוּ בְּאַלּוּף' וְאֵין אַלּוּף אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אַלּוּף נְעֻרַי אָתָּה' (ירמיה ג, ד). וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: מִי מֵעִיד בִּי? אַבְנֵי בֵיתוֹ וְקוֹרוֹת בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם וְרָהִיטֵי בֵיתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'כִּי־אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּהּ' (חבקוק ב, יא). רַבִּי שֵׁילָא אוֹמֵר: שְׁנֵי מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הַמְלַוִּין לוֹ לָאָדָם מְעִידִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה־לָּךְ' וגו' (תהלים צא, יא). ר' חִידְקָא אוֹמֵר: נִשְׁמָתוֹ שֶׁל אָדָם מְעִידָה בוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'מִשֹּׁכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי־פִיךָ' (מיכה ז, ה). אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁשָּׁרוּי בְּחֵיקוֹ שֶׁל אָדָם? הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ נְשָׁמָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם מְעִידִין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה (ישעיה מג, י).

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת עֵרוּבִין, פֶּרֶק עוֹשִׂין פַּסִּין (כב, א): 'וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל־פָּנָיו' (דברים ז, י) אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אִלְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב אִי אֶפְשָׁר לְאָמְרוֹ, כִּבְיָכוֹל, כְּאָדָם שֶׁנוֹשֵׂא מַשָּׂאוֹי עַל כְּתֵפוֹ וּמְבַקֵּשׁ לְהַשְׁלִיכוֹ מִמֶּנּוּ. 'לֹא יְאַחֵר לְשׂנְאוֹ' (שם), אָמַר רַבִּי אֵילָא: לְשׂוֹנְאָיו הוּא דְּלֹא יְאַחֵר, אֲבָל מְאַחֵר הוּא לַצַּדִּיקִים. וְהַיְנוּ דַּאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי דִּכְתִיב: 'אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם' (שם שם, יא), הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וְלֹא לְמָחָר לַעֲשׂוֹתָם, הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וְלֹא הַיּוֹם לִטּוֹל שְׂכָרָם. וּמִכָּאן מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה, כִּי אוֹיְבֵי הַשֵּׁם יֹאבְדוּ מִן הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: 'לְהַאֲבִידוֹ'. וְאָמַר דָּוִד: 'וְאֹיְבֵי ה' כִּיקַר כָּרִים' וגו' (תהלים לז, כ). וּמוּסָף עַל זֶה נִפְרָעִים מֵהֶם וּמִזַּרְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר: 'פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים וגו' לְשֹׂנְאָי' (שמות כ, ה).

וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁמַּאֲרִיךְ הַשֵּׁם שַׁלְוָתָם, אוּלַי יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, כְּדִכְתִיב: 'חַי־אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם־אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע' וגו' (יחזקאל לג, יא) וְעַל כֵּן אָמַר: 'אֶרֶךְ אַפַּיִם' (שמות לד, ו), רְצוֹנוֹ לוֹמַר, לַצַּדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים, כִּדְגַּרְסִינָן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין קיא, א): 'וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ' (שמות לד, ח). מָה רָאָה? רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמַר: אֶרֶךְ אַפַּיִם רָאָה. וְרַבָּנָן אוֹמְרִים: אֱמֶת רָאָה. תַּנְיָא כְּמָאן דַּאֲמַר אֶרֶךְ אַפַּיִם רָאָה. דְּתַנְיָא: כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם, מְצָאוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיּוֹשֵׁב וְכוֹתֵב אֶרֶךְ אַפַּיִם. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶרֶךְ אַפַּיִם לַצַּדִּיקִים, אֲמַר לֵיהּ: אַף לָרְשָׁעִים. אֲמַר לֵיהּ: רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ, אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָא חָזִית דְמִבָּעִית לָךְ. בְּשָׁעָה שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל אֲמַר לֵיהּ: לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִי, אֶרֶךְ אַפַּיִם לַצַּדִּיקִים? אֲמַר לֵיהּ: לֹא כָךְ אָמַרְתָּ לִי אַף לָרְשָׁעִים. וְהַיְנוּ דִּכְתִיב: 'וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ ה' כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ' (במדבר יד, יז).

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת בָּבָא קַמָּא, פֶּרֶק שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה (נ, א): אָמַר רַבִּי חָנָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי שְׁמוּאֵל: מַאי טַעְמָא כְּתִיב אֶרֶךְ אַפַּיִם וְלֹא כְתִיב אֶרֶךְ אַף, אֶרֶךְ אַפַּיִם לַצַּדִּיקִים וְלָרְשָׁעִים. וְיֵשׁ שֶׁמַּאֲרִיךְ שַׁלְוָתָם בִּזְכוּת אֲבוֹתָם, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דִּבְרָכוֹת (ז, א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא: שְׁלֹשָׁה דְבָרִים בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מִלִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנָתַן לוֹ. בִּקֵּשׁ שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא כִּי־ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ' וגו' (שמות לג, טז). בִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא תִשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם' וגו' (שם). בִּקֵּשׁ לְהוֹדִיעוֹ דְרָכָיו וְנָתַן לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת־דְּרָכֶךָ' (שם שם, יג),

אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִפְּנֵי [מָה] יֵשׁ צַדִּיק וְטוֹב לוֹ וְיֵשׁ צַדִּיק וְרַע לוֹ, יֵשׁ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ וְיֵשׁ רָשָׁע וְרַע לוֹ. אֲמַר לֵיהּ: מֹשֶׁה, צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, צַדִּיק בֶּן צַדִּיק; צַדִּיק וְרַע לוֹ, צַדִּיק בֶּן רָשָׁע; רָשָׁע וְטוֹב לוֹ, רָשָׁע בֶּן צַדִּיק; רָשָׁע וְרַע לוֹ, רָשָׁע בֶּן רָשָׁע. וְיֵשׁ שֶׁמַּאֲרִיךְ לָהֶם קְצָת יְמֵיהֶם וּבְסוֹף יְמֵיהֶם יֵעָנְשׁוּ עַל רִשְׁעָם, וְיִפְּלוּ וְלֹא יָקוּמוּ, כְּדִכְתִיב: 'כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה' (משלי כד, טז). רְצוֹנוֹ לוֹמַר: הַצַּדִּיק, אַף־עַל־פִּי שֶׁבָּאוֹת עָלָיו תְּלָאוֹת הַזְּמַן, יִנָּצֵל מֵהֶם בִּזְכוּתוֹ, אֲבָל הָרָשָׁע מִשֶּׁיַּתְחִיל לִכָּשֵׁל לֹא יוּכַל לָקוּם, שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת לְהָגֵן בַּעֲדוֹ. וְאָמַר: 'כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ וְגַם־רָשָׁע' וגו' (שם טז, ד). רְצוֹנוֹ לוֹמַר, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ וְנִפְרָעִין מִמֶּנּוּ בְּבַת אַחַת, אֲבָל מֵהַצַּדִּיק מְעַט מְעָט, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִסְבֹּל וּלְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה הַבַּעַל חוֹב לְאוֹהֲבוֹ שֶׁנִּפְרַע מִמֶּנּוּ מְעַט מְעָט. כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה (ד, א): מִשְׁתַּבֵּחַ לְהוּ רַבִּי אַבָּהוּ לְמִינָאֵי בְּרַב סַפְרָא דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא, שָׁבְקוּ לֵיהּ מִכְסָא דִּתְּלֵיסַר שְׁנֵי. יוֹמָא חַד אַשְׁכְּחוּהוּ אָמְרוּ לֵיהּ: כְּתִיב: 'רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה' וגו' (עמוס ג, ב), מָאן דְּאִית לֵיהּ. סוּסְיָא בִּישָׁא בְּרַחֲמֵהּ מַסִּיק בֵּה, לָא הֲוָה בְּיָדֵהּ. רָמוּ לֵיהּ סוּדְרָא בְּצַוָּארֵיהּ וְקָא מְצַעְרֵי לֵיהּ. אָתָא רַבִּי אֲבָהוּ אַשְׁכַּחִינְהוּ, אָמַר לְהוּ: אֲמַאי קָא מְצַעְרִיתוּ לֵיהּ, אָמְרוּ לֵיהּ: וְלָאו אָמַרְתְּ דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא וְלָא יָדַע לְמֵימֵר לָן פֵּרוּשָׁא דְּהַאי פְּסוּקָא. אָמַר לְהוּ: אֵימוּר דְּאָמְרִי לְכוֹן בִּתְנוּיֵי, בִּקְרָאֵי מִי אָמְרִי לְכוּ. אָמְרוּ לֵיהּ: וּמַאי שְׁנָא אַתּוּן דִּיְדַעְתּוּן, אָמַר לְהוּ: אֲנָן דְּשְׁכִיחְנָן גַּבֵּיכוּ רַמִּינָן אֲנַפְשִׁין וּמְעֵינָן בִּקְרָאֵי, אִינְהוּ לָא מֵעַיְּנֵי. אָמְרוּ לֵיהּ: אֵימָא לָן אַתְּ. אָמַר לְהוּ: אֶמְשֹׁל לָכֶם מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם שֶׁלּוֹוִין מֵאֶחָד, אֶחָד אוֹהֲבוֹ וְאֶחָד שׂוֹנְאוֹ, שׂוֹנְאוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ בְּבַת אַחַת, אוֹהֲבוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ מְעַט מְעָט. וְעַל כֵּן הוֹכִיחַ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לָאָדָם וְאָמַר: 'בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה' (קהלת ז, יד). רְצוֹנוֹ לוֹמַר, אַף־עַל־פִּי שֶׁתִּהְיֶה בְטוֹב, תִּרְאֶה מֵרָחוֹק אֶת הַנּוֹלָד, שֶׁהוּא יוֹם רָעָה.

וּבְכָל זֹאת הָרָשָׁע אֵינוֹ מַבִּיט לְשׁוּם דָּבָר מִזֶּה, אֲבָל חוֹקֵר אַחַר הָעִדּוּנִים וְהוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם, בִּרְאוֹתוֹ שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ, חוֹשֵׁב שֶׁאֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רַע לְפָנָיו וְהוּא מְלֻכְלָךְ בְּקִנְאָה וּבְתַאֲוָה וּבְהַשָּׂגַת כָּבוֹד, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת אוֹר הָאֲמִתִּי בִּהְיוֹתוֹ מֻכֶּה מֵעִוָּרוֹן וּמִתִּמְהוֹן לֵבָב. וְעַל זֶה, חֹשֶׁךְ הָעוֹלָם הַזֶּה שָׂמִים לְאוֹר וְאוֹר הָעוֹלָם הַבָּא שָׂמִים לְחֹשֶׁךְ. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: 'הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ וגו' (ישעיה ה, כ).

וְכָל זֶה אֵרַע לָהֶם בִּהְיוֹתָם שְׁטוּפִים בְּחֶמְדָּה, שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ כָּל הַקִּנְאוֹת וְהַתַּאֲווֹת וְהָעֲבֵרוֹת וּסְתִירַת כָּל הַמִּצְוֹת. לְפִיכָךְ אָמְרוּ זל: דִּבּוּר לֹא תַחְמֹד, שָׁקוּל כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת וּבִכְלָלָם כָּל הַתּוֹרָה. שֶׁאִם לֹא תַחְמֹד, תַּכִּיר וְתֵדַע שֶׁה' אֶחָד הוּא אֱלֹהֶיךָ וְלֹא תָּרוּץ לְדָבָר אַחֵר. וְאִם לֹא תַחְמֹד לֹא תִתְאַוֶּה לַעֲבֹד זוּלָתוֹ וְכָל הַדְּבָרִים הַדּוֹמִים לַעֲבוֹדָה זָרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ. וְאִם לֹא תַחְמֹד לֹא תִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ לַשֶּׁקֶר עַל מָמוֹן חֲבֵרְךָ. וְאִם לֹא תַחְמֹד תִּשְׁמֹר שַׁבָּתוֹת וּמוֹעֲדִים וְלֹא תַעֲשֶׂה בָהֶם מְלָאכָה. וְאִם לֹא תַחְמֹד תְּכַבֵּד לְאָבִיךָ וּלְאִמֶּךָ וְרַבּוֹתֶיךָ וְתִירָא מֵהֶם. וְאִם לֹא תַחְמֹד לֹא תַהֲרֹג נָקִי וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ וְלֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ וְלֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר, שֶׁכָּל אֵלּוּ וְהַדּוֹמִים לָהֶם הֵם סִבָּה לְהָרַע. וְאִם לֹא תַחְמֹד אִשָּׁה, לֹא תִנְאַף אִשָּׁה אֲסוּרָה. וְאִם לֹא תַחְמֹד לֹא תִגְנֹב וְלֹא תִגְזֹל וְלֹא תִתְאַוֶּה וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד וְרִבִּית וְשׁוּם דָּבָר אָסוּר. וְאִם לֹא תַחְמֹד לֹא תַעֲנֶה בְּרֵעֲךָ עֵד שֶׁקֶר, לֹא תֵלֵךְ רָכִיל וְלֹא תְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע כְּדֵי לְהַשִּׂיג מָמוֹן אַחֵר וְתִשְׁמֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׁפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְכָל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הֵם תּוֹלָדוֹת וַעֲנָפִים לְאֵלּוּ הַדְּבָרִים.

עַל כֵּן הֶחָפֵץ בַּחַיִּים, חַיֵּי הַזְּמַן וְחַיֵּי הָעוֹלָם, יָסִיר מִלִּבּוֹ כָּל חֶמְדָה הַמְסַבֶּבֶת לוֹ קִנְאָה וְתַאֲוָה וּכְבוֹד הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁאַחֲרִיתוֹ הוּא קָלוֹן, וְיֶאֱזֹר מָתְנָיו וְיִתְגַּבֵּר כְּנֶגֶד יִצְרוֹ הָרַע הָעוֹמֵד לְשִׂטְנוֹ בְּכָל שָׁעָה וּמְקַנֵּא בְּכָל רֶשַׁע וְחָמָס וּמְסַבֵּב לָאָדָם חֳלָיִים רָעִים וְנֶאֱמָנִים וְיִירָא תָמִיד מֵעָנְשֵׁי הָעֲבֵרוֹת הַבָּאִים לָעוֹסְקִים בָּהֶם קְצָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּקְצָתָם בָּעוֹלָם הַבָּא. כְּמוֹ שֶׁאֶכְתֹּב בְּחֶלְקֵי הַכְּלָל הָרִאשׁוֹן, כְּדֵי שֶׁיִּבְרַח כָּל אָדָם מֵהֶם. אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא יְהֵא בוֹ דַּעַת אֶלָּא כַּבְּהֵמָה שֶׁבּוֹרַחַת מִן הַהֶזֵּק שֶׁרוֹאָה, וְקַל וָחֹמֶר לָאָדָם הַנִּבְרָא בְּצֶלֶם אֱלֹהִים.

הכלל הראשון: הקנאה

וּמִתְחַלֵּק לִשְׁנֵי חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן בְּיִרְאַת הָעֹנֶשׁ שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה, הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי בְּיִרְאַת הָעֹנֶשׁ שֶׁבָּעוֹלָם הַבָּא.

החלק הראשון

יֵשׁ בּוֹ שִׁבְעָה פְּרָקִים

פרק ראשון

דַּיַן הָאֱמֶת דָּן לָאָדָם כְּפִי מַעֲשָׂיו וּמַעֲנִישׁוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה בִּידֵי אָדָם, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּסוֹטָה (ח, ב): בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ. הִיא קִשְּׁטָה עַצְמָהּ לַעֲבֵרָה, הַמָּקוֹם מְנַוְּלָהּ, הִיא גִלְּתָה עַצְמָה לַעֲבֵרָה, הַמָּקוֹם גִּלָּה עָלֶיהָ. הַיָּרֵךְ הִתְחִלָּה הָעֲבֵרָה וְאַחַר־כָּךְ הַבֶּטֶן, לְפִיכָךְ הַיָּרֵךְ תִּלְקֶה תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ הַבֶּטֶן וּשְׁאַר הַגּוּף אֵינוֹ נִצֹּל. אָמַר רַב יוֹסֵף: אַף עַל גַּב דְּמִדָּה בָטִיל בְּמִדָּה לֹא בָטִיל, דַּאֲמַר רַב יוֹסֵף וְכֵן תָּאנֵי רַבִּי חִיָּא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ אַף עַל פִּי שֶׁבָּטְלוּ סַנְהֶדְרִין, אַרְבַּע מִיתוֹת לֹא בָטְלוּ. וְהָא בָטְלוּ לְהוּ, אֶלָּא אֵימָא דִּין אַרְבַּע מִיתוֹת לֹא בָטְלוּ. מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב בִּסְקִילָה, אוֹ נוֹפֵל מִן הַגַּג אוֹ חַיָּה דוֹרַסְתּוֹ: מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה, אוֹ נוֹפֵל בִּדְלֵקָה אוֹ נָחָשׁ מַכִּישׁוֹ; מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב הֲרֵגָה, נִמְסָר לַמַּלְכוּת אוֹ לִסְטִין בָּאִין עָלָיו; מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב חֶנֶק, אוֹ טוֹבֵעַ בַּנָּהָר אוֹ מֵת בִּסְרוֹנְכִי.

תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁבְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְּחָהּ תְּרִיבֶנָּה' (ישעיה כז, ח). אֵין לִי אֶלָּא סְאָה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת תַּרְקַב וַחֲצִי תַּרְקַב, קַב וַחֲצִי קַב, רוֹבַע וַחֲצִי רוֹבַע וְתוֹמָן וַחֲצִי תּוֹמָן (ועוכלא) [וְעוּקְלָא] (פירוש: משקלים קטנים), תַּלְמוּד לוֹמַר: 'כִּי כָל־סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ' (ישעי' ט, ד). וּמִנַּיִן שֶׁכָּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'אַחַת לְאַחַת לִמְצֹא חֶשְׁבּוֹן' (קהלת ז, כז). וְכֵן מָצִינוּ בְּסוֹטָה, בְּמִדָּה שֶׁמָּדְדָה בָהּ, מוֹדְדִין לָהּ: הִיא עָמְדָה עַל פֶּתַח בֵּיתָהּ כְּדֵי שֶׁתֵּרָאֶה לוֹ, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מַעֲמִידָהּ עַל שַׁעַר נִיקָנוֹר וּמַרְאֶה קְלוֹנָהּ לַכֹּל: הִיא פֵרְשָׂה סוּדָרִין נָאִין עַל רֹאשָׁהּ, לְפִיכָךְ נוֹטֵל כֹּהֵן כִּפָּה שֶׁעַל רֹאשָׁהּ וּמַנִּיחָהּ תַּחַת רַגְלֶיהָ; הִיא קָלְעָה שְׂעָרָהּ, לְפִיכָךְ כֹּהֵן סוֹתֵר אֶת שְׂעָרָה; הִיא חָגְרָה בְּצִלְצוּל יָפֶה, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מֵבִיא חֶבֶל מִצְרִי וְקוֹשֵׁר לָהּ לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ; הִיא קִשְּׁטָה פָנֶיהָ, לְפִיכָךְ פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת; הִיא כָּחֲלָה עֵינֶיהָ, לְפִיכָךְ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת; הִיא הֶרְאָתָה לוֹ בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ (רמזה לו), לְפִיכָךְ (צפרניה) [אֶצְבְּעוֹתֶיהָ] נוֹשְׁרוֹת; הִיא פָשְׁטָה לוֹ יְרֵכָהּ, לְפִיכָךְ יְרֵכָהּ נוֹפֶלֶת; הִיא קִבְּלָתוֹ עַל כְּרֵסָהּ, לְפִיכָךְ בִּטְנָהּ צָבָה; הִיא הֶאֱכִילָתוּ מַעְדַּנֵי עוֹלָם, לְפִיכָךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה; הִיא הִשְׁקָתוּ יַיִן מְשֻׁבָּח בְּכוֹסוֹת מְשֻׁבָּחוֹת, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מַשְׁקֶה אוֹתָהּ מַיִם הַמָּרִים בִּמְקֵידָה שֶׁל חֶרֶס (פירוש: פחותה ומגונה שבכוסות); הִיא עָשְׂתָה בַּסֵּתֶר, יוֹשֵׁב בַּסֵּתֶר מֵשִׂים בָּהּ פָנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף' וגו' (איוב כד, טו). דָּבָר אַחֵר: הִיא עָשְׂתָה בַּסֵּתֶר, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְפַרְסְמָהּ בְּגָלוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: 'תִּכַּסֶּה שִׂנְאָה בְּמַשָּׁאוֹן תִּגָּלֶה רָעָתוֹ בְקָהָל' (משלי כו, כו).

וְגַרְסִינָן הָתָם (סוטה ט, ב): שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו, לְפִיכָךְ נִקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו. אַבְשָׁלוֹם נִתְגָאָה בִּשְׂעָרוֹ, לְפִיכָךְ נִתְלָה בִּשְׂעָרוֹ. וּלְפִי שֶׁבָּא עַל עֶשֶׂר פִּלַּגְשֵׁי אָבִיו, כְּדִכְתִיב: 'וַיַּעֲזֹב הַמֶּלֶךְ אֵת עֶשֶׂר נָשִׁים פִּלַּגְשִׁים לִשְׁמֹר הַבָּיִת' (שמואל־ב טו, טז), רשי, לְפִיכָךְ נִתְּנוּ בוֹ עֶשֶׂר לוּנְבִיאוֹת (פירוש: חניתות), שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיָּסֹבּוּ עֲשָׂרָה נְעָרִים נֹשְׂאֵי כְּלֵי יוֹאָב וַיַּכּוּ אֶת־אַבְשָׁלוֹם וַיְמִתֻּהוּ' (שם יח, טו) וּלְפִי שֶׁגָּנַב שָׁלֹשׁ גְּנֵבוֹת: (לב אביו ולב בית דין דכתיב: 'אלכה נא ואשלם את נדרי' (שם טו, ט) וכתיב: 'את אבשלום הלכו מאתים איש קרואים והולכים לתומם (שם שם, יא). ואמרינן בסוטה ירושלמית: קרוים מדוד, שעל־ידי מצות דוד הלכו עמו. אמר לו: כתוב לי, שיכלו עמי אותם שנים שאבחר וכתב לו והיה מראה חותמו של דוד לשנים והולכים אחריו. וכן לשנים אחרים עד שכינס מאתים איש וכלם ראשי סנהדראות הרי לב אביו ולב בית דין, עד כאן פירוש רשי) וְלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת־לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל' (שם טו, ו), לְפִיכָךְ נִתְקְעוּ בוֹ שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם עוֹדֶנּוּ חַי וגו (שם יח, יד). תָּנוּ רַבָּנָן: שִׁמְשׁוֹן בְּעֵינָיו מָרַד, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח־לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינַי' (שופטים יד, ג), לְפִיכָךְ נִקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיֹּאחֲזוּהוּ פְּלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו' (שם טז, כא).

וְגַרְסִינָן הָתָם (סוטה י, א): תָּנוּ רַבָּנָן: חֲמִשָּׁה דְבָרִים נִבְרְאוּ מֵעֵין דֻּגְמָא שֶׁל מַעְלָה וְלָקוּ בָּהֶם: שִׁמְשׁוֹן בְּכֹחוֹ, שָׁאוּל בְּצַוָּארוֹ, אַבְשָׁלוֹם בִּשְׂעָרוֹ, צִדְקִיָּהוּ בְּעֵינָיו, אָסָא בְּרַגְלָיו. שִׁמְשׁוֹן בְּכֹחוֹ, דִּכְתִיב: 'וַתְּגַלַּח' וגו' 'וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו' (שם טז, יט) (פירש הקונטרס: לא מייתי ראיה אלא דכולן לקו) שָׁאוּל בְּצַוָּארוֹ, דִּכְתִיב: 'וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת־הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ' (שמואל־א לא, ד) (פירש הקונטרס: במקום שהורגים בחרב והיינו צואר) אַבְשָׁלוֹם בִּשְׂעָרוֹ, דִּכְתִיב: 'וַיֶּחֱזַק רֹאשׁוֹ בָאֵלָה' (שמואל־ב יח, ט); צִדְקִיָּהוּ בְּעֵינָיו (פירש הקונטרס: לא ידענא מנלן דנשתנה לשבח וכן אסא ברגליו, אלא כך שמע מרבו), דִּכְתִיב: 'וְאֶת־עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר' (מלכים־ב כה, ז); אָסָא בְּרַגְלָיו, דִּכְתִיב: 'לְעֵת זִקְנָתוֹ חָלָה־אֶת רַגְלָיו' (שם א־טו, כג) וַאֲמַר רַב יְהוּדָה [אָמַר רַב]: מְלַמֵּד שַׁאֲחָזָתוּ פוֹדַגְרָא (פירוש: שם חולי שאוחז ברגלים). אֲמַר לֵיהּ מַר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְרַב נַחְמָן לְרַב נַחְמָן: הֵיכִי דָּמֵי פוֹדַגְרָא? אֲמַר לֵיהּ: כְּמַחְטָא בְּבִשְׂרָא דְּחַיָּא. מִנָּא הֲוָה יָדַע, אִיכָּא דְּאָמְרֵי: מֵיחָשׁ הֲוָה חַיִּשׁ בֵּיהּ. וְאִיכָּא דְּאָמְרֵי: מֵרַבֵּיה הֲוָה גְּמִירָא לֵיהּ. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: 'סוֹד ה' לִירֵאָיו' (תהלים כה, יד). דָּרַשׁ רָבָא: מִפְּנֵי מַה נֶּעֱנַשׁ אָסָא (פירש הקונטרס: לחלות), מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה אַנְגַּרְיָא (פירש הקונטרס: עבודת המלך) בְּתַלְמִידֵי־חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת־כָּל־ יְהוּדָה אֵין נָקִי ('השמיע', פירש הקונטרס: הזעיקן) וַיִּשְׂאוּ אֶת־ אַבְנֵי הָרָמָה' (מלכים־א טו, כב), שֶׁהָיָה בּוֹנֶה עָלֶיהָ כְּרָךְ לְבִלְתִּי תֵת יוֹצֵא וּבָא לְאָסָא. מַאי 'אֵין נָקִי'? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אֲפִלּוּ חָתָן מֵחַדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ ("חתן" פירש הקונטרס: אפילו חתן, דכתיב ביה: 'נקי יהיה לביתו' (דברים כד, ה)).

וְגַם כֵּן מָצִינוּ בְּיִשָׂשׂכָר, אִישׁ כְּפָר בַּרְקַאי, שֶׁהֶעֱנִישׁוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּידֵי אָדָם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת פְּסָחִים, פֶּרֶק מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ (נז, א): תָּנוּ רַבָּנָן, אַרְבַּע צְוָחוֹת צָוְחָה עֲזָרָה: צְוָחָה רִאשׁוֹנָה, צְאוּ מִכָּאן בְּנֵי עֵלִי שֶׁטִּמְּאוּ הֵיכַל ה' ("שטמאו", פירוש כדכתיב: 'אשר ישכבן את הנשים' (שמואל־א, ב, כב)); צְוָחָה שְׁנִיָּה, צֵא מִכָּאן יִשָׂשׂכָר, אִישׁ כְּפָר בַּרְקַאי, שֶׁמְּכַבֵּד אֶת עַצְמוֹ וּמְחַלֵּל קָדְשֵׁי שָׁמַיִם. מַאי הֲוָה עָבִיד, דַּהֲוָה כָרִיךְ יָדֵיהּ בְּשִׁירָאֵי וְעָבִיד עֲבוֹדָה. וְעוֹד צָוְחָה עֲזָרָה, שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְיִכָּנֵס יִשְׁמָעֵאל בֶּן פַּאבִי, תַּלְמִידוֹ שֶׁל פִּנְחָס, וִישַׁמֵּשׁ בִּכְהוּנָה גְּדוֹלָה. וְעוֹד צָוְחָה עֲזָרָה, שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְיִכָּנֵס יוֹחָנָן בֶּן (נרבאי) [רְחָבַאי], תַּלְמִידוֹ שֶׁל פִּינְקַאי, וִימַלֵּא כְרֵסוֹ מִקָּדְשֵׁי שָׁמַיִם.

אָמְרוּ עָלָיו עַל יוֹחָנָן בֶּן (נרבאי) [רְחָבַאי], שֶׁהָיָה אוֹכֵל בִּסְעוּדָתם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת עֲגָלִים וְשׁוֹתֶה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי יַיִן וְאוֹכֵל אַרְבַּע מֵאוֹת גּוֹזָלוֹת בְּקִנּוּחַ סְעוּדָה (פירשו: שהיה מגדל בביתו כהנים רבים). אָמְרוּ: כָּל יָמָיו שֶׁל יוֹחָנָן בֶּן (נרבאי) [רְחָבַאי], לֹא נִמְצָא נוֹתַר בַּמִּקְדָּשׁ. מַאי סָלְקָא בֵיהּ (פירוש: מה גמול נשתלם לו) בְּיִשָׂשׂכָר, אִישׁ כְּפָר בַּרְקַאי, מַלְכָּא וּמַלְכְּתָא הֲווּ יָתְבֵי (פירוש: מלכי בית חשמונאי), מַלְכָּא אָמַר: גַּדְיָא יָאֵי, מַלְכְּתָא אָמְרָה: אִימְרָא יָאֵי, מָאן נוֹכַח, נוֹכַח כֹּהֵן גָּדוֹל דְּקָא מַסִּיק קָרְבָּנוֹת כָּל יוֹמָא. אָתָא אַחֲוֵי בְּיָדֵהּ (פירוש: דרך שחוק, ולאו אורח ארעא לאחוויי בידיה קדם מלכא), אִי גַּדְיָא יָאֵי יִסַּק לִתְמִידָא. אָמַר מַלְכָּא: הוֹאִיל וְלָא הֲוָה לֵיה אֵימְתָּא דְּמַלְכוּתָא, פָּסְקוּהָ לִימִינֵיהּ. יָהֵב שׁוֹחְדָא, פָּסְקוּהָ לִשְׂמָאלֵיהּ, שָׁמַע מַלְכָּא הָדוּר פָּסְקוּהָ לִימִינֵיהּ. אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּרִיךְ רַחְמָנָא דְּשָׁקְלֵיהּ לְיִשָׂשׂכָר, אִישׁ כְּפָר בַּרְקַאי, לִמְטַרְפֻסֵהּ (פירוש: גמולו) בְהַאי עָלְמָא. אָמַר רַב אַשֵּׁי: יִשָׂשׂכָר, אִישׁ כְּפָר בַּרְקַאי, לָא תָּנָא, דִּתְנַיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּבָשִׂין קוֹדְמִין לְעִזִּים בְּכָל מָקוֹם, יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁמֻּבְחָרִין בְּמִינָן, תַּלְמוּד לוֹמַר: 'אִם כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ לְחַטָּאת' (ויקרא ד, לב), מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶם שְׁקוּלִים כְּאֶחָד. רָבִינָא אָמַר: מִקְרָא לוֹ קָרָא, דִּכְתִיב: 'אִם כֶּשֶׂב' (שם ג, ז) 'וְאִם עֵז' (שם שם, יב), אִי בָּעֵי כֶבֶשׂ, לֵיתֵי כֶבֶשׂ, אִי בָּעֵי עֵז, לֵיתֵי עֵז.

וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁנֶּעֱנַשׁ הָאָדָם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, כָּךְ נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְּסוֹטָה (יא, א): וְכֵן לְעִנְיַן הַטּוֹבָה, מִרְיָם הִמְתִּינָה לְמֹשֶׁה שָׁעָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ' וגו' (שמות ב, ד), לְפִיכָךְ נִתְעַכְּבוּ לָהּ יִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת יָמִים בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם' (במדבר יב, טו). מִי דָּמֵי, הָתָם שָׁעָה אַחַת, הָכָא שִׁבְעָה יוֹמֵי אָמַר אַבַּיֵּי: אֵימָא וּלְעִנְיַן הַטּוֹבָה אֵינוֹ כֵן, אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְהָא וְכֵן קְתָנִי, אֶלָּא אָמַר רָבָא: הָכֵי קְתָנִי: וְכֵן לְעִנְיַן הַטּוֹבָה דִּבְאוֹתָהּ מִדָּה. וּלְעוֹלָם מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת. וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּפֶרֶק סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת אֵלּוּ (תענית כא, ב): בְּסוּרְיָא הֲוָה דְּבַרְתָּא, בְּשִׁבְבוּתֵהּ - דְּרַב לָא הֲוָה דְּבַרְתָּא, סָבוּר מִנָּהּ מִשּׁוּם זְכוּתֵיהּ דְּרַב, אִתְחֲזֵּי בְּחֶלְמָא: רַב נְפִישָׁא זְכוּתֵיהּ טוּבָא וְהָא זוּטְרָא לֵיהּ לְרַב, אֶלָּא מִשּׁוּם הַהוּא גַבְרָא דְּקָא מוּשִׁיל מָרָא וְזִבְלָא לְבֵי קְבָרוּתָּא, בִּדְרוֹקֶרֶת הֲוָה דְּלֵיקְתָּא, בְּשִׁבְבוּתֵיהּ דְּרַב הוּנָא לָא הֲוָה דְּלֵיקְתָּא. סָבוּר מִנָּה מִשּׁוּם זְכוּתֵיהּ דְּרַב הוּנָא אִתְחֲזֵּי בְחֶלְמָא, דְּרַב הוּנָא נָפִישׁ זְכוּתֵיהּ טוּבָא. וְהַאי זוּטָר לֵיהּ לְרַב הוּנָא, אֶלָּא מִשּׁוּם זְכוּתָא דְּהַהוּא אִתְּתָא דִּמְחַמְּמָה תַּנּוּרָא וּמְשֵׁילָא לְשִׁבְבָתָא. לְלַמְּדֵנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן לְאָדָם בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה בְּשָׂכָר וְעֹנֶשׁ.

פרק שני

יֵשׁ אַחֵרִים שֶׁנִּפְרָעִין מֵהֶם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה בִּידֵי שָׁמַיִם, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק חֵלֶק (קח, א): תָּנוּ רַבָּנָן: דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא נִתְגָּאוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל טוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרךְ הוּא, מַה כְתִיב בְּהוּ: 'בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד וְלֹא־שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶם. שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל. יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן. יִשְׂאוּ בְּתֹף וְכִנּוֹר וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָב. יְבַלּוּ בַטּוֹב יְמֵּיהֶם וּבְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחַתּוּ. וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ. מַה שַּׁדַּי כִּי־נַעַבְדֶנּוּ וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע־בּוֹ' (איוב כא, ט־טו). כְּלוּם אָנוּ צְרִיכִין אֶלָּא לְטוֹבָה שֶׁל גְּשָׁמִים, יֵשׁ לָנוּ נְהָרוֹת וּמַעְיָנוֹת שֶׁאָנוּ מִסְתַּפְּקִין מֵהֶן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בַּטּוֹבָה שֶׁהִשְׁפַּעְתִּי לָהֶם, בָּם הֵם מַכְעִיסִין אוֹתִי וּבָהּ אֲנִי דָּן אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם' וגו' (בראשית ו, יז).

רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דֻּרְמַסְקִית אוֹמֵר: דּוֹר הַמַּבּוּל לֹא נִתְגָּאוּ אֶלָּא בְּגַלְגַּל הָעַיִן הַדּוֹמֶה לְמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ' (שם שם, ב), לְפִיכָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אוֹתָם בְּמַיִם שֶׁדּוֹמִין לְגַלְגַּל הָעַיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: 'נִבְקְעוּ כָּל־מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה' (שם ז, יא). אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דּוֹר הַמַּבּוּל בְּרַבָּה קִלְקְלוּ וּבְרַבָּה נִדּוֹנוּ. בְּרַבָּה קִלְקְלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיַּרְא יי כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ' (שם ו, ה). וּבְרַבָּה נִדּוֹנוּ, דִּכְתִיב: 'נִבְקְעוּ כָּל־מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה' (שם ז, יא). אָמַר רַב חִסְדָא: דּוֹר הַמַבּוּל בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ וּבְרוֹתְחִין נִדּוֹנוּ. בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ בַּעֲבֵרָה וּבְרוֹתְחִין נִדּוֹנוּ. כְּתִיב הָכָא 'וַיָּשֹׁכּוּ הַמַּיִם'. (שם ח, א) וּכְתִיב הָתָם 'וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה' (אסתר ז, י).

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת. בְּפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין (לא, ב): עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בְּנִדָּה וּבְחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר. נִדָּה מַאי טַעְמָא, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: הִיא קִלְקְלָה בְחַדְרֵי בִטְנָהּ, לְפִיכָךְ תִּלְקֶה בְחַדְרֵי בִטְנָהּ. תֵּינַח נִדָּה, חַלָּה וְהַדְלָקַת הַנֵּר, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? כִּדְדָרַשׁ הַהוּא גְלִילָאָה עֲלֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רְבִיעִית דָּם נָתַתִי בָכֶם, עַל עִסְקֵי דַּם הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם. רֵאשִׁית קָרָאתִי אֶתְכֶם, עַל עִסְקֵי רֵאשִׁית הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם. נְשָׁמָה נָתַתִּי בָכֶם שֶׁקְרוּיָה נֵר, עַל עִסְקֵי נֵר הִזְהַרְתִּי אֶתְכֶם. אִם אַתֶּם מְשַׁמְּרִים אוֹתָם מוּטָב וְאִם לָאו הֲרֵינִי נוֹטֵל אֶת נִשְׁמַתְכֶם מִכֶּם. וּמַאי שְׁנָא בִּשְׁעַת לֵדָתָן, אָמַר רָבָא: נָפַל תּוֹרָא חַדְּדוּ סַכִּינָא.

וְגַרְסִינָן נַמֵּי הָתָם: תָּנוּ רַבָּנָן, אַרְבָּעָה סִימָנִים הֵן: סִימָן לַעֲבֵרָה, הִדְרוֹקָן; סִימָן לְשִׂנְאַת חִנָּם, יֵרָקוֹן; סִימָן לְגַסּוּת הָרוּחַ, עֲנִיּוּת; סִימָן לְלָשׁוֹן הָרַע, אַסְכְּרָא. תָּנוּ רַבָּנָן: אַסְכְּרָא בָּאָה עַל הַמַּעֲשֵׂר. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: עַל לָשׁוֹן הָרַע. אָמַר רָבָא וְאִי תֵּימָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי קְרָא: 'וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים יִתְהַלֵּל כָּל הַנִּשְׁבָּע בּוֹ כִּי יִסָּכֵר פִּי דּוֹבְרֵי שָׁקֶר' (תהלים סג, יב).

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּפֶרֶק בַּמֶּה אִשָּׁה יוֹצְאָה (שבת סב, ב): דָּרַשׁ רַב עוּלָא בְּרֵיהּ דְּרַב עִלָּאִי: מַאי דִּכְתִיב 'וַיֹּאמֶר ה' יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן' (ישעיה ג, טז), שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת בְּקוֹמָה זְקוּפָה; ' וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן' (שם), שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת אֲרֻכָּה בְּצַד קְצָרָה; ' וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם' (שם), דַהֲווֹ מַלְיָן כֻּחְלָא וּמְרַמְּזָן; ' הָלוֹךְ וְטָפוֹף תֵּלַכְנָה' (שם). שֶׁהָיוּ מְהַלְּכוֹת עָקֵב בְּצַד גּוּדָל; 'וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה' (שם), אָמַר רַבִּי יִצְחָק דְּבֵי רַבִּי אַמֵּי: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְטִילוֹת מוֹר וַאֲפַרְסְמוֹן בְּמִנְעָלֵיהֶם וּמְהַלְּכוֹת בְּשׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם וְכֵיוָן שֶׁמַּגִּיעוֹת אֵצֶל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל בּוֹעֲטוֹת בַּקַּרְקַע וּמַתִּיזוֹת עֲלֵיהֶן וּמַכְנִיסוֹת בָּהֶם יֵצֶר הָרַע כְּאֶרֶס בִּכְעוּס ("כעוס" פירוש: נחש). מַאי פֻּרְעָנוּתַיהוּ, כִּדְדָרַשׁ, (רבא) [רַבָּה] בַּר עוּלָא: 'וְהָיָה תַחַת בֹּשֶׂם מַק יִהְיֶה' וגו' (שם שם, כד). תַּחַת בֹּשֶׂם, מָקוֹם שֶׁהָיוּ מִתְבַּשְּׂמוֹת, נַעֲשָׂה נְמָקִים נְמָקִים (פירוש: כמו 'המק בשרו' (זכריה יד, יב)). 'וְתַחַת חֲגוֹרָה נִקְפָּה' (ישעיה שם), מָקוֹם שֶׁהָיוּ חֲגוּרוֹת בְּצִלְצוּל, נַעֲשָׂה נְקָפִים נְקָפִים. 'וְתַחַת מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה קָרְחָה' (שם), מָקוֹם שֶׁהָיוּ מִתְקַשְּׁטוֹת בּוֹ, נַעֲשָׂה קְרָחִים קְרָחִים. 'וְתַחַת פְּתִיגִיל מַחֲגֹרֶת שָׂק' (שם), פְּתָחִים הַבָּאִין לִידֵי גִּילָה, יִהְיוּ לְמַחְגֹּרֶת שַׂק. ' כִּי־תַחַת יֹפִי' (שם), אָמַר רָבָא: הַיְנוּ דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי: חִלּוּפֵי שׁוּפְרָא כִּיבָא. 'וְשִׂפַּח ה' קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן' (שם שם, יז), אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁפָּרְחָה בָּהֶן צָרַעַת, כְּתִיב הָכָא 'וְשִׂפַּח' וּכְתִיב הָתָם: 'לַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת' (ויקרא יד, נו). 'וה' פָּתְהֵן יְעָרֶה' (ישעיה שם), רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר, שֶׁנִּשְׁפְּכוּ כְּקִיתוֹן וְחַד אָמַר, שֶׁנַּעֲשׂוּ פִּתְחֵיהֶן כְּיַעַר.

וְעוֹד גַרְסִינָן רֵישׁ פֶּרֶק חֵלֶק (צ, א): תָּנוּ רַבָּנָן: אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. מַאי טַעְמָא, הוּא כּוֹפֵר בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים, לְפִיכָךְ לֹא יִהְיֶה לוֹ חֵלֶק בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים. לְפִי שֶׁמִּדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, דַּאֲמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מִנַּיִן שֶׁכָּל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע שִׁמְעוּ דְבַר־ה' כֹּה אָמַר ה' כָּעֵת מָחָר סְאָה־סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן' (מלכים־ב ז, א). וּכְתִיב: 'וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ נִשְׁעָן עַל יָדוֹ אֶת־אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר הִנֵּה ה' עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם הֲיִהְיֶה וגו' וַיֹּאמֶר הִנְּכָה רוֹאֶה בְּעֵינֶיךָ וּמִשָּׁם לֹא תֹאכֵל' (שם שם, ב). וּכְתִיב: 'וַיְהִי־לוֹ כֵּן וַיִּרְמְסוּ אֹתוֹ הָעָם בַּשַּׁעַר וַיָּמֹת' (שם שם, כ). וְדִלְמָא קִלְלַת אֱלִישָׁע גָּרְמָה לֵיהּ, דַּאֲמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: קִלְלַת חָכָם אֲפִילוּ בְּחִנָּם הִיא בָּאָה, אִם כֵּן לִכְתּוֹב קְרָא 'וַיִּרְמְסוּהוּ וַיָּמֹת', מַאי 'בַּשַּׁעַר', עַל עִסְקֵי שַׁעַר. וְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת כַּלָּה: רַבִּי נְהוֹרָאי אוֹמֵר: כָּל הַמְבַיֵּשׁ אֶת חֲבֵרוֹ, לַסּוֹף הוּא מִתְבַּיֵּשׁ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת דּוֹחֲקִין אוֹתוֹ וּמַרְאִין קְלוֹנוֹ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם.

וְיֵשׁ לְךָ אַחֶרֶת, שֶׁאִם עֲשָׂאָהּ עַל־יְדֵי עַצְמוֹ נִפְרַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק חֵלֶק (צד, א): תַּנְיָא: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: פַּרְעֹה שֶׁחֵרֵף בְּעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיֹּאמֶר מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ (שמות ה, ב), לְפִיכָךְ נִפְרַע מִמֶּנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיְנַעֵר ה' אֶת־מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם' (שם יד, כז). וְאוֹמֵר: 'דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ' וגו' (חבקוק ג, טו).

סַנְחֵרִיב, שֶׁחֵרֵף עַל־יְדֵי שָׁלִיחַ, נִפְרַע מִמֶּנּוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל־יְדֵי שָׁלִיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ אֲדֹנָי וַתֹּאמֶר בְּרֹב רִכְבִּי אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם וגו' (מלכים־ב יט, כג). וּכְתִיב: 'אֲנִי קַרְתִּי וְשָׁתִיתִי מַיִם זָרִים וְאַחֲרִב בְּכַף פְּעָמַי כֹּל יְאֹרֵי מָצוֹר' (שם שם, כד). הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרַע מִמֶּנּוּ עַל־יְדֵי שָׁלִיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר' וגו' (שם שם, לה). הָא לָמַדְתָּ שֶׁנִּפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.

פרק שלישי

יֵשׁ לְךָ עֲבֵרוֹת אַחֵרוֹת שֶׁבַּעֲבוּרָם נִפְרָעִין מִן הָאָדָם בִּדְבָרִים יְדוּעִים וְהָיוּ לְמֵדִין אוֹתוֹ מֵאַסְמַכְתָּא דִּקְרָא. כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין (לב, ב): תַּנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בַּעֲוֹן נְדָרִים אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מֵתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אִם אֵין־לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה־יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ' (משלי כב, כז). רַבִּי אוֹמֵר: בַּעֲוֹן נְדָרִים בָּנִים מֵתִים כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ' אַל־תִּתֵּן אֶת־פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ וְאַל־תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא לָמָּה יִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל־קוֹלֶךָ וְחִבֵּל אֶת־מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ' (קהלת ה, ה), וְאֵלּוּ הֵן מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל אָדָם, הֱוֵי אוֹמֵר: בָּנָיו וּבְנוֹתָיו. תָּנוּ רַבָּנָן: בַּעֲווֹן נְדָרִים בָּנִים מֵתִים, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: בַּעֲווֹן בִּטּוּל תּוֹרָה (בשלמא למאן דאמר בעון נדרים, כדאמרן, אלא למאן דאמר בעון ביטול תורה, מאי קראה), דִּכְתִיב: ' לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת־ בְּנֵיכֶם מוּסָר לֹא לָקָחוּ' (ירמיה ב, ל).

רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: מָאן דְּאָמַר בַּעֲווֹן נְדָרִים קָאָמַר, לְבָתַר דִּשְׁמָעָהּ מֵרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי. פְּלִיגֵי בָּהּ רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא וְרַבִּי אַסֵּי, חַד אָמַר בַּעֲוֹן מְזוּזָה וְחַד אָמַר בַּעֲווֹן בִּטּוּל תּוֹרָה. מָאן דְּאָמַר בַּעֲווֹן מְזוּזָה, קְסָבָר מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו וְלֹא לִפְנֵי פָנָיו, וּלְמָאן דְּאָמַר בַּעֲווֹן בִּטּוּל תּוֹרָה, מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו וְלִפְנֵי פָנָיו. פְּלִיגֵי בָּהּ רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה: חַד אָמַר בַּעֲוֹן מְזוּזָה וְחַד אָמַר בַּעֲווֹן צִיצִית. בִּשְׁלָמָא לְמָאן דְּאָמַר בַּעֲווֹן מְזוּזָה, דִּכְתִיב 'וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ' (דברים יא, כ). וּכְתִיב בַּתְּרֵיהּ, 'לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם' (שם שם, כא), אֶלָּא לְמָאן דְּאָמַר בַּעֲוֹן צִיצִית, מַאי טַעְמָא. אָמַר רַב כַּהֲנָא וְאִי תֵימָא שִׁילָא מָארִי: מַאי קְרָאָה, דִּכְתִיב: ' גַּם בִּכְנָפַיִךְ נִמְצְאוּ דַּם נַפְשׁוֹת אֶבְיוֹנִים נְקִיִּים לֹא־ בַמַּחְתֶּרֶת מְצָאתִים כִּי עַל־כָּל־אֵלֶּה' (ירמיה ב, לד). רַב נַחְמָן [בַּר יִצְחָק] אָמַר: לְמָאן דְּאָמַר בַּעֲווֹן מְזוּזָה, נַמֵּי מֵהָכָא 'בַּמַּחְתֶּרֶת' שֶׁעָשׂוּ פְּתָחִים כְּמַחְתֶּרֶת.

וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ: תַּנְיָא, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: בַּעֲווֹן שִׂנְאת חִנָּם (פירוש, שלא ראה בו דבר עבירה שיהא מותר לשנאו ושונאו) מְרִיבָה רַבָּה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם וְאִשְׁתּוֹ מַפֶּלֶת נְפָלִים וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו מֵתִים כְּשֶׁהֵם קְטַנִּים. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: בַּעֲווֹן חַלָּה אֵין בְּרָכָה בַּמְּכֻנָּס (פירוש: באוצרות יין ושמן) וּמְאֵרָה מִשְׁתַּלַּחַת בַּשְּׁעָרִים וְזוֹרְעִים וְאַחֵרִים אוֹכְלִים אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹאת לָכֶם וְהִפְקַדְּתִי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה' - אַל תִּקְרֵי 'בֶּהָלָה' אֶלָּא ' בְּחַלָּה' - 'וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם' וגו' (ויקרא כו, טז). וְאִם נוֹתְנִין מִתְבָּרְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְרֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַכֹּהֵן לְהַנִּיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ' (יחזקאל מד, ל).

בַּעֲווֹן בִּטּוּל תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, שָׁמַיִם נֶעֱצָרִים מִלְּהוֹרִיד טַל וּמָטָר וְהַיּוֹקֶר הוֹוֶה וְהַשָּׂכָר אוֹבֵד וּבְנֵי אָדָם רָצִים אַחַר הַפַּרְנָסָה וְאֵינָן מַגִּיעִין, שֶׁנֶּאֱמַר: 'צִיָּה גַּם־חֹם יִגְזְלוּ' וגו' (איוב כד, יט) (פירוש הקונטרס: ציה, לשון צווי, דברים שצויתי אתכם בשעת החום היינו תרומות ומעשרות). תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בִּשְׁבִיל דְּבָרִים שֶׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא עֲשִׂיתֶם, נִגְזְלוּ מִכֶּם מֵימֵי שֶׁלֶג בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְאִם נוֹתְנִין מִתְבָּרְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר: 'הָבִיאוּ אֶת־כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל־בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם־לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקוֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד־בְּלִי־דָי' (מלאכי ג, י). מַאי 'עַד בְּלִי דָי', אָמַר רַב: עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר דַּי.

בַּעֲווֹן גֶּזֶל, הַגּוֹבַאי עוֹלֶה וְהָרָעָב הוֹוֶה וּבְנֵי אָדָם אוֹכְלִים בְּשַׂר בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: 'שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים הָאֹמְרוֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה' (עמוס ד, א). אָמַר רָבָא: כְּגוֹן הַנֵּי נְשֵׁי דִּבְנֵי מְחוֹזָא דְאָכְלָן וְלָא עָבְדָן. וּכְתִיב: 'הִכֵּיתִי אֶתְכֶם בַּשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן הַרְבּוֹת גַּנּוֹתֵיכֶם וְכַרְמֵיכֶם וּתְאֵנֵיכֶם וְזֵיתֵיכֶם יֹאכַל הַגָּזָם וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם ה (שם שם, ט). וּכְתִיב: 'יֶתֶר הַגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה' וגו' (יואל א, ד). וּכְתִיב: 'וַיִּגְזֹר עַל־יָמִין וְרָעֵב וַיֹּאכַל עַל שְׂמֹאל וְלֹא שָׂבֵעוּ אִישׁ בְּשַׂר־זְרֹעוֹ־יֹאכֵלוּ' (ישעיה ט, יט). אַל תִּקְרֵי 'בְּשַׂר־זְרֹעוֹ', אֶלָּא 'בְּשַׂר זַרְעוֹ'.

בַּעֲווֹן עִנּוּי הַדִּין (פירוש הקונטרס: שמאחרים את הדין מלדונו ולא לשם שמים אלא מאחר שהוברר להם הדין משהין אותו) וְעִוּוּת הַדִּין (פירוש: שמעוותין אותו ומזידין) וְקִלְקוּל הַדִּין (פירוש: שלא היו מתונין בדין לעיין בו כל צרכו ומתקלקל מאליו) וּבַעֲווֹן בִּטּוּל תּוֹרָה, חֶרֶב וּבִיזָה רָבָה וְדֶבֶר בָּא וּבַצֹּרֶת וּבְנֵי אָדָם אוֹכְלִים וְאֵינָם שְׂבֵעִים וְאוֹכְלִים לַחְמָם בְּמִשְׁקָל, דִּכְתִיב: 'וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם־בְּרִית' וגו' (ויקרא כו, כה) וְאֵין בְּרִית אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אִם־לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה' וגו' (ירמיה לג, כה) וּכְתִיב: 'בְּשִׁבְרִי לָכֶם מַטֵּה־לֶחֶם' (ויקרא כו, כו) וּכְתִיב: 'יַעַן וּבְיַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ' (שם שם, מג) (פירוש הקונטרס: ענוי ועוות וקלקול בכלל).

בַּעֲווֹן שְׁבוּעַת שָׁוְא וּשְׁבוּעַת שֶׁקֶר (שבועת שוא, פירוש הקונטרס: לשון הבל, המשנה את הידוע, כגון על האיש שהוא אשה, ושבועת שקר, שאין בדאותו ניכר ומאמן שקר לבריות) וְחִלּוּל הַשֵּׁם (פירוש: אדם גדול, שבני אדם למדין ממנו והוא אינו נזהר במעשיו ונמצא, שהקטנים מזלזלים בתורה על ידו ואומרים: מבין זה שאין ממש בתורה ובמצוות ונמצא השם מתחלל ונעשה דברו חולין) וְחִלּוּל שַׁבָּת, חַיָּה רָעָה רָבָה וּבְהֵמָה כָלָה וּבְנֵי אָדָם מִתְמַעֲטִין וְהַדְּרָכִים מִשְׁתּוֹמְמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִּוָּסְרוּ לִי' (שם שם, כג). אַל תִּקְרֵי 'בְּאֵלֶּה' אֶלָּא 'בְּאָלָה'. וּכְתִיב: 'וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת־חַיַּת הַשָּׂדֶה' וגו' (שם שם, כב). וּכְתִיב בִּשְׁבוּעַת שֶׁקֶר: 'וְלֹא תִּשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ' (שם יט, יב). וּבְחִלּוּל הַשֵּׁם כְּתִיב: 'וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת־שֵׁם קָדְשִׁי' (שם כב, לב), וּבְחִלּוּל שַׁבָּת כְּתִיב: 'מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת' (שמות לא, יד). וְיָלְפִינָן חִלּוּל חִלּוּל מִשְּׁבוּעַת שֶׁקֶר.

בַּעֲווֹן שְׁפִיכוּת דָּמִים, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב וּשְׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת־הָאָרֶץ וגו' וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ וגו' אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ' (במדבר לה, לג־לד), אִם אַתֶּם מְטַמְּאִין אוֹתָהּ, אֵין אֲנִי שׁוֹכֵן בְּתוֹכָהּ.

בַּעֲווֹן עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁמִיטִין וְיוֹבְלִים, גָּלוּת בָּא לָעוֹלָם וּמַגְלִים אוֹתָם מִמְּקוֹמָם וּבָאִין אַחֵרִים וְיוֹשְׁבִים בִּמְקוֹמָם, שֶׁנֶּאֱמַר בְּגִלּוּי עֲרָיוֹת: 'כִּי אֵת־כָּל־ הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵל וגו' וְלֹא־תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם' וגו' (ויקרא יח, כז־כח). וּבַעֲבוֹדָה זָרָה כְּתִיב: 'וְנָתַתִּי אֶת־פִּגְרֵיכֶם עַל־פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם וְגַעֲלָה' וגו' (שם כו, ל). וּבִשְׁמִיטִין וְיוֹבְלִין כְּתִיב: 'אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶיהָ וגו' וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיכֶם' (שם שם, לד).

בַּעֲווֹן נִבְלוּת הַפֶּה, צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת וּבַחוּרֵי שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל מֵתִים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת צוֹעֲקִים וְאֵינָן נַעֲנִין, שֶׁנֶּאֱמַר: 'עַל־כֵּן עַל־בַּחוּרָיו לֹא־ יִשְׂמַח אֲדֹנָי וְאֶת־יְתֹמָיו וְאֶת־אַלְמְנֹתָיו לֹא יְרַחֵם, כִּי כֻלּוֹ חָנֵף וּמֵרָע וְכָל־פֶּה דֹּבֵר נְבָלָה, בְּכל־זֹאת לֹא־שָׁב אַפּוֹ וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה' (ישעיה ט, טז). מַאי 'וְעוֹד יָדוֹ נְטוּיָה'? אָמַר רַב חָנָן אָמַר רָבָא: הַכֹּל יוֹדְעִין כַּלָּה לָמָּה נִכְנְסָה לַחֻפָּה, אֶלָּא כָּל הַמְנַבֵּל אֶת פִּיו וּמוֹצִיא דְבַר נְבָלָה מִפִּיו, אֲפִילוּ חוֹתְמִין עָלָיו גְּזַר דִּין שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה לְטוֹבָה הוֹפְכִין אוֹתוֹ לְרָעָה.

אָמַר רַב חִסְדָּא: כָּל הַמְנַבֵּל אֶת פִּיו מַעֲמִיקִים לוֹ גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ' שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת' (משלי כב, יד). רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אַף שׁוֹמֵעַ וְשׁוֹתֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: ' זְעוּם ה' יִפָּל שָׁם' (שם). אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא: כָּל הַמְמָרֵק עַצְמוֹ לִדְבַר עֲבֵרָה, חַבּוּרוֹת וּפְצָעִים יוֹצְאִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'חַבֻּרוֹת פֶּצַע תַּמְרוּק בְּרָע' (שם כ, ל). וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁנִּדּוֹן בְּהִדְרוֹקָן, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּמַכּוֹת חַדְרֵי בָטֶן' (שם). וַאֲמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: סִימָן לַעֲבֵרָה הִדְרוֹקָן. עַל כֵּן יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִמְאֹס בָּרַע וְלִבְחֹר בַּטּוֹב.

פרק רביעי

יֵשׁ עֳנָשִׁים אַחֵרִים שֶׁבָּאִים עַל עֲבֵרוֹת יְדוּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, וְלֹא הָיוּ לְמֵדִין אוֹתָם מֵאַסְמַכְתָּא דִּקְרָא, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת, פֶּרֶק בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת (משנה ח): שִׁבְעָה מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת בָּאִין לָעוֹלָם עַל שִׁבְעָה גוּפֵי עֲבֵרוֹת: מִקְצָתָם מְעַשְּׂרִין וּמִקְצָתָם שֶׁאֵינָן מְעַשְּׂרִין, רָעָב שֶׁל בַּצֹּרֶת בָּא, מִקְצָתָם רְעֵבִין וּמִקְצָתָם שְׂבֵעִין, גָּמְרוּ שֶׁלֹּא לְעַשֵּׂר, רָעָב שֶׁל מְהוּמָה וְשֶׁל בַּצֹּרֶת בָּא. שֶׁלֹּא לִטֹּל חַלָּה, רָעָב שֶׁל כְּלָיָה בָּא. דֶּבֶר בָּא לָעוֹלָם עַל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין וְעַל פֵּרוֹת שְׁבִיעִית. חֶרֶב בָּא לָעוֹלָם עַל עִנּוּי הַדִּין וְעַל עִוּוּת הַדִּין וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה. חַיָּה רָעָה בָּאָה לָעוֹלָם עַל שְׁבוּעַת שָׁוְא וְעַל חִלּוּל הַשֵּׁם. גָּלוּת בָּא לָעוֹלָם עַל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים וְעַל שְׁמִיטַת הָאָרֶץ.

וְעוֹד גָּרְסִינָן בְּפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין (לב, א): תָּנוּ רַבָּנָן: עַל שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת יוֹ לְדוֹת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נָשִׁים מֵתוֹת יְלָדוֹת. רַבִּי אַחָא אוֹמֵר: בַּעֲווֹן שֶׁמְכַבְּסוֹת צוֹאַת בְּנֵיהֶם בְּשַׁבָּת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עַל שֶׁקּוֹרִין לַאֲרוֹן קֹדֶשׁ אֲרֹנָא (פירוש: כך היו קורין מגדלות שלהן). תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בַּעֲווֹן שְׁנֵי דְבָרִים עַמֵּי הָאָרֶץ מֵתִים, עַל שֶׁקּוֹרִין לְבֵית הַכְּנֵסֶת בֵּית עָם וְלַאֲרוֹן קֹדֶשׁ אֲרֹנָא.

וְגַם כֵּן גָּרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה, פֶּרֶק הַיָּשֵׁן (כט, א): תָּנוּ רַבָּנָן: בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְבָרִים חַמָּה לוֹקָה: עַל אַב בֵּית דִּין שֶׁמֵּת וְלֹא נִסְפַּד כַּהֲלָכָה וְעַל נַעֲרָה מְאוֹרָסָה שֶׁצָּעֲקָה בָּעִיר וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ וְעַל מִשְׁכַּב זְכוּר וְעַל שְׁנֵי אַחִים שֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָם כְּאֶחָד (פירש הקונטרס: לא ידעתי טעם הדבר). וּבִשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְבָרִים מְאוֹרוֹת לוֹקִין: עַל כּוֹתְבֵי פְלַסְתֵּר וְעַל מְעִידֵי עֵדוּת שֶׁקֶר וְעַל מְגַדְּלֵי בְהֵמָה דַקָּה בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְעַל קוֹצְצֵי אִילָנוֹת טוֹבוֹת. וּבִשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְבָרִים נִכְסֵי בַּעֲלֵי בַתִּים נִמְסָרִים לַמַּלְכוּת: עַל מַשְׁהֵי שְׁטָרוֹת פְּרוּעִין וְעַל מַלְוֵי בְּרִבִּית וְעַל שֶׁהִסְפִּיקוּ בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִחוּ, וְעַל פּוֹסְקֵי צְדָקָה בָּרַבִּים וְאֵינָן נוֹתְנִין. וּבִשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְבָרִים נִכְסֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים יוֹרְדִין לַטִּמְיוֹן: עַל כּוֹבְשֵׁי שְׂכַר שָׂכִיר וְעַל עוֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר וְעַל מִי שֶׁפּוֹרְקִין (עול) מִצַּוְּארֵיהֶם וְנוֹתְנִין עַל חַבְרֵיהֶם [וְעַל גַּסֵי הָרוּחַ] וְגַסּוּת הָרוּחַ כְּנֶגֶד כֻּלָּם.

וְגַם כֵּן גָּרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּיוֹמָא (ט, א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב: 'יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה' (משלי י, כז)? 'יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים', זֶה מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן. שֶׁעָמַד אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא שִׁמְּשׁוּ בוֹ אֶלָּא שְׁמוֹנָה־עָשָׂר כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. 'וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה', זֶה מִקְדָּשׁ שֵׁנִי, שֶׁעָמַד אַרְבַּע מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשִׁמְּשׁוּ בוֹ יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים. צֵא מֵהֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁשִּׁמֵּשׁ שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה שֶׁשִּׁמֵּשׁ יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל וְעֶשֶׂר שָׁנִים שֶׁשִּׁמֵּשׁ יוֹחָנָן בֶּן נִרְבַאי וְאַחַת־עֶשְׂרֵה שֶׁשִּׁמֵּשׁ אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם, מִכָּאן וָאֵלָךְ חֲשֹׁב, שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד לֹא הוֹצִיא שְׁנָתוֹ. וְכָל כָּךְ לָמָּה, שֶׁהָיוּ לוֹקְחִין אוֹתָהּ בְּדָמִים, דַּאֲמַר רַבִּי אַסֵּי: תַּרְקַבָּא דְּדִינְרֵי עָלְתָה לֵיהּ מַרְתָּא בַּת בַּיְתוֹס לְיַנַּאי מַלְכָּא עַד דְּאוֹקְמֵהּ לִיהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא בְּכֹּהֲנֵי רַבְרְבֵי. הָא לָמַדְתָּ, שֶׁהָרְשָׁעִים נֶעֶנְשׁוּ עַל רִשְׁעָם וְיִרְאֵי הַשֵּׁם יוֹסִיפוּ יָמִים.

פרק חמישי

יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁנִּתְּנוּ לִפָּרַע מֵהֶם בְּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה, כְּגוֹן חַיְּבֵי מִיתוֹת בֵּית דִּין וּמַלְקִיּוֹת כְּמוֹ שֶׁהֵם מְפֹרָשׁוֹת בְּדִבְרֵי חזל. וְיֵשׁ גַּם כֵּן רְשׁוּת לְבֵית דִּין לַעֲנֹשׁ וּלְהַכּוֹת כְּפִי צֹרֶךְ הַזְּמָן, אִם יִרְאוּ שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין, פֶּרֶק נִגְמַר הַדִּין (מו, א), וּבְמַסֶּכֶת יְבָמוֹת, פֶּרֶק הָאִשָּׁה קַמָּא (צ, ב): תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: שָׁמַעְתִּי שֶׁבֵּית דִּין מַכִּין וְעוֹנְשִׁין שֶׁלֹּא מִן הַתּוֹרָה וְלֹא לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה אֶלָּא כְּדֵי לַעֲשׂוֹת סְיָג לַתּוֹרָה. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁרָכַב עַל סוּס בְּשַׁבָּת, בִּימֵי יְוָנִים, וְהֱבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין וּסְקָלוּהוּ וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁרָאוּי לְכָךְ אֶלָּא שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ. וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהִטִּיחַ בְּאִשְׁתּוֹ תַּחַת הַתְּאֵנָה וֶהֱבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין וְהִלְקוּהוּ וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁרָאוּי לְכָךְ אֶלָּא שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ.

וְגַם כֵּן יֵשׁ רְשׁוּת לְבֵית דִּין לְנַדּוֹת וּלְהַחְרִים וּלְהַפְקִיר נְכָסִים וְלִכְפּוֹת יָדַיִם וְרַגְלַיִם וְלֶאֱסֹר וּלְהַעֲנִישׁ בְּכָל עֹנֶשׁ שֶׁיֵּרָאֶה לָהֶם כְּפִי רְאוּת עֵינָם, אִם הֵם רְאוּיִים לְכָךְ, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן, פֶּרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין (טז, א): וּמִנָּא לָן דְּשַׁמְתִּינָן, דִּכְתִיב: 'אוֹרוּ מֵרוֹז' (שופטים ה, כג). וּמִנָּא לָן דְּמַחְרְמִינָן דִּכְתִיב: 'אֹרוּ אָרוֹר' (שם). וּמִנָּא לָן דְּמָאן דְּאָכֵל וְשָׁתֵי וְקָאֵי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת דִּידֵהּ, דִּכְתִיב: 'יֹשְׁבֶיהָ' (שם). וּמִנָּא לָן דִּמְפָרְטִינָן חַטָּאֵיהּ בְּצִבּוּרָא, דִכְתִיב: 'כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה (שם).

וַאֲמַר עוּלָא: בְּאַרְבַּע מֵאָה שִׁפּוּרֵי שָׁמְתֵּיהּ בָּרָק לְמֵרוֹז. אִיכָּא דְּאָמְרֵי: גַּבְרָא רַבָּא הֲוָה. וְאִיכָּא דְּאָמְרֵי: כּוֹכְבָא הֲוָה, דִּכְתִיב: 'מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים' (שם שם, כ). וּמִנָּא לָן דְּמַפְקְרִינָן נִכְסֵיה, דִּכְתִיב: 'וְכֹל אֲשֶׁר לֹא־ יָבוֹא וגו' כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים יָחֳרַם כָּל־רְכוּשׁוֹ' (עזרא י, ח). וּמִנָּא לָן דְּכָפְתִינָן וַאֲסְרִינָן וַעֲבְדִינָן הַרְדָּפָה, דִּכְתִיב: 'הֵן לְמוֹת הֵן לִשְׁרֹשִׁי הֵן לַעֲנָשׁ נִכְסִין וְלֶאֱסוּרִין' (שם ז, כו). מַאי 'לִשְׁרוֹשִׁי', אָמַר רַב אַדָּא מָארֵי אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה בְּרַבִּי בָּרוּךְ אָמַר רַב יְהוּדָה: הַרְדָּפָה. מַאי הַרְדָּפָה, אָמַר רַב יְהוּדָה: מְנַדִּין לְאַלְתַּר, שׁוֹנִין לְאַחַר שְׁלֹשִׁים וּמַחֲרִימִין לְאַחַר שִׁשִּׁים. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא: הָכִי אָמַר רַב חִסְדָא: שֵׁנִי וַחֲמִשִּׁי שֵׁנִי, וְהַנֵּי מִילֵי לְמָמוֹנָא, אֲבָל לְאַפְקֵירוּתָא לְאַלְתַּר.

וְגַם כֵּן גָּרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין, פֶּרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת (נח, ב): אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּל הַמַּגְבִּיהַּ יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִכָּהוּ, נִקְרָא רָשָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ' (שמות ב, יג), 'הִכֵּיתָ' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'לָמָּה תַּכֶּה'. זְעִירֵי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, נִקְרָא חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְאִם־ לֹא לָקַחְתִּי בְּחָזְקָה' (שמואל־א ב, טז), וּכְתִיב: 'וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד אֶת־פְּנֵי ה (שם שם, יז). רַב הוּנָא אָמַר: 'תִּקָּצֵץ יָדוֹ' שֶׁנֶּאֱמַר: ' וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר' (איוב לח, טו). רַב הוּנָא קָץ יָדָא.

וְתִקְּנוּ דִּבְקֵי מִיתוֹת (שמדבקין ומקרבין המיתה לפני זמנה. רש"י, שבת לב, א) לְמִי שֶׁרָאוּי לְכַלּוֹתוֹ וְאֵינוֹ חַיָּב מִיתָה בְּיָדָם, כִּדְגַרְסִינָן פֶּרֶק אֵלּוּ הַנִּשְׂרָפִין (פא, ב): מִי שֶׁלָּקָה וְשָׁנָה, בֵּית דִּין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְכִפָּה וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ שְׂעוֹרִים עַד שֶׁכְּרֵסוֹ נִבְקַעַת. הַהוֹרֵג נְפָשׁוֹת שֶׁלֹּא בְעֵדִים, מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְכִפָּה וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ לֶחֶם צַר וּמַיִם לַחַץ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה לְיַסֵּר הָרְשָׁעִים. וְכָל הָעָם עַל מְקוֹמוֹ יָבוֹא בְּשָׁלוֹם.

פרק ששי

וְיֵשׁ לְךָ דְּבָרִים אַחֵרִים שֶׁנִּתְּנוּ בְּיַד כָּל מְקַנֵּא קִנְאַת הַשֵּׁם לְהִנָּקֵם מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה פִנְחָס, כִּדְגַרְסִינָן פֶּרֶק אֵלּוּ הַנִּשְׂרָפִין (פא, ב): הַגּוֹנֵב אֶת הַקַּסְוָה וְהַמְקַלֵּל בְּקוֹסֵם וְהַבּוֹעֵל אֲרָמִית, קַנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ. כֹּהֵן שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּטוּמְאָה, אֵין אֶחָיו הַכֹּהֲנִים מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין, אֶלָּא פִּרְחֵי כְהוּנָה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ חוּץ לַעֲזָרָה וּמְפַצְּחִין אֶת מוֹחוֹ בִּגְזִירִין. וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ בַּגְּמָרָא: בָּעָא מִנֵּיהּ רַב כַּהֲנָא מֵרַב: לֹא פָגְעוּ בוֹ קַנָּאִין מַהוּ, אַנְשְׁיֵהּ רַב לִגְמָרֵיהּ. אַקְרֵיֵהּ לְרַב כַּהֲנָא בְחֶלְמֵיהּ: 'בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֱשְׂתָה בְּיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלָםִ כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב וּבָעַל בַּת־ אֵל נֵכָר' (מלאכי ב, יא).

אָתָא, אֲמַר לֵיהּ: אַקְּרְיוֹן הָכֵי, אִדְכְּרֵיהּ רַב לִגְמָרֵיהּ, 'בָּגְדָה יְהוּדָה' זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר. 'בְּגַדְתֶּם בִּי בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה (ירמיה ג, כ); 'וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְּיִשְׂרָאֵל וּבִירוּשָׁלָיִם', זֶה מִשְׁכַּב זְכוּר וְכֵן הוּא אוֹמֵר: 'וְאֶת־זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא' (ויקרא יח, כב); כִּי חִלֵּל יְהוּדָה (את) קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב', זוֹ זוֹנָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: 'לֹא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה קָדֵשׁ [מִבְּנֵי] יִשְׂרָאֵל' (דברים כג, יח); 'וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר', זֶה הַבָּא עַל (ארמית) [הַגּוֹיָה], וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: 'יַכְרֵת ה' לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה מֵאָהֳלֵי יַעֲקֹב וּמַגִּישׁ מִנְחָה לַה' צְבָאוֹת' (מלאכי ב, יב). אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, לֹא יִהְיֶה לוֹ עֵר בַּחֲכָמִים וְעוֹנֶה בַּתַּלְמִידִים, אִם כֹּהֵן הוּא, לֹא יִהְיֶה לוֹ בֵּן מַגִּישׁ מִנְחָה לַה' צְבָאוֹת. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: כָּל הַבָּא עַל (ארמית) [הַגּוֹיָה] כְּאִלּוּ נִתְחַתֵּן בַּעֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִיב 'וּבָעַל בַּת־אֵל נֵכָר' (שם שם יא). וְכִי יֵשׁ בַּת לְאֵל נֵכָר, אֶלָּא זֶה הַבָּא עַל (ארמית) [הַגּוֹיָה].

וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ: כִּי אָתָא רַב דִּימֵי אָמַר: בֵּית דִּינוֹ שֶׁל חַשְׁמוֹנָאִי גָּזְרוּ, הַבָּא עַל (ארמית) [הַגּוֹיָה] חַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם נשגא (נידה, שפחה, גויה, אשת איש). כִּי אָתָא רָבִין אָמַר: מִשּׁוּם נשגז (נידה, שפחה, גויה, זונה), אֲבָל אִישׁוּת לֵית לְהוּ. וְאִידָךְ, נְשַׁיְהוּ לָא מַפְקְרֵי.

אָמַר רַב חִסְדָּא: הַבָּא לִמָּלֵךְ (פירוש: קנאי הבא לשאול), אֵין מוֹרִין לוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא, שֶׁאִם פֵּרַשׁ זִמְרִי וַהֲרָגוֹ פִּנְחָס, נֶהֱרָג עָלָיו. נֶהְפַּךְ זִמְרִי וַהֲרָגוֹ לְפִנְחָס, אֵין נֶהֱרַג עָלָיו, שֶׁהֲרֵי רוֹדֵף הוּא. 'וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל הִרְגוּ' (במדבר כה, ה). הָלַךְ שִׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן אֵצֶל זִמְרִי, אָמַר לוֹ: הֵן דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת וְאַתָּה יוֹשֵׁב וְשׁוֹתֵק. מֶה עָשָׂה, עָמַד וְקִבֵּץ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל וְהָלַךְ אֵצֶל כָּזְבִּי, אָמַר לָהּ: הִשָּׁמְעִי לִי. אָמְרָה לוֹ: בַּת מֶלֶךְ אֲנִי וְכָךְ צִוָּה עָלַי אָבִי: לֹא תִשָּׁמְעִי אֶלָּא לַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם (פירוש: והוא משה). אָמַר לָהּ: אַף אֲנִי נְשִׂיא שֵׁבֶט אֲנִי וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֲנִי גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁאֲנִי שֵׁנִי לַבֶּטֶן וְהוּא שְׁלִישִׁי לַבֶּטֶן. תְּפָשָׂהּ בִּבְלוֹרִיתָהּ (פירוש: ציצת ראשה) וְהֵבִיאָהּ לִפְנֵי מֹשֶׁה. אָמַר לוֹ: בֶּן עַמְרָם, זוֹ מֻתֶּרֶת אוֹ אֲסוּרָה? וְאִם תֹּאמַר אֲסוּרָה, בַּת יִתְרוֹ מִי הִתִּירָהּ לָךְ. נִתְעַלְּמָה הֲלָכָה מִמֶּנּוּ. גָּעוּ כֻלָּם בִּבְכִיָּה. וְהַיְנוּ דִּכְתִיב: 'וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן' שם שם, ו־ז. מָה רָאָה? אָמַר רַב: רָאָה מַעֲשֶׂה וְנִזְכַּר הֲלָכָה. אֲמַר לֵיהּ: אַחִי אֲבִי אַבָּא, לֹא כָךְ לִמַּדְתַנִּי בְּרִדְתְּךָ מֵהַר סִינַי: הַבּוֹעֵל אֲרָמִית קַנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ. אֲמַר לֵיהּ: קַרְיָנָא דְּאִיגַרְתָּא אִיהוּ לֶיהֱוֵי פַרְוַנְקָא (פירוש: שליח. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: רָאָה שֶׁ'אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה (משלי כא, ל), כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לָרַב. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: רָאָה מַלְאַךְ הַמָּוֶת 'שֶׁבָּא וְהִשְׁחִית בָּעָם'.

'וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה' וגו' (במדבר כה, ז), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִכָּאן שֶׁאֵין נִכְנָסִין בִּכְלֵי זַיִן לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. שָׁלַף שִׁנְנָה וְהִנִּיחָה בְּאֻנְקְלִי שֶׁלּוֹ (פירוש: במלבושו) וְהָיָה נִשְׁעָן וְהוֹלֵךְ עַל מַקְלוֹ וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֵצֶל שִׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן אָמַר: הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁשִּׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי גָּדוֹל מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן (כלומר, למה לא נעשה כן גם אנו), אָמְרוּ: הַנִּיחוּ לוֹ, אַף הוּא לַעֲשׂוֹת צָרְכּוֹ נִכְנַס, הִתִּירוּ פְרוּשִׁין אֶת הַדָּבָר. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁשָּׁה נִסִּים נַעֲשׂוּ לוֹ לְפִנְחָס: אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ לְזִמְרִי לִפְרֹשׁ וְלֹא פֵרַשׁ וְאֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ לְדַבֵּר וְלֹא דִבֵּר וְאֶחָד שֶׁכִּוֵּן בְּזַכְרוּתוֹ שֶׁל אִישׁ וּבְנַקְבוּתָהּ שֶׁל אִשָּׁה וְאֶחָד שֶׁלֹּא נִשְׁמְטוּ מִן הָרֹמַח וְאֶחָד שֶׁבָּא מַלְאָךְ וְהִגְבִּיהַּ אֶת הַמַּשְׁקוֹף וְאֶחָד שֶׁבָּא מַלְאָךְ וְהִשְׁחִית בָּעָם. בָּא וַחֲבָטָן לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵלֶּה יִפְּלוּ כד אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל. וְהַיְנוּ דִּכְתִיב: 'וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה' (תהלים קו, ל).

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: 'וַיִּתְפַּלֵּל' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'וַיְפַלֵּל', מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה פְלִילוֹת עִם קוֹנוֹ. וּבִקְּשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְדוֹחֲפוֹ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַנִּיחוּ לוֹ, קַנַּאי בֶּן קַנַּאי הוּא, מֵשִׁיב חֵמָה בֶּן מֵשִׁיב חֵמָה הוּא. הִתְחִילוּ שְׁבָטִים מְבַזִּים אוֹתוֹ: רְאִיתֶם בֶּן פּוּטִי זֶה שֶׁפִּטֵּם אֲבִי אִמּוֹ עֲגָלִים לַעֲבוֹדָה זָרָה וְהָרַג נְשִׂיא שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל. בָּא הַכָּתוּב וְיִחֲסוֹ: 'פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן' וגו' (במדבר כה, יא). אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: לֵךְ הַקְדֵּם לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: 'לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם' (שם שם, יב). וּרְאוּיָה כַּפָרָה זוֹ שֶׁתְּהֵא מְכַפֶּרֶת וְהוֹלֶכֶת.

פרק שביעי

וְיֵשׁ לְךָ בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּתְפָּשִׂים וְנֶעֱנָשִׁים בַּעֲוֹן אַחֵרִים, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין, פֶּרֶק כֹּהֵן גָּדוֹל (כ, א): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מִפְּנֵי מַה נֶּעֱנַשׁ אַבְנֵר, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לוֹ לִמְחוֹת בְּשָׁאוּל וְלֹא מִחָה. וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק בַּמֶּה בְהֵמָה יוֹצְאָה (נד, ב): אִתְמַר: כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לִמְחוֹת בְּאַנְשֵׁי בֵיתוֹ וְאֵינוֹ מוֹחֶה, נִתְפָּשׂ עַל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ; בְּאַנְשֵׁי עִירוֹ וְאֵינוֹ מוֹחֶה, נִתְפַּשׂ עַל אַנְשֵׁי עִירוֹ; בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְאֵינוֹ מוֹחֶה, נִתְפָּשׂ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. אָמַר רַב פַּפָּא: וְהַנֵּי דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא מִתְפְּשֵׂי אֲכוּלֵי עָלְמָא. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מַאי דִּכְתִיב: 'ה' בְּמִשְׁפָּט יָבוֹא עִם זִקְנֵי עַמּוֹ וְשָׂרָיו ' (ישעיה ג, יד), אִם שָׂרִים חָטְאוּ, זְקֵנִים מַה חָטְאוּ, אֶלָּא אֵימָא: זְקֵנִים שֶׁלֹּא מִחוּ בַשָּׂרִים.

רַב יְהוּדָה הֲוָה יָתִיב קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָתַת הַהִיא אִתְּתָא וְקָא צָוְחָא קַמֵיהּ וְלָא מַשְׁגַּח בָּהּ. אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לָהּ מַר 'אֹטֵם אָזְנוֹ מִזַּעֲקַת דָּל גַּם הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה' (משלי כא, יג). אֲמַר לֵיהּ: שִׁינְנָא, רֵישָׁךְ בִּקְרִירֵי וְרֵישָׁא דְּרֵישָׁךְ בַּחַמִּימֵי (רצונו לומר, אני שאני רבך אינו נכוה, אבל מר עוקבא, שהוא ראש לי ולך ואב בית דין יכוה בחמין), הָא יָתִיב מַר עוּקְבָא אַב בֵּית דִּין, דִּכְתִיב: ' בֵּית דָוִד כֹּה אָמַר ה' דִינוּ לַבֹּקֶר מִשְׁפָּט וְהַצִּילוּ גָזוּל מִיָּד עוֹשֵׁק' וגו' (ירמיה כא, יב). אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי סִימוֹן: לוֹכְחִינְהוּ מַר לְהַנֵּי דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא. אֲמַר לֵיהּ: לָא מְקַבְּלֵי מִינָּאִי. אֲמַר לֵיהּ: אַף עַל גַּב דְּלָא מְקַּבְּלֵי מִינָּךְ, לוֹכְחִינְהוּ מַר, דַּאֲמַר רַב אֲחָא בַּר חֲנִינָא: מֵעוֹלָם לֹא יָצְאָה מִדָּה טוֹבָה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְחָזַר בָּהּ לְרָעָה חוּץ מִדָּבָר זֶה (מפני עונש שלא הוכיחו חזר בו), דִּכְתִיב: 'וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלָיִם וְהִתְוִיתָ תָּו עַל־מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים עַל כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ' (יחזקאל ט, ד).

אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַבְרִיאֵל: לֵךְ וּכְתֹב עַל מִצְחָן שֶׁל צַדִּיקִים תָּו שֶׁל דְּיוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ בָהֶן מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. וְעַל מִצְחָם שֶׁל רְשָׁעִים תָּו שֶׁל דָּם, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלְטוּ בָּהֶם מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה נִּשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ. אָמַר לָהּ: הַלָּלוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים וְהַלָּלוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים. אָמְרָה לוֹ: הָיְתָה יָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִחוּ. אָמַר לָהּ: גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי, שֶׁאִם מִחוּ בָהֶם לֹא קִבְּלוּ מֵהֶם. אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם לְפָנֶיךָ גָּלוּי, לִפְנֵיהֶם מִי גָּלוּי, הָיְנוּ דִּכְתִיב: 'זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית וְעַל כָּל אִישׁ אֲשֶׁר עָלָיו הַתָּו אַל תִּגָּשׁוּ וּמִּמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלוּ וַיָּחֵלּוּ בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבַּיִת' (שם שם, ו).

תָּנֵי רַב יוֹסֵף: אַל תִּקְרֵי מִמִּקְדָּשַׁי אֶלָּא מִמְקֻדָּשַׁי, אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁקִּיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מֵאָלֶף וְעַד תָּו. וּמִיָּד 'וְהִנֵּה שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים בָּאִים מִדֶּרֶךְ שַׁעַר הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר מָפְנֶה צָפוֹנָה וְאִישׁ כְּלִי מַפָּצוֹ בְּיָדָם וְאִישׁ־אֶחָד בְּתוֹכָם לָבֻשׁ בַּדִּים וְקֶסֶת הַסֹּפֵר בְּמָתְנָיו וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ אֵצֶל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת' (שם שם, ב). מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת מִי הֲוָה, אֶלָּא אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַתְחִילוּ מִמָּקוֹם שֶׁאוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנַי. מַאי נִיהוּ 'שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים' - קֶצֶף, אַף, חֵמָה, מַשְׁחִית, מְשַׁבֵּר, מְכַלֶּה. וּמַאי שְׁנָא תָו מִכָּל הָאוֹתִיּוֹת, אָמַר רַב: תָּו תְּחַיֶּה (הצדיקים), תָּו תָּמִית (הרשעים). וּשְׁמוּאֵל אָמַר: תַּמָּה זְכוּת אָבוֹת. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: תָּחוֹן זְכוּת אָבוֹת. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר: תָּו סוֹף חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דַּאֲמַר רַבִּי חֲנִינָא: חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֱמֶת. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁקִּיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה כֻּלָּה מֵאָלֶף וְעַד תָּו.

וְגַרְסִינָן נַמֵּי הָתָם (נד, ב), וּבְסוֹף פֶּרֶק יוֹם טוֹב (ביצה כג, א): פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הָיְתָה יוֹצֵאת בִּרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ שֶׁלֹּא כִרְצוֹן חֲכָמִים. וַחֲדָא פָּרָה הֲוְיָא לֵיהּ? וְהָאָמַר רַב, תְּרֵיסָר אַלְפֵי עֶגְלֵי הֲוָה מְעַשֵּׂר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מֵעֶדְרֵיהּ בְּכָל שַׁתָּא? תָּאנָא: לֹא שֶׁלּוֹ הָיְתָה, אֶלָּא שֶׁל שְׁכֶנְתּוֹ הָיְתָה וּמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא מִחָה בָהּ, נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ.

וְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה (ד, א): דָּרַשׁ רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא: מַאי דִּכְתִיב: 'חָלִלָה־לְּךָ מֵעֲשׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם־רָשָׁע' (בראשית יח, כה)? אָמַר אַבְרָהָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חוּלִין הוּא לְךָ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה. וְלָא, וְהָכְתִיב: 'וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע' (יחזקאל כא, ח)? בְּצַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר; אֲבָל בְּצַדִּיק גָּמוּר לָא. וְהָכְתִיב: 'וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ' (שם ט, ו). וְתָאנֵי רַב יוֹסֵף: אַל תִּקְרֵי מִמִּקְדָּשִׁי אֶלָּא מִמְּקֻדָּשַׁי, אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁקִיְּמוּ אֶת הַתּוֹרָה כֻּלָּה מֵאָלֶף וְעַד תָּו? הָתָם נַמֵּי, כֵּיוָן שֶׁהָיָה בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִחוּ, הֲווּ לְהוּ צַדִּיקִים שֶׁאֵינָם גְּמוּרִים. וְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה, פֶּרֶק הַיָּשֵׁן (כט, א): אֶחָד מֵאַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁנִּכְסֵי בַּעֲלֵי בַּתִּים נִמְסָרִים לַמַּלְכוּת, עַל שֶׁהִסְפִּיקוּ בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִחוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה, בְּפֶרֶק רְבִיעִי (סימן ה).

וַאֲפִילוּ מִי שֶׁאֵין בְּיָדוֹ לִמְחוֹת חַיָּב לְהוֹכִיחַ לַחֲבֵרוֹ אִם רוֹאֶה בוֹ דָּבָר מְגֻנֶּה, כִּדְגַרְסִינָן בַּעֲרָכִין, פֶּרֶק יֵשׁ בַּעֲרָכִין (טז, ב) תָּנוּ רַבָּנָן: 'לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ' (ויקרא יט, יז), יָכוֹל לֹא יִסְרְטֶנּוּ וְלֹא יַכֶּנוּ וְלֹא יְקַלְּלֶנּוּ; תַּלְמוּד לוֹמַר: 'בִּלְבָבֶךָ', בְּשִׂנְאָה שֶׁבַּלֵּב הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מִנַּיִן לָרוֹאֶה בַּחֲבֵרוֹ דָבָר מְגֻנֶּה שֶׁחַיָּב לְהוֹכִיחוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: 'הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ' (שם שם), הוֹכִיחוֹ וְלֹא קִבֵּל, מִנַּיִן שֶׁיַּחְזֹר וְיוֹכִיחֶנּוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: 'תּוֹכִיחַ' מִכָּל מָקוֹם. יָכוֹל אֲפִילוּ פָּנָיו מִשְׁתַּנִּים, תַּלְמוּד לוֹמַר: 'וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא' (שם שם).

תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: תָּמֵהַּ אֲנִי אִם יֵשׁ בַּדוֹר הַזֶּה שֶׁיּוּכַל לְהוֹכִיחַ, אִלּוּ אָמַר לוֹ: טֹל קֵיסָם מִבֵּין שִׁנֶּיךָ, אוֹמֵר לוֹ: טֹל קוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיךָ. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: תָּמֵהַּ אֲנִי אִם יֵשׁ בַּדּוֹר הַזֶּה שֶׁיּוֹדֵעַ לְהוֹכִיחַ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: תָּמֵהַּ אֲנִי אִם יֵשׁ בַּדוֹר הַזֶּה שֶׁמְּקַבֵּל תּוֹכֵחוֹת. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁהַרְבֶּה פְעָמִים לָקָה עֲקִיבָא עַל יָדִי, שֶׁהָיִיתִי קוֹבֵל עָלָיו לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהוֹסִיף בִּי אַהֲבָה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: 'הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ' (משלי ט, ח).

וְתַלְמִיד חָכָם אַל יַנִּיחַ מִלְהוֹכִיחַ לִבְנֵי עִירוֹ שֶׁמָּא יִשְׂנְאוּהוּ, שֶׁטּוֹבָה הִיא שִׂנְאָה בְּתוֹכֵחָה מֵאַהֲבָה בְּלִי תוֹכֵחָה, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק בַּתְרָא דִכְתוּבוֹת (קה, ב): אָמַר אַבַּיֵּי: הַאי צוֹרְבָא מֵרַבָּנָן דְּרַחְמִין לֵיהּ בְּנֵי מָאתֵיהּ, לָא מִשּׁוּם דְּמַעֲלֵי, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּלָא מוֹכַח לְהוּ בְּמִילֵי דִּשְׁמַיָּא, עַל כֵּן יְרֵא אֱלֹהִים לֹא יִמָּנַע מִלְּהוֹכִיחָם מִפְּנֵי שֶׁיִּשְׂנְאוּהוּ, כִּי יוֹתֵר טוֹב הוּא לוֹ לִהְיוֹת אֲהוּב הַשֵּׁם מִלִּהְיוֹת אֲהוּב הָרְשָׁעִים, אֲבָל הוּא חַיָּב לִשְׂנוֹא אֶת שׂוֹנְאֵי הַשֵּׁם, כְּדִכְתִיב: 'הֲלוֹא־מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא' וגו' (תהלים קלט, כא).

החלק השני

ביראת הענש שבעולם הבא.

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים

פרק ראשון

גֹּדֶל עֹנֶשׁ הָרְשָׁעִים גְּמוּרִים לְאַחַר מִיתָה אֵין לוֹ קֵץ וְתִכְלָה, שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם בְּחֶשְׁבּוֹן כָּל מַחְשְׁבוֹתָם וּמַעֲשֵׂיהֶם וְנִדּוֹנִין עָלָיו. כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (טז, ב): תַּנְיָא, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת הֵן לְיוֹם הַדִּין: אַחַת שֶׁל צַדִּיקִים גְּמוּרִים וְאַחַת שֶׁל רְשָׁעִים גְּמוּרִים וְאַחַת שֶׁל בֵּינוֹנִיִּים. שֶׁל צַדִּיקִים גְּמוּרִים, נִכְתָבִים וְנֶחְתָּמִים לְאַלְתָּר לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא; שֶׁל רְשָׁעִים גְּמוּרִים נִכְתָּבִים וְנֶחְתָּמִים לְאַלְתָּר לְגֵיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ' (דניאל יב, ב), בֵּינוֹנִיִּם (שעונותיהם וזכיותיהם שקולים זה כנגד זה), יוֹרְדִין לְגֵיהִנֹּם וּמְצַפְצְפִים וְעוֹלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִישִׁית בָּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִבְחֹן אֶת הַזָּהָב הוּא יִקְרָא בִשְׁמִי וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ אָמַרְתִּי עַמִּי הוּא וְהוּא יֹאמַר ה' אֱלֹהָי' (זכריה יג, ט). וַעֲלֵיהֶם אָמְרָה חַנָּה: 'ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל' (שמואל־א ב, ו). וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים 'רַב חֶסֶד', מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד. וַעֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד: 'אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה' אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי כִּי הִטָּה אָזְנוֹ לִי וגו' (תהלים קטז, א־ב). וַעֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד כָּל הַפָּרָשָׁה כֻּלָּה: 'דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ'.

אֲבָל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בְּגוּפָם וְכֵן פּוֹשְׁעֵי אוּמוֹת הָעוֹלָם בְּגוּפָם יוֹרְדִין לְגֵיהִנֹּם וְנִדּוֹנִין בּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ גּוּפָן כָּלֶה וְנִשְׁמָתָן נִשְׂרֶפֶת וְרוּחַ מְפַזַּרְתָּן וְנַעֲשִׂים אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ' וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם' (מלאכי ג, כא). אֲבָל הַמִּינִים וְהַמּוֹסְרִים וְהַמְּשֻׁמָּדִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים וְשֶׁכָּפְרוּ בַּתּוֹרָה וְשֶׁכָּפְרוּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים וְשֶׁפָּרְשׁוּ מִדַּרְכֵי צִבּוּר וְשֶׁנָּתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים וְשֶׁחָטְאוּ וְשֶׁהֶחְטִיאוּ אֶת הָרַבִּים, כְּגוֹן יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַחֲבֵרָיו, יוֹרְדִין לְגֵיהִנֹּם וְנִדּוֹנִין בָּהּ לְדוֹרֵי דוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי' וגו' (ישעיה סו, כד), גֵיהִנֹּם כָּלֶה וְהֵם אֵינָם כָּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ' וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל' (תהלים מט, טז). וְכָל כָּךְ לָמָּה, לְפִי שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּזְּבוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: 'מִזְּבֻל לּוֹ' (שם שם). וְאֵין זְבוּל אֶלָּא בֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ' (מלכים־א ח, יג). וַעֲלֵיהֶם אָמְרָה חַנָּה: 'ה' יֵחַתּוּ מְרִיבָו' (שמואל־א ב, י. אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אָבִין: וּפְנֵיהֶם דּוֹמִין כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה. וַאֲמַר רָבָא: וְאֵינֵהוּ מִשַּׁפִירֵי שַׁפִּירֵי בְּנֵי מְחוֹזָא וּמִיקְרוּ בְּנֵי גֵיהִנֹּם.

אָמַר מַר: וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: 'וְרַב חֶסֶד', מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, וְהָכְתִיב: 'וְהֵבֵאתִי אֶת־הַשְּׁלִישִׁית בָּאֵשׁ' (זכריה יג, ט), הָתָם בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בְּגוּפָן. פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בְּגוּפָן - וְהָא אֲמֶרֶת לֵית לְהוּ תַּקַּנְתָא? הָתָם בְּרֻבָּא עֲווֹנוֹת, הָכָא בְּמֶחֱצָה עֲווֹנוֹת וּמֶחֱצָה זָכִיּוֹת. וְהָכֵי קְאָמַר: אִי הֲוָאִי מֶחְצָה עֲווֹנוֹת וְאִית בְּהוּ עֲווֹן פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בְּגוּפָן, לָא סָגְיָא בְלָאו 'וְהֵבֵאתִי אֶת־הַשְּׁלִישִׁית בָּאֵשׁ'. וְאִי לָאו - וְרַב חֶסֶד מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד. וַעֲלֵיהֶם אָמַר דָּוִד: 'אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה' אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי' וגו' (תהלים קטז, א). דָּרַשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב: 'אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה. אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵימָתַי אֲנִי אֲהוּבָה לְפָנֶיךָ, בִּזְמַן שֶׁתִּשְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי. 'דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ' (שם שם, ו), אַף עַל פִּי שֶׁדַּלָּה אֲנִי מִן הַמִּצְווֹת, לִי נָאֶה לְהוֹשִׁיעַ.

פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בְּגוּפָן מַאי נִינְהוּ, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: קַרְקַפְתָּא דְּלָא מַנְחָא תְּפִלֵּי, פּוֹשְׁעֵי אוּמוֹת הָעוֹלָם בְּגוּפָן מַאי נִינְהוּ, אָמַר רַב: עוֹבְרֵי עֲבֵרָה (פירוש: עריות). וְשֶׁנָּתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ הַחַיִּים מַאי נִינְהוּ, אָמַר רַב חִסְדָּא: זֶה פַּרְנָס הַמֵּטִיל אֵימָה יְתֵירָה עַל הַצִּבּוּר שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, דַּאֲמַר רַבִּי יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל פַּרְנָס הַמֵּטִיל אֵימָה יְתֵירָה עַל הַצִּבּוּר שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם אֵינוֹ רוֹאֶה בֵּן תַּלְמִיד חָכָם לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'לָכֵן יִרְאוּהוּ אֲנָשִׁים לֹא יִרְאֶה כָּל חַכְמֵי לֵב' (איוב לז, כד).

וְהָרְשָׁעִים בְּיוֹם הַדִּין הֵם מַצְדִּיקִים עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת עֵירוּבִין, פֶּרֶק עוֹשִׂין פַּסִּין (יט, א): אָמַר רַבִּי יִרְמִיָּה בֶּן אֶלְעָזָר: בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, אָדָם נִתְחַיֵּב הֲרִיגָה לַמַּלְכוּת, מְטִילִין חַכָּה לְתוֹךְ פִּיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן. אָדָם שֶׁנִּתְחַיֵּב מִיתָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹתֵק, שֶׁנֶּאֱמַר: ' לְךָ דֻמִיָּה' (תהלים סה, ב). וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמְּשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'תְּהִלָּה' (שם, שם). וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁדּוֹמֶה כְּמִי שֶׁהִקְרִיב קָרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שם, שם): ' וּלְךָ יְשֻׁלַּם נֶדֶר' (פירוש: ['דמיה'], ענין תוחלת, כלומר: לך מיחלת [התהלה] שתאמר (משמך) [לך] בציון ['ולך ישלם נדר'], רצונו לומר ,באותו הזמן ישלמו נדרי הזבחים שנדרו בגלות) וְהַיְנוּ דַּאֲמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מַאי דִּכְתִיב (שם פד, ז): 'עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ' וגו' (אם נאמר המזמור על דוד, כשהיה גולה בארץ פלשתים ואמר: 'עוברי בעמק הבכא,, יהיה 'בכא' מן נבכי ים, והוא לשון מבוע, ואם יהיה על עולי הרגל, נאמר על אילנות שהם נקראין בכאים)? 'עוֹבְרֵי' אֵלּוּ שֶׁעוֹבְרִין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא 'בְּעֵמֶק' שֶׁמַּעֲמִיקִין לוֹ גֵּיהִנֹּם, 'הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ', שֶׁבּוֹכִין וּמוֹרִידִין דְּמָעוֹת כְּמַעְיָן שֶׁל שִׁיתִין, 'גַּם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה' (שם, שם), שֶׁמַּצְדִּיקִין עֲלֵיהֶן אֶת הַדִּין וְאוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יָפֶה דַנְתָּ, יָפֶה זִכִּיתָ, יָפֶה חִיַּבְתָּ, יָפֶה תִקַּנְתָּ גַּן עֵדֶן לַצַּדִּיקִים וְגֵיהִנֹּם לָרְשָׁעִים.

אֵינִי, וְהָא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: רְשָׁעִים אֲפִילוּ בְּפִתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם אֵינָן חוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי' (ישעיה סו, כד), 'שֶׁפָּשְׁעוּ בִי' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'הַפּוֹשְׁעִים בִּי', שֶׁהֵם פּוֹשְׁעִין וְהוֹלְכִים לְעוֹלָם, לָא קָשְׁיָא, כָּאן בְּפוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, כָּאן בְּפוֹשְׁעֵי אוּמוֹת הָעוֹלָם. וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ, וַאֲמַר רַבִּי יִרְמִיָּה בֶּן אֶלְעָזָר: שְׁלֹשָׁה פְתָחִים יֵשׁ לַגֵיהִנֹּם: אֶחָד בַּיָּם וְאֶחָד בַּמִּדְבָּר וְאֶחָד בִּירוּשָׁלַיִם. בַּיָּם דִּכְתִיב: 'מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי' (יונה ב, ג); בַּמִּדְבָּר דִּכְתִיב: 'וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל־אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה' (במדבר טז, לג); בִּירוּשָׁלַיִם דִּכְתִיב: 'נְאֻם־ה' אֲשֶׁר־אוּר לוֹ בְצִיּוֹן' זוֹ גֵּיהִנֹּם, 'וְתַנוּר לוֹ בִּירוּשָׁלַיִם' (ישעיה לא, ט), זוֹ פִתְחָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. וְתוּ לֵיכָּא, וְהָא אִיכָּא, דְּאָמַר ר' סִימוֹן אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שְׁתֵּי תְּמָרוֹת יֵשׁ בְּגֵיא בֶּן הִינוֹם וְעוֹלֶה עָשָׁן מִבֵּינֵיהֶם. וְזֶהוּ שׁשָּׁנִינוּ: צִינֵי הַר בַּרְזֶל כְּשֵׁרוֹת וְזֶהוּ יֵשׁ לָהּ לְגֵיהִנֹּם וְאֵלּוּ הֵן: שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן, בְּאֵר שַׁחַת, בּוֹר שָׁאוֹן, טִיט הַיָּוֵן, צַלְמָוֶת, אֶרֶץ תַּחְתִּית. שְׁאוֹל, דִּכְתִיב: 'מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי' (יונה ב, ג); אֲבָדוֹן, דִּכְתִיב: 'הַיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ בָּאֲבַדוֹן' (תהלים פח, יב); בְּאֵר שַׁחַת, דִּכְתִיב: 'וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִידֵם לִבְאֵר שַׁחַת' (שם נה, כד); בּוֹר שָׁאוֹן וְטִיט הַיָּוֵן דִּכְתִיב: 'וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן' (שם מ, ג); צַלְמָוֶת, דִּכְתִיב: 'אֶרֶץ חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת' (איוב י, כא): אֶרֶץ חָתִית גְּמָרָא. וְהָא אִיכָּא גֵיהִנֹּם, גֵּיא שֶׁעֲמוּקָה כְּגֵיהִנֹּם, שֶׁכָּל הַיּוֹרֵד בָּהּ יוֹרֵד עַל עִסְקֵי חִנָּם. וְהָא אִיכָּא תָּפְתֶּה, דִּכְתִיב: 'כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה' (ישעיה ל, לג), הַהוּא שֶׁכָּל הַמִּתְפַּתֶּה בְּיִצְרוֹ נוֹפֵל שָׁם.

וְלָמַדְנוּ גַּם כֵּן עָנְשֵׁי הָרָשָׁע מִמַּעֲשִׂיּוֹת הַכְּתוּבוֹת בָּאַגָּדוֹת, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת גִּיטִּין, פֶּרֶק הַנִּזְקִין (נו, ב): אֻנְקְלוֹס בַּר קְלוֹנִימוּס, בַּר אַחְתֵיהּ דְּטִיטוּס, הֲוָה בָּעֵי לְאִגְיוּרֵי, אָזַל אַסְקֵיה לְטִיטוּס בִּנְגִידָא (פירוש: אוב), מָאן חָשִׁיב בְּהַהוּא עָלְמָא? אֲמַר לֵיהּ: יִשְׂרָאֵל. אָמַר לֵיהּ: וּמַהוּ לְאִידְבּוּקֵי בְהוּ (פירוש: להתגייר)? אֲמַר לֵיהּ: מִילַיהוּ נְפִישָׁן וְלָא מָצִית לְקִיּוּמִינְהוּ, זִיל אִגְרֵי בְהוּ בְהַהוּא עָלְמָא וַהֲוֵית רֵישָׁא, דִּכְתִיב: 'הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ' (איכה א, ה), כָּל הַמֵּצֵר לְיִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה רֹאשׁ. אֲמַר לֵיהּ: דִּינֵיהּ דְהַהוּא גַבְרָא בְּמַאי? אֲמַר לֵיהּ: בְּמַאי דְּפָסַק אַנְפְשֵׁיה, כָּל יוֹמָא מְכַנְפֵי לֵיהּ לְקִטְמֵיהּ וְדַיְינֵי לֵיהּ וְקָלוּ לֵיהּ וּמִבַדְרֵי לְקִטְמֵי אַשֶׁב יַמֵּי.

אָזַל אַסְקֵיהּ לְבִלְעָם בִּנְגִידָא, אָמַר לֵיהּ: מַאן חָשִׁיב בְּהַהוּא עָלְמָא? אָמַר לֵיהּ: יִשְׂרָאֵל. וּמַהוּ לְאִידְבּוּקֵי בְּהוּ? אֲמַר לֵיהּ: 'לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל־יָמֶיךָ לְעוֹלָם' (דברים כג, ז). אֲמַר לֵיהּ: דִינֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא בְּמַאי? אֲמַר לֵיהּ: נִדּוֹן בְּשִׁכְבַת זֶרַע רוֹתַחַת. [אָזַל אַסְקֵיהּ לְיֶשׁוּ בִנְגִידָא, אֲמַר לֵיהּ: מָאן חָשִׁיב בְּהַהוּא עָלְמָא? אֲמַר לֵיהּ: יִשְׂרָאֵל. אֲמַר לֵיהּ: וּמַהוּ לְאִדְבּוּקֵי בְהוּ? אֲמַר לֵיהּ: טוֹבָתָם דְּרֹשׁ, רָעָתָם אַל תִּדְרֹשׁ. וְכָל הַנּוֹגֵעַ בָּם כְּנוֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ. אֲמַר לֵיהּ: דִּינֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא בְמַאי? אֲמַר לֵיהּ: בְּצוֹאָה רוֹתַחַת, שֶׁכָּל הַמַּלְעִיג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים נִדּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת. תָּא חֲזֵי מַה בֵּין פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל לִנְבִיאֵי אוּמוֹת הָעוֹלָם (כ"ה בספרים הבלתי מצונזרים, וכ"ה בגמ' עפ"י חסרונות הש"ס)].

וְתוּ גַרְסִינָן בְּמַּסֶּכֶת כַּלָּה, פֶּרֶק רַבִּי יְהוּדָה: רַבִּי עֲקִיבָא נָפַק לְהַהוּא אַתְרָא, אֲשְׁכְּחֵיה לְהַהוּא גַבְרָא דַּהֲוָה דָּרֵי טוּנָא רַבָּא עַל כַתְפֵיהּ וְלָא הֲוָה מָצִי לִסְגוּיֵי בֵיהּ וַהֲוָה צָוַח וּמִתְאַנֵּחַ. אֲמַר לֵיהּ: מַאי עֲבִידְתָּךְ? אֲמַר לֵיהּ: בְּחַיֶּיךָ דְּלָא תְשַׁהְיָין, דְּדָחִילְנָא מִמַּלְאֲכֵי דְּמָחוּ לִי בְּפוּלְסָא דְּנוּרָא וְאָמְרִין לִי: אֵמַאי לָא תֵיתִי בִפְרִיעַ. אֲמַר לֵיהּ: אֵימָא לִי מַה דְּקָא מַנְחֵת? אֲמַר לֵיהּ: שְׁבָקִת אִיתְתָא מַעְבַּרְתָּא.

אָזַל רַבִּי עֲקִיבָא וְעָאל בְּהַהוּא מְדִינְתָא. אָמַר לְהוּ: אִתְתֵיהּ דִּפְלַנְיָא הֵיכָא, אָמְרוּ לוֹ: יֵעָקֵר זִכְרוֹ דְּהַהוּא שְׁחִיק עַצָמוֹת. [אָמַר לְהוּ]: אֲמַאי, אָמְרוּ לֵיהּ: דְּהַהוּא לִסְטִים הֲוָה וְאָכִיל אִינְשֵׁי וּמְצַעֵר בְּרִיָתָא, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבָּא עַל נַעֲרָה מְאוֹרָסָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. אָזַל לְבֵיתֵהּ, אַשְׁכַּח אִתְתֵיה מַעְבַּרְתָּא, נָטְרָה עַד דְּיָלְדָא. אָזַל מַהְלֵיהּ, לְכִי גָּדַל אוֹקְמֵיהּ בְּבֵי כְנִישְׁתָּא לִבְרוּכֵי בִּקְהָלָא. לִזְמַן אָזַל רַבִּי עֲקִיבָא לְהַהוּא אַתְרָא, אִיתְחַזֵי לֵיהּ, אָמַר: תָּנוּחַ דַעְתְּךָ שֶׁהִנַּחְתָּ אֶת דַּעְתִּי.

וּמָצִינוּ כָּתוּב זֶה יוֹתֵר בְּאֹרֶךְ בְּמִדְרָשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא, פָּרָשַׁת תּוֹלְדוֹת נֹחַ: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וּפָגַע בְּפַחָם אֶחָד, שֶׁהָיָה טָעוּן עֵצִים עַל כְּתֵפָיו וְהָיָה מַרְהִיט בְּהֶם כְּסוּס. גָּזַר עָלָיו רַבִּי עֲקִיבָא וְהֶעֱמִידוֹ. אָמַר לוֹ: בְּנִי, מַה לְּךָ בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה כָּזֹאת, אִם עֶבֶד אַתָּה וַאֲדוֹנְךָ נוֹתֵן עָלֶיךָ עוֹל כָּבֵד, אֲנִי אֶפְדְּךָ מִמֶּנּוּ וְאוֹצִיאֲךָ לַחֵרוּת. וְאִם אַתָּה עָנִי, אֲנִי אַעֲשִׁירְךָ. אָמַר לוֹ: הַנִּיחֵנִי אֲדוֹנִי, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לַעֲמֹד. אָמַר לוֹ: מִבְּנֵי אָדָם אַתָּה אוֹ מִן הַמַּזִּיקִין אַתָּה. אָמַר לוֹ: מֵת אוֹתוֹ הָאִישׁ וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מוֹסְרִין אוֹתוֹ לַחְטֹב עֵצִים וְנוֹתְנִין אוֹתוֹ בָּאֵשׁ. אָמַר לוֹ: מֶה הָיְתָה מְלָאכְתְּךָ בְּחַיֶּיךָ? אָמַר לוֹ: גַּבַּאי הַמַּס הָיִיתִי וְהָיִיתִי נוֹשֵׂא פָנִים לָעֲשִׁירִים (והורג) וּמְצַעֵר אֶת הָעֲנִיִּים. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבָּעַלְתִּי נַעֲרָה מְאוֹרָסָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. אָמַר לוֹ: בְּנִי [שֶׁמָּא] שָׁמַעְתָּ מֵאוֹתָם הַמְמוּנִים עָלֶיךָ שֶׁיֵּשׁ לְךָ תַּקָּנָה? אָמַר: אַל תְּעַכְּבֵנִי, שֶׁמָּא יִרְגְּזוּ עָלַי בַּעֲלֵי הַפֻּרְעָנוּת. וּלְאוֹתוֹ הָאִישׁ אֵין לוֹ תַּקָּנָה וְלֹא (שמעתי) כְּלוּם פִּדְיוֹן, אֶלָּא שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אִלּוּ הָיָה לוֹ בֵּן שֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּצִּבּוּר וְהָיהָ אוֹמֵר בַּצִּבּוּר 'בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְבֹרָךְ', הָיוּ מַתִּירִין אוֹתוֹ מִן הַפֻּרְעָנוּת. וּלְאוֹתוֹ הָאִישׁ אֵין לוֹ בֵּן, אֶלָּא שֶׁהִנִּיח אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם יָלְדָה זָכָר אוֹ נְקֵבָה וְאִם זָכָר יָלְדָה, מִי יְלַמְּדֶנּוּ תוֹרָה. אָמַר לוֹ: מַה שִּׁמְךָ, אָמַר לוֹ: (עֲקִיבָא) [עַרְכְּבָתָה]. וְשֵׁם אִשְׁתְּךָ, אָמַר לוֹ: שׁוּשְׁמִירָה. וְשֵׁם עִירְךָ, אָמַר לוֹ: אַלְדּוּקָא.

בְּאוֹתָה שָׁעָה נִצְטַעֵר עָלָיו רַבִּי עֲקִיבָא וְהָיָה הוֹלֵךְ מֵעִיר לְעִיר, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעִירוֹ וְשָׁאַל הֵיכָן הוּא בֵּיתוֹ. אָמְרוּ: יִשָּׁחֲקוּ עַצְמוֹתָיו בְּגֵיהִנֹּם. שָׁאַל עַל אִשְׁתּוֹ: אָמְרוּ: יִמָּחֶה שְׁמָהּ וְזִכְרָה מִן הָעוֹלָם. שָׁאַל עַל בְּנוֹ, אָמְרוּ: הֲרֵי הוּא עָרֵל וַאֲפִילוּ בְּמִצְוַת מִלָּה לֹא עָסְקוּ בוֹ. מִיָּד תְּפָסוֹ רַבִּי עֲקִיבָא לִבְנוֹ [וּמָל אוֹתוֹ] וְהוֹשִׁיבוֹ לְפָנָיו לְלַמְּדוֹ תוֹרָה וְלֹא הָיָה לוֹמֵד, עַד שֶׁיָּשַׁב עָלָיו בְּתַעֲנִית אַרְבָּעִים יוֹם. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: עַל זֶה אַתָּה מִתְעַנֶּה. אָמַר: הֵן. וְקָרָא בְּאָלֶף בֵּית, עַד שֶׁהוֹלִיכוֹ לְבֵיתוֹ וְלִמְּדוֹ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וּקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה וְהֶעֱמִידוֹ וְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר וְאָמַר: 'בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְּבֹרָךְ' [וְעָנוּ אַחֲרָיו: 'בָּרוּךְ ה' הַמְּבֹרָךְ] לְעוֹלָם וָעֶד'. בְּאוֹתָה שָׁעָה הִתִּירוּהוּ מִן הַפֻּרְעָנוּת. וּבָא אוֹתוֹ הָאִישׁ בַּחֲלוֹם וְאָמַר לְרַבִּי עֲקִיבָא: תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ בְּגַן עֵדֶן שֶׁהִצַּלְתַּנִי מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם. מִיָּד פָּתַח רַבִּי עֲקִיבָא וְאָמַר: 'ה' שִׁמְךָ לְעוֹלָם ה' זִכְרְךָ לְדֹר־ וָדֹר' (תהלים קלה, יג).

וְהַנְּשָׁמָה מִשְׁתַּתֶּפֶת עִם הַגּוּף לְקַבֵּל הָעֹנֶשׁ, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צא, א): אֲמַר לֵיהּ אַנְטוֹנִינוּס לְרַבִּי: גּוּף וּנְשָׁמָה יְכוֹלִין לִפְטֹר עַצְמָן מִן הַדִּין. כֵּיצַד, גּוּף אוֹמֵר: נְשָׁמָה חָטְאָה, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנִי נְשָׁמָה, הֲרֵינִי מוּטָל כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין. וּנְשָׁמָה אוֹמֶרֶת: גוּף חָטָא, שֶׁמִּיּוֹם שֶׁיָּצָאתִי מִן הַגּוּף, הֲרֵינִי כְּצִפּוֹר פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר. אֲמַר לֵיהּ: אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה לוֹ פַּרְדֵּס נָאֶה וְהָיָה בוֹ בַּכּוּרוֹת נָאוֹת וְהוֹשִׁיב בּוֹ שְׁנֵי שׁוֹמְרִים, אֶחָד חִגֵּר וְאֶחָד סוּמָא. אָמַר לוֹ חִגֵּר לַסּוּמָא: בַּכּוּרוֹת נָאוֹת אֲנִי רוֹאֶה בַּפַּרְדֵּס, בּוֹא וְהַרְכִּיבֵנִי עָלֶיךָ וְנָבִיא וְנֹאכַל אֲנִי וְאַתָּה. אָמַר לוֹ סוּמָא: וְכִי רוֹאֶה אֲנִי? הִתְחִיל חִגֵּר מְטַפֵּחַ (פירוש: הכה בכף) לְיָמִין וּשְׂמֹאל, עַד שֶׁבָּא אֶצְלוֹ הַסּוּמָא. רָכְבוּ זֶה עַל זֶה וְהֵבִיאוּ וְאָכְלוּ. לְיָמִים בָּא בַּעַל הַפַּרְדֵּס וְאָמַר: בַּכּוּרוֹת נָאוֹת שֶׁהָיוּ בְּתוֹךְ הַפַּרְדֵּס מִי לְקָחָן. אָמַר לוֹ חִגֵּר: וְכִי עָלַי יֵשׁ לְךָ דַּעַת וְכִי רַגְלַיִם יֵשׁ לִי. אָמַר לוֹ סוּמָא: וְכִי עָלַי יֵשׁ לְךָ דַּעַת וְכִי עֵינַיִם יֵשׁ לִי. מֶה עָשָׂה, הִרְכִּיבָן זֶה עַל זֶה וְדָנָן. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נוֹתֵן נְשָׁמָה בַּגּוּף וְדָן אוֹתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ' יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל' (שם נ, ד), זוֹ נְשָׁמָה. 'וְאֶל הָאָרֶץ לָדִין עַמּוֹ' (שם, שם), זֶה הַגּוּף. לְפִיכָךְ יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִירָא מִן הָעֹנֶשׁ הַגָּדוֹל הַזֶּה וְאַל יְהֵא שָׁטוּף אַחַר תַּאֲוָתוֹ שֶׁהוּא יִצְרוֹ הָרַע הַשּׂוֹנְאוֹ וְיִנָּצֵל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם.

פרק שני

מִסְּבָרָא נִרְאֶה, שֶׁיֵּשׁ עֹנֶשׁ לָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַבָּא עַל עֲווֹנָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי בְּבוֹא עַל אָדָם טוֹבָה בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׂכַר מִצְוָה, אוֹ רָעָה בְּעֹנֶשׁ עֲבֵרָה, אֵין זֶה רַק בְּמַעֲשֵׂה הַנֵּס וְהוּא נֵס נִסְתָּר, יַחֲשֹׁב בּוֹ הָרוֹאֶה שֶׁהוּא מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהוּא עָנְשׁוֹ וּשְׂכָרוֹ בֶּאֱמֶת. וְלָזֶה הֶאֱרִיכָה הַתּוֹרָה בַּיְּעָדִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם נִסִּים מֹפְתִיִּים וּכְנֶגֶד הַתּוֹלֶדֶת, וְלֹא בֵאֲרָה יַעֲדֵי הַנֶּפֶשׁ בְּעוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת, לְפִי שֶׁקִּיּוּם הַנֶּפֶשׁ וְהִדָּבְקָהּ בֵּאלֹהִים הוּא דָּבָר רָאוּי בַּתּוֹלֶדֶת, שֶׁתָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ וְאוֹתָהּ שֶׁנִּמְשְׁכָה אַחַר תַּאֲוַת גּוּפָהּ, יִתְחַיֵּב שֶׁתֹּאבַד כְּשֶׁיִּפָּסֵד חָמְרָהּ. וְעַל זֶה אָמְרָה תּוֹרָה: 'הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲוֹנָה בָהּ' (במדבר טו, לא), וּפֵרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זל: 'הִכָּרֵת' בָּעוֹלָם הַזֶּה, 'תִּכָּרֵת' בָּעוֹלָם הַבָּא, רְצוֹנָם לוֹמַר, שֶׁמַּכְרֶתֶת שִׂכְלָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה לְפִי שֶׁנּוֹהֶגֶת בְּהֵפֶךְ. וְלָזֶה רָמְזוּ חֲכָמֵינוּ זל בְּאָמְרָם: צַדִּיקִים אֲפִילוּ בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים וּרְשָׁעִים אֲפִילוּ בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים.

כִּדְגַרְסִינָן בִּבְרָכוֹת, פֶּרֶק מִי שֶׁמֵּתוֹ (יח, א): רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי נָתָן הֲוּוֹ שָׁקְלֵי וְאָזְלֵי בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וַהֲוָה קָא שַׁדְיָא תְּכֶלְתָּא דְּרַבִּי נָתָן עִלָּוֵי קִבְרֵי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּא: דַּלְיֵהּ, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: לְמָחָר בָּאִין אֶצְלֵנוּ וְעַכְשָׁו מְחָרְפִים אוֹתָנוּ. אֲמַר לֵיהּ: וּמִי יָדְעֵי? וְהָכְתִיב: 'כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה' (קהלת ט, ה). אֲמַר לֵיהּ: אִם קָרִיתָ לֹא שָׁנִיתָ וְאִם שָׁנִיתָ לֹא שִׁלַּשְׁתָּ וְאִם שִׁלַּשְׁתָּ לֹא פֵרְשׁוּ לְךָ 'כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמוּתוּ', אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים, שֶׁאֲפִילוּ בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּבְנָיָהוּ בֶּן־ יְהוֹיָדָע בֶּן־אִישׁ חַי רַב פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל (פירוש: שם מקום, נזכר בנחלת בני יהודה: 'קבצאל ועדר ויגור') הוּא הִכָּה אֶת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג' (שמואל־ב כג, כ). 'בֶּן אִישׁ חַי', אָטוּ כּוּלֵי עָלְמָא בְּנֵי מֵתֵי נִינְהוּ? אֶלָּא בֶּן אִישׁ חַי שֶׁאֲפִילוּ בְּמִיתָתוֹ קָרוּי חַי. 'רַב פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל', שֶׁרִבָּה וְקִבֵּץ פְּעָלִים לַתּוֹרָה. 'הוּא הִכָּה אֶת שְׁנֵי אֲרִיאֵל מוֹאָב', שֶׁלֹּא הִנִּיחַ כְּמוֹתוֹ לֹא בְמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וְלֹא בְמִקְדָּשׁ שֵׁנִי. 'וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבּוֹר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג', אִיכָּא דְּאָמְרֵי: דְּתָּבַר גְּזִיזָא דְבַרְדָא וְנָחַת וְטָבַל (פירוש: שבר חתיכות ברד וירד וטבל) וְאִיכָּא דְּאָמְרֵי: דְּתָנָא סִפְרָא דְּבֵי רַב בְּיוֹמָא (זוטא) דְּסִתְוָא, 'וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה' (קהלת שם), אֵלּוּ הָרְשָׁעִים, שֶׁאֲפִילוּ בְּחַיֵּיהֶן קְרוּיִים מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כא, ל): 'וְאַתָּה חָלָל רָשָׁע נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־בָּא יוֹמוֹ בְּעֵת עֲוֹן קֵץ' (פירוש: אמר על צדקיהו שהיה חייב קטול על שעבר על השבועה [שנשבע לנבוכדנצר] והגיע יומו להסיר ממנו המלוכה). וְאִי בָּעִית אֵימָא מֵהָכָא: 'עַל־פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ וגו' יוּמַת הַמֵּת' (דברים יז, ו), הַמֵּת מֵעִקָּרוֹ.

הָא לָמַדְתָּ, שֶׁהָרְשָׁעִים אֲפִילוּ בְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִים מֵתִים וְכָל שֶׁכֵּן לְאַחַר הִפָּרֵד הַנֶּפֶשׁ מִן הַגּוּף, שֶׁתָּשׁוּב הַנֶּפֶשׁ לְתוֹלַדְתָּהּ וּלְטִבְעָהּ וְתֵלֵךְ לַאֲבַדוֹן וְתִכָּרֵת מִן הָעוֹלָם הַבָּא, כְּדִכְתִיב: 'וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ' (ויקרא כג, ל), רְצוֹנוֹ לוֹמַר, מֵהַמָּקוֹם שֶׁנִּגְזְרָה, שֶׁלֹּא תָשׁוּב שָׁמָּהּ, אֶלָּא תִּשָּׁאֵר בְּעַפְרִירוּתָהּ וּבְחָמְרָהּ שֶׁחָמְדָה בִּהְיוֹתָהּ בַּגוּף. וּכְתִיב גַּם כֵּן: 'וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים הַפּוֹשְׁעִים בִּי' (ישעיה סו, כד).

וּמַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה 'הִכָּרֵת תִּכָּרֵת' (במדבר טו, לא), רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁתִּשָּׁאֵר נִכְרֶתֶת מִמָּקוֹם שֶׁנֶּחְצְבָה לָעַד לְעוֹלָם. וְאָמַר זֶה בִּמְגַדֵּף וְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. וְהוֹסִיפוּ רַבּוֹתֵינוּ גַּם כֵּן: הַכּוֹפְרִים בָּעִקָּר וְהָרְשָׁעִים הַמֻּחְלָטִין, אֲבָל רְשָׁעִים לְתֵאָבוֹן בַּעֲבֵרוֹת אַחֵרוֹת, שֶׁהֵם כְּמוֹ אֲנוּסִים לְיִצְרָם, אֵינוֹ מִתְחַיֵּב אֲבָדוֹן לְנַפְשָׁם מִכֹּל וָכֹל, אֶלָּא עֹנֶשׁ זְמַנִּי כְּדֵי לְמָרֵק עֲוֹנוֹתָיו וְעַד שֶׁתִּתְלַבֵּן הַנֶּפֶשׁ וְתָשׁוּב לִמְקוֹמָהּ. וְעַל אֵלּוּ אָמְרוּ זל: יוֹרְדִין לְגֵיהִנֹּם וְנִדּוֹנִין שָׁם שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ גּוּפָן כָּלֶה וְנִשְׁמָתָן נִשְׂרֶפֶת וְרוּחַ מְפַזַּרְתָּן תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי הַצַּדִּיקִים. רְצוֹנָם לוֹמַר, שֶׁמִּתְעַכְּבוֹת נַפְשׁוֹתָם בַּגֵּיהִנֹּם לְפִי שֶׁהֵן מֻרְגָּלוֹת לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הַתַּאֲווֹת וּמִתְעַכְּבוֹת שָׁם לְקַבֵּל עָנְשָׁם לְמָרֵק נַפְשָׁם וְאַחַר הַמֵּרוּק חוֹזְרוֹת לַמַּעֲלָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁתַּחַת הַנְּשָׁמוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת. עַל כֵּן טוֹב לָאָדָם לְעַנּוֹת אֶת גּוּפוֹ וּלְהַכְנִיעוֹ וּלְמָרְקוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא כְּצֵל עוֹבֵר, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא בְּשָׁלוֹם וְיִתְעַדֵּן וִיחִי לָעוֹלָם הַבָּא הַנִּצְחִי הָאֲמִתִּי.

וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם חֲמוּרִים שֶׁאֲפִילוּ צָרִיךְ אוֹתָם לִרְפוּאָה, צִוּוּ זל שֶׁלֹּא יִתְרַפֵּא בָּהֶם, כְּדֵי לְהַרְחִיקָם, כִּדְגַרְסִינָן בִּפְסָחִים, פֶּרֶק כָּל שָׁעָה (כה, א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּכֹּל מִתְרַפְּאִין חוּץ מֵעֲצֵי אֲשֵׁרָה. הֵיכֵי דָמֵי? אִי דְּאִיכָּא סַכָּנָה, אֲפִילוּ עֲצֵי אֲשֵׁרָה נַמֵּי, אִי דְּלֵיכָּא סַכָּנָה אֲפִילוּ כָּל אִסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה נַמֵּי לָא. לְעוֹלָם דְּאִיכָּא סַכָּנָה וַאֲפִילוּ הָכֵי עֲצֵי אֲשֵׁרָה לָא, דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: אִם נֶאֱמַר: 'בְּכָל נַפְשְׁךָ' (דברים ו, ה), לָמָּה נֶאֱמַר: 'בְּכָל מְאֹדֶךָ' (שם, שם). וְאִם נֶאֱמַר: 'בְּכָל מְאֹדֶךָ' לָמָּה נֶאֱמַר: 'בְּכָל נַפְשְׁךָ', אֶלָּא אִם יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁמָּמוֹנוֹ חָבִיב עָליו מִגּוּפוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: 'בְּכָל מְאֹדֶךָ'. וְאִם יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁגּוּפוֹ חָבִיב עָלָיו מִמָּמוֹנוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר: 'בְּכָל נַפְשְׁךָ'.

וְלַאו דַּוְקָא מִיתַת עַצְמוֹ, אֶלָּא אֲפִילוּ יַהַרְגוּהוּ עַל זֶה, יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. כִּדְאָמְרִינָן עֲלָהּ, כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּכֹּל מִתְרַפְּאִים חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. עֲבוֹדָה זָרָה הָא דַּאֲמָרָן, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים מִנַּיִן, דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: 'כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ' וגו' (שם כב, כו. וְכִי מַה עִנְיַן רוֹצֵחַ אֵצֶל נַעֲרָה מְאוֹרָסָה, הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד, מֵקִישׁ רוֹצֵחַ לְנַעֲרָה מְאוֹרָסָה, מַה נַּעֲרָה מְאוֹרָסָה נִתַּן לְהַצִּילָהּ בְּנַפְשׁוֹ, אַף רוֹצֵחַ נִתַּן לְהַצִּילוֹ בְּנַפְשׁוֹ, וּמֵקִישׁ נַעֲרָה הַמְּאוֹרָסָה לְרוֹצֵחַ, מָה רוֹצֵח יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, אַף נַעֲרָה מְאוֹרָסָה יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. וְרוֹצֵחַ גּוּפֵיהּ מִנָּא לָן, סְבָרָא הוּא, כְּהַהוּא דְּאָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: אָמַר לִי מָארֵי דוּרָאִי זִיל קַטְלֵהּ לִפְלַנְיָא וְאִי לָא קֲטִילְנָא לָךְ, אֲמַר לֵיהּ רָבָא: לִיקְטְלֵיךְ וְלָא תִיקְטְלֵהּ, דְּמַאי חָזִית דִּדְמָא דִידָךְ סוּמַק טְפֵי, דִּילְמָא דָּמאָ דְּחַבְרָךְ סוּמַק טְפֵי.

וּמִלְבַד כָּל זֶה, הַדַּעַת מְחַיֶּבֶת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם לָמוּת, עַל כָּל פָּנִים בָּעוֹלָם הַזֶּה טוֹב לְהַקְדִּים בַּזְּמַן, כְּדֵי שֶׁיִּקְנֶה חַיִּים נִצְחִיִּים וְלֹא יְאַבְּדֵם לְמַעַן חַיֵּי שָׁעָה. וְיֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִלְמֹד מִמַּה שֶּׁעָשׂוּ הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל זְמַן וּזְמַן, שֶׁמָּסְרוּ עַצְמָם עַל קְדוּשַׁת הַשֵּׁם וְאֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמֹד בִּמְחִיצָתָם, כִּי מָאֲסוּ חַיֵּי שָׁעָה בְּאַהֲבַת בּוֹרְאָם וּמֵתוּ בִּנְשִׁיקָה וְחָיוּ לְעוֹלָם.

הכלל השני: התאוה

מִתְחַלֵּק לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, תַּאֲוַת הָעֹשֶׁר; הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי, תַּאֲוַת הָעִדּוּנִין; הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי, תַּאֲוַת הַמִּשְׁגָּל.

חלק ראשון

תאות העושר

וְיֵשׁ בּוֹ שִׁשָּׁה פְרָקִים

פרק ראשון

בְּתַאֲוַת בְּנֵי אָדָם הָעֹשֶׁר, וְחוֹשְׁבִים, שֶׁיּוּכְלוּ לְהַשִּׂיגוֹ בַּחֲרִיצוּתָם, מִתְעַסְּקִים כָּל יְמֵיהֶם בְּחָמְדָם לְהַעֲשִׁיר. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: 'כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים' (משלי טו, טו). וְהַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, הוּא עָשִׁיר כָּל יָמָיו, וְעָלָיו נֶאֱמַר: 'וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָּמִיד' (שם, שם). כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין (כה, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר, כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ נַחַת רוּחַ בְּעָשְׁרוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וְכוּ'. וְאֵין לְךָ נַחַת רוּחַ גָּדוֹל מֵהַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּפֶרֶק ד' מִפִּרְקֵי אָבוֹת: אֵיזֶהוּ עָשִׁיר, הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ.

וְגַרְסִינָן בְּמִדְרָשׁ מִשְׁלֵי: 'בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ' (שם י, כב), רְצוֹנוֹ לוֹמַר, כְּשֶׁיִּשְׂמַח הָאָדָם בְּמַה שֶּׁחֲנָנוֹ הָאֵל, יִתְבָּרַךְ, אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה, יָנוּחַ בְּדַעְתּוֹ וְלֹא יִתְעַצֵּב כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ יוֹתֵר, נִמְצָא עָשִׁיר כָּל יָמָיו, דִּכְתִיב: 'נֶפֶשׁ בְּרָכָה תְדֻשָּׁן' (שם יא, כה), רוֹצֶה לוֹמַר, נֶפֶשׁ הַשְּׂבֵעָה וְהַשְּׂמֵחָה בְּחֶלְקָהּ - תְּדֻשַּׁן, רוֹצֶה לוֹמַר, תִּהְיֶה עֲדֻנָּה (ושמחה) [ושמנה] וּדְשֵׁנָה. לְפִיכָךְ הַצַּדִּיק הַהוּא מִתְפַּרְנֵס בְּטוֹבָה לְעוֹלָם וְאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם, כְּדִכְתִיב (תהלים לז, כה): 'נַעַר הָיִיתִי גַּם־זָקַנְתִּי וְלֹא־רָאִיתִי' וגו' (פירוש: שהצדיק לעולם לא ירעב מפני שהוא מפרנס אפלו מן המעט שזימן לו הקדוש ברוך הוא ולא יתאוה מה שאינו יכול להשיג).

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בַּמִּדְרָשׁ: 'כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים' (משלי טו, טו), רוֹצֶה לוֹמַר, מִי שֶׁהוּא עָנִי בֶּאֱמוּנָה וְיָרֵא לְהוֹצִיא מָעוֹתָיו לִקְנוֹת מַאֲכָל וּפַרְנָסָה לְעַצְמוֹ, וְכִמְדֻמֶּה לוֹ כִּי יֵרֵד מִנְּכָסָיו בַּהוֹצָאָה וִידַּלְדֵּל. עַל זֶה אָמַר: 'כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים', שֶׁכָּל יָמָיו יִהְיוּ בְּעֶצֶב וּבְרָעָה, אֲבָל 'טוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָּמִיד' (שם, שם), מִי שֶׁהוּא שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וּמַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא מְזַמֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּכָל עֵת שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָהּ, הֲרֵי זֶה חָשׁוּב כְּאִלּוּ מִשְׁתֶּה לְפָנָיו תָּמִיד.

עַל כֵּן יִשָּׁעֵן אָדָם עַל עוֹשֵׂהוּ וְאַל יִבְטַח בַּחֲרִיצוּתוֹ וְלֹא בְמָמוֹן שֶׁל אַחֵר וִיהֵא שָׂבֵעַ בְּמַה שֶּׁחֲנָנוֹ בּוֹרְאוֹ, כִּי אוֹתָם שֶׁאֵינָם שְׂבֵעִים, כָּל יְמֵיהֶם חוֹמְדִים הַמָּמוֹן, עַד שֶׁאִם לֹא יִמְצְאוּהוּ בְּהֶתֵּר יְבַקְּשׁוּהוּ בְּאִסּוּר וּבָאִים לְגָנְבוֹ בַּסֵּתֶר, בִּהְיוֹת עֲלֵיהֶם מוֹרָא בָּשָׂר וָדָם גָּדוֹל מִמּוֹרָא שָׁמַיִם, וְעַל זֶה הֶחְמִירָה תוֹרָה בְּתַשְׁלוּמֵי גַנָּב יוֹתֵר מִבְּגַזְלָן, כִּדְגַרְסִינָן בְּבָבָא קַמָּא, פֶּרֶק מְרוּבָּה (עט, ב): שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: מִפְּנֵי מַה הֶחְמִירָה תוֹרָה בְּגַנָּב יוֹתֵר מִגַּזְלָן, אָמַר לָהֶם: זֶה הִשְׁוָה כְּבוֹד עֶבֶד לִכְבוֹד קוֹנוֹ וְזֶה לֹא הִשְּׁוָה כְּבוֹד עֶבֶד לִכְבוֹד קוֹנוֹ, כִּבְיָכוֹל, עָשָׂה עַיִן שֶׁל מַעְלָה כְּאִלּוּ אֵינָהּ רוֹאָה וְאֹזֶן שֶׁל מַעְלָה כְּאִלּוּ אֵינָהּ שׁוֹמַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר: 'הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מֵה' לַסְּתִּיר עֵצָה וגו' 'וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יֹדְעֵנוּ' (ישעיה כט, טו). וּכְתִיב: 'כִּי אָמְרוּ עָזַב ה' אֶת־הָאָרֶץ וְאֵין ה' רוֹאֶה' (יחזקאל ט, ).

וְהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה: לִשְׁנֵי בְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ בָּעִיר וְעָשׂוּ מִשְׁתֶּה, אֶחָד זִמֵּן אֶת בְּנֵי הָעִיר וְלֹא זִמֵּן אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֶחָד לֹא זִמֵּן אֶת בְּנֵי הָעִיר וְלֹא אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, אֵי זֶה עָנְשׁוֹ מְרֻבֶּה, הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה שֶׁזִמֵּן אֶת בְּנֵי הָעִיר וְלֹא אֶת בְּנֵי הַמֶּלֶךְ.

וְגַם כֵּן פֶּרֶק תְּפִלַּת הַשַּׁחַר (ברכות כח, ב): אָמַר לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: יְהִי רָצוֹן שֶׁיְהֵא מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם כְּמוֹרָא בָּשָׂר וָדָם. אָמְרוּ לוֹ: רַבֵּנוּ, עַד כָּאן וְתוּ לֹא? אָמַר לָהֶם: וּלְוַאי, שֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה וְאוֹמֵר: לֹא יִרְאַנִי אָדָם.

וּכְדֶרֶךְ שֶׁהֶחְמִירָה תוֹרָה בְּתַשְׁלוּמֵי גַּנָּב, כָּךְ הֶחְמִירָה בְּעֹנֶשׁ בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה. וּלְפִיכָךְ נִכְתָּב לְשׁוֹן 'לֹא תִגְנֹב' בַּעֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וְלֹא לְשׁוֹן גְּזֵלָה, לְפִי שֶׁהוּא יוֹתֵר חָמוּר.

וּגְנֵבוֹת מִדּוֹת וּמִשְׁקָלוֹת קָשֶׁה מִכֻּלָן, שֶׁאִם רוֹצֶה לַחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה אֵינוֹ יָכוֹל, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁל מִי גָנַב, כִּדְגַרְסִינָן בְּבַתְרָא, פֶּרֶק הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה (פח, ב): אָמַר רַבִּי לֵוִי: קָשֶׁה עָנְשָׁן שֶׁל מִדּוֹת יוֹתֵר מֵעָנְשָׁן שֶׁל עֲרָיוֹת, שֶׁזֶּה נֶאֱמַר בָּהֶן 'אֶל' וְזֶה נֶאֱמַר בָּהֶן 'אֵלֶּה' (פירוש: בעריות נאמר בהן: 'כי את כל התועבות האל' (ויקרא יח, כז), במדות כתיב: 'כל עושה אלה (דברים כה, טז). וּמַאי מַשְׁמָע דְהַאי 'אֵל' לָשׁוֹן קָשֶׁה הוּא, דִּכְתִיב: 'וְאֶת־אֵילֵי הָאָרֶץ לָקַח' (יחזקא יז, יג), 'אֵל' קָשֶׁה וְ'אֵלֶּה' קָשֶׁה מֵ'אֵל'. גַּבֵּי עֲרָיוֹת נַמֵּי הָא כְתִיב 'אֵלֶּה' (פירוש: דכתיב בהו: 'אשר יעשה מכל התועבות האלה' (ויקרא יח, כט)) הַהוּא לִמְעוּטֵי מִדּוֹת מִכָּרֵת. וְאֶלָּא מַאי עַדְפַיהוּ, דְּהַנֵּי מְהַנֵּי, הָתָם אֶפְשָׁר בִּתְשׁוּבָה וְהָכָא לָא אֶפְשָׁר בִּתְשׁוּבָה. עַל כֵּן טוֹב לָאָדָם לִשְׂמֹחַ בְּחֶלְקוֹ וְאַל יְבַקֵּשׁ עֹנֶשׁ תְּמִידִי עַל חֶמְדַּת עוֹלָם אָבֵד.

פרק שני

כַּמָּה יֵשׁ לָאָדָם לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מִן הַגֶּזֶל, שֶׁכָּל הַגּוֹזֵל אֲפִילוּ שְׁוֵה פְרוּטָה כְּאִלּוּ גּוֹזֵל נִשְׁמַת הַנִּגְזָל, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת קַמָּא (קיט, א): 'כִּי מַה תִּקְוַת חָנֵף כִּי יִבְצָע כִּי יֵשֶׁל אֱלוֹהַּ נַפְשׁוֹ' (איוב כז, ח). רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא, חַד אָמַר נפְשׁוֹ שֶׁל נִגְזָל וְחַד אָמַר נַפְשׁוֹ שֶׁל גַּזְלָן. מָאן דַּאֲמַר נַפְשׁוֹ שֶׁל נִגְזָל, דִּכְתִיב: 'כֵּן אָרְחוֹת כָּל־בֹּצֵעַ בָּצַע אֶת־נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח' (משלי א, יט). מָאן דַּאֲמַר נַפְשׁוֹ שֶׁל גַּזְלָן, דִּכְתִיב: 'אַל תִּגְזָל דָּל כִּי דַל הוּא וגו' כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת־קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ' (שם כב, כב־כג). וְאִידָךְ נַמֵּי הָא כְתִיב: 'אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקַּח', מַאי 'בְּעָלָיו', בְּעָלָיו דְּהַשַּׁתָּא. וְאִידָךְ נַמֵּי הָא כְתִיב: 'וְקָבַע' וגו', מַה טַּעַם קָאָמַר, מַה טַּעַם 'וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם', מִשּׁוּם דְּקָבְעוּ נֶפֶשׁ.

דַּאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ בִּשְׁוֵה פְרוּטָה כְּאִילוּ נוֹטֵל נִשְׁמָתוֹ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'כֵּן אָרְחוֹת כָּל בֹּצֵעַ בָּצַע' וגו'; וְאוֹמֵר: ' וְאָכַל קְצִירְךָ וְלַחְמֶךָ יֹאכְלוּ בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ' וגו' (ירמיה ה, יז); וְאוֹמֵר: ' מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר־שָׁפְכוּ דָם נָקִי' (יואל ד, יט); וְאוֹמֵר: 'וַיֹּאמֶר ה' אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים' וגו' (שמואל־ב כא, א). מַאי וְאוֹמֵר, וְכִי תֵימָא נֶפֶשׁ דִּידֵיהּ אִין, נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו לָא, תָּא שְׁמַע: 'בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ'; וְכִי תֵימָא הַנֵּי מִילֵי הֵיכָא דְלָא יָהִיב דְּמֵי, אֲבָל הֵיכָא דְיָהִיב דְּמֵי לָא, תָּא שְׁמַע: 'מֵחֲמַס בְּנֵי יְהוּדָה' וגו'. וְכִי תֵימָא הַנֵּי מִילֵי הֵיכָא דְקָא עָבַד בְּיָדַיִם, אֲבָל גְּרָמָא לָא, תָּא שְׁמַע: 'וַיֹּאמֶר ה' אֶת שָׁאוּל' וגו'. הֵיאַךְ מָצִינוּ, שֶׁהָרַג שָׁאוּל אֶת הַגִּבְעוֹנִים, אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁהָרַג נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים, שֶׁהָיוּ מְסַפְּקִין אוֹתָם מַיִם וּמָזוֹן, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הֲרָגָם.

וְלָאו דַּוְקָא הַגּוֹזֵל מֵרְשׁוּת הַנִּגְזָל, אֶלָּא גַּם כֵּן הַמְעַכֵב מִלִּפְרֹעַ שְׂכִירוּתוֹ נִקְרָא גַזְלָן וּמַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ נוֹטֵל אֶת נַפְשׁוֹ, כִּדְגַרְסִינָן בִּמְצִיעָא, פֶּרֶק הַמְקַבֵּל (קיא, א): אֵיזֶהוּ עֹשֶׁק וְאֵיזֶהוּ גֶּזֶל? אָמַר רַב חִסְדָּא: 'לֵךְ וְשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן', זֶהוּ עֹשֶׁק. יֵשׁ לְךָ בְּיָדִי וְאֵינִי נוֹתֵן לְךָ, זֶהוּ גֶּזֶל. רָבָא אָמַר: זֶהוּ עֹשֶׁק וְזֶהוּ גֶזֶל, וְלָמָּה חִלְּקָן הַכָּתוּב לַעֲבֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לַאוִין. תַּנְיָא (ב"מ קיב, א.): ' וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ' (דברים כד, טו), שֶׁמִּפְּנֵי מַה עָלָה זֶה לַכֶּבֶשׂ וְנִתְלָה בָאִילָן וּמָסַר אֶת נַפְשׁוֹ לְמִיתָה, לֹא עַל שֶׁיִתֶּן לוֹ שְׂכָרוֹ?

דָּבָר אַחֵר: וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הַכּוֹבֵשׁ שְׂכַר שָׂכִיר כְּאִלּוּ נוֹטֵל אֶת נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אֶת־נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח' (משלי א, יט). נַפְשׁוֹ שֶׁל מִי, רַב הוּנָא וכו', כַּכָּתוּב לְמַעְלָה עַד נֶפֶשׁ. תָּנוּ רַבָּנָן: 'לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר' (ויקרא יט, יג), יָכוֹל אֲפִילוּ לֹא תְבָעוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: 'אִתְּךָ', לְדַעְתְּךָ; יָכוֹל אֲפִילוּ אֵין לוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: 'אִתְּךָ', וְהוּא שֶׁיֵּשׁ אִתְּךָ; יָכוֹל אֲפִילוּ הִמְחָהוּ אֵצֶל שֻׁלְחָנִי אוֹ אֵצֶל חֶנְוָנִי, תַּלְמוּד לוֹמַר: 'אִתְּךָ'. וְלֹא שֶׁהִמְחָהוּ אֵצֶל שֻׁלְחָנִי אוֹ אֵצֶל חֶנְוָנִי, שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו.

וְקָשֶׁה גֶּזֶל חֲבֵרוֹ מִגֶּזֶל הֶקְדֵּשׁ כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת בַּתְרָא, פֶּרֶק הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה (פח, ב): וְאָמַר רַבִּי לֵוִי: קָשֶׁה גֶּזֶל הֶדְיוֹט יוֹתֵר מִגֶּזֶל שָׁמַיִם, שֶׁזֶּה הִקְדִּים חֵטְא לִמְעִילָה וְזֶה הִקְדִּים מְעִילָה לְחֵטְא.

וְגָדוֹל עָנְשׁוֹ שֶׁל גֶּזֶל, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין קח, א): 'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל־בָּשָׂר בָּא לְפָנַי' (בראשית ו, יג). אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל חָמָס, שֶׁהֲרֵי דּוֹר הַמַּבוּל עָבְרוּ עַל הַכֹּל וְלֹא נֶחְתָּם גְּזַר דִּין, אֶלָּא עַד שֶׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּגֶּזֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: 'כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס' וגו' (שם, שם) וּכְתִיב: ' הֶחָמָס קָם לְמַטֵּה־רֶשַׁע' וגו' (יחזקאל ז, יא). תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אַף עַל נֹח נֶחְתָּם גְּזַר דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: 'כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם וְנֹחַ' (בראשית ו, ז־ח), אֶלָּא שֶׁמָּצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'.

וּכְשֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ לִגְשָׁמִים, נֶעֱצָרִים בַּעֲווֹן הַגֶּזֶל, כִּדְגַרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּתַעֲנִיּוֹת (ז, ב): אָמַר ר' אַמֵּי: אֵין הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִים אֶלָּא בַּעֲוֹן הַגֶּזֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: 'עַל־כַּפַּיִם כִּסָּה־אוֹר וַיְצַו עָלֶיהָ בְּמַפְגִּיעַ' (איוב לו, לב), בַּעֲווֹן כַּפַּיִם כֻּסָּה אוֹר וְאֵין כַּפַּיִם אֶלָּא חָמָס, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם' (יונה ג, ח). וְאֵין אוֹר אֶלָּא מָטָר, שֶׁנֶּאֱמַר: 'יָפִיץ עֲנַן אוֹרוֹ' (איוב לז, יא). מַאי תַּקַּנְתֵיהּ? יַרְבֶּה בִּתְפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיְצַו עָלָיו בְּמַפְגִּיעַ' וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעְדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי' (ירמיה ז, טז).

וְכָל כָּךְ מָאַס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פִּגּוּל זֶה, שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה מִמֶּנּוּ אֲפִילוּ קָרְבָּן, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה, פֶּרֶק לוּלָב הַגָּזוּל (ל, א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: מַאי דִּכְתִיב: 'כִּי אֲנִי ה' אֹהֵב מִשְׁפָּט שֹׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה' (ישעיה סא, ח)? מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דוֹמֶה: לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁהָיָה עוֹבֵר עַל בֵּית הַמֶּכֶס, אָמַר לַעֲבָדָיו: תְּנוּ מֶכֶס לַמּוֹכְסִים. אָמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו: אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ, כָּל הַמֶּכֶס שֶׁלְּךָ הוּא. אָמַר לָהֶם: מִמֶּנִּי יִלְמְדוּ עוֹבְרֵי דְּרָכִים שֶׁלֹּא יַבְרִיחוּ עַצְמָם מִן הַמֶּכֶס. וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ אָמַר: 'כִּי אֲנִי ה' אוֹהֵב מִשְׁפָּט שׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה', מִמֶּנִּי יִלְמְדוּ בָנַי וְיִבְרְחוּ מִן הַגֶּזֶל.

וְגַם כֵּן אֵין רְצוֹנוֹ שֶׁיְּבָרְכוּהוּ בְּגֶזֶל, כִּדְגַרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דְּסַנְהֶדְרִין (ו, ב): רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁגָּזַל סְאָה שֶׁל חִטִּים וּטְחָנָהּ וַאֲפָאָהּ וְהִפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה, כֵּיצַד מְבָרֵךְ. אֵין זֶה מְבָרֵךְ אֶלָּא מְנָאֵץ וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ' וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה (תהלים י, ג). וְאַף עַל פִּי כֵן רֹב הָעוֹלָם נִכְשָׁלִים בּוֹ, קְצָתָם בְּחֶמְדָּתָם וּקְצָתָם שְׁטוּפִים בְּחָשְׁבָם שֶׁאֵינוֹ גֶּזֶל. וְעַל זֶה אָמְרוּ: רֹב הָעוֹלָם נִכְשָׁלִים בְּגֶזֶל וּמִעוּטָן בַּעֲרָיוֹת וְכֻלָּם בַּאֲבַק לָשׁוֹן הָרָע.

וְגֵזֶל הַגּוֹי גַּם כֵּן אָסוּר, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת קַמָּא, פֶּרֶק הַגּוֹזֵל בַּתְרָא (קיג, ב): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: גּוֹי גְּזֵלוֹ אָסוּר, אֲבֵדָתוֹ מֻתֶּרֶת. גְּזֵלוֹ אָסוּר, כִּדְרַב הוּנָא, דַּאֲמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: מִנַּיִן לְגֵזֶל גּוֹי שֶׁהוּא אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְאָכַלְתָּ אֶת־כָּל־הָעַמִּים אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ' (דברים ז, טז), בִּזְמַן שֶׁהֵם מְסוּרִים בְּיָדְךָ וְלֹא בִּזְמַן שֶׁאֵין מְסוּרִים בְּיָדְךָ.

אֲבֵדָתוֹ מֻתֶּרֶת, כִּדְרַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא, דַּאֲמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: מִנַּיִן לַאֲבֵדַת גּוֹי שֶׁהִיא מֻתֶּרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל־אֲבֵדַת אָחִיךָ' (שם כב, ג), אֲבֵדַת אָחִיךָ אַתָּה מַחְזִיר וְאִי אַתָּה מַחְזִיר אֲבֵדַת גּוֹי. וְאֵימָא הַנֵּי מִילֵי הֵיכָא דְּלָא אֲתָה לְיָדֵיהּ, דְּלָא מְחַיֵּב לְמֶהְדַּר אֲבַתְרֵיהּ בְּרֵישָׁא, אֲבָל הֵיכָא דַּאֲתָא לְיָדֵיהּ, מְחַיֵּב לְמֶהְדַּר אֲפִילוּ לְגוֹי. אָמַר רָבִינָא: אָמַר קְרָא: 'וּמְצָאתָהּ' (שם, שם), דַּאֲתָא לְיָדֵיהּ מַשְׁמָע. תַּנְיָא, רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר: בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם אֲפִילוּ אֲבֵדַת גּוֹי נַמֵּי אֲסוּרָה. וְאָמַר שְׁמוּאֵל: טָעוּתוֹ מוּתֶרֶת, דְּהָא שְׁמוּאֵל זָבַן מִגּוֹי לַקְנָא דִדְהַבָא בְּמַר דְּפַרְזְלָא (פליזא - נחושת מוצהבת) בְּאַרְבָּעָה זוּזֵי וְאַבְלַע לֵיהּ חַד זוּזָא. רַב כַּהֲנָא זָבַן מֵאָה וְעֶשְׂרִים דָּנִי דְּחַמְרָא בְּמַר דְּמֵאָה מֵהַהוּא גּוֹי וַאֲמַר לֵיהּ: חֲזִי דַּעֲלַךְ קָא סָמְכִינָא.

וְהַצַּדִּיק שֶׁלֹּא שָׂם לִבּוֹ בְּחֶמְדַּת הָעוֹלָם, לֹא יִתְגַּלְגֵּל גֶּזֶל לְיָדוֹ, דִּכְתִיב: 'לֹא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל־אָוֶן' (משלי יב, כא). וְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צט, ב): 'וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר־חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים' (בראשית ל, יד), אָמַר רָבָא בַּר רַב יִצְחָק אָמַר רַב: מִכָּאן לַצַּדִּיקִים שֶׁאֵין פּוֹשְׁטִים יְדֵיהֶם בַּגֶּזֶל. רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁלֹּא רָצָה לִכָּנֵס בַּשָּׂדֶה אֶלָּא בִּימֵי קְצִיר חִטִּים לְאַחַר שֶׁקְּצָרוּהוּ, שֶׁהַכֹּל רַשָּׁאִים לִכָּנֵס בּוֹ. לְהוֹדִיעֵנוּ כַּמָּה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִתְרַחֵק וְלִבְרֹחַ מִן הַגֶּזֶל.

פרק שלישי

הַמַּלְוֶה לֶעָנִי בְּעֶת דָּחֲקוֹ בְּלֹא רִבִּית, לֹא יִמּוֹט, אֲבָל הַמַּלְוֶה לְיִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית, יִמּוֹט, כִּדְגַרְסִינָן בִּמְצִיעָא, פֶּרֶק אֵיזֶהוּ נֶשֶׁךְ (עא, א): תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָעוֹת וּמַלְוֶה אוֹתָן שֶׁלֹּא בְרִבִּית, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: 'כַּסְפּוֹ לֹא־נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וגו' עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם' (תהלים טו, ה). הָא לָמַדְתָּ, שֶׁכָּל מַלְוֵי בְרִבִּית מִתְמוֹטְטִין. וְהָא קָא חֲזִינָן דְּלָא אוֹזְפֵי וּמִתְמוֹטְטִין? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַלָּלוּ מִתְמוֹטְטִין וְעוֹלִין וְהַלָּלוּ מִתְמוֹטְטִין וְאֵינָן עוֹלִין. וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ (שם ע, ב): 'מַרְבֶּה הוֹנוֹ בְּנֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לְחוֹנֵן דַּלִּים יִקְבְּצֶנּוּ' (משלי כח, ח), מָאן הוּא חוֹנֵן דַּלִּים? אָמַר רַב: כְּגוֹן שְׁבוֹר מַלְכָּא (פירוש: מלך פרס היה ונוטל ממונן של ישראל וחונן בהם הדלים מן הגוים).

וְאַל יַחְשֹׁב אָדָם שֶׁהוּא מְרַמֶּה אֶת חֲבֵרוֹ לוֹמַר, שֶׁמָּעוֹתָיו הֵם שֶׁל גּוֹי לְהַלְווֹתָם לְיִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית, כִּי יוֹדֵעַ כָּל נִסְתָּרוֹת יִפָּרַע מִמֶּנּוּ, דְּגַרְסִינַּן הָתָם (בבא מציעא סא, ב): אָמַר רָבָא: לָמָּה לִי לְמִכְתַּב יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּרִבִּית (ויקרא כה, לח): יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּצִיצִית (במדבר טו, מא): יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּמִשְׁקָלוֹת (ויקרא יט, לו)? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי הוּא שֶׁהִבְחַנְתִּי בְּמִצְרַיִם בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְטִפָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל בְּכוֹר, אֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לִפָּרַע מִמִּי שֶׁתּוֹלֶה מָעוֹתָיו בְּגוֹי וּמַלְוֶה אוֹתָן לְיִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית וּמִמִּי שֶׁטּוֹמֵן מִשְׁקְלוֹתָיו בְּמֶלַח וּמִמִּי שֶׁתּוֹלֶה קְלָא אִילָן (פירוש: צבע דומה לתכלת) בְּבִגְדּוֹ וְאוֹמֵר תְּכֵלֶת הוּא.

וְכַמָּה סְמוּיוֹת עֵינֵיהֶם שֶׁל מַלְוֵי בְּרִבִּית, כִּדְגַרְסִינָן הָתָם (עא, א): תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה סְמוּיוֹת עֵינֵיהֶם שֶׁל מַלְוֵי בְּרִבִּית. אָדָם קוֹרֵא לַחֲבֵרוֹ רָשָׁע, יוֹרֵד עִמּוֹ עַד לְחַיָּיו, וְהֵם מְבִיאִים דְּיוֹ וְקֻלְמוֹס וְעֵדִים וְכוֹתְבִין כָּפַר זֶה בֵּאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וַאֲפִילוּ רִבִּית מֻקְדֶּמֶת אוֹ רִבִּית מְאֻחֶרֶת אוֹ רִבִּית דְּבָרִים אָסוּר לְתִתָּהּ וּלְקַבְּלָהּ, כִּדְגַרְסִינָן הָתָם (עה, ב):

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: יֵשׁ רִבִּית מֻקְדֶּמֶת וְיֵשׁ רִבִּית מְאֻחֶרֶת. כֵּיצַד? נָתַן עֵינָיו לִלְווֹת מִמֶּנּוּ וְהָיָה מְשַׁלֵּחַ לוֹ דּוֹרוֹן וְאָמַר: בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְוֵינִי, זֶהוּ רִבִּית מֻקְדֶמֶת; הִלְוָהוּ וְהֶחֱזִיר לוֹ מָעוֹתָיו וְהוּא מְשַׁלֵּחַ לוֹ דּוֹרוֹן בִּשְׁבִיל שֶׁהָיוּ מָעוֹתָיו בְּטֵלִין אֶצְלוֹ, זֶהוּ רִבִּית מְאֻחֶרֶת.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יֵשׁ רִבִּית דְּבָרִים. כֵּיצַד? אַל יֹאמַר לוֹ: דַּע, אִישׁ פְּלוֹנִי בָּא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי. וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ בַּגְּמָרָא: תַּנְיָא, אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: מִנַּיִן לַנּוֹשֶׁה בַּחֲבֵרוֹ מָנֶה וְהוּא מַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם, שֶׁלֹּא יַקְדִּים לוֹ שָׁלוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר: 'כָּל־דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ' (דברים כג, כ), אֲפִילוּ דִבּוּר אָסוּר. וּבְמַה שֶּׁחוֹשְׁבִין שֶׁמַּרְוִיחִין, מַפְסִידִין, כִּדְגַרְסִינָן הָתָם: תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מַלְוֵי רִבִּיּוֹת, יוֹתֵר מִּמַּה שֶּׁהֵן מַרְוִיחִין, מַפְסִידִין, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעוֹשִׂין מֹשֶׁה רַבֵּינוּ חָכָם וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת וְאוֹמְרִים אִלְמָלֵי הָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ כַּמָּה רֶוַח יֵשׁ בַּדָּבָר, לֹא הָיָה כוֹתְבוֹ.

וְעָנְשָׁם שָׁמוּר לָהֶם, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת בַּתְרָא, פֶּרֶק הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה (צ, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: אוֹצְרֵי פֵרוֹת וּמַלְוֵי רִבִּיּוֹת וּמַקְטִינֵי אֵיפָה וּמַפְקִיעֵי שְׁעָרִים, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: 'לֵאמֹר מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶׁבֶר וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה־בָּר לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה' (עמוס ח, ה), מַה כְתִיב אַחֲרָיו: 'נִשְׁבַּע ה' בִּגְאוֹן יַעֲקֹב אִם־אֶשְׁכַּח לָנֶצַח כָּל־מַעֲשֵׂיהֶם'.

וְאִם רָצוּ לַחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה וְנִתְעַכְּבוּ בְּאֻמָּנוּת זֶה זְמַן גָּדוֹל, בְּעִנְיָן שֶׁאִם יָשׁוּבוּ לְכָל הַנִּגְזָלִים אֵין לָהֶם תַּשְׁלוּמִין, אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶם אֶלָּא מוֹחֲלִין לָהֶם. וְאִם לֹא יַחְזְרוּ עוֹד לִשְׁנוֹת בַּדָּבָר הַזֶּה, הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּרַחְמוֹ עַל הַבְּרִיּוֹת, שֶׁאֵין חָפֵץ בְּמוֹת הָרָשָׁע, אֶלָּא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו וְחָיָה, יְכַפֵּר לָהֶם.

וְעַל הַדָּא גָּרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת קַמָּא, פֶּרֶק הַגּוֹזֵל עֵצִים (צד, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: הַגַּזְלָנִין וּמַלְוֵי רִבִּיּוֹת שֶׁהֶחֱזִירוּ אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶם וְכָל הַמְּקַבֵּל מֵהֶם אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּימֵי רַבִּי נִשְׁנֵית מִשְׁנָה זוֹ, מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, אָמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ: רֵיקָה, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, אֲפִילוּ אַבְנֵט אֵינוֹ שֶׁלְּךָ, וְנִמְנַע וְלֹא עָשָׂה תְשׁוּבָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: הַגַּזְלָנִין וּמַלְוֵי רִבִּיּוֹת שֶׁהֶחֱזִירוּ אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶם וְכָל הַמְקַבֵּל מֵהֶם, אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנוּ. לְפִיכָךְ מִשּׁוּם 'וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב' (דברים ו, יח), הַמּוֹחֵל לוֹ תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה.

פרק רביעי

אַף עַל פִּי שֶׁהִזְהִירָה תוֹרָה בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת עַל הַדִּין, שֶׁיְּהֵא דִּין אֱמֶת וְשָׁוֶה לַכִּתּוֹת, הֻצְרְכָה לוֹמַר, שֶׁאֲפִילוּ לִשְׁפֹּט אֱמֶת לֹא יִקַּח הַדַּיָּן שֹׁחַד, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַטֶּנּוּ; שֶׁהַשֹּׁחַד בְּוַדַּאי יְעַוֵּר עֵינוֹ. וְעַל כֵּן נִכְתַּב פָּסוּק זֶה בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת אַחַר פָּסוּק 'לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט', לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁאִם לֹא הָיָה אִסּוּר הַשֹּׁחַד אֶלָּא בְּהַטָּיַת הַדִּין, כְּבָר הִזְהִירָתוּ בָּרִאשׁוֹנָה אֲפִילוּ בְּלֹא שֹׁחַד. וְלָמָּה נִכְתָּב 'לֹא תִּקַּח שֹׁחַד', לְהַזְהִיר, שֶׁאֲפִילוּ שֶׁיַּחְשֹׁב אָדָם שֶׁלֹּא יַטֶּה הַדִּין בַּעֲבוּרוֹ, שֶׁלֹּא יִקָּחֶנּוּ, שֶׁכְּבָר הֵעִידָה תוֹרָה, כִּי בְּוַדַּאי יְקַלְקֵל הַמִּשְׁפָּט, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: 'כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְּחִים' וגו (שמות כג, ח).

וְגַרְסִינָן בְּסִפְרֵי: 'וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד', אֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְזַכּוֹת אֶת הַחַיָּב וּלְחַיֵּב אֶת הַזַּכַּאי, אֶלָּא אֲפִילוּ לְזַכּוֹת אֶת הַזַּכַּאי וּלְחַיֵּב אֶת הַחַיָּב. 'כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים' (דברים טז, יט) וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עֵינֵי טִפְּשִׁים. 'וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים' (שם שם) וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר דִּבְרֵי רְשָׁעִים. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: אֲפִילוּ חָכָם בַּתּוֹרָה וְנוֹטֵל שׁוֹחַד, סוֹף שֶׁתִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ וְיִשְׁכַּח תַּלְמוּדוֹ וְיִכְהוּ מְאוֹרֵי עֵינָיו, כִּי מִשֶּׁקִּבֵּל שֹׁחַד אִי־אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַטֶּה לִבּוֹ אֶצְלוֹ לְהַפֵּךְ בִּזְכוּתוֹ, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק בַּתְרָא דִּכְתוּבוֹת (קה, א): תָּנוּ רַבָּנָן: 'כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים' וְכָל שֶׁכֵּן לַטִּפְשִׁים 'וְיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים' וְכָל שֶׁכֵּן לָרְשָׁעִים. מִידֵי טִפְּשִׁים וּרְשָׁעִים בְּנֵי דִינָא אִינוּן? אֶלָּא הָכֵי קָאָמַר: 'כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים', אֲפִילוּ - חָכָם גָּדוֹל וּמְקַבֵּל שֹׁחַד אֵינוֹ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם בְּלֹא סְמִיּוּת הַלֵּב. 'וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים' אֲפִילוּ צַדִּיק גָּמוּר וְלוֹקֵחַ שֹׁחַד אֵינוֹ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם בְּלֹא טֵרוּף הַדַּעַת.

וַאֲמְרִינָן בַּמִּדְרָשׁ: לְמַה הוּא דּוֹמֶה הַשֹּׁחַד? לְאָדָם שֶׁהוּא עוֹמֵד עַל שְׂפַת הַיָּם, נָטַל תּוֹלָע קָטָן וּנְתָנוֹ בְּחַכָּה וְהִשְׁלִיכוֹ לַיָּם, בָּא דָג גָּדוֹל וּבְלָעוֹ וְנִתְפַּשׂ, אוֹי לְדָג זֶה שֶׁנִּתְפַּשׂ בְּלֹא כְלוּם.

'כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר' (שמות כג, ח). וַהֲלֹא כַּמָּה נָטְלוּ שֹׁחַד וְלֹא נִתְעַוְּרוּ, אֶלָּא שֶׁנִּתְעַוְּרוּ מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְאֵינוֹ רוֹאֶה חוֹבָה לַנּוֹתְנוֹ, גַּם שֶׁמְעַוְּרָם לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁהַצַּדִּיקִים נֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, כְּדִכְתִיב: 'כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְשׁוּב ה' צִיּוֹן' (ישעיה נב, ח), הַכֹּל רוֹאִין וְהוּא אֵינוֹ רוֹאֶה; הַכֹּל מִתְרַפְּאִין וְהוּא אֵינוֹ מִתְרַפֵּא. אֶלָּא כָּךְ אוֹמֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי פִּקֵּחַ בְּרָאתִיךָ, לָמָּה עִוַּרְתָּ עַצְמְךָ? לָמָּה הָיִיתָ דּוֹרֵשׁ 'לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט' וְהִטִּיתָ? 'לֹא תַכִּירוּ' וְהִכַּרְתָּ? 'לֹא תִקַּח שֹׁחַד' וְלָקַחְתָּ? וְלֹא דַי לוֹ שֶׁמַּזִּיק לְעַצְמוֹ, אֶלָּא שֶׁמַּפְסִיד לְדוֹרוֹ, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּבַתְרָא (ט, ב):

אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כָּל דַּיָּן שֶׁנּוֹטֵל שֹׁחַד מָמוֹן, אֶלָּא אֲפִילוּ שֹׁחַד דְּבָרִים נַמֵּי, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק בַּתְרָא דִכְתוּבוֹת (קה, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: 'וְשֹׁחַד לֹא תִּקָּח', אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֹׁחַד מָמוֹן, אֶלָּא אֲפִילוּ שֹׁחַד דְּבָרִים נַמֵּי אָסוּר, מִדְּלֹא כְּתִיב 'בֶּצַע שֹׁחַד לֹא תִקָּח'.

וְעַל כֵּן רַבּוֹתֵינוּ הַחֲסִידִים כְּשֶׁהָיָה בָּא לִפְנֵיהֶם שׁוּם אָדָם לְדִין וְהָיָה מֵבִיא לָהֶם שׁוּם דּוֹרוֹן, וַאֲפִילוּ בְּמַה שֶּׁחַיָּב לָתֵת לוֹ, אוֹ הָיָה אוֹמֵר לוֹ דִבּוּר שֶׁל שֹׁחַד מַה, שֶּׁיַּחְשְׁבוּ בְּלִבָּם שֶׁמָּא לֹא יִרְאוּ לָהֶם חוֹבָה, אוֹ אֲפִילוּ שֶׁיִּסְמֹךְ בְּדַעְתּוֹ בְּהַשְׁוָאַת הַדִּין, הָיוֹ נוֹהֲגִין כֵּן כְּדֵי שֶּׁיִּלְמְדוּ מֵהֶם הַתַּלְמִידִים וְהָיוּ אוֹמְרִים: פְּסִילְנָא לְכוּ לְדִינָא, כִּדְגַרְסִינָן הָתָם הֵיכֵי דָמֵי שֹׁחַד דְּבָרִים, כִּי הָא דִּשְׁמוּאֵל, הֲוָה קָא עָבַר בְּמַבֹּרָא (פירוש: גשר), אָתָא הַהוּא גַבְרָא יָהֵב לֵיה יָדֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: מַאי עֲבִידְתָּךְ? אֲמַר לֵיהּ: דִּינָא אִית לִי. אֲמַר לֵיהּ: פְּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי, הֲוָה רָגִיל אֲרִיסֵיהּ דַּהֲוָה מַייתֵי לֵיהּ כָּל מַעֲלֵי יוֹמָא דְּשַׁבַּתָּא כֻּנְתָּא (פירוש: סל) דְּפֵירֵי, יוֹמָא חַד אַייתֵי לֵיהּ בְּחַמְשֵׁי בְּשַׁבַּתָּא. אֲמַר לֵיהּ: מַאי שְׁנָא הָאִידְנָא. אֲמַר לֵיהּ דִּינָא אִית לִי וַאֲמִינָא אֲגַב אוֹרְחָאִי אַייתֵי לֵיהּ לְמַר. לָא קְבֵיל מִינֵיהּ, אָמַר: פָּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא. אוֹתִיב לֵיהּ זוּגָא דְּרַבָּנָן דְּקָא דַּיינִין לֵיהּ. בַּהֲדֵי דְּקָא אָזִיל וְאָתִי אָמַר: אִי בָּעִי טָעִין הָכֵי, אִי בָּעִי טָעִין הָכֵי. אָמַר: תִּפַּח עַצְמָן שֶׁל מְקַבְּלֵי שֹׁחַד. וּמָה אֲנִי שֶׁלֹּא נָטַלְתִּי וְאִם נָטַלְתִּי שֶׁלִּי נָטַלְתִּי, כָּךְ מְקַבְּלֵי שֹׁחַד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע אַייתֵי לֵיהּ הַהוּא גַבְרָא רֵאשִׁית הַגֵּז. אֲמַר לֵיהּ: מֵהֵיכָן אַתְּ? אֲמַר לֵיהּ: מִדּוּךְ פְּלָן אֲמַר לֵיהּ: מֵהָתָם לְהָכָא לָא הֲוָה כֹּהֵן לְמֵיתְבָא לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: דִּינָא אִית לִי וַאֲמִינָא אֲגַב אוֹרְחָאִי אַייתִי לֵיהּ לְמַר. לָא קְבֵיל מִינֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: פָּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא. אוֹתִיב לֵיהּ זוּגָא דְּרַבָּנָן דְּקָא דַיינִין לֵיהּ. בַּהֲדֵי דְּקָא אָזִיל וְאָתִי אָמַר: אִי בָּעֵי טָעִין הָכֵי וְאִי בָּעֵי טָעִין הָכֵי. אָמַר: תִּפַּח עַצְמָן שֶׁל מְקַבְּלֵי שֹׁחַד. וּמָה אֲנִי שֶׁלֹּא נָטַלְתִּי וְאִם נָטַלְתִּי שֶׁלִּי נָטַלְתִּי, כָּךְ מְקַבְּלֵי שֹׁחַד עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

רַב עָנָן אַייתֵי לֵיהּ הַהוּא גַּבְרָא כֻּנְתָּא דְּגִילְדְנֵי דְּבֵי גִילֵי: (פירוש: סל דגים גדלים באשפה של ים). אֲמַר לֵיהּ: מַאי עֲבִידְתָךְ. אֲמַר לֵיהּ: דִּינָא אִית לִי. לָא קְבֵיל מִינֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: פָּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא. אֲמַר לֵיהּ: דִּינָא דְמַר לָא בְעִינָא, קְבוּלֵי לִיקְבֵל מַר, דְּלָא לִמְנְעִין מַר מְאַקְרוּבֵי בִּכּוּרִים. דְּתַנִּינָא: 'וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִֹשָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים' (מלכים־ב ד, מב). וְכִי אֱלִישָׁע אוֹכֵל בִּכּוּרִים הֲוָה? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כָּל הַמֵּבִיא דוֹרוֹן לְתַלְמִיד חָכָם כְּאִלּוּ הִקְרִיב בִּכּוּרִים. אֲמַר לֵיהּ: קְבוּלֵי לָא בְעִינָא דַּאֲקַבֵּל וְהַשְׁתָּא הוֹאִיל וַאֲמֶרֶת טַעֲמָא, מְקַבִּילְנָא. שַׁדְרֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן וְשָׁלַח לֵיהּ: לְדַנְיֵהּ מַר לְהַאי גַבְרָא, דְּאָנָא, עָנָן, פְּסִילְנָא לֵיהּ לְדִינָא. אָמַר: מִדְּשָׁלַח לִי הָכֵי, שְׁמַע מֵינֵיהּ קָרוֹב דִּידֵיהּ הוּא. הֲוָה קָאֵי קַמֵּיהּ דִּינָא דְיַתְמֵי, אָמַר: הַאי עֲשֵׂה וְהַאי עֲשֵׂה, עֲשֵׂה דִּכְבוֹד תּוֹרָה עָדִיף. סָלְקֵיהּ לְדִינָא דְיַתְמֵי וְאָחְתֵיהּ לְדִינֵיהּ. כֵּיוָן דַּחֲזָא בַּעַל דִּינֵיהּ יְקָרָא דְקָא עֲבִיד לֵיהּ אִיסְתְּתֵם טַעַנְתֵּיהּ. רַב עָנָן הֲוָה רָגִיל אֵלִיָּהוּ דַּהֲוָה אָתֵי לְגַבֵּיה וַהֲוָה מַתְנֵי לֵיהּ סֵדֶר אֱלִיָּהוּ, כֵּיוָן דַּעֲבַד הָכֵי אִסְתַּלֵּק. יָתִיב בְּתַעֲנִיתָא וּבְעֵא רַחֲמֵי וַאֲתָא. כִּי אָתָא הֲוָה מִיבְעֵית לֵיהּ בִּיעוּתָא וְעָבַד תֵּיבוּתָא וְיָתִיב קַמֵּיהּ עַד דַּאֲפִיק לֵיהּ סִדְרֵיהּ. וְהַיְנוּ דַּאֲמְרִינָן: סֵדֶר אֱלִיָּהוּ רַבָּהּ וְסֵדֶר אֱלִיָּהוּ זוּטָא. לְלַמְּדֵנוּ, כַּמָּה יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִיזָהֵר בְּמִשְׁפָּט וְלִבְרֹחַ מִכָּל שֶׁמֶץ שׁוּם דָּבָר הַדּוֹמֶה לְשֹׁחַד, אֲפִילוּ שֹׁחַד דְּבָרִים, וְעוֹשֶׂה זֶה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.

פרק חמישי

חֶמְדַּת בְּנֵי אָדָם וּרְדִיפָתָם אַחַר הֲנָאוֹת הָעוֹלָם גּוֹרֵם לָהֶם לְאוֹנוֹת לְחַבְרֵיהֶם בְּכָל עִסְקֵיהֶם וּבְמַשָּׂאָם וּבְמַתָּנָם וּבִסְחוֹרָתָם. וּלְפִי שֶׁאוּלַי יַחְשְׁבוּ שֶׁאוֹנָאָה זֹאת כֵּיוָן שֶׁאֵינָהּ גְּנֵיבָה אוֹ גְּזֵילָה, שֶׁאֵין בָּה אִסּוּר, הִזְהִירָה תוֹרָתֵנוּ עָלֶיהָ, בְּאוֹמְרָהּ: 'אַל־תּוֹנוּ אִישׁ אֶת־אָחִיו' (ויקרא כה, יד). לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁחַיָּב אָדָם לִשָּׂא וְלִתֵּן בֶּאֱמוּנָה וְלֹא יִתְאַוֶּה לְאוֹנוֹת בְּמִקְּחוֹ אוֹ בְּמִמְכָּרוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַמִּתְעַסֵּק בִּפְרַקְמַטְיָא אֵין דַּעְתּוֹ אֶלָּא לְהַרְוִיחַ בָּהּ, עִם כָּל זֶה צִוְּתָה תוֹרָה, שֶׁלֹּא יִקַּח וְלֹא יִמְכֹּר בְּיֶתֶר אוֹ פָּחוֹת מִכְדֵי שָׁוְיוֹ אֶלָּא בְּפָחוֹת מִשְּׁתוּת, שֶׁהוּא דָּבָר מוּעָט, שֶׁהוֹרוּ חֲכָמֵינוּ וְאָמְרוּ, שֶׁמּוֹחֵל אָדָם בִּסְחוֹרָתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁשִּׁעֲרוּ זל בְּפָחוֹת מִשְּׁתוּת שֶׁהוּא מְחִילָה וְשֶׁלֹּא יָכֹפוּ בֵּית דִּין לְבַטֵּל הַמֶּקַח אוֹ לְהַחְזִיר הָאוֹנָאָה, אֲבָל מִי שֶׁרוֹצֶה לָלֶכֶת בְּמִדַּת הַחֲסִידוּת יִמְכֹּר בְּשָׁוְיוֹ.

וְעִם כָּל זֶה אִם פֵּרֵשׁ וְאָמַר: זֶה הַמֶּקַח אֵינוֹ שָׁוֶה אֶלָּא כָּךְ וְאֵין דַּעְתִּי לְמָכְרוֹ, אֶלָּא לְמִי שֶׁיִּקָחֶנּוּ בְּכִפְלוֹ, אִם תִּרְצֶה קָחֶנּוּ בְּכֵפֶל, עַל מְנָת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי אוֹנָאָה, אוֹ אָמַר: הוּא שָׁוֶה כָּךְ מוֹכְרֵהוּ לִי בַּחֲצִי אִם תִּרְצֶה, שֶׁאֵין דַּעְתִּי לִקְנוֹתוֹ אֶלָּא בְּכָךְ, אֶקָחֶנּוּ עַל מְנָת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי אוֹנָאָה, דְּבָרוֹ קַיָּם וְאֵין בּוֹ אוֹנָאָה, [שֶׁכְּבָר סָבַר וְקִבֵּל. כָּךְ הוּא מְפֹרָשׁ בִּמְצִיעָא, פֶּרֶק הַזָּהָב (נא, ב). וּבְחֶפְצֵי בַּעַל הַבָּיִת וְכֵלָיו, אֵין בָּהֶם אוֹנָאָה, שֶׁכֵּלָיו הָעֲשׂוּיִים לְתַשְׁמִישׁוֹ הֵם בְּעֵינֵי אָדָם יְקָרִים יוֹתֵר מִשָּׁוְיָם וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְמָכְרָם אֶלָּא בְּתוֹסֶפֶת דָּמִים, כִּדְגַרְסִינָן הָתָם (נא, א): אָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלּוֹקֵחַ מִן הַתַּגָּר, אֲבָל בְּלוֹקֵחַ מִבַּעַל הַבַּיִת אֵין לוֹ אוֹנָאָה. אָמַר רַב דִּימֵי: יִישַׁר. וְכֵן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: יִישַׁר. וַאֲמְרִינָן הָתָם: טַעְמָא מַאי? דְּיַקִּירֵי עֲלֵיהּ מָאנֵי תַּשְׁמִישֵׁיהּ וְאִי לָאו דְּמֵי יְתֵירֵי לָא מִזְבֵּין לְהוּ.

וְכָל דִּינֵי אוֹנָאָה וּמֶקַח טָעוּת וּמוּמִין שֶׁבַּסֵּתֶר וְכָל תְּנָאֵיהֶם וּפְרָטֵיהֶם מְפֹרָשִׁים הֵם. אֲבָל יָשִׂים אָדָם לִבּוֹ לְשֵׁם שָׁמַיִם וְלֹא יַחְמֹד בְּמָמוֹן שֶׁלֹּא כַדִּין וְהָאֵל יִתְבָּרַךְ יַזְמִין צָרְכוֹ בַּדִּין.

פרק ששי

יֵשׁ לְךָ דָּבָר בְּשֶׁאָדָם מַזִּיק לַחֲבֵרוֹ, שֶׁפְּעָמִים מְהַנֶּה בַּדָּבָר וּפְעָמִים אֵינוֹ מְהַנֶּה בוֹ וְהוּא חָמוּר מִכֻּלָּם. וְהוּא, מוֹסֵר מָמוֹן חֲבֵרוֹ בִּידֵי גוֹיִים, שֶׁהוּא חַיָּב לְשַׁלְּמוֹ מִדִּין תּוֹרָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא, שֶׁאֲפִילוּ אִם הִתְרוּ בוֹ שֶׁלֹּא יִמְסֹר וְאָמַר אֶמְסֹר, כֵּיוָן שֶׁהוּא רוֹדֵף אַחַר חֲבֵירוֹ, הַהוֹרְגוֹ בְּקִנְאַת הַשֵּׁם, תָּבוֹא עָלָיו בְּרָכָה, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק הַגּוֹזֵל בַּתְרָא (בבא קמא קיז, א): הַהוּא גַבְרָא דְּבָעָא אַחֲווּיֵי אַתִּבְנָא דְחַבְרֵיהּ, אָתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב, אֲמַר לֵיהּ: זִיל לָא תַחֲוֵי וְלָא תַחֲוֵי. אֲמַר לֵיהּ: מַחֲוִינָא וּמַחֲוִינָא. הֲוָה יָתִיב רַב כַּהֲנָא קַמֵּיהּ דְּרַב, קָם שַׁמְטֵיהּ לְקוּעֵיהּ מִינֵיהּ. קָרֵי רַב עֲלֵיהּ: 'בָּנַיִךְ עֻלְּפוּ שָׁכְבוּ בְּרֹאשׁ כָּל־חוּצוֹת כְּתוֹא מִכְמָר' (ישעיה נא, כ), מַה הַתּוֹא הַזֶּה כֵּיוָן שֶׁנָּפַל לְמִכְמָר אֵין מְרַחֲמִין עָלָיו, כָּךְ מָמוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כֵּיוָן שֶׁנָּפַל לִידֵי אוּמוֹת הָעוֹלָם אֵין מְרַחֲמִין עָלָיו.

אֲמַר לֵיהּ רַב לְרַב כַּהֲנָא: עַד הָאִידְנָא הֲווּ יְוָנָאִי דְּלָא קָפְדִי אַשְׁפִיכוּת דָּמִים, הַשְׁתָּא פַרְסָאִי נִינְהוּ וְקָפְדֵי אַשְׁפִיכוּת דָּמִים וַאֲמְרֵי מַרְדִּין. קוּם זִיל לְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל וְקַבֵּל עֲלָךְ דְּלָא מַקְשִׁית לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן שְׁבַע שְׁנֵי. כִּי מְטָא הָתָם אָזַל אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ דַּהֲוָה יָתִיב וּמְסַיֵּם לְהוּ לְרַבָּנָן בִּמְתִיבְתָא דְּיוֹמָא. אָמַר לְהוּ: מַאי אַקְשֵׁי? אָמְרוּ לֵיהּ: הָכִי אַקְשֵׁי. וּמַאי מְשַׁנֵּי? אָמְרוּ לֵיהּ: הָכִי מְשַׁנֵּי. אָמַר לְהוּ: לָא דְּאַקְשֵׁי יָדַע מַה דְּאַקְשִׁי וְלָא דְּשָׁנִי יָדַע מַאי דְּשָׁנִי וְאֶלָּא מַאי הַאי קוּשְׁיָא אִיכָּא וְהַאי שִׁנּוּיָא אִיכָּא.

אָזַל רֵישׁ לָקִישׁ וַאֲמַר לְרַבִּי יוֹחָנָן: אֲרִי עָלָה מִבָּבֶל, לְעַיֵין מַר בְּמִילֵיהּ. לְמָחָר אוֹתְבֵיהּ בְּדָרָא קַמָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אָמַר שְׁמַעְתָּא וְלָא אַקְשֵׁי, הָדַר אָמַר שְׁמַעְתָּא וְלָא אַקְשֵׁי לֵיהּ. אוֹתְבֵיהּ בְּדָרָא תִנְיָנָא וְלָא אַקְשֵׁי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: אֲרִי שֶׁאָמַרְתָּ נַעֲשָׂה שׁוּעָל. דְּחָקוּהוּ רַבָּנָן וְאַפְקוּהוּ שִׁבְעָה דָארִי. אָמַר: יְהֵא רַעְוָא דִילֶהֱווּ הַנֵּי שִׁבְעָה דָארִי חֲלִיפֵי דִּשְׁבַע שְׁנִי דַּאֲמַר לִי רַב. קָם אַכַּרְעֵיהּ, אָמַר שְׁמַעְתָּא וְאַקְשֵׁי, אוֹתְבֵיהּ בְּדָרָא קַמָּא. רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה יָתִיב אַשְׁבַע בִּיסְתָּרְקֵי, שָׁלְפוּ לֵיהּ חֲדָא בִּיסְתָּרְקָא מִתּוּתֵיהּ, אָמַר שְׁמַעְתָּא, אַקְשְׁיֵהּ, עַד דְּשָׁלְפוּ לֵיהּ כּוּלְהוּ בִיסְתָּרְקֵי מֵתּוּתֵיהּ, עַד דְּיָתִיב אַגַבֵּי אַרְעָא.

רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה סָבָא וּמִסְרְיחֵי גְבִינֵי וַהֲווּ מַדְלוּ לֵיהּ בְּכוֹחְלָא דִדַּהֲבָא. אָמַר: דָּלוּ לִי וַאַחֲזְיֵהּ, חַזְיֵהּ דְּפְרִיסַת שִׂפְתְוָתֵיהּ סָבַר אִחוּכֵי קָא מְחַיִּיךְ בֵּיהּ, חָלַשׁ דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְנָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב כַּהֲנָא. לְמָחָר אָמַר לְהוּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבָּנָן: חֲזֵיתוּן רַבָּנָן בַּבְלָאֵי הֵיכֵי מְחַיּיכֵי בְאִינְשֵׁי. אָמְרוּ לֵיהּ: לָא אִחוּכֵי קָא מְחַיִּיךְ אֶלָּא דַּרְכֵיהּ הֲוָה. אָמַר לְהוּ: אִי הָכִי נֵיזֵיל בַּתְרֵיהּ, קָם עָאל לְגַבֵּיהּ דִמְעַרְתָּא, חָזָא דַהֲוָה הַדְרָא לָהּ עָכְנָא אַפּוּמָא דִּמְעַרְתָּא. אֲמַר לֵיהּ: עָכְנָא עָכְנָא, פְּתַח פִּיךָ וְיִכָּנֵס הָרַב אֵצֶל תַּלְמִיד, לָא פָתַח; יִכָּנֵס חָבֵר אֵצֶל חָבֵר וְלָא פָתַח; יִכָּנֵס תַּלְמִיד אֵצֶל הָרַב, פָּתַח. בָּעָא רַחֲמֵי עָלֵיהּ וְאַחְיֵהּ וְאוֹקְמֵיהּ וְשָׁנִי לֵיהּ כָּל סְפֵיקוֹת דַּהֲוָה לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אִי יְדַעְנָא דְּדַרְכֵּיהּ דְמַר הָכֵי הֲוָה, לָא חָלְשָׁה דַּעְתָּאִי וְהַשְׁתָּא נֵיתֵי מַר לְבֵי מִדְרָשָׁא. אֲמַר לֵיהּ: אִי מָצִית לְמִיבָּעֵי רַחֲמֵי עִלַוָּאִי דְתוּ לָא שְׁכִבְנָא אֲזִילְנָא בַהֲדָךְ וְאִי לָא, הוֹאִיל וְחָלִיף שַׁעֲתָא חָלִיף. שַׁיְלֵיהּ כָּל סְפֵקוֹת דַּהֲוָה לֵיהּ, פַּשְׁטִינְהוּ. וְהַיְנוּ דַּאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דִּילְכוֹן אָמְרֵי וְדִילְהוֹן הִיא.

וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ: מָמוֹן מָסוֹר, רַב הוּנָא וְרַב יְהוּדָה, חַד אָמַר מֻתָּר לְאַבְּדָן בַּיָּד וְחַד אָמַר אָסוּר לְאַבְּדָן בַּיָּד. מָאן דַּאֲמַר מוּתָר לְאַבְּדָן בַּיָּד, לֹא יְהֵא מָמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ; מָאן דַּאֲמַר אָסוּר 'יָכִין (רָשָׁע) וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ' (איוב כז, יז), אֶפְשַׁר דְּנָפִיק מִינֵיהּ זַרְעָא מְעַלְיָא. וְהַמְּרַחֵם עַל מָמוֹן חֲבֵרוֹ יְרַחֲמוּ עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם.

חלק שני

תאות העדונין

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים

פרק ראשון

הָאָדָם, חֲנָנוֹ הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה, בְּשֵׂכֶל, לִבְחֹר בַּטּוֹב וְלִמְאֹס בָּרַע, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִמְשָׁל כַּבְּהֵמוֹת שֶׁאֵינָן יוֹדְעוֹת לְהַבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע, אֶלָּא בַּנִּרְאֶה לָעֵינַיִם, וְעוֹסְקוֹת לְמַלְּאוֹת כְּרֵסָם וּלְהַרְבִּיעַ בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּמְצְאוּ. אֲבָל הָאָדָם נִבְרָא לִהְיוֹת גּוּפוֹ עוֹבֵד לְשִׂכְלוֹ, לְהוֹצִיאוֹ מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל. וְכָל מַה שֶּׁיִּתְעַדֵּן לֹא יְהֵא אֶלָּא לְקִיּוּם גּוּפוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בָּרִיא לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לְהָבִין וּלְהוֹרוֹת, לְהַשִּׂיג הָאֲמִתּוֹת וּלְהִדָּבֵק בְּדַרְכֵי הָאֵל, יִתְעַלֶּה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם. וְלָזֶה רָמְזוּ חֲכָמֵינוּ זל כְּשֶׁפֵּרְשׁוּ: 'בְּכָל־דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ' (משלי ג, ו), וַאֲפִילּוּ לִדְבַר עֲבֵרָה. כַּוָּנָתָם, שֶׁאֲפִילּוּ כְּשֶׁיִּתְעַסֵּק בְּצָרְכֵי הַגּוּף שֶׁהֵן נִקְרָאִין עֲבֵרָה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא כַּוָּנָתוֹ לַתַּכְלִית הָאֲמִתִּי. וְעַל זֶה אָמְרוּ: וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, רְצוֹנָם לוֹמַר, שֶׁלֹּא יִתְעַדֵּן לַהֲנָאָתוֹ.

וְגַרְסִינָן בַּמִּדְרָשׁ (משלי) 'צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ' (משלי יג, כה). רְצוֹנוֹ לוֹמַר, הַצַּדִּיק וְהַמַּשְׂכִּיל אוֹכֵל מְעַט כְּדֵי לְקַיֵּם נַפְשׁוֹ לַעֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֲבָל הָרָשָׁע וְהָאֱוִיל אֵינוֹ כָּךְ, אֶלָּא אוֹכֵל לַהֲנָאַת גּוּפוֹ וּמְמַלֵּא בִטְנוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְהוֹצָאַת מָמוֹן, כִּי יַחְשֹׁב בְּאִוַּלְתּוֹ, שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְאֵינוֹ חוֹמֵד מִן הָעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה בִּלְבַד. וְרֶמֶז לִדְבַר פְּחִיתוּת שְׁמוֹ, אֱוִיל, נוֹטְרִיקוֹן: אָ'כוֹל וְ'שָׁתֹה יֵ'אָמֵר לְ'ךָ.

אֲבָל כְּשֶׁהָאָדָם (שהוא יחיד בדורו) יָשִׂים כַּוָּנָתוֹ בָּאֱמֶת, יְחַסֵּר מִתַּאֲווֹתָיו וְלֹא יִתְאָו לְמַטְעֲמוֹת הָרְשָׁעִים הַמְמַלְּאִים כְּרֵסָם וְעוֹשִׂין כָּל יְמֵיהֶם כְּחַגִּים וּבִטְנָם חָסֵר תָּמִיד, כְּדִכְתִיב: 'וּבֶטֶן רְשָׁעִים תֶּחְסָר' (משלי יג, כה). וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: 'וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל־פְּנֵיכֶם פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם וְנָשָׂא אֶתְכֶם אֵלָיו' (מלאכי ב, ג). וּפֵרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק שׁוֹאֵל אָדָם (קנא, ב), עַל פָּסוּק זֶה, אָמַר רַב הוּנָא: אֵלּוּ שֶׁמַּנִּיחִין דִּבְרֵי תוֹרָה וְעוֹשִׂין כָּל יְמֵיהֶם כְּחַגִּים.

אֲבָל הָאֲכִילָה הַטּוֹבָה, הָאוֹכֵל לְקִיּוּם גּוּפוֹ, כְּדִכְתִיב: 'צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׁבַע נַפְשׁוֹ' (משלי יג, כה). וְלֹא יִתְאָו לְמַאֲכָלִים גַּסִּים לְהַשְׂבִּיעַ תַּאֲוָתוֹ, אֶלָּא הַמְּקַיְּמִים לַגּוּף בִּבְרִיאוּתוֹ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה נַפְשׁוֹ זַכָּה לְהָבִין הַחָכְמוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת וּלְהִדָּבֵק בַּשֵּׂכֶל הַפּוֹעֵל. וּכְשֶׁיָּמוּת הַגּוּף, שֶׁתִּשָּׁאֵר הַנֶּפֶשׁ דְּבֵקָה לְמַעְלָה.

אֲבָל הָרוֹדְפִים אַחַר תַּאֲוָתָם, הַיּוֹם מַשְׂבִּיעִים אוֹתָהּ מֵהֶתֵּר, וּמָחָר מֵאִסּוּר. וּכְשֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשִּׂיגוֹ מִשֶּׁלָּהֶם, גּוֹזְלִים אוֹתוֹ מִשֶּׁל אַחֵרִים. וְעַל זֶה צִוְּתָה תוֹרָה דָּבָר גָּדוֹל, שֶׁיַּהֲרֹג אָבִיו אֶת בְּנוֹ אִם יִרְאֶה בּוֹ שֶׁהוּא זוֹלֵל וְסוֹבֵא, בַּאֲכִילַת תַּרְטִימָר בָּשָׂר וּבִשְׁתִיַּת חֲצִי לוֹג יַיִן הָאִיטַלְקִי, שֶׁמַּתְחִיל בִּרְדִיפַת הֲנָאוֹת וּבְהֶמְשְׁכוֹ אַחַר אֲכִילוֹת גַּסּוֹת כְּפִי טִבְעוֹ, יָבוֹא לְכַלּוֹת נִכְסֵי אָבִיו וְאַחַר־כָּךְ יְבַקֵּשׁ מְזוֹנוֹתָיו כְּפִי שֶׁהוּא רָגִיל וְאֵינוֹ מוֹצֵא וְיָבוֹא לְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת, כִּדְגַרְסִינָן הָתָם, בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין פֶּרֶק בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה (עא, ב): בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה נִדּוֹן עַל שֵׁם סוֹפוֹ, מוּטָב יָמוּת זַכַּאי וְאַל יָמוּת חַיָּב, שֶׁמִּיתָתָן שֶׁל רְשָׁעִים הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם. וְשֶׁל צַדִּיקִים, רַע לָהֶם וְרַע לָעוֹלָם. שֶׁקֶט לָרְשָׁעִים, רַע לָהֶם וְרַע לָעוֹלָם. וְלַצַּדִּיקִים, הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם. פִּזּוּר לָרְשָׁעִים, הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם. וְשֶׁל צַדִּיקִים, רַע לָהֶם וְרַע לָעוֹלָם. כִּנּוּס לָרְשָׁעִים, רַע לָהֶם וְרַע לָעוֹלָם. וְלַצַּדִּיקִים, הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם.

וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ בַּגְּמָרָא: תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאָכַל תַּרְתִּימָר בָּשָׂר וְשָׁתָה חֲצִי לוֹג יַיִן הָאִיטַלְקִי אָמְרָה תוֹרָה יָבוֹא לְבֵית דִּין וְיִסָּקֵל, אֶלָּא, הִגִּיעָה תוֹרָה לְסוֹף דַּעְתּוֹ שֶׁל בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, שֶׁסּוֹף מְגַמֵּר נִכְסֵי אָבִיו וּמְבַקֵּשׁ לִמּוּדוֹ וְאֵינוֹ מוֹצֵא וְיוֹצֵא לְפָרָשַׁת דְּרָכִים וּמְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת. אָמְרָה תוֹרָה: יָמוּת זַכַּאי וְאַל יָמוּת חַיָּב, שֶׁמִּיתָתָן שֶׁל רְשָׁעִים הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם, וְשֶׁל צַדִּיקִים, רַע לָהֶם וְרַע לָעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: 'אִם־לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת' וגו' (ירמיה לג, כה), שֶׁקֶט לָרְשָׁעִים, רַע לָהֶם וְרַע לָעוֹלָם. וְלַצַּדִּיקִים, הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם: יַיִן וְשֵׁינָה לָרְשָׁעִים, הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם. וְלַצַּדִּיקִים, רַע לָהֶם וְרַע לָעוֹלָם; כִּנּוּס לָרְשָׁעִים רַע לָהֶם וְרַע לָעוֹלָם. לַצַּדִּיקִים, הֲנָאָה לָהֶם וַהֲנָאָה לָעוֹלָם.

וְתוּ גָּרְסִינָן בְּפֶרֶק חֵלֶק (שם צד, ב): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַאי דִּכְתִיב: 'מְאֵרַת ה' בְּבֵית רָשָׁע' (משלי ג, לג), זֶה פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ, שֶׁהָיָה אוֹכֵל אַרְבָּעִים סְאָה גּוֹזָלוֹת בְּקִנּוּחַ סְעוּדָה. 'וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵךְ' (שם, שם), זֶה חִזְקִיָּה הֶחָסִיד, שֶׁהָיָה אוֹכֵל לִטְרָא בָשָׂר בִּסְעוּדָה. וְעַל זֶה הוֹכִיחַ שְׁלֹמֹה וְאָמַר: 'אַל־תִּלְחַם אֶת לֶחֶם רַע עָיִן וְאַל־תִּתְאָו לְמַטְעַמֹּתָיו' (שם כג, ו).

פרק שני

הַיַּיִן הוּא דוֹמֶה לְמַאֲכָל שֶׁמְּעַט מִמֶּנּוּ מוֹעִיל וְהַרְבֵּה מִמֶּנּוּ מַזִּיק, כֵּן הַיַּיִן מְבַשֵּׁל הַמַּאֲכָל בָּאִצְטֻמְכָא וּמְשַׂמֵּחַ הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זל: חַמְרָא וְרֵיחָנִי - פַּקְחִין. אֲבָל הַמִּשְׁתַּכֵּר מִמֶּנּוּ מַפְסִיד גּוּפוֹ וּמְאַבֵּד שִׂכְלוֹ וְגוֹרֵם לוֹ כָּל הָרָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּנֹחַ, שֶׁגָּרַם לוֹ הַיַּיִן רָעָה וְקָלוֹן וְהָיָה סִבָּה לְקַלֵּל זַרְעוֹ. כִּדְגַרְסִינָן בְּסַנְהֶדְרִין, פֶּרֶק בֶּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה (ע, א): דָּרַשׁ עוֹבֵד גְּלִילָאָה: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר וָוִין נֶאֱמְרוּ בַיַּיִן: 'וַיָּחֶל נֹח אִישׁ־הָאֲדָמָה, וַיִּטַּע כָּרֶם. וַיֵּשְׁתְּ מִן־ הַיַּיִן, וַיִּשְׁכָּר, וַיִּתְגַּל; וַיַּרְא חָם, וַיַּגֵּד; וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת, וַיָּשִׂימוּ עַל־שְׁכֶם, וַיֵּלְכוּ, וַיְכַסּוּ; וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ, וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה לוֹ בְנוֹ הַקָּטָן' (בראשית ט, כ־כדפּ. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר סֵרְסוֹ וְחַד אָמָר רְבָעוֹ, מָאן דַּאֲמַר סֵרְסוֹ, מִתּוֹךְ שֶׁקִּלְקְלוֹ בָרְבִיעִי קִלְלוֹ בָרְבִיעִי. וּמָאן דַּאֲמַר רְבָעוֹ, גָּמַר וַיַרְא וַיַרְא. כְּתִיב הָכָא: 'וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן' (שם). וּכְתִיב הָתָם: 'וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן־חֲמוֹר' (שם לד, ב). בִּשְׁלָמָא לְמָאן דַּאֲמַר סֵרְסוֹ, מִשּׁוּם הָכֵי קִלְּלוֹ בָרְבִיעִי, אֶלָּא לְמָאן דַּאֲמַר רְבָעוֹ, מַאי שְׁנָא רְבִיעִי, נִלְטְיֵהּ בְּהֶדְיָא? הָא וְהָא הַוְיָא.

'וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה' (שם ט, כ). אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מַר עוּקְבָא אָמַר רַבִּי זַכַּאי: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנֹחַ: נֹחַ, לֹא הָיָה לְךָ לִלְמֹד מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁלֹּא גָרַם לוֹ אֶלָּא יַיִן, כְּמָאן דַּאֲמַר, אוֹתוֹ אִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן, גֶּפֶן הָיָה, שֶׁאֵין לְךָ שֶׁמֵּבִיא יְלָלָה עַל אָדָם אֶלָּא יַיִן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חִטָּה הָיָה, שֶׁאֵין הַתִּינוֹק יוֹדֵעַ לוֹמַר אַבָּא וְאִמָּא עַד שֶׁיִּטְעַם טַעַם דָּגָן. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: תְּאֵנָה הָיָה, שֶׁבַּדָּבָר שֶׁקִּלְקְלוּ בּוֹ נִתְקְּנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה' וגו'. (שם ג, ז).

וַאֲמְרִינָן הָתָם וּבְמַסֶּכֶת עֵרוּבִין, פֶּרֶק הַדָּר עִם הַנָּכְרִי (סה, א): אָמַר רַב חָנָן: לָא נִבְרָא יַיִן בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶלָּא לְנַחֵם אֲבֵלִים וּלְשַׁלֵּם שָׂכָר לָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: 'תְּנוּ שֵׂכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ' (משלי לא, ו). אָמַר ר' יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב: ' אַל־תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי־יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ' (שם כג, לא). אַל תֵּרֶא יַיִן שֶׁמַּאֲדִים פְּנֵיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה לָסוֹף מַלְבִּין פְּנֵיהֶם לָעוֹלָם הַבָּא. רָבָא אָמַר: 'אַל־ תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם', שֶׁאַחֲרִיתוֹ דָּם. רַב כַּהֲנָא רָמֵי: כְּתִיב: 'תִּירָשׁ' וּקְרִי 'תִּירוֹשׁ', זָכָה נַעֲשֶׂה רֹאשׁ, לֹא זָכָה נַעֲשֶׂה רָשׁ. רָבָא רָמֵי: כְּתִיב: ' יְ שַׁמַּח' (תהלים קד, טו), וּקְרִי 'יְשַׂמַּח', זָכָה מְשַׂמְּחוֹ, לֹא זָכָה מְשַׁמְּמוֹ. וְהַיְנוּ דַאֲמַר רָבָא: חַמְרָא וְרֵיחָנֵי - פָּקְחִין.

אָמַר רַבִּי עַמְרָם בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אָבִין אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מַאי דִּכְתִיב: 'לְמִי אוֹי לְמִי אֲבוֹי לְמִי מִדְיָנִים לְמִי־ שִׂיחַ לְמִי פְּצָעִים חִנָּם לְמִי חַכְלִלוּת עֵינָיִם - לַמְאַחֲרִים עַל־הַיָּיִן לַבָּאִים לַחְקוֹר מִמְסָךְ' (משלי כג, כט־ל). כִּי אֲתָא רַב דִּימֵי אָמַר: אָמְרֵי בְּמַעֲרָבָא: הַאי קְרָא מָאן דְּדָרִישׁ לֵיה מֵרֵישֵׁיהּ לְסֵיפֵיהּ מִדְרִישׁ וּמִסֵיפֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ מִדְרִישׁ. וּמִי שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחֲרָיו, מוֹצִיאוֹ מִן הָעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת, פֶּרֶק ג: רַבִּי־דוֹסָא בֶּן הָרְכִּינַס אוֹמֵר: שֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית וְיַיִן שֶׁל צָהֳרַיִם וְשִׂיחַת הַיְלָדִים וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. עַל כֵּן יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהַרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶלָּא הַצָּרִיךְ לִמְזוֹנוֹ.

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת, פֶּרֶק הָרוֹאֶה (סג, א): תַּנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת נָזִיר לְפָרָשַׁת סוֹטָה, לוֹמַר לְךָ, שֶׁכָּל הָרוֹאֶה סוֹטָה בְּקִלְקוּלָהּ יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן. רְצוֹנוֹ לוֹמַר, לְפִי שֶׁהַסּוֹטָה עַל יְדֵי שִׁכְרוּת הָלְכָה וְזִנְתָה, עַל כֵּן יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהַרְחִיק עַצְמוֹ מֵרִבּוּי הַיַּיִן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי קִלְקוּל.

החלק השלישי

תאות המשגל

וְיֵשׁ בּוֹ שִׁבְעָה פְּרָקִים

פרק ראשון

חֲכָמֵינוּ הַחֲסִידִים בִּרְאוֹתָם כִּי בְּנֵי אָדָם כְּפִי טִבְעָם מִתְאַוִּים לְנָשִׁים וּכְשֶׁמִּתְעַסְּקִים עִמָּם בְּשׁוּם דָּבָר, שֶׁהַיֵּצֶר מְקַטְרֵג וְחוֹמֵד בַּדָּבָר הָאָסוּר יוֹתֵר מִדָּבָר הַמּוּתָר, עַל כֵּן כְּדֵי לְהַפְרִישׁ הָאָדָם מֵחֶמְדָּה זֹאת וּלְהַצִּילוֹ מֵרֶשֶׁת זוֹ הַטְּמוּנָה לְבַל יִלָּכֵד בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק שׁוֹאֵל אָדָם (קנב, א) תָּאנָא: אִשָּׁה חֵמֶת מְלֵאָה צוֹאָה וּפִיהָ מָלֵא דָּם וְהַכֹּל רָצִים אַחֲרֶיהָ, נָתְנוּ עֵצָה בַּדָּבָר שֶׁלֹּא יַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הַנָּשִׁים, בִּרְאוֹתָם שֶׁבְּשִׂיחָה יָבוֹא לִידֵי נִיאוּף. כִּדְגַרסִינָן בְּמַסֶּכֶת נְדָרִים, פֶּרֶק אֵלּוּ מוּתָרִים (כ, א): תַּנְיָא: לְעוֹלָם אַל תְּהִי רָגִיל בִּנְדָרִים, שֶׁסוֹפְךָ לִמְעֹל בִּשְׁבוּעוֹת; וְאַל תְּהִי רָגִיל אֵצֶל עַם הָאָרֶץ, שֶׁסּוֹפְךָ לְהַאֲכִילְךָ טְבָלִים; וְאַל תְּהִי רָגִיל אֵצֶל כֹּהֵן עַם הָאָרֶץ, שֶׁסּוֹפְךָ לְהַאֲכִילְךָ תְּרוּמָה; וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, שֶׁסּוֹפְךָ בָּא לִידֵי נִיאוּף.

וְגָזְרוּ גַּם כֵּן שֶׁלֹּא יַרְבֶּה בְּשִׂיחָה אֲפִילוּ עִם אִשְׁתּוֹ, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּפֶרֶק קַמָּא דְּאָבוֹת: יוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם אוֹמֵר: יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתְךָ וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה. בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ, קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל הַמַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם. וַאֲפִילוּ שִׂיחָה קַלָּה שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בָּא עָלֶיהָ לְדִין. כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דַּחֲגִיגָה (ה, ב): רַבִּי אֵילָא הֲוָה סָלִיק בְּדַרְגָא דְּבֵי רָבָא בַּר שֵׁילָא, שָׁמְעֵיהּ לַהֲהוּא יְנוּקָא דְּקָאָמַר: 'כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ וּמַגִּיד לְאָדָם מַה־שֵּׂחוֹ' (עמוס ד, יג), אָמַר: עֶבֶד שֶׁרַבּוֹ מֵעִיד שִׂיחָתוֹ יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה. מַאי 'מַה שֵּׂיחוֹ', אֲפִילוּ שִׂיחָה קַלָּה שֶׁבֵּין אָדָם לְאִשְׁתּוֹ מַגִּידִים לוֹ בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ.

וְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת דֶּרֶךְ אֶרֶץ: אַל תַּרְבֶה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, שֶׁכָּל שִׂיחָתָהּ שֶׁל אִשָּׁה אֵינָהּ אֶלָּא נִיאוּפִין. וּתְחִלַּת הַזְּנוּת, שִׂיחָה עִם הַנָּשִׁים, וּמִתּוֹךְ הַשִּׂיחָה בָּאִין אֶל הַשְּׂחוֹק וּמִתּוֹךְ הַשְּׂחוֹק בָּאִין לִידֵי קַלּוּת רֹאשׁ וּמִתּוֹךְ קַלּוּת רֹאשׁ בָּאִין לִזְנוּת, דְּתַנַּן בְּפֶרֶק ג' דְּאָבוֹת: רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ מַרְגִּילִין לְעֶרְוָה.

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת עֵרוּבִין, פֶּרֶק כֵּיצַד מְעַבְּרִין (נג, ב): רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הֲוָה קָא אָזֵיל בְּאוֹרְחָא, אַשְׁכְּחָהּ לִבְרוּרְיָא, אָמַר לָהּ: בְּאֵי זוֹ דֶרֶךְ נֵלֵךְ לְלוּד? אָמְרָה לוֹ: גְּלִילִי שׁוֹטֶה, לֹא כָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, הָיָה לְךָ לוֹמַר: אֵי זוֹ לְלוּד.

לְפִיכָךְ כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת חֵטְא יַצִּיל עַצְמוֹ מֵרֶשֶׁת זוֹ הַטְּמוּנָה לְכָל בְּנֵי הָאָדָם, הַמְּבִיאָה לָאָדָם לִידֵי זְנוּת, שֶׁהִיא קָשָׁה מִכָּל הָעֲבֵרוֹת, כִּי כֻּלָּם אֶפְשָׁר לוֹ לָאָדָם לַעֲשׂוֹתָם לְבַדּוֹ וְהַזְּנוּת אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ אֶלָּא שְׁנַיִם, אִישׁ עִם אִשָּׁה אוֹ אִשָּׁה עִם אִישׁ, נִמְצְאוּ שְׁנֵיהֶם חוֹטְאִים וּמַחְטִיאִים. וּלְפִי שֶׁהַזְּנוּת הִיא מֵהִרְהוּרִים רָעִים לְפִיכָךְ נִקְרֵאת זִמָּה, מִלְּשׁוֹן 'כַּאֲשֶׁר זָמַם' (דברים יט, יט). וְהַזְּנוּת בָּא מֵרֹע לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: 'זְנוּת וְיַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח־לֵב' (הושע ד, יא) (פירוש: שיקח שכלו). וְכָל הָעֲבֵרוֹת - לְאֶחָד הֲנָאָה וּלְאֶחָד הֶפְסֵד, כְּגוֹן: הַגּוֹנֵב וְהָרוֹצֵחַ, אֲבָל בִּזְנוּת שְׁנֵיהֶם נֶהֱנִין, לְפִיכָךְ שְׁנֵיהֶם נִדּוֹנִין. עַל כֵּן מִי שֶׁיָּרֵא מִיּוֹם הַדִּין אַל יַפְסִיד עוֹלָמוֹ בַּהֲנָאָה זְדוֹנִית וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁבִּגְמַר הַהֲנָאָה מִיָּד יִתְחָרֵט וְיִרְאֶה הַהֶפְסֵד.

פרק שני

לְהַרְחִיק מִן הָאָדָם כָּל הָרָעוֹת הַמְּזֻמָּנוֹת לָבוֹא לוֹ בְּסִבַּת הַמִּשְׁגָּל גָּזְרוּ, שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל בְּאִשָּׁה וַאֲפִילוּ בִּבְגָדֶיה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי הִרְהוּר, כִּי בְּמַה שֶּׁאָדָם מִסְתַּכֵּל מוֹשֵׁךְ לִבּוֹ אַחֲרָיו וְאַחַר כָּךְ פּוֹעֲלוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זל: עֵינָא וְלִבָּא סַרְסוּרֵי דְחֶטְאָה נִינְהוּ. וְעַל כֵּן צִוּוּ לַעֲשׂוֹת הַרְחָקוֹת בַּדָּבָר. כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּרֶת בַּתְרָא, פֶּרֶק חֶזְקַת הַבָּתִּים (נז, ב): 'וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע' (ישעיה לג, טו). אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: זֶה שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בַּנָּשִׁים בְּשָׁעָה שֶׁעוֹמְדוֹת עַל הַכְּבִיסָה. הֵיכֵי דָמִי? אִי דְלֵיכָּא דַּרְכָּא אַחֲרִינָא, אָנוּס הוּא; אִי דְאִיכָּא דַּרְכָּא אַחֲרִינָא וְאָזִיל, רָשָׁע הוּא. לְעוֹלָם דְּלֵיכָּא דַרְכָּא אַחֲרִינָא וַאֲפִילוּ הָכֵי מִיבָּעֵי לֵיהּ לְמֵינַס נַפְשֵׁיהּ.

וְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת עֵרוּבִין, פֶּרֶק עוֹשִׂין פַּסִּים (ח, ב), וּבְפֶרֶק בַּתְרָא דִּבְרָכוֹת (סא, א), וּבְפִרְקָא קַמָּא דְּמַסֶּכֶת כַּלָּה: תָּנוּ רַבָּנָן: הַמְרַצֶּה מָעוֹת לְאִשָּׁה מִיָּדוֹ לְיָדָהּ וּמִיָּדָהּ לְיָדוֹ כְּדֵי לְהִסְתַּכֵל בָּהּ, אֲפִילוּ גָּדוֹל בַּתּוֹרָה כְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁקִבֵּל תּוֹרָה מֵהַר סִינַי, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: 'יָד לְיָד לֹא־יִנָּקֶה רָע' (משלי יא, כא). לֹא יִנָּקֶה מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם.

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת כַּלָּה, פֶּרֶק רַבִּי יְהוּדָה: רַבִּי אַחָאִי בַּר יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: כָּל הַצּוֹפֶה בַּנָּשִׁים סוֹף בָּא לִידֵי עֲבֵרָה. כָּל הַמְפַנֶּה אֶת עַצְמוֹ מִן הָעֲבֵרָה וְלֹא עֲשָׂאָה אֲפִילוּ הוּא יִשְׂרָאֵל, רָאוּי לְהַעֲלוֹת עוֹלָה כְּכֹהֵן גָּדוֹל עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיִּשְׁלַח אֶת־נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלוּ עֹלֹת' (שמות כד, ה). כָּל מִי שֶׁשָּׂם עַצְמוֹ עָצֵל מִן הָעֲבֵרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא עֲשָׂאָה, נִיזוֹן מִזִּיו הַשְּׁכִינָה כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ['וְאֶל־אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ] וַיֶּחֱזוּ אֶת־הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ' (שם שם, יא).

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת, פֶּרֶק הָרוֹאֶה (סא, א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲחוֹרֵי אֲרִי וְלֹא אֲחוֹרֵי אִשָּׁה: אֲחוֹרֵי אִשָּׁה וְלֹא אֲחוֹרֵי עֲבוֹדָה זָרָה; אֲחוֹרֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְלֹא אֲחוֹרֵי בֵית־הַכְּנֶסֶת בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין. וְלָא אֲמָרָן, אֶלָּא דְּלֵיכָּא פִּתְחָא אַחֲרִינָא וְלָא דָרֵי טוּנָא וְלָא רָכִיב עַל חַמְרָא וְלָא מַנַּח תְּפִילֵי, אֲבָל אִי אִיכָּא חַד מֵהַנָּךְ לֵית לָן בָּהּ.

וְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת, פֶּרֶק בַּמֶּה אִשָּׁה יוֹצְאָה (סד, א): תָּאנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִפְּנֵי מַה הֻצְרְכוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר כַּפָּרָה, מִפְּנֵי שֶׁזָּנוּ עֵינֵיהֶם מִן הָעֶרְוָה, וְאָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מִפְּנֵי מַה מָּנָה הַכָּתוּב תַּכְשִׁיטִין שֶׁבַּחוּץ עִם תַּכְשִׁיטִין שֶׁבִּפְנִים? לוֹמַר לְךָ, שֶׁכָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל אִשָּׁה כְּאִלּוּ מִסְתַּכֵּל בִּמְקוֹם הַתֹּרֶף.

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּפֶרֶק מִי שֶׁמֵּתוֹ (ברכות כד, א): אָמַר רַבִּי יִצְחָק: טֶפַח בְּאִשָּׁה עֶרְוָה. לְמַאי, אִילֵימָא לְאִסְתַּכּוּלֵי בָהּ, וְהָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מִפְּנֵי מַה מָּנָה וכו', אֶלָּא בְּאִשְׁתּוֹ וְלִקְרִיאַת שְׁמַע. אָמַר רַב חִסְדָּא: שׁוֹק בְּאִשָּׁה עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'גַּלִּי־שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת' (ישעיה מז, ב), וּכְתִיב: 'תִּגָּל עֶרְוָתֵךְ' (שם, שם). אָמַר שְׁמוּאֵל: קוֹל בְּאִשָּׁה עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'כִּי־קוֹלֵךְ עָרֵב' (שיר השירים ב, יד). אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: שֵׂעָר בְּאִשָּׁה עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים' (שם ד, א). וְגַם כֵּן גָּרְסִינָן בְּפֶרֶק חֵלֶק (צב, א): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּעֶרְוָה קַשְׁתּוֹ נִנְעֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: 'עֶרְיָה תֵעוֹר קַשְׁתֶּךָ' (חבקוק ג, ט).

וְגַרְסִינָן בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה (כ, א): תַּנְיָא: 'וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע' (דברים כג, י), שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל אָדָם בְּאִשָּׁה נָאָה אֲפִילוּ פְּנוּיָה, בְּאֵשֶׁת אִישׁ וַאֲפִילוּ מְכֹעֶרֶת, וְלֹא בְּבִגְדֵי צֶבַע שֶׁל אִשָּׁה וְלֹא בַחֲמוֹר וְלֹא בַחֲמוֹרָה וְלֹא בַחֲזִיר וְלֹא בַחֲזִירָה וְלֹא בְעוֹף וְלֹא בְעוֹפֶפֶת בְּשָׁעָה שֶׁנִּזְקָקִין זֶה לָזֶה וַאֲפִילוּ מָלֵא עֵינַיִם כְּמַלְאַךְ הַמָּוֶת. אָמְרוּ עָלָיו עַל מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁכֻּלּוֹ מָלֵא עֵינַיִם וּבִשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל אָדָם עוֹמֵד עַל מְרַאֲשׁוֹתָיו שֶׁל חוֹלֶה וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ וְטִפָּה שֶׁל מָרָה תְּלוּיָה בָהּ, כֵּיוָן שֶׁרוֹאֶה אוֹתָהּ הַחוֹלֶה מִזְדַּעְזֵעַ וּפוֹתֵחַ אֶת פִּיו וְזוֹרֵק הַטִּפָּה לְתוֹךְ פִּיו, מִמֶּנָה מֵת, מִמֶּנָה מַסְרִיחַ, מִמֶּנָה פָנָיו מוֹרִיקוֹת.

וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ שָׁם: תָּנוּ רַבָּנָן: ' וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע' (שם, שם), שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר אָדָם בַּיּוֹם וְיָבוֹא לִידֵי טוּמְאָה בַלַּיְלָה. מִכָּאן אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר: תּוֹרָה מְבִיאָה לִידֵי מַעֲשֶׂה; מַעֲשֶׂה מֵבִיא לִידֵי זְהִירוּת; זְהִירוּת מְבִיאָה לִידֵי זְרִיזוּת; זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת; נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי פְּרִישׁוּת; פְּרִישׁוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֳרָה; טָהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי קְדוּשָׁה; קְדוּשָׁה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא; יִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה; עֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת; חֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וַחֲסִידוּת גְּדוֹלָה מִכֻּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אָז דִבַּרְתָּ־ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶךָ' (תהלים פט, כ). וּפְלִיגָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דַּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: 'יַעַן מָשַׁח ה' אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים' (ישעיה סא, א), חֲסִידִים וְצַדִּיקִים לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'לְבַשֵּׂר עֲנָוִים', הָא לָמַדְתָּ, עֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּן.

וּמִי שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בְּדִבְרֵי הַנָּשִׁים וְאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בָּהֶן, לָזֶה מְשַׁבֵּחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ. כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק עַרְבֵי פְסָחִים (פסחים קיג, א): שְׁלֹשָׁה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְרִיז עֲלֵיהֶם בְּעַצְמוֹ: עַל רַוָּק (פירוש: פנוי) הַדָּר בִּכְרָךְ וְאֵינוֹ חוֹטֵא וְעַל הֶעָנִי הַמַּחֲזִיר אֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ וְעַל עָשִׁיר הַמְעַשֵּׂר פֵּרוֹתָיו בְּצִנְעָא. רַב סַפְרָא רַוָּק הַדָּר בִּכְרָךְ הֲוָה, תָּנֵי תַּנָּא לְהָא קַמֵּיהּ דְּרָבָא וְרַב סַפְרָא, צָהֲבוּ פָנָיו דְּרַב סַפְרָא. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: לָאו כְּגוֹן אַתְּ, אֶלָּא כְּגוֹן רַבִּי חֲנִינָא וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא, דַּהֲווּ אוּשְׁכְפֵי (פירוש: סנדלרים) וְיָתְבֵי בְּשׁוּקָא דְּזוֹנוֹת וְעָבְדֵי לְהוּ מְסָאנֵי לְזוֹנוֹת וְעַיְילֵי וּמְסַיימֵי לְהוּ וְלֹא מַדְלוּ עֵינַייהוּ לְאִסְתַּכּוּלֵי בְהוּ. וְיֵימָא (לשון שבועה) בְהוֹן רַבָּנָן הָכֵי: בְּחַיֵּיהוֹן דְּרַבָּנָן קְדִישֵׁי דְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל.

וּבָזֶה הָיָה מִתְפָּאֵר אִיּוֹב וּמְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּאָמְרוֹ: 'בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל־בְּתוּלָה' (איוב לא, א), רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁכָּרַת בְּרִית עִם עֵינָיו שֶׁלֹּא יַבִּיט אֲפִילוּ בִּבְתוּלָה שֶׁהִיא פְנוּיָה, קַל וָחֹמֶר לְאֵשֶׁת אִישׁ שֶׁכָּתַב עָלֶיהָ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: 'כֵּן הַבָּא אֶל־אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא יִנָּקֶה כָּל־הַנֹּגֵעַ בָּהּ' (משלי ו, כט).

וְהַזְּנוּת הוּא אֶחָד מִשְׁלֹשָׁה דְבָרִים שֶׁפֵּרֵשׁ בָּהֶן הַכָּתוּב גֵּיהִנֹּם. וְאֵלּוּ הֵן: הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, וּבַעַל לָשׁוֹן הָרָע, וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה. מַלְכוּת הָרִשְׁעָה מִנַּיִן? דִּכְתִיב: 'נִלְאֵית בְּרֹב עֲצָתָיִךְ יַעַמְדוּ־נָא וְיוֹשִׁיעֻךְ הֹבְרֵי שָׁמַיִם הַחֹזִים בַּכּוֹכָבִים מוֹדִיעִים לֶחֳדָשִׁים מֵאֲשֶׁר יָבֹאוּ עָלָיִךְ' (ישעיה מז, יג). וּכְתִיב: 'הִנֵּה הָיוּ כְקָשׁ אֵשׁ שְׂרָפָתַם לֹא־יַצִּילוּ אֶת־ נַפְשָׁם מִיָּד לֶהָבָה אֵין גַּחֶלֶת לַחְמָם אוּר לָשֶׁבֶת נֶגְדּוֹ' (שם שם, יד). בַּעַל לָשׁוֹן הָרַע מִנַּיִן? דִּכְתִיב: 'מַה־יִּתֵּן לְךָ וּמַה־ יֹסִיף לָךְ' וגו' 'עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים' (תהלים קכ, ג־ד). הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ מִנַּיִן? דִּכְתִיב: 'הֲיַחְתֶּה אִישׁ אֵשׁ בְּחֵיקוֹ וּבְגָדָיו לֹא תִשָּׂרַפְנָה. אִם־יְהַלֵּךְ אִישׁ עַל־הַגֶּחָלִים וְרַגְלָיו לֹא תִכָּוֶינָה. כֵּן הַבָּא אֶל־אֵשֶׁת' וגו' (משלי ו, כז־כט). עַל כֵּן כָּל בֶּן דַּעַת יֵשׁ לוֹ לִירָא מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם וְלִבְרֹחַ מִן הָעֲבֵרָה וְלַעֲצֹם עֵינָיו מֵרְאוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא אֶל הַפֹּעַל.

פרק שלישי

לְפִי שֶׁלֹּא יָבוֹא הָאָדָם לְהִרְהוּרִים רָעִים וְלֹא יוֹצִיא זַרְעוֹ לְבַטָּלָה אֶלָּא לִדְבַר מִצְוָה וְלִקִיּוּם הַמִּין, אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת נִדָּה, רֹאשׁ פֶּרֶק כָּל הַיָּד (יג, א): תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כָּל הָאוֹחֵז בָּאַמָּה וּמַשְׁתִּין כְּאִלּוּ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וַהֲלֹא נִיצוֹצוֹת נִיתָּזִין עַל רַגְלָיו, וְנִרְאֶה כִּכְרוּת שָׁפְכָה וְנִמְצָא מוֹצִיא לַעַז עַל בָּנָיו שֶׁהֵם מַמְזֵרִים. אָמַר לָהֶם: מוּטָב שֶׁיּוֹצִיא לַעַז עַל בָּנָיו שֶׁהֵם מַמְזֵרִים וְאַל יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ רָשָׁע שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַמָּקוֹם.

וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ: כָּל כָּךְ לָמָּה? לְפִי שֶׁמּוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה. דַּאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּל הַמּוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה חַיָּב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה' אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם־אֹתוֹ' (בראשית לח, י). יִצְחָק דְּבֵי רַבִּי אַמֵּי אָמַר: כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ' הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים תַּחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן שֹׁחֲטֵי הַיְלָדִים בַּנְּחָלִים' (ישעיה נז, ה), אַל תִּקְרֵי 'שֹׁחֲטֵי' אֶלָּא 'סוֹחֲטֵי'. רַב אַשֵׁי אָמַר: כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. כְּתִיב הָכָא:'תַּחַת כָּל־עֵץ רָעֲנָן' וּכְתִיב הָתָם: 'עַל־ הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל־הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן' (דברים יב, ב).

שְׁמוּאֵל וְרַב יְהוּדָה הֲווּ יָתְבֵי אַאִיגְרָא דְּבֵי כְּנִישְׁתָּא דְּשָׁף וְיָתִיב בִּנְהַרְדָּעָא. אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה לִשְׁמוּאֵל: צָרִיךְ אֲנִי לְהַשְׁתִּין מַיִם. אָמַר: אֱחוֹז בָּאַמָּה וְהַשְׁתֵּן בַּחוּץ. וְהֵיכִי עָבִיד הָכִי? וְהָתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כָּל הָאוֹחֵז וכו'? אָמַר אַבַּיֵּי: עֲשָׂאוּהָ כְבוֹלֶשֶׁת דִּתְנָן: בּוֹלֶשֶׁת שֶׁנִּכְנְסָה לָעִיר (פירוש: שיירה שמחפשת בעיר), בִּשְׁעַת שָׁלוֹם, חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת אֲסוּרוֹת, סְתוּמוֹת מֻתָּרוֹת. בִּשְׁעַת מִלְחָמָה, אֵלּוּ וְאֵלּוּ מֻתָּרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם פְּנַאי לְנַסֵּךְ. אַלְמָא כֵּיוָן דִבְעִיתֵי לָא אֲתוּ לִנְסוּכֵי, הָכָא נַמֵּי כֵּיוָן דִּבְעִיתֵי לָא אָתֵי לְהִרְהוּרֵי. וְהָכָא מַאי בִּיעֲתוּתָא אִיכָּא? אִי בָעִית אֵימָא בִּיעֲתוּתָא דְלֵילְיָא וּדְאִיגְרָא וְאִי בָעִית אֵימָא בִּיעֲתוּתָא דְרַבֵּיהּ וְאִי בָעִית אֵימָא בִּיעֲתוּתָא דִּשְׁכִינָה וְאִי בָעִית אֵימָא שָׁאנֵי רַב יְהוּדָה, דְּאִיכָּא אֵימְתָא דְמָרֵיהּ עֲלֵיהּ, דְּקָרֵי שְׁמוּאֵל עֲלֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: אֵין זֶה יְלוּד אִשָּׁה. וְאִי בָעִית אֵימָא: נָשׂוּי הֲוָה, דַּאֲמַר רַב נַחְמָן: אִם הָיָה נָשׂוּי מוּתָּר. וְאִי בָעִית אֵימָא: כִּי הָא אוֹרִי לֵיהּ, דְּתָאנִי אַבָּא בְרֵיהּ דְּרַב מִנְיָמִין בְּרַבִּי חִיָּא: אֲבָל מְסַיֵּעַ בַּבֵּצִים מִלְּמַטָּה. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: כִּי הָא אוֹרִי לֵיהּ, דַּאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גְּבוּל יֵשׁ לָהּ - מֵעֲטָרָה וּלְמַעְלָה (לצד גופו), אָסוּר, מֵעֲטָרָה וּלְמַטָּה (לצד הארץ), מוּתָר.

אָמַר רַב יְהוּדָה: הַמְקַשֶּׁה עַצְמוֹ לָדַעַת יְהֵא בְנִדּוּי. וְלֵימָא אָסוּר? מִשּׁוּם דְּקָא מִגְרֵי יֵצֶר הָרַע אֲנַפְשֵׁיהּ. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: נִקְרָא מְשֻׁמָּד, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע, הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵׂה כָךְ וּלְמָחָר אוֹמֵר לוֹ לֵךְ עֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה וְהוֹלֵךְ וְעוֹבֵד. אִיכָּא דְּאָמְרֵי, אָמַר רַבִּי אַמֵּי: כָּל הַמֵּבִיא עַצְמוֹ לִידֵי הִרְהוּר, אֵין מַכְנִיסִים אוֹתוֹ בִּמְחִיצָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּתִיב הָכָא: 'וַיֵּרַע בְּעֵינֵי ה (בראשית לח, י), וּכְתִיב הָתָם: 'כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אַתָּה' וגו' (תהלים ה, ה).

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב: 'יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ'? (ישעיה א, טו) אֵלּוּ הַמְּנָאֲפִים בַּיָּד. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ['לֹא תִנְאָף' (שמות כ, יד), לֹא תֶּהֱנֶה לְאַף;] 'לֹא תִנְאָף', לֹא תְּהֵא נוֹאֵף בֵּין בַּיָּד בֵּין בָּרֶגֶל. וַאֲמְרִינָן הָתָם: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אַרְבָּעָה דְבָרִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנְאָן, אַף אֲנִי אֵינִי אוֹהֲבָן: הַנִּכְנָס לְבֵיתוֹ פִּתְאֹם וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְבֵית חֲבֵרוֹ, וְהָאוֹחֵז בָּאַמָּה וּמַשְׁתִּין, וְהַמַּשְׁתִּין מַיִם עָרוֹם לִפְנֵי מִטָּתוֹ, וְהַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בִּפְנֵי כָל חָי. אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה לִשְׁמוּאֵל: אֲפִילוּ בִּפְנֵי עַכְבָּרִים? אָמַר לֵיהּ: שִׁינְנָא, לָא, אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁל בֵּית פְּלוֹנִי, שֶׁמְשַׁמְּשִׁים מִטּוֹתֵיהֶן בִּפְנֵי עַבְדֵיהֶם וְשִׁפְחוֹתֵיהֶם. מַאי דָּרוֹשׁ? 'שְׁבוּ־לָכֶם פֹּה עִם־הַחֲמוֹר' (בראשית כב, ה), עַם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר.

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת כַּלָּה, פֶּרֶק רַבִּי יְהוּדָה: 'הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים תַּחַת כָּל־עֵץ רַעֲנָן' (ישעיה נז, ה), מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין אָדָם רַשַּׁאי לִשְׁלֹחַ יָד בָּאַמָּה. שָׁלֹשׁ יָדוֹת הֵן: יָד לָאַמָּה, תִּקָּצֵץ. יָד לָעַיִן, תִּקָּצֵץ. יָד לְחִסּוּדָה (לחסורא), תִּקָּצֵץ, יָד לָאַמָּה, תִּקָּצֵץ מִפְּנֵי שֶׁמְּחַמְמָתוֹ וּמוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה. יָד לָעַיִן תִּקָּצֵץ, מִפְּנֵי שֶׁמְסַמֵּא אֶת הָעֵינָיִם. יָד (לחסודה) [לְחִסּוּרָא, תִּקָּצֵץ, מִפְּנֵי שֶׁמְּבִיאַתּוּ לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים.

וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ בַּגְּמָרָא: אָמַר שְׁמוּאֵל: יָד מַחְרֶשֶׁת, יָד שׁוֹפֶכֶת דָּמִים, יָד מַגְבֶּרֶת יֵצֶר הָרַע, יָד מְסַמְּאָה, יָד מַעֲלָה פוֹלִיפוּס. מַאי פוֹלִיפוּס? אַבַּיֵּי אָמַר: רֵיחַ הַפֶּה, וְרַב אַסֵּי אָמַר: רֵיחַ הַחֹטֶם. וַאֲמְרִינָן הָתָם: 'הַנֵּחָמִים בָּאֵלִים' (ישעיה נז, ה), אֵלּוּ הַמְחַמְּמִין אֶת עַצְמָן וּמוֹצִיאִין שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה. לְמַה הוּא חָשׁוּב? - לִבְהֵמָה, מַה בְּהֵמָה אֵינָהּ מַקְפֶּדֶת [מַפְקֶדֶת] וְעוֹשָׂה, אַף הוּא אֵינוֹ מַקְפִּיד [מַפְקִיד] וְעוֹשֶׂה. דָּבָר אַחֵר: מַה בְּהֵמָה עוֹמֶדֶת לִשְׁחִיטָה וְאֵין לָהּ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, אַף הוּא יוֹרֵד לַגֵּיהִנֹּם וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. תָּנָא: אַף הוּא עוֹבֵר מִשּׁוּם בּוֹעֵל וְנִבְעָל. וְכָל כָּךְ לָמָּה, מִפְּנֵי שֶׁמְּעוֹרֵר יֵצֶר הָרַע עַל עַצְמוֹ.

וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ: 'מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם' וגו' (קהלת ג, כא), אֵלּוּ נִשְׁמָתָן שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁאֵין מְחַמְּמִין אֶת עַצְמָן לְהוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה. וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ בַּגְּמָרָא: דּוֹר הַמַּבּוּל כֻּלָּן מוֹצִיאִין שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה הָיוּ, הֲווּ בְהוּ אִיצְטַגְנִינֵי אָמְרֵי: עָלְמָא לָא פָחוֹת מֵשִׁיתָּא אַלְפֵי שְׁנִין, לָא נוֹלִיד וַאֲנָן נֵחֵיה לְעָלְמָא כּוּלֵיהּ. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שַׂמְתֶם עַצְמְכֶם עִקָּר, הֲרֵינִי עוֹקֵר שִׁמְכֶם שֶׁלֹּא תַעֲלוּ בְּחֶשְׁבּוֹן עוֹלָם. מִנָּא הַנֵּי מִילֵי? דִּכְתִיב בְּאוֹנָן: 'וְהָיָה אִם־בָּא אֵל־אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה' (בראשית לח, ט), שֶׁהָיָה מְחַמֵּם עַצְמוֹ וּמוֹצִיא שִׁכְבַת זֶרַע לְבַטָּלָה. וּכְתִיב בְּדוֹר הַמַּבּוּל: 'כִּי־הִשְׁחִית כָּל־בָּשָׂר' וגו' (שם ו, יב). עַל כֵּן נִדּוֹנוּ בְּמִדַּת רוֹתְחִין, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדין קח, ב): אָמַר רַב חִסְדָּא: דּוֹר הַמַּבּוּל בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ וּבְרוֹתְחִין נִדּוֹנוּ וכו' כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפֶרֶק שֵׁנִי, מִן הַכְּלָל הָרִאשׁוֹן (סימן ג). עַל כֵּן יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִיזָהֵר מִלְּהָבִיא עַצְמוֹ לִידֵי חִמּוּם הַמֵּבִיא לִידֵי עֲבֵירָה. וְהַזָּהִיר יוֹתֵר בַּדָּבָר יַרְבֶּה בְּטָהֳרָה.

פרק רביעי

כָּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּיוֹם הַדִּין, יְהֵא מוֹשֵׁל בְּיִצְרוֹ הָרַע וּבְתַאֲוָתוֹ וְאַל יָבוֹא לִידֵי עֲבֵירָה, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת, פֶּרֶק ג' (משנה א): עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר וכו' וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִיתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן וכו'.

וְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת בַּתְרָא, פֶּרֶק הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה (עח, ב): אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב: 'עַל־כֵּן יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן' וגו' (במדבר כא, כז־ל)? 'הַמּוֹשְׁלִים' אֵלּוּ הַמּוֹשְׁלִים בְּיִצְרָם; 'בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן', בּוֹאוּ וּנְחַשֵּׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ שְׂכַר עֲבֵירָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ, 'תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן', אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן תִּבָּנֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה וְתִכּוֹנֵן לָעוֹלָם הַבָּא; 'עִיר סִיחוֹן', אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כְּעַיִר זֶה, שֶׁמְהַלֵּךְ אַחַר שִׂחָה נָאָה, מַה כְתִיב אַחֲרָיו: 'כִּי־אֵשׁ יָצְאָה מֵחֶשְׁבּוֹן', תֵּצֵא אֵשׁ מִן הַמְחַשְׁבִין וְתֹאכַל אֶת שֶׁאֵינָן מְחַשְּׁבִין; 'לֶהָבָה מִקִּרְיַת סִיחֹן', מִקִּרְיַת צַדִּיקִים, שֶׁנִּקְרְאוּ שִׂיחִים; 'אָכְלָה עָר מוֹאָב', זֶה הַמְהַלֵּךְ אַחַר יִצְרוֹ כְּעַיִר זֶה שֶׁמְּהַלֵּךְ אַחַר שִׂיחָה נָאָה; 'בַּעֲלֵי בָּמוֹת אַרְנֹן', אֵלּוּ גַּסֵּי הָרוּחַ; 'וַנִּירָם', אָמַר רָשָׁע: אֵין רָם: אָבַד חֶשְׁבוֹן, אָבַד חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם: 'עַד־דִיבֹן', הַמְתֵּן עַד שֶׁיָּבוֹא דִּין; 'וַנַּשִּׁים עַד־ נֹפַח', עַד שֶׁתֵּצֵא אֵשׁ שֶׁאֵינָה צְרִיכָה נַפָּח; 'עַד־מֵידְבָא', עַד שֶׁתַּדְאִיב נִשְׁמָתוֹ. וְאָמְרֵי לָהּ: עַד דְּעָבַד מַאי דְּבָעֵי עָבַד.

וַחֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים בִּגְבוּרָתָם הָיוּ מוֹשְׁלִים בְּיִצְרָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְטַמְּאוּ נַפְשָׁם בַּעֲבֵרָה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּיוֹסֵף הַצַּדִּיק, שֶׁלֹּא רָצָה לִשְׁמֹעַ בְּשׁוּם עִנְיָן לִגְבִירָתוֹ אֵשֶׁת פּוֹטִיפָר, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא, פֶּרֶק אָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה (לה, ב): תָּנוּ רַבָּנָן: עָנִי וְעָשִׁיר וְרָשָׁע בָּאִין לָדִין, אָמְרוּ עָלָיו עַל יוֹסֵף וכו', כִּדְאִיתָא בְּהַקְדָמַת הַנֵּר הָרִאשׁוֹן (סימן א). וְעַל כֵּן זָכָה לִגְדוּלָה וְלִבְרָכוֹת רַבּוֹת וְנִתּוֹסְפָה בִשְׁמוֹ אוֹת הֵא מִשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה, פֶּרֶק אֵלּוּ נֶאֱמָרִין (לו, ב): אָמַר רַב חָנָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: יוֹסֵף שֶׁקִּדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר, זָכָה וְהוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת מִשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; יְהוּדָה שֶׁקִּדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא, זָכָה וְנִקְרָא כֻלּוֹ עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

יוֹסֵף מַאי הִיא? דִּכְתִיב: 'וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ' (בראשית לט, יא). רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתוֹ נִכְנַס וְחַד אָמַר לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו נִכְנַס. 'וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם' (שם, שם). וְכִי אֶפְשָׁר בֵּית אוֹתוֹ רָשָׁע שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם אִישׁ? תָּאנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אוֹתוֹ הַיּוֹם יוֹם אֵידָם הָיָה וְהָלְכוּ כֻלָּם לַעֲבוֹדָה זָרָה וְהִיא אָמְרָה: חוֹלָה אֲנִי. אָמְרָה: אֵין לִי יוֹם שֶׁיּוֹסֵף נִזְקָק עִמִּי כְּהַיּוֹם הַזֶּה. 'וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ' וגו' (שם שם, יב). תָּאנָא: מְלַמֵּד שֶׁעָלוּ שְׁנֵיהֶם עֲרֻמִּים לַמִּטָּה, בָּאֲת דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָבִיו וְנִרְאֵית לוֹ בַּחֲלוֹם. אָמַר לוֹ: יוֹסֵף, עֲתִידִין אַחֶיךָ שֶׁיִּכָּתְבוּ עַל אַבְנֵי אֵפוֹד וְאַתָּה בֵינֵיהֶם, רְצוֹנְךָ שֶׁיִּמָּחֶה שִׁמְךָ מִבֵּינֵיהֶם וְתִקָּרֵא רוֹעֵה זוֹנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד־הוֹן' (משלי כט, ג)? מִיָּד 'וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ' (בראשית מט, כד). אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְלַמֵּד שֶׁשָּׁבָה קַשְׁתּוֹ לְאֵיתָנָהּ, ' וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו' (שם שם), מְלַמֵּד שֶׁנָּעַץ עֶשֶׂר צִפָּרְנָיו בַּקַּרְקַע וְיָצְאָה שִׁכְבַת זֶרַע מִבֵּין צִפָּרְנֵי יָדָיו; 'מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב' (שם שם), מִי גָרַם לוֹ לִיכָּתֵב בָּאֵפוֹד - אֲבִיר יַעֲקֹב; 'מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל' (שם שם), מִי גָרַם לוֹ וְזָכָה וְנִקְרָא רוֹעֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ' רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הָאֲזִינָה נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף' (תהלים פ, ב).

תָּנָא: רָאוּי הָיָה יוֹסֵף לָצֵאת מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים כְּדֶרֶךְ שֶׁיָּצְאוּ מִיַּעֲקֹב אָבִיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ' אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף' (בראשית לז, ב), אֶלָּא שֶׁיָּצָאת מִמֶּנּוּ שִׁכְבַת זֶרַע מִבֵּית צִפָּרְנֵי יָדָיו. וְאַף עַל פִּי כֵן יָצְאוּ מִבִּנְיָמִין אָחִיו וְנִקְרְאוּ עַל שֵׁם יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּבְנֵי בִנְיָמִין בֶּלַע וָבֶכֶר' וגו' (שם מו, כא). 'בֶּלַע', שֶׁנִּבְלַע בֵּין הָאוּמוֹת; 'בֶּכֶר', עַל שֵׁם שֶׁהָיָה בְּכוֹר לְאִמּוֹ; 'אַשְׁבֵּל', שֶׁשָּׁבוֹ אֵל; 'גֵּרָא', שֶׁגָּר בְּאַכְסַנְיוֹת; 'נַעֲמָן', נָעִים הָיָה בְּיוֹתֵר; 'אֵחִי וָרֹאשׁ', הוּא אָחִי וְרֹאשִׁי; ' מֻפִּים', שֶׁהָיָה פִּיו כְּפִי אָבִיו; 'וְחֻפִּים', הוּא לֹא רָאָה בְּחֻפָּתִי וַאֲנִי לֹא רָאִיתִי בְּחֻפָּתוֹ; 'וָאָרְדּ', אִיכָּא דְּאָמְרֵי, שֶׁפָּנָיו דּוֹמִין לְוֶרֶד וְאִיכָּא דְּאָמְרֵי, שֶׁיָּרַד לְבֵין אוּמוֹת הָעוֹלָם.

מַאי זָכָה וְהוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת מִשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? דַּאֲמַר רַבִּי חִיָּא בַר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ פַרְעֹה לְיוֹסֵף: 'וּבִלְעָדֶיךָ לֹא־יָרִים אִישׁ אֶת־יָדוֹ' וגו' (בראשית מא, מד), אָמְרוּ אִיצְטַגְנִינֵי פַרְעֹה: עֶבֶד שֶׁלְּקָחוֹ רַבּוֹ בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף יִהְיֶה מוֹשֵׁל עָלֵינוּ? אָמַר לָהֶם: גִּנּוּנֵי מַלְכוּת אֲנִי רוֹאֶה בוֹ. אִם כֵּן יֵדַע בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן? אָמַר לָהֶם: לְמָחָר נִבְדְּקֵיהּ. בְּלֵילָא בָּא גַבְרִיאֵל וְלִמְּדוֹ שִׁבְעִים לָשׁוֹן. לָא הֲוָה גָמִיר, הוֹסִיף לוֹ אוֹת אַחַת מִשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְלָמַד, שֶׁנֶּאֱמַר: 'עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ' וגו' (תהלים פא, ו). לְצַפְרָא כָּל לִישְׁנָא דְּאִישְׁתָעֵי פַרְעֹה בַהֲדֵיהּ הָדַר לֵיהּ. לַסּוֹף הָיָה יוֹסֵף מִשְׁתָּעֵי בִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ וְלָא הֲוָה יָדַע פַּרְעֹה מַאי קָאָמַר. אֲמַר לֵיהּ: מַאי קָא אֲמֶרֶתּ? אֲמַר לֵיהּ: לְשׁוֹן קֹדֶשׁ. אֲמַר לֵיהּ: אַגְמְרֵיהּ נִיהַלִי. אַגְמְרֵיהּ וְלָא גָמִיר. אֲמַר לֵיהּ: אִישְׁתַּבַּע לִי דְּלָא מְחַוֵּית, אִישְׁתַּבַּע לֵיהּ. כִּי קָא אָמַר לֵיהּ יוֹסֵף: 'אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי' וגו' (בראשית נ, ה), אֲמַר לֵיהּ: זִיל אִיתְשִׁיל אַשְׁבוּעֲתָךְ. אֲמַר לֵיהּ: אִתְשִׁיל נַמֵּי אַשְׁבוּעֲתָא דִּידָךְ. אֲמַר לֵיהּ: 'עֲלֵה וּקְבֹר אֶת־אָבִיךָ' וגו' (שם שם, ו).

יְהוּדָה מַאי הִיא? דְּתַנְיָא הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל וכו', כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק ה' שֶׁל חַג הַמַּצּוֹת (סימן קמב). וְגַם כֵּן מָצִינוּ בְּבֹעַז וּבְפַלְטִי בֶּן לַיִשׁ, שֶׁמָּשְׁלוּ בְּיִצְרָן וְהִלְּלָן הַכָּתוּב, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין, פֶּרֶק כֹּהֵן גָּדוֹל (יט, ב): כְּתִיב 'פַּלְטִי' (שמואל־א כה, מד), וּכְתִיב 'פַּלְטִיאֵל' (שמואל־ב ג, טו)? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פַּלְטִי שְׁמוֹ וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פַּלְטִיאֵל, שֶׁפְּלָטוֹ אֵל מֵעֲבֵרָה, שֶׁנָּעַץ חֶרֶב בֵּינוֹ לְבֵינָהּ וְאָמַר: כָּל הָעוֹסֵק בְּדָבָר זֶה יִדָּקֵר בַּחֶרֶב. וְהָכְתִיב: ' וַיֵּלֶךְ אִתָּהּ אִישָׁהּ' (שם שם, טז)? שֶׁנַּעֲשָׂה לָהּ כְּאִישָׁהּ. ' הָלוֹךְ וּבָכֹה אַחֲרֶיהָ' (שם שם)? - עַל מִצְוָה דַאֲזִיל מִינֵּיהּ. ' עַד־בַּחֻרִים' (שם שם),שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּבַחוּרִים, שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תָּקְפּוֹ שֶׁל יוֹסֵף, עִנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל בֹּעַז, דִּכְתִיב: 'וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה' וגו' (רות ג, ח). אָמַר רַב יְהוּדָה: שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשָׂרוֹ כְּרָאשֵׁי לְפָתוֹת. תָּקְפּוֹ שֶׁל בֹּעַז עִנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל פַּלְטִי בֶּל לַיִשׁ, הָא דַאֲמָרָן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב: 'רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל' (משלי לא, כט)? זֶה יוֹסֵף וּבֹעַז. 'וְאַתְּ עָלִית עַל־כֻּלָּנָה', זֶה פַּלְטִי בֶּן לַיִשׁ. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מַאי דִּכְתִיב: 'שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי'? 'שֶׁקֶר הַחֵן', זֶה יוֹסֵף, 'וְהֶבֶל הַיֹּפִי', זֶה בֹּעַז, 'אִשָּׁה יִרְאַת ה' וגו' (שם), זֶה פַּלְטִי בֶּן לַיִשׁ.

וּמִי שֶׁבָּא לְיָדוֹ דְּבַר עֲבֵרָה וְכָבַשׁ יִצְרוֹ וְנִצַּל הֵימֶנָּה וְלֹא עֲשָׂאָה, עוֹשִׂין לוֹ נֵס וְנוֹתְנִים לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה, כִּדְגַרְסִינָן בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין (לט, ב): רָמֵי לֵיהּ רַב טוֹבִי בַּר קִיסְנָא לְרָבָא: תְּנָן: כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת מְטִיבִין לוֹ. עָשָׂה אִין, לֹא עָשָׂה לָא. וְרָמִינְהֵי: יָשַׁב וְלֹא עָבַר עֲבֵרָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה? אֲמַר לֵיהּ: הָתָם, כְּגוֹן שֶׁבָּא לְיָדוֹ דְּבַר עֲבֵרָה וְנִצַּל הֵימֶנָּה, כִּי הָא דְּרַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפֵּי, תָּבְעָה יָתֵיהּ הַאי מַטְרוֹנִיתָא, עָבַד מִילְתָא, מַלְיָיא גוּפֵיהּ שִׁיחְנָא וְכִיבֵי, עָבְדָא הִיא מִילְתָא, וַאֲסִיתֵיהּ. עָרַק טָשָׁא (פירוש: נטמן) בְּהַהוּא בֵּי בַנֵּי, דְּכִי הֲוָוּ עֵיילֵי בֵּי תְרֵי אֲפִילוּ בִּימָמָא הֲוָוּ מִיתְזְקֵי. לְמָחָר אָמְרֵי לֵיהּ רַבָּנָן: מָאן נָטְרָךְ? אָמַר לָהֶם: שְׁנֵי רוֹמָאֵי קֵיסָר שְׁמָרוּנִי כָּל הַלַּיְלָה. אָמְרוּ לֵיהּ: שֶׁמָּא דְּבַר עֲבֵרָה בָּא לְיָדֶיךָ וְנִצַּלְתָּ הֵימֶנּוּ, דְּתַנְיָא: כָּל הַבָּא לְיָדוֹ דְּבַר עֲבֵרָה וְנִצַּל הֵימֶנּוּ עוֹשִׂין לוֹ נֵס.

'גִּבּוֹרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ' וגו' (תהלים קג, כ), כְּגוֹן רַבִּי צָדוֹק, תָּבְעָתֵיהּ הַהִיא מַטְרוֹנִיתָא, אָמַר לָה: חָלִישׁ לִבָּאִי וְלָא מָצִינָא, אִיכָּא מִידֵי לְמֵיכַל? אָמְרָה לֵיהּ: אִיכָּא דָּבָר טָמֵא. אָמַר: מַאי נַפְקָא מִינֵיהּ, דְּעָבִיד הָא אָכִיל הָא. שָׁגְרָא תַּנוּרָא, קָא מַנְחָא לֵיהּ, סָלִיק וְקָא יָתִיב בְּגַוֵיהּ. אָמְרָה לֵיהּ: מַאי הַאי? אָמַר לָהּ: דְּעָבִיד הָא נָפַל בְּהָא. אָמְרָה לֵיהּ: אִי יָדְעֵי, לָא צִעַרְתִּיךְ.

רַב כַּהֲנָא הֲוָה קָא זַבִּין דִּיקְלֵי, תָּבְעָתֵיהּ הַהִיא מַטְרוֹנִיתָא, אָמַר לָהּ: אֵיזִיל וְאֶקְשׁוֹט נַפְשָׁאִי. סָלִיק נָפַל מֵאִיגְרָא לְאַרְעָא. אָתָא אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, קָבְלֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אַטְרַחְתָּן אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסֵי. אֲמַר לֵיהּ: מָאן גָּרַם לָךְ, לָאו עֲנִיּוּתָא, יָהַב לֵיה שָׂפָא (פירוש: שם כלי) דְּדִינְרֵי. עַל כֵּן כָּל הַמַּשְׂכִּיל יִסְתַּכֵּל בְּיוֹם הַדִּין וְיִירָא מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנֹּם וְיִמְשֹׁל בְּיִצְרוֹ וּבְכָל תַּאֲווֹתָיו וְאַל יְאַבֵּד עוֹלָם נִצְחִי לְמַעַן הֲנָאָה מְעוּטָה.

פרק חמישי

לְעוֹלָם יִתְרַחֵק אָדָם מִלְהִתְיַחֵד עִם הַגּוֹיָה, שֶׁהֲסָתָתָן גְּדוֹלָה וְכוֹפִין עַל הַזְּנוּת, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּגְבִירַת יוֹסֵף וּמַטְרוֹנִיּוֹת הַנִּזְכָּרוֹת וּבִבְנוֹת מוֹאָב, כִּי בְּפִתּוּיָן הָיְתָה סִבָּה לְהַפִּיל כַּמָּה אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל וְלוּלֵי קִנְאַת פִּנְחָס שֶׁרִחֵם הָאֵל יִתְבָּרַךְ עַל יִשְׂרָאֵל וּבִטֵּל הַגְּזֵרָה נָפְלוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְעַל דָּא גָזְרוּ: הַבּוֹעֵל אֲרַמִּית, קַנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ. כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק ו' מִן הַכְּלָל הָרִאשׁוֹן (סימן ז).

בּוֹא וּרְאֵה כַּמָּה קָשָׁה הַזְּנוּת, שֶׁהֶאֱרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִנְבִיאֵי שֶׁקֶר, אַחְאָב בֶּן קוֹלָיָה וְצִדְקִיָּהוּ בֶּן מַעֲשֵׂיָה, עַל הַכֹּל, חוּץ מֵעַל דְּבַר הַזְּנוּת, כִּדְגַרְסִינָן פֶּרֶק חֵלֶק (סנהדרין צג, א): 'כֹּה־אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־ אַחְאָב בֶּן־קוֹלָיָה וְאֶל־צִדְקִיָּהוּ בֶּן־מַעֲשֵׂיָה הַנִּבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי שָׁקֶר הִנְנִי נֹתֵן אֹתָם בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל' וגו' 'לֵאמֹר יְשִׂמְךָ ה' כְּצִדְקִיָּהוּ וּכְאֶחָב אֲשֶׁר קָלָם מֶלֶךְ־בָּבֶל בָּאֵשׁ' (ירמיה כט, כב). 'אֲשֶׁר שְׂרָפָם' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא 'אֲשֶׁר קָלָם'. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשֵּׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: מְלַמֵּד שֶׁעֲשָׂאָם כִּקְלָיוֹת. כְּתִיב: 'יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנַאֲפוּ אֶת־נְשֵׁי רֵעֵיהֶם וַיְדַבְּרוּ דָבָר בִּשְׁמִי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִם וְאָנֹכִי הַיּוֹדֵע וָעֵד נְאֻם ה (שם שם, כג)

מַאי עָבְדוּ? אָזַל צִדְקִיָּהוּ לִבְרַתֵּיהּ דִּנְבוּכַדְנֶצַּר וְאָמַר לָהּ: כֹּה אָמַר ה' הִשָּׁמְעִי אֶל אַחְאָב; וְאַחְאָב אָמַר לָהּ: הִשָּׁמְעִי לְצִדְקִיָּה. אָזְלָא וְאָמְרָה לַאֲבוּהָ, אָמַר: יְדַעְנָא לֵאלֹהֵהוֹן דְּשׂוֹנֵא זִמָּה הוּא, חֲזִי כִּי אֲתוּ לְגַבָּךְ שַׁדְרִינְהוּ נִיהֲלִי. כִּי אָתוּ לְגַבָּהּ שַׁדַרְתִּינְהוּ לְגַבֵּיהּ דַּאֲבוּהָ. אָמַר לְהוּ: מָאן אָמַר לְכוֹן? אָמְרוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לְהוּ: מַאי טַעְמָא, לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה לָא אָמַר, וּלְדִידְכוֹן אָמַר? אָמְרוּ לֵיהּ: אִינוּן לָא הֲווּ נְבִיאֵי וַאֲנָן נְבִיאֵי, לְדִידְהוֹן לָא אָמַר וּלְדִידָן אָמַר. אָמַר לְהוּ: בְּעִינָא לְמִיבְדְּקִינְכוּ, כַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. אָמְרוּ לֵיהּ: אִינוּן תְּלָתָא וַאֲנָן תְּרֵי. אָמַר לְהוּ: בַּחֲרוּ מָאן דִּבְעִיתוּן גַּבֵּיכוּ. בָּחֲרוּ יְהוֹשֻׁעַ כֹּהֵן גָּדוֹל. אָמְרוּ: בִּזְכוּתֵיהּ דִּידֵיה מִתְצְלִינָן. קָלָא בוּבְיָא, אַשְׁדִינְהוּ, אִינְהוּ קָלוּ כְּקִינְסֵי, יְהוֹשֻׁעַ כֹּהֵן גָּדוֹל אִיחְרֵיךְ מָאנֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: יַדְעִנָּא דְּצַדִּיק רַבָּא אַתְּ, מַאי טַעְמָא אִיחְרוֹךְ מָאנָךְ, וַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה רֵיחַ נוּר לָא (הות) [עָדַת] בְּהוֹן? אֲמַר לֵיהּ: אִינוּן תְּלָתָא וַאֲנָא לְחוּדָאִי. אֲמַר לֵיהּ: וְהָא אַבְרָהם לְחוּדֵיהּ הֲוָה? הָתָם לָא אִתְיְהֵב רְשׁוּתָא לְנוּרָא לְמֵיכַל, הָכָא אִתְיְהֵב רְשׁוּתָא לְנוּרָא לְמֵיכַל. וְעוֹד, תְּרֵי קִינְסֵי יְבֵישֵׁי וְחַד רְטִיבָא, כִּי קָלוּ הַנָּךְ תְּרֵי יְבֵישֵׁי, רְטִיבָא מִי לָא מִיחְרֵיךְ! וּמַאי טַעְמָא אִיעָנַשׁ? אָמַר רַב פַּפָּא: מִשּׁוּם דַּהֲווּ בְנוֹהִי נָסְבִין גְּרוֹשׁוֹת וְלָא מִחָה בְהוֹן שֶׁנֶּאֱמַר: 'וִיהוֹשֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צוֹאִים' (זכריה ג, ג). וְכִי דַרְכּוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ לִלְבֹשׁ בְּגָדִים צוֹאִים? אֶלָּא, שֶׁהָיוּ בָנָיו נְשׂוּאִים לְנָשִׁים שֶׁאֵינָן הֲגוּנוֹת לִכְהֻנָּה וְלֹא מִחָה בְיָדָן.

וְגַרְסִינָן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּא (פרשה כו, ה): רַבִּי עֲזַרְיָה וְרַבִּי [יְהוּדָה בר'] סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמְרוּ: עַל הַכֹּל הוּא מַאֲרִיךְ אַפֵּיהּ, חוּץ מִזְּנוּת מַה טַּעַם? 'וַיִּרְאוּ בְנֵי־הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם' וגו' (בראשית ו, ב), מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ: 'וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר־בָּרָאתִי' (שם שם, ז).

וּבַעֲוֹן נִאוּף הַגּוֹיָה נוֹפֵל בְּאַחַד עָשָׂר אֲרוּרִים הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמְרוּ עָלָיו, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה, פֶּרֶק אֵלּוּ נֶאֱמָרִין (לז, ב): דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בַּר נַחְמָנִי מְתוּרְגְמָנֵיהּ (דרבי לוי) דְּרֵישׁ לָקִישׁ: כָּל הַפָּרָשָׁה לֹא נֶאֱמְרָה אֶלָּא בְּנוֹאֵף וְנוֹאֶפֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה' (דברים כז, טו), פֶּסֶל וּמַסֵּכָה, אָרוּר סָגֵי לֵיהּ? אֶלָּא זֶה הַבָּא עַל הַגּוֹיָה וְהוֹלִיד בֵּן וְעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲרוּרִים אָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁל זֶה שֶׁכֵּן גָּרְמוּ לוֹ. וּפֵירְשׁוּ עָלָיו כַּיוֹצֵא בוֹ: 'אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו' (שם שם, טז), זֶה הַמּוֹלִיד בֵּן מִן הַגּוֹיִים, שֶׁגּוֹרֵם לִבְנוֹ לְהָקֵל אָבִיו. וְכֵן 'מַשְׁגֶּה עִוֵּר' (שם שם, יח). וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָהֶם. וְהַבָּא עַל הָאַרָמִּית נוֹפֵל עִמָּהּ בַּגֵּיהִנֹּם, כִּדְגַרְסִינָן בְּמִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא וּבְפֶרֶק אָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה (יומא לה, ב): 'וְלֹא־ שָּׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ' (בראשית לט, י). 'לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ', בָּעוֹלָם הַזֶּה, 'לִהְיוֹת עִמָּהּ', בָּעוֹלָם הַבָּא. וַעֲבֵרָה זוֹ מִתְחַבֶּרֶת עִם הָאָדָם בְּיוֹם הַדִּין, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה (ה, א): אָמַר רַבִּי (שִׁמְעוֹן) שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה, מְקַדְּמָתוֹ וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ' וגו' (ישעיה נח, ח). וְכָל הָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה, (מעטפתו) מְלַפְּפָתּוֹ וְהוֹלֶכֶת לְפָנָיו בְּיוֹם הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: 'יִלָּפְתוּ אָרְחוֹת דַּרְכָּם יַעֲלוּ בַתֹּהוּ וְיֹאבֵדוּ' (איוב ו, יח). רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: קְשׁוּרָה בוֹ כְּכֶלֶב, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְלֹא־שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ' (בראשית לט, י), 'לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ' בָּעוֹלָם הַזֶּה, 'לִהְיוֹת עִמָּהּ' בְּיוֹם הַדִּין.

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה מִגֵּיהִנֹּם, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת עֵרוּבִין, פֶּרֶק עוֹשִׂין פַּסִּין (יט, א): אָמַר (רבי לוי) רֵישׁ לָקִישׁ: פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין אוּר שֶׁל גֵּיהִנֹּם שׁוֹלֶטֶת בָּהֶם, קַל וָחֹמֶר מִמִּזְבַּח הַזָּהָב, וּמַה מִזְבַּח הַזָּהָב, שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא כָּעֳבִי דִּינָר זָהָב, עוֹמֵד כַּמָּה שָׁנִים וְאֵין אוּר שׁוֹלֶטֶת בּוֹ, פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּלֵאִים מִצְווֹת כָּרִימוֹן, דִּכְתִיב: 'כְּפֶלַח הָרִמוֹן רַקָּתֵךְ' (שיר השירים ו, ז) וַאֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ: עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ' (תהלים פד, ז)? הַהוּא דִּמְחַיְבֵי דִינָא חֲדָא שַׁעְתָּא בְּגֵיהִנֹּם וְנָחִית אַבְרָהָם וּמַסִּיק לְהוּ, לְבַר מִמָּאן דְּבָעַל גּוֹיָה דְּמָשְׁכָא עָרְלְתֵיהּ וְלָא קָא מַסִּיק לֵיהּ. לְפִיכָךְ הָאִישׁ הַיָּרֵא יִתְרַחֵק מִן הַיִּחוּד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי הֲסָתָה, וּמִן הַהִרְהוּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה.

פרק ששי

אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד מִלִּפּוֹל בְּיַד יִצְרוֹ הָרַע וְהַמִּתְגַּבֵּר בְּכָל יוֹם לְהִלָּחֵם כְּנֶגְדּוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְעַם טַעַם חֵטְא, כִּדְגַרְסִינָן בִּפְסָחִים, פֶּרֶק הָאִשָּׁה (פז, א): אָמַר מַר זוּטְרָא בַּר טוֹבְיָה אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב: 'אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִיעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל' (תהלים קמד, יב)? 'אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִיעִים', אֵלּוּ בַּחֲוּרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא טַעֲמוּ טַעַם חֵטְא; 'בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת', אֵלּוּ בַּחוּרוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּגִּידוֹת פִּתְחֵיהֶן לְבַעֲלֵיהֶן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר 'וּמָלְאוּ כַּמִּזְרָק כְּזָוִיֹּת מִזְבֵּחַ' (זכריה ט, טו). וְאִי בָעִית אֵימָא: 'מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל־זָן' (תהלים קמד, יג); 'בְּנוֹתֵינוֹ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל', אֵלּוּ וָאֵלּוּ מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ נִבְנָה הֵיכָל בִּימֵיהֶם.

וְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק עוֹשִׂין פַּסִּין (עירובין כא, ב): דָּרַשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב 'הַדּוּדָאִים נָתְנוּ־רֵיחַ' (שיר השירים ז,יד), אֵלּוּ בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא; 'וְעַל־פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים' (שם), אֵלּוּ בַּחוּרוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁמַּגִּידוֹת פִּתְחֵיהֶן לְבַעֲלֵיהֶן; ' חֲדָשִׁים גַּם־יְשָׁנִים דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ' (שם), אָמְרָה כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁהַרְבֵּה גְזֵרוֹת גָּזַרְתִּי עַל עַצְמִי יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלַי וְקִיַּמְתִּים.

וְאַל יַאֲמִין אָדָם בְּעַצְמוֹ, אֲבָל לְעוֹלָם יִתְיָרֵא מִן הַחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת, פֶּרֶק שֵׁנִי (משנה ד): הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תִּפְרֹשׁ מִן הַצִּבּוּר וְאַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ וכו'. וַהֲרֵי מָצִינוּ גְּדוֹל הַדּוֹר נִטְבַּע בִּמְצוּלָה זֹאת, כִּדְגַרְסִינָן פֶּרֶק חֵלֶק (סנהדרין קז, א): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם אַל יָבִיא אָדָם עַצְמוֹ לִידֵי נִסָּיוֹן, שֶׁהֲרֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ הֵבִיא עַצְמוֹ לִידֵי נִסָּיוֹן וְנִכְשַׁל. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִפְּנֵי מַה אוֹמְרִים: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וְאלֹהֵי יַעֲקֹב וְאֵין אוֹמְרִים: אֱלֹהֵי דָּוִד? אֲמַר לֵיהּ: אִינְהוּ מִינְסוּ לִי וְאַתְּ לָא מִינְסִית לִי. אֲמַר לֵיהּ: 'בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי צָרְפָה כִלְיוֹתַי וְלִבִּי' (תהלים כו, ב). אֲמַר לֵיהּ: מְנַסִּינָא לָךְ בִּדְבַר עֶרְוָה. מִיָּד. 'וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ' (שמואל־א יא, ב). אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, שֶׁהָפַךְ מִשְׁכָּבוֹ שֶׁל לַיְלָה לְמִשְׁכָּבוֹ שֶׁל יוֹם. נִתְעַלְמָה מִמֶּנּוּ הֲלָכָה, דַּאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵבֶר קָטָן יֵשׁ בּוֹ בָּאָדָם, מַשְׂבִּיעוֹ - רָעֵב, מַרְעִיבוֹ - שָׂבֵעַ. 'וַיִּתְהַלֵּךְ עַל־גַּג בֵּית־הַמֶּלֶךְ וַיַּרְא אִשָּׁה רוֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג' (שם), הֲוָה חַיּפָא רֵישָׁא תּוּתֵי חִלְתָּא, אָתָא שָׂטָן אִידְמֵי לֵיהּ כְּצִפָּרְתָּא, פָּתַק בֵּיהּ גִּירָא וְלָא אַדְרְכֵיהּ עַד דִּשְׁמָטֵיהּ לְחִלְתָּא. (בהדי דקא פרח איגליא וחזיה). מִיָּד 'וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר הֲלוֹא־זֹאת בַּת־שֶׁבַע וגו' וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָחֶהָ וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ וְהִיא מִתְקַדֶּשֶׁת מִטֻּמְאָתָהּ' (שם שם, ג־ד). הַיְנוּ דִּכְתִיב: 'בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַיְלָה' וגו' (תהלים יז, ג).

וּלְשִׁמּוּר מִסָּפֵק זֶה, גָּזְרוּ עַל הַיִּחוּד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי עֲבֵרָה, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּסוֹף פֶּרֶק עֲשָׂרָה יוֹחָסִין, בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין (פ, ב): 'לֹא יִתְיַחֵד אִישׁ אֶחָד עִם שְׁתֵּי נָשִׁים, אֲבָל אִשָּׁה אַחַת מִתְיַחֶדֶת עִם שְׁנֵי אֲנָשִׁים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף אִישׁ אֶחָד מִתְיַחֵד עִם שְׁתֵּי נָשִׁים, בִּזְמַן שֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, יָשֵׁן עִמָּהֶם בְּפוּנְדְקֵי, מִפְּנֵי שֶׁאִשְׁתּוֹ מְשַׁמְּרָתוֹ. מִתְיַחֵד אָדָם עִם אִמּוֹ וְעִם בִּתּוֹ וְיָשֵׁן עִמָּהֶם בְּקֵרוּב בָּשָׂר; הִגְדִּילוּ זוֹ יְשֵׁנָה בִּכְסוּתָהּ וְזֶה יָשֵׁן בִּכְסוּתוֹ.

לֹא יְלַמֵּד אָדָם רַוָּק סוֹפְרִים וְלֹא תְלַמֵּד אִשָּׁה סוֹפְרִים. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה לֹא יְלַמֵּד סוֹפְרִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יִרְעֶה רַוָּק בְּהֵמָה. לָא יִשְׁנוּ שְׁנֵי רַוָּקִים בְּטַלִּית אַחַת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין, כָּל שֶׁעֶסְקוֹ עִם הַנָּשִׁים לֹא יִתְיַחֵד עִם הַנָּשִׁים. וְלֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אֻמָּנוּת בֵּין הַנָּשִׁים. וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ בַּגְּמָרָא: לֹא יִתְיַחֵד אִישׁ אֶחָד עִם שְׁתֵּי נָשִׁים. מַאי טַעמָא? דְתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: הוֹאִיל וְנָשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה. וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ בַּגְּמָרָא (פא, א): אָמַר רַב: מַלְקִין עַל הַיִּחוּד וְאֵין אוֹסְרִין עַל הַיִּחוּד. וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ, אָמַר רָבָא: בַּעְלָהּ בָּעִיר, אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ מִשּׁוּם יִחוּד.

רַב בֵּיבַי אִיקְלַע לְבֵי רַב יוֹסֵף, בָּתַר דְּכָרַךְ רִיפְתָּא אָמַר לְהוּ: שְׁקוּלוֹ דַּרְגָא מִתּוּתֵי בַיבַי. וְהָאָמַר רָבָא: בַּעְלָהּ בָעִיר אֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ מִשּׁוּם יִחוּד? שָׁאנִי רַב בֵּיבַי דְּשׁוֹשְׁבִנְתֵּהּ הֲוָה וְגַיְסָאבֵיהּ. וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ: הָנָךְ שְׁבוּיָאתָה דַּאֲתוּ לִנְהַרְדָעָא אַסְקִינְהוּ לְבֵי רַב עַמְרָם חֲסִידָא, [אָמַר: שְׁקוּלוּ דַּרְגָאמֵקַמַיהוּ], בַּהֲדֵי דְקָא חָלְפָא חֲדָא מִינַּיהוּ (פירוש: שהיתה עוברת על פי הארובה שמן העליה לבית), נָפַל נְהוֹרָא בְּאַפּוּמָא (פירוש: נפל אור בבית דרך החלון שהיו פניה מאירות). שַׁקְלֵהּ רַב עַמְרָם לְדַרְגָּא וְקָא סָלִיק וְאָזִיל, כִּי מָטָא לְפַלְגָּא דְדַרְגָּא, אִפְשַׁח (פירוש: הרחיב ופישק רגליו לעמוד במקומו בחזקה, להתגבר על יצרו), רָמָא קָלָא: נוּרָא בֵי רַב עַמְרָם, נוּרָא בֵי רַב עַמְרָם. אָתוּ רַבָּנָן אָמְרוּ לֵיהּ: כְּסִיפְתִּין. אָמַר לְהוּ: מוּטָב תִּכְסְפוּן מִנִּי בַּהֲדֵין עָלְמָא וְלָא תִּכְסְפוּן מִנִּי בְּעָלְמָא דְּאָתִי. אַשְׁבְּעֵיהּ לְיִצְרֵיהּ דְּיִפּוֹק מִינֵיהּ וְנָפַק מִינֵיהּ כִּי דִיקְלָא דְּנוּרָא. אֲמַר לֵיהּ: חָזִית דְּאַתְּ מִנּוּרָא וַאֲנָא מִבִּשְׂרָא וַאֲנָא עֲדִפְנָא מִנָּךְ.

רַבִּי מֵאִיר הֲוָה מִתְלוֹצֵץ בְּעוֹבְרֵי עֲבֵרָה. יוֹמָא חַד אִידְמֵי לֵיהּ (שטן) כְּאִיתְתָא בְּהַךְ גִּיסָא דְמֹבְרָא (דנהרא); לָא הֲוָה מְעַבְּרָה. נָקַט מִצְרָא (פירש: חבל) וְקָא עָבַר וְאָזִיל. כִּי מְיָא פַּלְגָא דִּמְצְרָא, שַׁבְקֵיהּ (פירש: יצר הרע לרבי מאיר). אֲמַר לֵיהּ: אִי לָאו דְּקָא מַכְרִיזִין עֲלָךְ בִּרְקִיעָא: הִזָּהֲרוּ בְּרַבִּי מֵאִיר וְתוֹרָתוֹ, שַׁוִּיתֵהּ לְדָמָךְ תְּרֵי מְעֵי.

פְּלֵימוֹ, הֲוָה רָגִיל דְּקָאָמַר: גִּירָא בְעֵינֵיהּ דְּשָׂטָן. יוֹמָא חַד, מְעַלֵי יוֹמָא דְּכִפוּרֵי הֲוָה, אִידְמֵי לֵיהּ כְּעַנְיָא, אֲתָא קָרָא אַבָּבָא, אֲפִיקוּ לֵיהּ רִיפְתָּא. אָמַר: כֻּלֵּי עָלְמָא אַגַּוָּאֵי וַאֲנָא אַבַּרָאֵי. אַתְיוּהוּ אַקְרְבוּהוּ אַפְּתוֹרָא, מְלִי נַפְשֵׁיהּ שִׁיחֲנֵי וְכִיבֵי. אָמְרוּ לֵיהּ: תּוּב שַׁפִיר (פירוש: שב כהוגן שלא תמאיסנו). יָהֲבוּ לֵיהּ כַּסָּא, אַכְמַר בְּגַוֵּיהּ (פירוש: שדא ביה ליחה היוצאת מן הריאה), נָחֲרוּ בֵיהּ. שַׁקָּא וּמִית (פירש הקונטרס: החזיק עצמו כמת). שָׁמַע דְּקַאֲמְרֵי: קָטַל פְּלֵימוֹ גַּבְרָא. עָרַק וְטָשָׁא (פירוש: ונחבא) בְּבֵית הַכִּסֵּא. אָזַל נָפַק קַמֵּיהּ, כִּי חָזְיֵהּ דְּקָא מִצְטַעֵר גָלֵי לֵיהּ נַפְשֵׁהּ. אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא אָמַר מַר הָכֵי? וְאֶלָּא הֵיכֵי קָאַמִּינָא? אֲמַר לֵיהּ: לֵימָא מַר: רַחֲמָנָא לִיגְעַר בֵּיהּ בְּשָׂטָן.

רַבִּי חִיָּא בַּר אַשֵּׁי הֲוָה רָגִיל, כָּל עִידְנָא דַהֲוָה נָפִיל אַאַפֵּיהּ, אָמַר; רַחֲמָנָא יַצִּילֵנוּ מִיֵּצֶר הָרַע. יוֹמָא חַד שְׁמָעַת דְּבֵיתְהוּ, אָמְרָה: מִכְּדִי כַּמָּה שְׁנִין דְּפָרִישׁ מִנָּאִי, מַאי טַעְמָא אָמַר הָכִי? יוֹמָא חַד הֲוָה קָא גָרִיס בְּגִינְתֵּיהּ, קִשְׁטָא נַפְשָׁהּ, חָלְפָה וְאָתִית קַמֵּיהּ. אָמַר לָהּ מָאן אַתְּ? אָמְרָה לֵיהּ: אֲנָא חֲדוּתָא (פירש הקונטרס: שם זונה ניכרת בעיר) דַּהֲדְרִי מִיוֹמֵיהּ (פירש הקונטרס: שחזרתי היום הלום). תָּבְעָה, אָמְרָה לֵיהּ: אַתְיָא נִיהֲלִי לְהַךְ רוֹמָנָא בְּרֵישׁ צוּצִיתָא (פירוש הקונטרס: ענף קטן שהיה בראש הדקל). אַשְׁוַר (פירש הקונטרס: קפץ) אַתְיָא נִיהֲלָהּ. כִּי אָתָא לְבֵיתֵיהּ, הֲוָה קָא שָׁגְרָא דְּבֵיתְהוּ תַנּוּרָא, סָלִיק וְקָא יָתִיב בְּגַוֵּיהּ. אָמְרָה לֵיהּ: מַאי הַאי? אָמַר לָהּ: הָכֵי וְהָכֵי הֲוָה מַעֲשֶׂה: אָמְרָה לֵיהּ: אֲנָא הֲוָאִי. אָמַר לָהּ: אֲנָא מִיהָא לְאִיסוּרָא אִיכַוְנִי.

אָמְרוּ: כָּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הֲוָה מִצְטַעֵר עַד שֶׁמֵּת בְּאוֹתָה מִיתָה. וּמַאי דָּרִישׁ: דְּתַנְיָא: ' אִישָׁהּ הֲפֵרָם וַה' יִסְלַח־לָהּ' (במדבר ל, יג). בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? בְּאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר וְשָׁמַע בַּעְלָהּ וְהֵפֵר לָהּ וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ וְהָיְתָה שׁוֹתָה יַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים. וּכְשֶׁמַּגִּיעַ רַבִּי עֲקִיבָא אֵצֶל פָּסוּק זֶה הָיָה בּוֹכֶה. וּמַה מִּי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לֶאֱכֹל בְּשַׂר חֲזִיר וְעָלָה בְּיָדוֹ (בשר) טָלֶה, אָמְרָה תוֹרָה: צָרִיךְ כַּפָּרָה וּסְלִיחָה, מִי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לֶאֱכֹל חֲזִיר וְעָלָה בְיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר, עַל אַחַת כָּמָּה וְכַמָּה. כַּיּוֹצֵּא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: 'וְלֹא־יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ' (ויקרא ה, יז). בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? בְּמִי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לֶאֱכֹל בְּשַׂר שׁוּמָן וְעָלָה בְיָדוֹ בְּשַׂר חֵלֶב. וּמַה מִּי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לֶאֱכֹל בְּשַׂר שׁוּמָן וְעָלָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֵלֶב, אָמְרָה תוֹרָה: 'וְלֹא־יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ', מִי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לֶאֱכֹל חֵלֶב וְעָלָה בְּיָדוֹ חֵלֶב, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אִיסֵי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: 'וְלֹאֹיָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ', עַל דָּבָר זֶה יִדְווּ כָּל הַדָּוִים.

וְלֹא הָאֲנָשִׁים בִּלְבַד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לִירָא מִן הַחֵטְא תָּמִיד, אֶלָּא אֲפִילוּ הַנָּשִׁים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֹּשֶׁת יוֹתֵר בַּדָּבָר, תִּפְחַדְנָה מִלְּהִיוֹת מְפֻתּוֹת לִדְבַר עֲבֵרָה, שֶׁכְּבָר מָצִינוּ בַּגְּדוֹלָה שֶׁבַּנָּשִׁים, שֶׁהָיְתָה מִתְלוֹצֶצֶת בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ זל: דַּעְתָּן שֶׁל נָשִׁים קַלָּה וְנִכְשְׁלָה בַדָּבָר, כִּדְגַרְסִינָן בְּפִרְקָא קַמָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה (יח, ב): אָזַל רַבִּי מֵאִיר וְעָרַק לְבָבֶל. אִיכָּא דְּאָמְרֵי: מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה דִבְרוּרְיָא. פֵּרַשׁ הַקוּנְטְרֵס: שֶׁפַּעַם אַחַת לִגְלְגָה עַל מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים (קידושין פ, ב): נָשִׁים דַּעְתָּן קַלָּה. וְאָמַר לָהּ: חַיַּיִךְ סוֹפֵךְ לְהוֹדוֹת לְדִבְרֵיהֶם. וְצִוָּה לְאֶחָד מִתַּלְמִידָיו לְפַתּוֹתָהּ לִדְבַר עֲבֵרָה וְהִפְצִיר בָּהּ יָמִים רַבִּים עַד שֶׁנִּתְרַצֵּית. וּכְשֶׁנּוֹדַע לָהּ הַדָּבָר, חָנְקָה עַצְמָהּ וְעָרַק רַבִּי מֵאִיר מֵחֲמַת כִּסּוּפָא.

וְלַאו דַּוְקָא בְּיִחוּד עֶרְוָה, אֲלָּא אֲפִילּוּ בְּיִחוּד דִּפְנוּיָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ עַל מַה שֶּׁאֵרַע לְתָמָר עִם אַמְנוֹן, כִּדְגָרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין, פֶּרֶק כֹּהֵן גָּדוֹל (כא, א): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָּזְרוּ עַל הַיִּחוּד וְעַל הַפְּנוּיָה. יִחוּד דְּאוֹרַיְתָא הִיא, דַּאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: רֶמֶז לְיִחוּד מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: 'כִּי יְסִיתְךָ אָחִיךְ בֶן־אִמֶּךָ' (דברים יג, ז). וְכִי בֶּן אֵם מֵסִית וּבֶן אָב אֵינוֹ מֵסִית, אֶלָּא לוֹמַר לְךָ, בֵּן מִתְיַחֵד עִם אִמּוֹ וְאֵין אַחֵר מִתְיַחֵד עִם כָּל הָעֲרָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה? אֶלָּא אֵימָא עַל יִחוּד שֶׁל פְּנוּיָה.

עַל כֵּן הַבָּא לִידֵי נִסָיוֹן, יִשְׁבֹּר תַּאֲוָתוֹ וִינַצְחֵהוּ וִיהֵא שְׂכָרוֹ גָּדוֹל. כִּדְאָמְרִינָן (אבות סו"פ ה): לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא. וְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת, פֶּרֶק אֵלּוּ הֵן הַלּוֹקִין (כג, ב): רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי אוֹמֵר: 'רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם' (שם יב, כג). וְאוֹמֵר: 'לֹא תֹּאכְלֶנּוּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ' (שם שם, כה). וּמָה אִם הַדָּם שֶׁאֵין נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאַוָּה לוֹ הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ מְקַבֵּל שָׂכָר, גֶּזֶל וַעֲרָיוֹת שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאַוָּה לָהֶם וּמְחַמְּדָתָן, הַפּוֹרֵשׁ מֵהֶם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו וּלְדוֹרֵי דּוֹרוֹתָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת.

פרק שביעי

אַף עַל פִּי שֶׁיֵּצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעוּרָיו, אִם יַתְחִיל לְשָׁבְרוֹ וּלְדַכְּאוֹ בִּתְחִלַּת נַעֲרוּתוֹ יְהֵא קַל בְּעֵינָיו לְנַצְּחוֹ לְכָל דָּבָר שֶׁיִּרְצֶה, אֲבָל אִם יִפֹּל בְּיַד יִצְרוֹ בַּתְּחִלָּה וְיִמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו, יִמְצָאֶנּוּ בְּכָל עֵת יוֹתֵר כָּבֵד עָלָיו וְקָשֶׁה מִלְנַצְחוֹ וּמִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה, פֶּרֶק הֶחָלִיל (נב, א): אָמַר רַב אַסֵּי; בַּתְּחִלָּה יֵצֶר הָרַע דּוֹמֶה לְחוּט שֶׁל עַכָּבִישׁ וּלְבַסּוֹף דּוֹמֶה כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה' (ישעיה ה, יח).

וְגַרְסִינָן נַמֵּי פֶּרֶק הָרוֹאֶה (ברכות סא, א): דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב: 'וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים' (בראשית ב, ז), בִּשְׁנֵי יוּדִין? שְׁתֵּי יְצִירוֹת הַלָּלוּ לָמָּה? אַחַת לְטוֹבָה וְאַחַת לְרָעָה. מַתְקִיף לָהּ רַב נַחְמָן בַּר רַב יִצְחָק: אֶלָּא מֵעַתָּה גַּבֵּי בְהֵמָה דְּלָא כְתִיב בָּהּ 'וַיִּיצֶר', הָכֵי נַמֵּי דְּלָא שָׁלִיט בָּהּ יֵצֶר הָרַע, וְהָא קָא חֲזִינָן דְּמַזְקָא? אֶלָּא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי, דַּאֲמַר: אוֹי לִי מִיִּצְרִי אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי. לְלַמֵּד, שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע גּוֹבֵר עַל הָאָדָם וְאֵין מַנִּיחוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנוֹ אִם לֹא יִלָּחֵם עִמּוֹ.

וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ: תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: צַדִּיקִים, יֵצֶר טוֹב שׁוֹפְטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ' וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי' (תהלים קט, כ): רְשָׁעִים, יֵצֶר הָרַע שׁוֹפְטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ' נְאֻם־ פֶּשַׁע לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי' (שם לו, ב); בֵּינוֹנִיִּים זֶה וָזֶה שׁוֹפְטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ' כִּי־יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשֹּׁפְטֵי נַפְשׁוֹ' (שם קט, לא). (אמר המחבר: נראה לי שהצדיקים שגוברין על יצר הרע, נשאר יצר הטוב מלכו ושפטו כרצונו, והרשעים הם הפך זה. בינוניים, פעמים נוטין לכאן ופעמים נוטין לכאן וסמך לזה הכתובים כאן).

וְאֵלֶּה הַשִּׁבְעָה שֵׁמוֹת שֶׁדָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר הֵם, לְפִי שֶׁהַחוֹשֵׁב שֶׁהַיְּכֹלֶת הוּא בְּמַעֲרֶכֶת הַשִּׁבְעָה כוֹכְבֵי לֶכֶת, הוֹלֵךְ אַחַר יִצְרוֹ הָרַע, שֶׁאֵינוֹ שָׂם בִּטָּחוֹן בַּאֲדוֹן הַכֹּל. כִּי שֵׁמוֹת אַחֵרִים יֵשׁ לוֹ: אֲרִי, אוֹיֵב וְשֵׁמוֹת אַחֵרִים, וְאִם יִתְגַּבֵּר יִצְרוֹ עַל הָאָדָם, פּוֹעֵל בְּכַמָּה עִנְיָנִים, וְעַל זֶה הָיוּ לוֹ שֵׁמוֹת רַבִּים.

כִּדְגַרְסִינָן פֶּרֶק הֶחָלִיל (סוכה נב, א): דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר: שִׁבְעָה שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ לַיֵּצֶר הָרַע; הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ רַע, שֶׁנֶּאֱמַר: 'כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע' (בראשית ח, כא); מֹשֶׁה קְרָאוֹ עָרֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּמַלְתֶּם אֶת עָרְלַת לְבַבְכֶם' (דברים י, טז); דָּוִד קְרָאוֹ טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: 'לֵב טָהוֹר בְּרָא־לִי אֱלֹהִים' (תהלים נא, יב), מִכְּלָל דְּאִיכָּא טָמֵא; שְׁלֹמֹה קְרָאוֹ שׂוֹנֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: ' אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם וגו' כִּי גֶחָלִים אַתָּה חֹתֶה עַל־רֹאשׁוֹ וה' יְשַׁלֶּם־לָךְ' (משלי כה, כא־כב), אַל תִּקְרֵי 'יְשַׁלֶּם לָךְ', אֶלָּא יַשְׁלִימֵהוּ לְךָ; יְשַׁעְיָה קְרָאוֹ מִכְשׁוֹל, שֶׁנֶּאֱמַר: 'הָרִימוּ מִכְשׁוֹל מִדֶּרֶךְ עַמִּי' (ישעיה נז, יד). יְחֶזְקֵאל קְרָאוֹ אֶבֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַהֲסִרֹתִי אֶת־לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם' (יחזקאל לו, כו). יוֹאֵל קְרָאוֹ צְפוֹנִי, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְאֶת־ הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם' (יואל ב, כ), זֶה יֵצֶר הָרַע, שֶׁצָּפוּן וְעוֹמֵד בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם, 'וְהִדַּחְתִּיו אֶל־אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה' (שם), לְמָקוֹם שֶׁאֵין בְּנֵי אָדָם מְצוּיִין לְהִתְגָּרוֹת בָּהֶן; 'אֶת־ פָּנָיו אֶל־הַיָּם הַקַּדְמֹנִי' (שם), שֶׁנָּתַן עֵינָיו אֶל הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן וְהֶחֱרִיבוֹ וְהָרַג תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבּוֹ; 'וְסֹפוֹ אֶל־הַיָּם הָאַחֲרוֹן' (שם), שֶׁנָּתַן עֵינָיו בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי וְהֶחֱרִיבוֹ וְהָרַג תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁבּוֹ; ' וְעָלָה בָאְשׁוֹ וְתַעַל צַחֲנָתוֹ', שֶׁמַּנִּיחַ אוּמוֹת הָעוֹלָם וּמִתְגָּרֶה עִם יִשְׂרָאֵל; 'כִּי הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת' (שם) אָמַר אַבַּיֵּי: וּבְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹתֵר מִכֻּלָּן.

כְּמַעֲשֵׂה דְּאַבַּיֵּי, דְּשָׁמַע לְהַהוּא גַבְרָא דְּקָא אָמַר לָהּ לְהַהִיא אִיתְּתָא: נַקְדִּים וְנֵיזוֹל לְדוּכְתָּא פְלָן. אָמַר: אֵיזֵיל וְאַפְרְשִׁינְהוּ מֵאִסּוּרָא. אָזַל בַּתְרַיְיהוּ תְּלָתָא פַּרְסֵי בְּאַגְמָא, כִּי פָטְרִי מַהֲדָדֵי שַׁמְעִינְהוּ דְּקָא אָמְרִין: אוֹרְחִין רְחִיקָא וְצַוְתָּא בְּסִימָּא. אָמַר אַבַּיֵּי: אִי מָאן דְּסָאנֵי לִי (פירש הקונטרס: על עצמו היה אומר, אלא שהיה תולה הדבר בשונאו), לָא הֲוָה מָצֵי לְאוּקְמֵיהּ אַנַפְשֵׁיהּ (מלחטוא). אָזַל וְתָלָא נַפְשֵׁיהּ בְּעַבְּרָא דְדַשָּׁא וַהֲוָה קָא מִצְטַעֵר וְאָמַר: אִלּוּ אֲנָא, לָא יְכִילְנָא.

תָּנָא לֵיהּ הַהוּא סָבָא: כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, וְאֵינוֹ מֵנִיחַ לָאָדָם עַד שֶׁמְּבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, כִּדְאָמְרִינָן עֲלָהּ: אָמַר רַבִּי יִצְחָק: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: 'רַק רַע כָּל־הַיּוֹם' (בראשית ו, ה). אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ' (תהלים לז, לב). וְאִלְמָלֵא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ' ה' לֹא־יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ' וגו' (שם שם, לג). וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמֵּעִיד עָלָיו בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּדְאָמְרִינָן עֲלָהּ (נב, ב): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יֵצֶר הָרַע מְסִיתוֹ לָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמֵעִיד עָלָיו לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ' מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן' (משלי כט, כא), שֶׁכֵּן בְּאַטְבַח קוֹרִין לְמָנוֹן: סַהֲדָא. דְּבֵי רַבִּי אַחָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא אָמְרֵי, שֶׁכֵּן בְּעַרְבִיָּא קוֹרִין לְמָנוֹן: סַהֲדָא.

אָמַר רָבָא: בִּתְחִלָּה קְרָאוֹ הֵלֶךְ וּלְבַסּוֹף קְרָאוֹ אוֹרֵחַ וּלְבַסּוֹף קְרָאוֹ אִישׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ' וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר וַיַּחְמֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאֹרֵחַ הַבָּא לוֹ, וַיִּקַּח אֶת־כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָשׁ וַיַּעֲשֶׂהָ לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו' (שמואל־ב יב, ד).

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּפֶרֶק אֵין דּוֹרְשִׁין (חגיגה טז, א): דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בַּר נַחְמָנִי מְתוּרְגְּמֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ וכו'. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם וכו', כִּדְאִיתָא בַהַקְדָּמָה (סימן א).

וּרְפוּאָתוֹ שֶׁל אָדָם מֵחֹלִי תַּאֲוַת הַיֵּצֶר הָרַע הִיא בְּדִבְרֵי תוֹרָה, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק הֶחָלִיל (סוכה נב, ב) וּבְפֶרֶק קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין (ל, ב): תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בְּנִי, אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אִם אֶבֶן הוּא נִימוֹחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם' (איוב יד, יט). וְאֵין מַיִם אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמָּיִם' (ישעיה נה, א). וְאִם בַּרְזֶל הוּא מִתְפּוֹצֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה וגו' (ירמיה כג, כט).

וְגַם כֵּן צָרִיךְ לָאָדָם לָכֹף אֶת יִצְרוֹ וְיִזְבְּחֶנּוּ וּבָזֶה מְכַבֵּד לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַקְרִיב קָרְבָּן, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין, פֶּרֶק נִגְמַר הַדִּין (מג, ב): אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל הַזּוֹבֵחַ אֶת יִצְרוֹ וּמִתְוַדֶּה עָלָיו, כְּאִלּוּ כִּבְּדוֹ לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת, הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: 'זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֶשַׁע אֱלֹהִים' (תהלים נ, כג). וַאֲמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גְּדוֹלִים נְמוּכֵי הָרוּחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, אָדָם מַקְרִיב עוֹלָה, שְׂכַר עוֹלָה בְּיָדוֹ; מִנְחָה, שְׂכַר מִנְחָה בְּיָדוֹ, אֲבָל מִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפֵלָה עָלָיו, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ' זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה' (שם נא, יט). וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ נִמְאֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: 'לֵב־נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה' (שם).

 וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְשָׁבְרוֹ, יִגְלֶה מִמְּקוֹמוֹ וְאַל יָבוֹא לִידֵי חִלּוּל הַשֵּׁם כִּדְגַרְסִינָן פֶּרֶק אֵין דּוֹרְשִׁין (חגיגה טז, א) וּבְסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין (מ, א): תַּנְיָא, רַבִּי אִלְעָאִי הַזָּקֵן אוֹמֵר: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְּכַּסֶה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה מַה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. 

וְאַף עַל פִּי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה יֵצֶר הָרַע לַצַּדִּיקִים כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, לְפִי שֶׁמַּרְגִיזִין אוֹתוֹ וּמְשַׁבְּרִין אוֹתוֹ, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דִּבְרָכוֹת (ה, א): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר: 'רִגְזוּ וְאַל־תֶּחֱטָאוּ' וגו' (תהלים ד, ה); לָרְשָׁעִים נִדְמָה לָהֶם כְּהַר גָּבוֹהַּ, לְפִי שֶׁאֵינָן רוֹצִים לְנַצְּחוֹ עַד שֶׁמִּתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם וְעַל כֵּן אֵינָן יְכוֹלִין עִמּוֹ.

אֲבָל לְעָתִיד לָבוֹא, שֶׁיְּהֵא נִשְׁבַּר הַיֵּצֶר מֵאֵלָיו, לְפִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָסִיר לֵב הָאֶבֶן וִיחַדֵּשׁ לֵב בָּשָׂר, יִדְמֶה לָהֶם בְּהֶפֶךְ. לְפִי שֶׁהַצַּדִּיקִים יַשִּׂיגוּ הָאֱמֶת וּכְפִי הַמִּלְחָמָה שֶׁעָשׂוּ עִמּוֹ כָּל יְמֵיהֶם עַד שֶׁכְּבָשׁוּהוּ וְכָל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, יֵרָאֶה לָהֶם שֶׁהָיָה הַר גָּבוֹהַּ, בִּרְאוֹתָם שֶׁאֵינָם צְרִיכִין הַמִּלְחָמָה כְּפִי שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים בָּרִאשׁוֹנָה. וְהָרְשָׁעִים לְפִי שֶׁלֹּא נִתְנַסּוּ בֶּעָמָל לְהַכְנִיעוֹ וְהָיוּ שְׁלֵמִים אִתּוֹ, עַכְשָׁו שֶׁנִּכְנַס מֵאֵלָיו בְּלִי עָמָל, דִּכְתִיב: 'וַהֲסִירֹתִי אֶת־לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם' (יחזקאל לו, כו), יֵרָאֶה לָהֶם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, כִּדְגַרְסִינָן פֶּרֶק הֶחָלִיל (סוכה נב, א): דָּרַשׁ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אִלְעָאִי: לֶעָתִיד לָבוֹא מֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיֵצֶר הָרַע וְשׁוֹחֲטוֹ בִּפְנֵי הַצַּדִּיקִים וּבִפְנֵי הָרְשָׁעִים, צַדִּיקִים נִדְמֶה לָהֶם כְּהַר גָּבוֹהַּ וּרְשָׁעִים נִדְמֶה לָהֶם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה; הַלָּלוּ בּוֹכִים וְהַלָּלוּ בּוֹכִים, צַדִּיקִים בּוֹכִים וְאוֹמְרִים: הֵיאַךְ יָכֹלְנוּ לִכְבֹּשׁ אֶת הָהָר הַגָּבֹהַּ הַזֶּה וּרְשָׁעִים בּוֹכִים וְאוֹמְרִים: הֵיאַךְ לֹא יָכֹלְנוּ לִכְבֹּשׁ אֶת חוּט הַשַּׂעֲרָה הַזֶּה. וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָמֵהַּ עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: 'כִּי יִפָּלֵא בְּעֵינֵי שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה בַּיָּמִים הָהֵם גַּם־בְּעֵינַי יִפָּלֵא נְאֻם ה' צְבָאוֹת' (זכריה ח, ו).

הכלל השלישי: הכבוד

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים: הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן בָּרַבָּנוּת. הַחֵלֶק הַשֵּׁנִי הִתְקָרֵב לַשִּׁלְטוֹנוֹת

החלק הראשון

הרבנות

וְיֵשׁ בּוֹ שְׁנֵי פְּרָקִים

פרק ראשון

הַגְּדוּלָה לָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה מְסַבֶּבֶת שֶׁמְּקַנְּאִים בּוֹ בְּנֵי אָדָם וּמוֹצִיאָתוֹ מִן הָעוֹלָם בְּלֹא זְמַנּוֹ וּמַטְרִידָתוֹ מִן הָעוֹלָם הַבָּא, כִּי בְקִנְאָתָם יַחְלְקוּ עָלָיו וְהוּא מִשְׂתָּרֵר עֲלֵיהֶם וּמַפְסִיד אֱמוּנָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זל: כֵּיוָן שֶׁנִּתְמַנָּה אָדָם פַּרְנָס מִלְּמַטָּה נַעֲשֶׂה רָשָׁע מִלְּמַעְלָה. וּבַעֲוֹן הַגְּדוּלָה שֶׁהוּא נוֹהֵג עַל בְּנֵי עַמּוֹ מִתְקַצְּרִין שָׁנָיו, כִּי לֹא מָצִינוּ גָדוֹל מִיּוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְאַף עַל פִּי שֶׁשִּׁלֵּם לְאֶחָיו טוֹבָה תַּחַת רָעָה מֵת קֹדֶם כֻּלָּן, לְמַעַן הַשְּׂרָרָה וְהָרַבָּנוּת שֶׁהִנְהִיג עֲלֵיהֶם, כִּדְגַרְסִינָן בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְּסוֹטָה (יג, ב): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מִפְּנֵי מָה מֵת יוֹסֵף קֹדֶם אֶחָיו? מִפְּנֵי שֶׁהִנְהִיג עַצְמוֹ בָּרַבָּנוּת.

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בִּפְסָחִים, פֶּרֶק הָאִשָּׁה (פז, ב): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹי לָהּ לָרַבָּנוּת שֶׁמְּקַבֶּרֶת אֶת בְּעָלֶיהָ, שֶׁאֵין לְךָ כָּל נָבִיא שֶׁלֹּא קִפַּח אַרְבָּעָה מְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר:'חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ' וגו' (ישעיה א, א).

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת, פֶּרֶק הָרוֹאֶה (נה, א): אָמַר רַב יְהוּדָה: שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מְקַצְּרִים יָמָיו שֶׁל אָדָם וְאֵלּוּ הֵן: מִי שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה לִקְרוֹת וְאֵינוֹ קוֹרֵא, וְכוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְבָרֵךְ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ, וְהַמַּנְהִיג עַצְמוֹ בְּרַבָּנוּת. מִי שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה לִקְרוֹת וְאֵינוֹ קוֹרֵא, כְּדִכְתִיב: 'כִּי הוּא חַיֶּיךָ' (דברים ל, כ). וְכוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְבָרֵךְ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ, דִּכְתִיב: 'וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ' (בראשית יב, ג). וְהַמַּנְהִיג עַצְמוֹ בְּרַבָּנוּת, דַּאֲמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: מִפְּנֵי מָה מֵת יוֹסֵף קוֹדֶם אֶחָיו? מִפְּנֵי שֶׁהִנְהִיג עַצְמוֹ בָּרַבָּנוּת עֲלֵיהֶם. אֵינִי, וְהָא אֲמַר לֵיהּ רַבִּי לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: בְּנִי, נְהֹג נְשִׂיאוּתְךָ בָּרָמִים וּזְרֹק מָרָה בַּתַּלְמִידִים? לָא קַשְׁיָא, הָא בְצִנְעָא, הָא בְפַרְהֶסְיָא.

וְאַל יַחְשֹׁב שׁוּם פַּרְנָס שֶׁבָּאָה לוֹ הַגְּדוּלָה בְחָכְמָתוֹ, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְמַנֶּה אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה, כִּדְגַרְסִינָן עֲלָהּ: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלֹשָׁה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְרִיז עֲלֵיהֶם בְּעַצְמוֹ וְאֵלּוּ הֵן: רָעָב וְשׂבַע וּפַרְנָס. רָעָב, דִּכְתִיב: 'כִּי־קָרָא ה' לָרָעָב' (מלכים־ב ח, א); שֹׁבַע, דִּכְתִיב: 'וְקָרָאתִי אֶל־הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ' (יחזקאל לו, כט); פַּרְנָס, דִּכְתִיב: 'רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל' (שמות לא, ב).

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין מַעֲמִידִין פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר אֶלָּא אִם כֵּן נִמְלָכִין בַּצִּבּוּר תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל' (שם לה, ל). אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: הָגוּן עָלֶיךָ בְּצַלְאֵל? אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְפָנֶיךָ הָגוּן, לְפָנַי לֹא כָל שֶׁכֵּן. אֲמַר לֵיהּ: אַף עַל פִּי כֵן לֵךְ אֱמֹר לְיִשְׂרָאֵל. הָלַךְ וְאָמַר לָהֶם: עֲלֵיכֶם הָגוּן בְּצַלְאֵל? אָמְרוּ לוֹ: מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, אִם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעָלֶיךָ הָגוּן, עָלֵינוּ לֹא כָל שֶׁכֵּן.

וְיֵשׁ לוֹ לִלְמֹד כְּדֵי שֶׁיַּשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ, מִמֹּשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁהָיוּ מַנְהִיגֵי כָּל יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ: 'וְנַחְנוּ מָה' (שמות טז, ז). וְגַם כֵּן מִדָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָמַר: וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא־ אִישׁ' (תהלים כב, ז). עַל כֵּן אִם יַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ בַּגְּדוּלָה, יִשָּׁבֵר גְּאוֹן לִבּוֹ וְיַתְמִיד בִּגְדוּלָתוֹ. כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דִּמְגִלָּה (יג, ב): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פּוֹסֵק לוֹ גְדוּלָה לָאָדָם, פּוֹסֵק לוֹ גְדוּלָה לוֹ וּלְבָנָיו וְלִבְנֵי בָנָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר:'וַיֹּשִׁיבֵם לָנֶצַח וַיִּגְבָּהוּ' (איוב לו, ז). וְאִם הֵגִיס דַּעְתּוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ' וְאִם־אֲסוּרִים בַּזִּקִּים יִלָּכְדוּן בְּחַבְלֵי־עֹנִי' (שם שם, ח).

עַל־כֵּן כָּל יְרֵא שָׁמַיִם יַרְחִיק עַצְמוֹ מִכָּל שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר, זוּלָתִי אִם יִהְיֶה לְשֵׁם שָׁמַיִם וּלְתוֹעַלְתָּם. וְאַף עַל פִּי כֵן אַל יַטִּיל אֵימָה יְתֵירָה עֲלֵיהֶם לְהִשְׂתָּרֵר, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (יז, א): 'וְשֶׁנָּתְנוּ חִתָּתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים' מַאי נִינְהוּ, אָמַר רַב חִסְדָּא: זֶה פַּרְנָס הַמַּטִּיל אֵימָה יְתֵירָה עַל הַצִּבּוּר שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: כָּל פַּרְנָס הַמַּטִּיל אֵימָה יְתֵירָה עַל הַצִּבּוּר שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם אֵינוֹ רוֹאֶה בֵּן תַּלְמִיד חָכָם לְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'לָכֵן יְרֵאוּהוּ אֲנָשִׁים לֹא יִרְאֶה כָּל־חַכְמֵי־לֵב' (איוב לז, כד).

אֲבָל יֵשׁ לוֹ לְהַנְהִיג עַם יִשְׂרָאֵל בְּחִבָּה וְאַהֲבָה כְּשֶׁיִּנְהֲגוּ כָרָאוּי וְלֹא יְצַעֲרֵם, כִּי יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ גּוֹי קָדוֹשׁ, וְאֵין רָאוּי לְהַכְנִיעָם שֶׁלֹּא כָרָאוּי. וְאִם יִרְאֶה בָהֶם שֶׁיּוֹצְאִים מִקַּו הַיֹשֶׁר וּצְרִיכִין הַכְנָעָה, יוֹכִיחֵם וְיַכְנִיעֵם כַּדִּין וְכַשּׁוּרָה עַד שֶׁיִּבְחֲרוּ הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה. וְיִלְמַד מֵאֲדוֹן הָעוֹלָם שֶׁהִנְהִיג אֶת יִשְׂרָאֵל וְהוֹלִיכָם בְּמִדְבַּר שְׁמָמָה כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאוֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת לְפַרְנָס הַבָּא בְמִצְוָתוֹ.

פרק שני

יֵשׁ גְּדוּלָה אַחֶרֶת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא גְדוֹלָה מִזֹּאת, בְּמַחְלֹקְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁאֵין רָאוּי לָאָדָם לַחֲזֹר אַחֲרֶיהָ וְאִם רוֹדֵף אַחֲרֶיהָ הִיא בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, וְאִם מַשְׁפִּיל עַצְמוֹ בָהּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּעֵרוּבִין (יג, ב): אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁלֹשׁ שָׁנִים נֶחְלְקוּ בֵית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל. הַלָּלוּ אוֹמְרִים הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ. יָצְתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶם: אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וַהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל.

וּמִפְּנֵי מַה זָכוּ בֵּית הִלֵּל לִקְבֹּעַ הֲלָכָה כְמוֹתָן, מִפְּנֵי שֶׁנּוֹחִין וַעֲלוּבִין הָיוּ וְשׁוֹנִין דִּבְרֵיהֶם וְדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּקְדִּימִין דִּבְרֵי בֵית שַׁמַּאי לְדִבְרֵיהֶם, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ: מִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּסֻּכָּה וְשֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: לָא כָךְ הָיָה מַעֲשֶׂה שֶׁהָלְכוּ זִקְנֵי בֵּית שַׁמַּאי וְזִקְנֵי בֵּית הִלֵּל לְבַקֵּר אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן הַחוֹרָנִית רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַּסֻּכָּה וְשֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת (ולא אמרו לו דבר)? אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: מִשָּׁם רְאָיָה? אַף הֵם אָמְרוּ: אִם כֵּן הָיִיתָ נוֹהֵג לֹא קִיַּמְתָּ מִצְוַת סֻכָּה מִיָּמֶיךָ.

לְלַמְּדְךָ, שֶׁכָּל הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ, וְכָל הַמַּגְבִּיהַּ אֶת עַצְמוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ. וְכָל הַמְחַזֵּר אַחַר הַגְּדוּלָה, הַגְּדוּלָה בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, וְכָל הַבּוֹרֵחַ מִן הַגְּדוּלָה, הַגְּדוּלָה מְחַזֶּרֶת אַחֲרָיו. וְכָל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתוֹ, וְכָל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי הַשָּׁעָה, הַשָּׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ.

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּפֶרֶק כֵּיצַד מְעַבְּרִין (עירובין נד, א) וּבְמַסֶּכֶת נְדָרִים, פֶּרֶק הַנּוֹדֵר מִן הַיֶּרֶק (נה, א): רָבָא, הֲוָה לֵיהּ לְרַב יוֹסֵף מִילְתָּא בַהֲדֵיהּ, כִּי מְטָא מְעַלֵּי יוֹמָא דְּכִפּוּשֵּׁי, אָמַר: אֵיזֵיל וַאֲפַיְסֵיה. אָזַל, אַשְׁכְּחֵיהּ לְשַׁמְעֵיהּ דְקָא מָזִיג לֵיהּ כַּסָא דְּחַמְרָא, אֲמַר לֵיהּ: הַב לִי כַּסָא, דְּאֶמְזְגָה אֲנָא לֵיהּ. מְזֵיג לֵיהּ, כַּד טַעֲמָה אֲמַר לֵיהּ: דָּמֵי לִי הַאי מְזִיגָא לִמְזִיגָא דְּרָבָא. אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא הוּא. אָמַר לֵיהּ: לָא תֵתֵיב אַכַּרְעֵיךְ עַד דִּמְפַרֶשֶׁת לֵיהּ לְהַנֵּי קְרָאֵי. מַאי דִּכְתִיב: 'וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת וּמִבָּמוֹת הַגַּיא' (במדבר כא, יח־כ). אֲמַר לֵיהּ: אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר הַזֶּה שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין אוֹתוֹ, תּוֹרָה נִתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה'; וְכֵיוָן שֶׁנִּתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה, נְחָלוֹ אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל'; וְכֵיוָן שֶׁנְּחָלוֹ אֵל, עוֹלֶה לִגְדוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת'. אֲבָל אִם הֵגִיס דַּעְתּוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא' (במדבר כא, כ). וְאִם חוֹזֵר בּוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ' כָּל־גֶּיא יִנָּשֵׂא' (ישעיה מ, ד).

אָמַר רַב הוּנָא: מַאי דִּכְתִיב: 'חַיָּתְךָ יָשְׁבוּ־בָהּ תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ לֶעָנִי אֱלֹהִים' (תהלים סח, יא)? אִם מֵשִׂים אָדָם עַצְמוֹ כְּחַיָּה זוֹ שֶׁדּוֹרֶסֶת וְאוֹכֶלֶת, תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ, וְאִם לָאו, אֵין תַּלְמוּדוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ. וְאִם עוֹשֶׂה כֵן, אָמַר רַב הוּנָא: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ סְעוּדָה בְעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'תָּכִין בְּטוֹבָתְךָ לֶעָנִי אֱלֹהִים' (שם).

וַאֲמְרִינָן נַמֵּי עֲלָהּ, בְּפֶרֶק כֵּיצַד מְעַבְּרִין: (נה, א): אָמַר רַב דִּימֵי בַּר חָמָא: מַאי דִּכְתִיב: 'לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא' (דברים ל, יב־יג)? 'לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא', 'שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לַעֲלוֹת אַחֲרֶיהָ; 'וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא', שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לַעֲבֹר (עליה) אַחֲרֶיהָ. רָבָא אָמַר: 'לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא', לֹא תִּמְצָאֶנָּה בְּמִי שֶׁמַּגְבִּיהַּ דַּעְתּוֹ עָלֶיהָ כַשָׁמַיִם: 'וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא', לֹא תִמְצָאֶנָּה בְּמִי שֶׁמַּרְחִיב דַּעְתּוֹ עָלֶיהָ כַיָּם. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: 'לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא', לֹא תִמְצָאֶנָּה בְּגַסֵּי הָרוּחַ; 'וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא', לֹא תִמְצָאֶנָּה לֹא בַסַּחֲרָנִים וְלֹא בַתַּגָּרִים.

וְגַם כֵּן שָׁנִינוּ בְּפֶרֶק רְבִיעִי מֵאָבוֹת (משנה ז'): רַבִּי צַדּוֹק אוֹמֵר: אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם וְלֹא קַרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהֶן. וְכֵן הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר: וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתָגָא חָלָף. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל הַנֶּהֱנֶה מִדִּבְרֵי תוֹרָה כְּאִלּוּ נוֹטֵל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם.

וְעִם כָּל זֶה, אַל יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה שֶׁאֵינָה מַרְגֶּשֶׁת, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא, פֶּרֶק בָּרִאשׁוֹנָה (כב, ב): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵינוֹ נוֹקֵם וְנוֹטֵר כְּנָחָשׁ, אֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם. וְהָא כְתִיב: 'לֹא־ תִקֹם וְלֹא־תִטֹּר (ויקרא יט, יח)? הַהוּא בְמָמוֹן כְּתִיב, דְּתַנְיָא: 'לֹא־תִקֹּם וְלֹא־תִטֹּר'.

אֵי זוֹ הִיא נְקִימָה וְאֵי זוֹ הִיא נְטִירָה? נְקִימָה, אָמַר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי מַגָּלְךָ, אָמַר לוֹ: אֵינִי מַשְׁאִילְךָ, לְמָחָר בָּא אֶצְלוֹ אוֹמֵר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻמְךָ, אֲמַר לֵיהּ: אֵינִי מַשְׁאִילְךָ כְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתָּנִי מַגָּלְךָ, זוֹ הִיא נְקִימָה. וְאֵי זוֹ הִיא נְטִירָה? אוֹמֵר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי מַגָּלְךָ. אוֹמֵר לוֹ: לֹא. לְמָחָר בָּא אֶצְלוֹ אוֹמֵר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי קַרְדֻּמְּךָ. אֲמַר לֵיהּ: הֵילָךְ, וְאֵינִי כְמוֹתְךָ שֶׁלֹּא הִשְׁאַלְתָּנִי, זוֹ הִיא נְטִירָה. וְצַעֲרָא דְגוּפָא לָא.

וְהָתַנְיָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עֲלוּבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים, שׁוֹמְעִין חֶרְפָּתָן וְאֵין מְשִׁיבִין, עוֹשִׂין מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִין בְּיִסּוּרִין, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: 'וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ' (שופטים ה, לא)? לְעוֹלָם דְּנָקִיט לֵיהּ בְּלִבֵּיהּ. וְהָאָמַר רָבָא: כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו, מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו? דִּמְפַּיְסֵי לֵיהּ וּמִפַּיִיס. נִמְצָא שֶׁרָאוּי לְהַרְגִּישׁ כְּשֶׁיְּחַלְּלוּ אֶת כְּבוֹדוֹ וְכָל זֶה כְּפִי לִמּוּדוֹ.

וְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק רַבִּי מֵאִיר: אַל תְּבַקֵּשׁ גְּדוּלָה וְאַל תַּחְמֹד כָּבוֹד, יוֹתֵר מִלִּמּוּדְךָ עֲשֵׂה וְאַל תִּתְאַוֶּה לְשֻׁלְחָנָם שֶׁל מְלָכִים, שֶׁשֻּׁלְחָנְךָ גָּדוֹל מִשֻּׁלְחָנָם וְכִתְרְךָ גָּדוֹל מִכִּתְרָם וְנֶאֱמָן בַּעַל מְלַאכְתְּךָ שֶׁיְשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר פְּעוּלָתֶךָ.

חלק שני

הִתְקָרֵב לַשִּׁלְטוֹנוֹת וְיֵשׁ בּוֹ פֶּרֶק אֶחָד

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְמַעַן חַסְדּוֹ הַגָּדוֹל שֶׁעוֹשֶׂה תָמִיד עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מְמַנֶּה מֵהֶם בְּכָל דוֹר וָדוֹר מַנְהִיגִים שֶׁיִּהְיוּ עוֹמְדִים בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ לְדַבֵּר טוֹב עַל עַמּוֹ שֶׁאֵין עוֹזְבִים לְכַלּוֹתָם בְּלִי עָצוּר וְעָזוּב, עַל כֵּן כָּל הָעוֹסְקִים עִמָּהֶם, אִם יְהֵא כַוָּנָתָם לְהָלִיץ טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל, יַתְמִידוּ בִגְדוּלָתָם וְיִתְעַשְּׁרוּ, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא, פֶּרֶק בָּרִאשׁוֹנָה (כב, ב): אָמַר שְׁמוּאֵל: כֵּיוָן שֶׁנִּתְמַנָּה אָדָם פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר מִתְעַשֵּׁר, דְּמֵעִקָּרָא כְּתִיב 'וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק (שמואל־א יא, ח), וּלְבַסּוֹף 'וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים' (שם טו, ד).

 וְאֵימָא מִדִּידְהוּ? אִם כֵּן מַאי רְבוּתָא דְּמִילְתָא. וְאִם מְרַחֵם עַל הַצִּבּוּר, זוֹכֶה לִגְדוּלָה לָעוֹלָם הַבָּא, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צב, א): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל פַּרְנָס שֶׁמְּרַחֵם עַל הַצִּבּוּר, זוֹכֶה וּמַנְהִיגָם לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: 'כִּי־ מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְעַל־מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם' (ישעיה מט, י). וְגַם נוֹתֵן לָהֶם כֹּחַ לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד. כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק ב' דְּאָבוֹת (משנה ב): רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מַשְׁכַּחַת עָוֹן; וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָה בְטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן; וְכָל הָעוֹסְקִים עִם הַצִּבּוּר יִהְיוּ עוֹסְקִים עִמָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַים, שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּן וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לָעַד וְאַתֶּם מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם שָׂכָר הַרְבֵּה כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם. 

אֲבָל הַמִּתְקָרֵב לַשִּׁלְטוֹנוֹת כְּדֵי לְהִתְגַּדֵּל אֶת עַצְמוֹ וּלְהִשְׂתַּרֵר עַל עַם הַקֹּדֶשׁ וְאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ לְהָגֵן בַּעֲדָם אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ וְלִכְבוֹד בֵּית אָבִיו, יַפְסִיד אֱמוּנָתוֹ וְיִהְיֶה מֻכְרַח לְבַקֵּשׁ וְלִדְרֹשׁ הֲנָאַת הַשִּׁלְטוֹנוֹת, שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לַהֲנָאָתָם, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק ב' מֵאָבוֹת (משנה ג): הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת, שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן, נִרְאִין כְּאוֹהֲבִין בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן וְאֵין עוֹמְדִין לוֹ לָאָדָם בִּשְׁעַת דָּחֲקוֹ.

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּפֶרֶק קַמָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה (יז,א): ' לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב' (משלי ל, טו). אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מַר עוּקְבָא: קוֹל שְׁתֵּי בָנוֹת צוֹעֲקוֹת מֵגֵּהִינֹּם, שֶׁאוֹמְרוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה: הָבֵא הָבֵא. וּמַאי נִינְהוּ? מִינוּת וְהָרָשׁוּת.

וְעַל כֵּן הוֹכִיחַ בְּפֶרֶק קַמָּא דְּאָבוֹת (משנה י): שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהַב אֶת הַמְּלָאכָה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת. שֶׁאוּלַי בְּקִרְבָתוֹ לָרָשׁוּת לֹא יִנְהַג בְּכָל דָּבָר לְשֵׁם שָׁמַיִם, עַל כֵּן טוֹב לוֹ שֶׁיִּתְרַחֵק מִנִּסָיוֹן זֶה. כִּי כְּבָר יָדַעְנוּ עִנְיַן דּוֹאֵג הָאֱדוֹמִי, אַף עַל פִּי שֶׁהַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר קָרַב אֵלָיו הָיָה מְשִׁיחַ ה' וְנָבִיא, הָיָה סִבָּה שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְנֶהֶרְגוּ שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה כֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֵפוֹד בַּד וְגַם נוֹב עִיר הַכֹּהֲנִים מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק. וְעַל חֵטְא זֶה נִתְלוּ אַחַר כָּךְ שִׁבְעָה מִבְּנֵי שָׁאוּל וְנִטְרַד דּוֹאֵג מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא. עַל כֵּן יִתְרַחֵק אָדָם מֵהִתְקָרֵב לַשִׁלְטוֹנוֹת, בִּלְתִּי לְשֵׁם שָׁמַיִם לְדַבֵּר טוֹב עַל עַמּוֹ.

חתימת נר ראשון

כָּל אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ עֵינַיִם לִרְאוֹת, יֵשׁ לוֹ לִבְרֹחַ מִן הָעֲבֵרוֹת מִדַּעְתּוֹ, אֲפִילוּ בְּלֹא יִרְאַת עֹנֶשׁ, שֶׁכֻּלָּם הֵם דְּבָרִים מְאוּסִים בִּפְנֵי כָּל יוֹדֵעַ, וְחֻקִּים לֹא טוֹבִים וּדְבָרִים מְטֻנָּפִים וְהֶרְגֵּל רַע וֶאֱמוּנָה כוֹזֶבֶת.

וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיְתָה תוֹרָה מַזְהֶרֶת עֲלֵיהֶם, הָיָה לוֹ לְכָל מַשְׂכִּיל לִבְרֹחַ מֵהֶם, כִּי בַּעֲבוֹדָה זָרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ וְכָל הַדּוֹמֶה לָהּ בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁנִּקְרְאוּ דַרְכֵי הָאֱמוֹרִי: וְחֹבֶר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל־הַמֵּתִים, מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף (דברים יח, י־יא), וְכָל הַדְּבָרִים הַדּוֹמִים לָהֶם, כֻּלָּם הֵם דְּבָרִים בְּלִי תוֹעֶלֶת וְאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ. וְהַנִּמְשָׁכִים אַחֲרֵיהֶם, אִם דּוֹמֶה לָהֶם שֶׁמּוֹצְאִים בּוֹ מַמָּשׁ, הוּא הַדָּבָר הַמַּטְעֶה אוֹתָם שֶׁפּוֹעֵל בָּהֶם בִּהְיוֹתָם מְצַיְּרִים בּוֹ, וְהוּא עֹנֶשׁ הַבָּא עֲלֵיהֶם עַל שֶׁהִתְחִילוּ בְּחֵטְא זֶה. וְהוּא אֶחָד מִן הָעֲווֹנוֹת שֶׁעָנְשָׁם הוּא, שֶׁאֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וגו' (ישעיה ו, י).

אֲבָל הָעָם הַמִּתְדַּבֵּק בָּאֱמֶת, לֹא יָכוֹל לוֹ, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין, פֶּרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת, (סז, ב), וּבְפִרְקָא קַמָּא דְּחוּלִין (ז, ב): הַהִיא אִתְּתָא דַּהֲוָה קָא מְהַדְרָא לְמִשְׁקַל עַפְרָא מִתּוּתֵיהּ כְּרָעֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא, אָמַר לָהּ: אִי מִסְתַּיְעִת זִילִי עֲבִידִי, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ כְּתִיב (דברים ד, לה). וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָן כְּשָׁפִים, שֶׁמַּכְחִישִׁין פַּמַּלְיָא שֶׁל מַעְלָה? שָׁאנִי רַבִּי חֲנִינָא, דְּנָפִישׁ זְכוּתֵיהּ. נִמְצָא, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַזִּיק לָאִישׁ הַיָּשָׁר. וְעַל כֵּן אָמְרוּ זל: דְּקָפִיד קָפְדֵי לֵיהּ, דְּלָא קָפִיד לָא קָפְדֵי לֵיהּ, נִרְאֶה שֶׁדִּמְיוֹנוֹ פוֹעֵל בּוֹ.

וְלָזֶה רָמְזוּ בְּמַסֶּכֶת נְדָרִים, פֶּרֶק אַרְבָּעָה נְדָרִים (לב, א): אָמַר רַבִּי יִצְחָק כָּל הַמַּתְמִים אֶת עַצְמוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְמִים עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: עִם־חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם־גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם (תהלים יח, כו). רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: כָּל הַמַּתְמִים אֶת עַצְמוֹ, שָׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֶה תָמִים (בראשית יז, א) וּכְתִיב: וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם (שם שם, ד). אָמַר רַבִּי לֵוִי: כָּל הַמְּנַחֵשׁ - לוֹ נַחַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֹא־נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב (במדבר כג, כג). וַהֲלֹא בְּלָמֶד אָלֶף כְּתִיב? אֶלָּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. תָּאנִי אַהֲבָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי זֵירָא: כָּל אָדָם שֶׁאֵינוֹ מְנַחֵשׁ, מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לִמְחִיצָה, שֶׁאֲפִילוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵינָן יְכוֹלִין לְהִכָּנֵס בָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה־פָּעַל אֵל (שם).

וְגַם כֵּן אָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת מַכּוֹת, פֶּרֶק אֵלּוּ הֵן הַגּוֹלִין (י, ב): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַנְּבִיאִים וּמִן הַכְּתוּבִים, בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ בָּהּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ. מִן הַתּוֹרָה, דִּכְתִיב: לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם (שם כב, יב). וּכְתִיב: קוּם לֵךְ אִתָּם (שם שם, כ); מִן הַנְּבִיאִים, דִּכְתִיב: אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל מַדְרִיכְךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ (ישעיה מח, יז); מִן הַכְּתוּבִים, דִּכְתִיב: אִם־לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ (משלי ג, לד).

וְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא, בְּסוֹף פֶּרֶק אָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה (לח, ב): אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: אִם־לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן־חֵן? בָּא לִטָּמֵא פּוֹתְחִין לוֹ, בָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אוֹתוֹ. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה מוֹדֵד נֵפְט וַאֲפַרְסְמוֹן, בָּא לִמְדֹד נֵפְט, אוֹמְרִין לוֹ; לֵךְ מְדֹד לְעַצְמְךְ, אֲבָל בָּאֲפַרְסְמוֹן אוֹמְרִין לוֹ: הַמְתֵּן כְּדֵי שֶׁנִּתְבַּסֵּם אֲנִי וְאַתָּה. וַאֲמְרִינָן עֲלָהּ. תָּנוּ רַבָּנָן: אַל־ תִּטַּמְּאוּ בְּכָל־אֵלֶּה (ויקרא יח, כד), אָדָם מְטַמֵּא עַצְמוֹ מְעַט, מְטַמְּאִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה; מִלְּמַטָּה, מְטַמְּאִין אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה; בָּעוֹלָם הַזֶּה, מְטַמְּאִין אוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא.

תָּנוּ רַבָּנָן: וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי(שם יא, מד). אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מְעַט, מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ הַרְבֵּה, אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מִלְּמַטָּה, מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה; אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. הָא לָמַדְתָּ שֶׁהַשָּׁטוּף בִּדְבַר עֲבֵרָה וּמִתְדַבֵּק בָּהּ, מַנִּיחִין אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁנִּיתְנָה בִּרְשׁוּת הָאָדָם הַדֶּרֶךְ שֶׁיִּרְצֶה לָלֶכֶת בָּה. אֲבָל הַיּוֹדֵעַ וּמְהַלֵּךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה, מְסַיְּעִין לוֹ וּמַצִּילִין אוֹתוֹ מִן הַמִּקְרִים. לְפִיכָךְ כָּל בֶּן דַּעַת יֵשׁ לוֹ לִבְחֹר בַּטּוֹב וְלִמְאֹס בָּרַע, כְּבוֹחֵר בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, אֲפִילוּ שֶׁלֹּא יִתְיָרֵא מִן הָעֹנֶשׁ.

וְאִם נִכְשְׁלוּ רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל בִּזְמַן בַּיִת רִאשׁוֹן בִּדְבָרִים אֵלּוּ, הַסִּבָּה הָיְתָה בְּפִתּוּי עוֹבְדֵי הַבַּעַל וּבַבִּטָּחוֹן הַכּוֹזֵב, עַד שֶׁנֶּחְקְקָה בְּלִבָּם אֱמוּנָתָם, שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִין לְהִבָּדֵל מִמֶּנָּה, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין קב, ב): רַב אַשֵּׁי אוֹקִים אַשְׁלֹשָׁה מְלָכִים (פירוש הקונטרס: סיים הפרק עד שהגיע לשלשה מלכים). אָמַר: לְמָחָר נִפְתַּח בְּחַבְרַיָא (פירוש: נדרוש בחברינו שהיו תלמידי חכמים כמותינו).

אֲתָא מְנַשֶּׁה אִיתְחַזֵי לֵיהּ בְּחֶלְמָא, אֲמַר לֵיהּ: חַבְרָךְ אוֹ חַבְרָא דְאָבוּךְ (קרית לן)? מֵהֵיכָא מִשְׁרֵי הַמּוֹצִיא? אֲמַר לֵיהּ: לָא יְדַעְנָא. אֲמַר לֵיהּ: בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא לָא גְמֶרֶת, דְּלָא יְדַעְתְּ מֵהֵיכָא בָעֵי מֵשְׁרָא, וְחַבְרָא קָרִית לָן? אֲמַר לֵיהּ: אֵימָא לִי מַר מִיהָא וּלְמָחָר דַּרְשִׁינָן לֵיהּ מִשְׁמָךְ בְּפִרְקָא. אָמַר: מֵהֵיכָא דְּקָדִים בִּישּׁוּלָא דְרִיפְתָא (פירש הקונטרס: ממקום שנקרמין פניה של פת בתנור, דהיינו למעלה, אבל באמצע הפת לא, שאם הביאו לפניו פרוסה של לחם, לא יבצע אלא משולי הפת ולא מאמצעיתו). אֲמַר לֵיהּ: אֶלָּא אַמַּאי פְלַחְתּוּן לַעֲבוֹדָה זָרָה? אֲמַר לֵיהּ: אִיהֲוָת בְּהַאי זִימְנָא, נַקֶטֶת שִׁיפּוּלָךְ וַרֲהֶטֶת בַּתְרָהּ (פירוש: היית מגביה שפת חלוקך מבין רגליך כדי שתהא קל לרוץ והיית רץ לשם).

לְמָחָר אָמַר: נִיתְנֵי בְרַבְוְתָא דַּעֲבוֹדָה זָרָה, כִּי לֹא הָיוּ כָּל כָּךְ פְּתָאִים שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹאִים לְבַסּוֹף שֶׁעֲבוֹדָה זָרָה אֵין בָּהּ מַמָּשׁ, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק אַרְבַּע מִיתוֹת (סנהדרין סג, ב): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: יוֹדְעִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֵין בָּהּ מַמָּשׁ וְלָא עָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה אֶלָּא לְהַתִּיר לָהֶם עֲרָיוֹת בְּפַרְהֶסְיָא, מָתִיב רַב מְשַׁרְשְׁיָא כִּזְכֹּר בְּנֵיהֶם מִזְבְּחוֹתָם (ירמיה יז, ב). וַאֲמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּעֲגוּעִין עַל בְּנוֹ? בָּתַר דְּאִדְבִּיקוּ בָהּ. וְכָל כָּךְ נִדְבְּקוּ בָהּ עַד שֶׁאָמְרוּ: וּמִן־אָז חָדַלְנוּ לְקַטֵּר לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם חָסַרְנוּ כֹל (שם מד, יח). וְכָל זֶה הָיָה כְּפִי דִמְיוֹנָם.

וְגַם יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לַעֲקֹר מִלִּבּוֹ אֱמוּנָה זֹאת, לְפִי שֶׁהַמַּאֲמִין בְּשׁוּם דָּבָר מִדִּבְרֵי עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ הַחוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ מֶמְשָׁלָה וִיכֹלֶת בִּלְתִּי ה' לְבַדּוֹ, עוֹקֵר הַיְכֹלֶת מֵהַבּוֹרֵא, יִתְבָּרַךְ, אוֹ נוֹתֵן לוֹ שׁוּתָף. וְזוֹ הִיא כְּפִירָה גְמוּרָה וֶאֱמוּנָה כוֹזֶבֶת לְעֵינֵי כָל יוֹדֵעַ. כִּי כְּבָר נִתְבָּרֵר בְּמוֹפְתִים נֶחְתָּכִים כִּי יֵשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם וּמֵנִיעַ לְכָל מִתְנוֹעֵעַ וְהוּא מַנְהִיג וְשָׁלִיט בַּכֹּל, אֵין זּוּלָתוֹ. וְעַל כֵּן הַהַנְהָגָה הִיא שָׁוָה וִישָׁרָה.

וְאַזְהָרַת שְׁבוּעַת שָׁוְא וְשֶׁקֶר וּבִרְכַּת הַשֵּׁם וְיִרְאַת מִקְדָּשׁ וְקֳדָשָׁיו וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁנִּקְרְאוּ חִלּוּל הַשֵּׁם, הַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב, אֲפִילוּ בְּלִי יִרְאַת עֹנֶשׁ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ לָאָדָם לִירָא מִבּוֹרְאוֹ, שֶׁהוּא זָנוֹ וּמְקַיְּמוֹ וְשׁוֹמְרוֹ, יוֹתֵר מִלְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, וְכִי יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לְהִשָּׁמֵר מִלִּיגַע בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁנִּרְאֶה בְּעֵין הַשֵּׂכֶל שֶׁהֵם חוּץ מִכְּבוֹדוֹ.

וְהַמִּצְווֹת שֶׁהִזְהִיר לַכֹּהֲנִים, שֶׁיִּהְיוּ מֻבְדָּלִים יוֹתֵר מִכָּל הָעָם, מֵהַטּוּמְאוֹת וּמֵהַזִּיווּגִים וּמִמַּלְבּוּשֵׁיהֶם, כָּל זֶה צָרִיךְ לְעוֹבְדֵי הָאֵל, כִּי הַמְשָׁרְתִים אֲשֶׁר עוֹמְדִים בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ הֵם מֻבְדָּלִים מִן הֶהָמוֹן בְּכָל מִדּוֹתָם וְטַכְסִיסֵיהֶם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה מַה יֵּשׁ לַעֲשׂוֹת וּלְהַבְדִּיל לָעוֹמְדִים תָּמִיד בְּהֵיכַל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וְהַמִּצְווֹת שֶׁהִזְהִיר לְכָל יִשְׂרָאֵל, מִלֶּאֱכוֹל דְּבָרִים נִמְאָסִים וּמִלִּקְרַב לְנָשִׁים יְדוּעוֹת, לְכֻלָּם יֵשׁ טַעַם קָרוֹב אֶל הַדַּעַת שֶׁהֵם עֵצָה טוֹבָה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בְּרִיאִים וּנְקִיִּים מִכָּל טִנּוּף וּקְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים מִכָּל טוּמְאָה וּמְרֻחָקִים מִכָּל הַתַּאֲווֹת הַגַּשְׁמִיּוֹת.

וְהַמִּצְווֹת שֶׁהִזְהִיר בְּעִנְיְנֵי הַדַּיָּנִים וְאוֹנָאוֹת וּנְקִימָה וּנְטִירָה וְשִׂנְאָה וְחִמּוּד מָמוֹן, כָּל אֵלּוּ הֵם צְרִיכִין לְיִשּׁוּב הָעוֹלָם וּלְהַנְהָגָה מְדִינִית וּלְהַכְנָסַת שָׁלוֹם וּלְכָל מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

וְכֻלָּם הֵם נִכְלָלִים בַּפָּסוּק וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ (ויקרא יט, יח): מַאי דִּילָךְ סָנִי, לַחֲבֵרָךְ לָא תַעֲבִיד. כְּמוֹ שֶׁלִּמֵּד הִלֵּל הַזָּקֵן לַגּוֹי שֶׁבָּא אֶצְלוֹ וְשָׁאַל מִמֶּנּוּ שֶׁיְגַיְּרֵהוּ עַל מְנָת שֶׁיְלַמְּדֵהוּ תוֹרָה בְּרֶגֶל אַחַת, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין (שבת לא, א). וְכָל אֵלּוּ וְהַדּוֹמִים לָהֶם מְחַיְּבָם הַדַּעַת אֲפִילוּ שֶׁלֹּא הִזְהִירָתוֹ תּוֹרָה. וְהַמִּתְאַוֶּה לְשׁוּם אָדָם מָמוֹנוֹ, הוּא מִנֶּפֶשׁ רָעָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, כְּדִכְתִיב: נֶפֶשׁ רָשָׁע אִוְּתָה־רָע (משלי כא, י).

וְעַל כֻּלָּם יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִשְׁמֹר את עַצְמוֹ מִלִּיגַע בְּשׁוּם עָנָף מֵהַדְּבָרִים הַחֲמוּרִים שֶׁהוֹרְסִים עִקְּרֵי הָאֱמוּנָה, שֶׁגָּזְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זל עֲלֵיהֶם, שֶׁיֵּהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא פב, א) וּבְפֶרֶק כָּל שָׁעָה (פסחים כה, א): כִּי אָתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּכֹּל מִתְרַפְּאִין, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. עֲבוֹדָה זָרָה הָא דַּאֲמָרָן; גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל־רֵעֵהוּ (דברים כב, כו). וְכִי מַה עִנְיַן רוֹצֵחַ אֵצֶל נַעֲרָה מְאוֹרָסָה? אֶלָּא, הֲרֵי זֶה בָא לְלַמֵּד וְנִמְצָא לָמֵד: מֵקִישׁ נַעֲרָה הַמְּאוֹרָסָה לְרוֹצֵחַ, מַה רוֹצֵחַ יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, אַף נַעֲרָה הַמְּאוֹרָסָה יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. וְרוֹצֵחַ גּוּפֵיהּ מִנָּא לָן? סְבָרָא הוּא, כִּי הַהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: אָמַר לִי מָארִי דוּרָאִי: זִיל קַטְלֵיהּ פְלַנְיָא וְאִי לֹא קַטִילְנָא לָךְ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: לִיקְטְלָךְ וְלֹא תִּיקְטְלֵיהּ, דְּמַאי חָזִית דְּדָמָא דִּידָךְ סוּמַק טְפֵי, דִּילְמָא דָּמָא דַּחֲבֵרָךְ סוּמַק טְפֵי.

וְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין, פֶּרֶק בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה (עד, א): אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: נִמְנוּ וְגָמְרוּ בַּעֲלִיַּת בֵּית נִתְזָה בְּלוּד: כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אִם אוֹמְרִים לוֹ לָאָדָם עֲבֹר וְאַל תֵּהָרֵג, יַעֲבֹר וְאַל יֵהָרֵג, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים.

וְעַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ נֶחְרָב בַּיִת רִאשׁוֹן, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דְּיוֹמָא (ט, ב): וּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן מִפְּנֵי מַה חָרַב? מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ בוֹ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. עֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִיב: כִּי־קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ (ישעיה כח, כ). וַאֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קָצָר מַצָּע זֶה מֵהִשְׂתָּרֵעַ עָלָיו שְׁנֵי רֵעִים כְּאֶחָד; וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס (שם). אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: כִּי מָטִי רַבִּי יוֹחָנָן לְהַאי קְרָא, בָּכִי. אָמַר: מָאן דִּכְתִיב בֵּיהּ: כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם (תהלים, לג, ז), נַעֲשֵׂית לוֹ מַסֵּכָה צָרָה.

גִּלּוּי עֲרָיוֹת דִּכְתִיב: יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן וַתֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה (ישעיה ג, טז). אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְבִיאוֹת מוֹר וַאֲפַרְסְמוֹן וּמַנִּיחוֹת בְּמִנְעָלֵיהֶן וּמְהַלְּכוֹת בְּשׁוּקֵי יְרוּשָׁלַיִם וּכְשֶׁמַּגִּיעוֹת אֵצֶל בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל, בּוֹעֲטוֹת בַּקַּרְקָע וּמַתִּיזוֹת עֲלֵיהֶם וּמַכְנִיסוֹת בָּהֶם יֵצֶר הָרַע כְּאֶרֶס.

שְׁפִיכוּת דָּמִים, דִּכְתִיב: וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד (מלכים־ב כא, טז). רְשָׁעִים הָיוּ אֶלָּא שֶׁתָּלוּ בִטְחוֹנָם בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתְאָן לְמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: רָאשֶׁיהָ בְּשֹׁחַד יִשְׁפֹּטוּ וְכֹהֲנֵיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וּנְבִיאֶיהָ בְּכֶסֶף יִקְסֹמוּ וְעַל ה' יִשָּׁעֵנוּ לֵאמֹר הֲלוֹא ה' בְּקִרְבֵּנוּ (מיכה ג, יא), לְפִיכָךְ הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם שְׁלֹשָׁה פֻּרְעָנִוֹת, כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַםִ עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר (שם שם, יב). אֶלָּא מִקְדָּשׁ שֵׁנִי מִפְּנֵי מָה חָרַב, שֶׁהֲרֵי הָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים? מִפְּנֵי שִׂנְאַת חִנָּם שֶׁהָיְתָה בֵינֵיהֶם, לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה שִׂנְאַת חִנָּם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה: גִּלּוּי עֲרָיוֹת, עֲבוֹדָה זָרָה, שְׁפִיכוּת דָּמִים.

וְגַם כֵּן יִזָּהֵר מִלִּיגַע בִּדְבָרִים שֶׁנִּקְרְאוּ חִלּוּל הַשֵּׁם, שֶׁאֵינָן מִתְמָרְקִין עַד יוֹם מוֹתוֹ, כִּדְגַרְסִינָן פֶּרֶק יוֹם הַכִּפּוּרִים (יומא פו, א): שָׁאַל רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: שָׁמַעְתָּ אַרְבָּעָה חִלּוּקֵי כַפָּרָה שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ? אָמַר לוֹ: שְׁלֹשָׁה הֵם, וּתְשׁוּבָה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד: עָבַר הָאָדָם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָשָׂה תְשׁוּבָה, אֵינוֹ זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבוֹתֵיכֶם (ירמיה ג, כב); עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה תּוֹלָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי־בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֶּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם (ויקרא טז, ל); עָבַר אָדָם עַל כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין וְעָשָׂה תְשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלִין וְיִסּוּרִים מְמָרְקִין, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וגו' (תהלים פט, לג).

אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ חִלּוּל הַשֵּׁם, אֵין כֹּחַ לֹא בִתְשׁוּבָה לִתְלוֹת וְלֹא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְכַפֵּר וְלֹא בְיִסּוּרִין לְמָרֵק, אֶלָּא כֻּלָּן תּוֹלִין וּמִיתָה מְמָרֶקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנִגְלָה בְאָזְנֵי ה' צְבָאוֹת אִם־יְכֻפָּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד־תְּמֻתוּן אָמַר ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת (ישעיה כב, יד).

וְאִם הוּא אָדָם גָּדוֹל, אֲפִילוּ בּבְדָבָר קַל נִקְרָא כְנֶגְדוֹ חִלּוּל הַשֵּׁם, כִּדְגַרְסִינָן עֲלָהּ (שם): הֵיכִי דָמִי חִלּוּל הַשֵּׁם? אָמַר רָבָא: כְּגוֹן אֲנָא דְּשַׁקִילְנָא בָשָׂר מִטַּבְּחָא וְלָא יַהִיבְנָא דְּמֵי לְאַלְתָּר. וְהַנֵּי מִילֵי בְּאַתְרָא דְלָא תָבְעֵי, אֲבָל בְּאַתְרָא דְתָבְעֵי, לֵית לָן בָהּ. אָמַר רָבִינָא: הָא מָתָא מַחְסְיָא, אַתְרָא דְתָבְעֵי הוּא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּגוֹן אֲנָא דַּאֲזְלִינָא אַרְבָּע אַמּוֹת בְּלָא תוֹרָה וּבְלָא תְפִלִּין. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: כְּגוֹן דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי; שָׁרָא לֵיהּ מָרֵיהּ לְפְלַנְיָא. רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי אָמַר: כָּל שֶׁחֲבֵרָיו בּוֹשִׁין מִשְּׁמוּעָתוֹ.

אַבַּיֵּי אָמַר: כִּדְתַנְיָא: וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ (דברים ו, ה), שֶׁיְּהֵא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדֶיךָ, שֶׁיְּהֵא אָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּמְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְדִבּוּרוֹ בְנַחַת עִם הַבְּרִוֹת וּמִקְחוֹ וּמַתָּנוֹ בַּשׁוּק נָאֶה וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה. מַה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת עָלָיו: אַשְׁרֵי פְלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה, אַשְׁרֵי אָבִיו שֶׁלִּמְּדוֹ תוֹרָה, אַשְׁרֵי רַבּוֹ שֶׁלִּמְדוֹ תּוֹרָה, אוֹי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם שֶׁלֹּא לָמְדוּ תוֹרָה. רְאִיתֶם פְּלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה - כַּמָּה יָפִין דְּרָכָיו, כַּמָּה מְתֻקָּנִים מַעֲשָׂיו, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִי־אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־בְּךָ אֶתְפָּאָר (ישעיה מט, ג).

וּבִזְמַן שֶׁאָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה, וְאֵין דִּבּוּרוֹ בְּנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת וְאֵין מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בַּשּׁוּק נָאֶה וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה, מַה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת עָלָיו: אוֹי לוֹ לִפְלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה, אוֹי לוֹ לְאָבִיו שֶׁלִּמְּדוֹ תוֹרָה, אוֹי לְרַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ תוֹרָה, אַשְׁרֵי בְנֵי אָדָם שֶׁלֹּא לָמְדוּ תוֹרָה. פְּלוֹנִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה - כַּמָּה מְכֹעָרִין מַעֲשָׂיו, כַּמָּה מְקֻלְקָלִים דְּרָכָיו, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם־ה אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ (יחזקא לו, כ).

וְאִם הַזְּמָן הוּא בִּשְׁעַת הַשְּׁמָד אוֹ בְּפַרְהֶסְיָא, אֲפִילוּ בְּדָבָר קַל לְכָל אָדָם נִקְרָא חִלּוּל הַשֵּׁם, לְפִי שֶׁכַּוָּנַת הַמְצַוֶּה הִיא לַהֲרֹס הָאֱמוּנָה וְעַל כֵּן יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר, כִּדְגַרְסִינָן פֶּרֶק בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה (סנהדרין עד, א): כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילוּ שֶׁלֹּא בִשְׁעַת הַשְּׁמָד לָא אֲמָרָן אֶלָּא בְּצִינְעָא, אֲבָל בְּפַרְהֲסְיָא אֲפִילוּ מִצְוָה קַלָּה יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבֹר. מַאי מִצְוָה קַלָּה? אָמַר רַבָּה בַּר יִצְחָק אָמַר רַב: אֲפִילוּ לִשְׁנוּיֵי עַרְקְתָא דִּמְסַאנָא. וְכַמָּה בְפַרְהֶסְיָא? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין פַּרְהֶסְיָא פְחוּתָה מֵעֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם.

וְכָל בֶּן דַּעַת יִלְמַד מִמַּה שֶּׁעָשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים: אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּאוּר כַּשְׂדִים וְיִצְחָק בַּעֲקֵידָתוֹ וְדָנִיֵּאל בְּגוֹבָא דְאַרְיְוָתָא, וַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה בְּגוֹ אַתּוּן נוּרָא יְקֵידְתָא וַעֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת וַהֲרוּגֵי לוּד וְכָל כִּתּוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּכָל זְמָן וּזְמָן הָיוּ מוֹסְרִין עַצְמָן לַהֲרֵגָה לְמַעַן קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וְהָיוּ קוֹנִים עוֹלָמָם.

וְלֹא הַצַּדִּיקִים בִּלְבַד עֲשָׂאוּהוּ, אֶלָּא אֲפִילוּ מִי שֶׁהָיָה רָשָׁע כָּל יָמָיו, מוֹסֵר עַצְמוֹ לְמִיתָה כְּדֵי לִקְנוֹת עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אֶלְעָזָר בֶּן דּוֹרְדַיָּא, כִּדְגַרְסִינָן בְּפֶרֶק קַמָּא דַּעֲבוֹדָה זָרָה (יז, א): תַּנְיָא אָמְרוּ עָלָיו עַל אֶלְעָזָר בֶּן דוֹרְדַיָּא, שֶׁלָּא הִנִּיחַ זוֹנָה שֶׁלֹּא בָא עָלֶיהָ. פַּעַם אַחַת שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ זוֹנָה שֶׁנִּשְׂכֶּרֶת בִּכְרַכֵּי הַיָּם וְנוֹטֶלֶת כִּיס שֶׁל דִּינָרִין בִּשְׂכָרָהּ. נָטַל כִּיס דִּינָרִין וְהָלַךְ וְעָבַר עָלֶיהָ שִׁבְעָה נְהָרוֹת. בִּשְׁעַת הֶרְגֵּל דָּבָר, הֵפִיחָה (פירוש: בשעת תשמיש הפיחה רוח). אָמְרָה: מַה הֲפָחָה זוֹ אֵינָהּ חוֹזֶרֶת לִמְקוֹמָהּ, כָּךְ אֶלְעָזָר בֶּן דּוֹרְדַיָּא אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ בִּתְשׁוּבָה. הָלַךְ וְיָשַׁב בֵּין הָרִים וּגְבָעוֹת, אָמַר: הָרִים וּגְבָעוֹת בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים. אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁנְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֵינוּ, דִּכְתִיב: כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה (ישעיה נד, י). אָמַר: שָׁמַיִם וָאָרֶץ בַּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים. אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים רַחֲמִים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֵינוּ, דִּכְתִיב: כִּי־שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה (שם נא, ו). אָמַר: חַמָּה וּלְבָנָה בָּקְּשׁוּ עָלַי רַחֲמִים. אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁנְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֵינוּ, דִּכְתִיב: וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה (שם כד, כג). אָמַר: כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בַּקְשׁוּ עָלַי רַחֲמִים אָמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁנְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֶיךָ נְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עָלֵינוּ, דִּכְתִיב: וְנָמַקּוּ כָּל־צְבָא הַשָּׁמַיִם (שם לד, ד). אָמַר: אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִי, הִנִּיחַ רֹאשׁוֹ בֵּין בִּרְכָּיו וְגָעָה בִּבְכָיָּה עַד שֶׁיָּצְאָה נִשְׁמָתוֹ. יָצְתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דּוֹרְדַיָּא מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְשָׁעָה אַחַת וְיֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְכַמָּה שָׁנִים. אָמַר רַבִּי: לֹא דַּיָּן לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁמְּקַבְּלִין אוֹתָם, אֶלָּא שֶׁקּוֹרְאִים אוֹתָן: רַבִּי.

וְלֹא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, אֶלָּא אֲפִילוּ מֵאוּמָה אַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בִּקְלַסְטִינִירִי וּקְטִיעָא בַּר שָׁלוֹם, כִּדְגַרְסִינָן הָתָם: (יח, א): תָּנוּ רַבָּנָן: כְּשֶׁחָלָה רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִסְמָא, הָלַךְ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן לְבַקְּרוֹ. אָמַר לוֹ: חֲנִינָא אָחִי, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ, שֶׁאוּמָה זוֹ מִן הַשָּׁמַיִם הִמְלִיכוּהָ, שֶׁהֶחֱרִיבָה אֶת בֵּיתוֹ וְשָׂרְפָה אֶת הֵיכָלוֹ וְהָרְגָה אֶת חֲסִידָיו וְאִבְּדָה אֶת טוֹבָיו וַעֲדַיִן הִיא קַיֶּמֶת. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ, שֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּמַקְהִיל קְהִילוֹת בָּרַבִּים וְסֵפֶר תּוֹרָה מוּנָח לְךָ בְּחֵיקֶךָ. אָמַר לוֹ: מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ. אָמַר לוֹ: אֲנִי אוֹמֵר לְךָ דְּבָרִים שֶׁל טַעַם וְאַתָּה אוֹמֵר לִי מִן הַשָּׁמַיִם יְרַחֲמוּ. תָּמֵהַּ אֲנִי אִם לֹא יִשְׂרְפוּ אוֹתְךָ וְאֶת סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁלְךָ בָּאֵשׁ. אָמַר לוֹ: רַבִּי, מָה אֲנִי לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אָמַר לוֹ: כְּלוּם מַעֲשֶׂה בָּא לְיָדְךָ? אָמַר לוֹ: רַבִּי, מְעוֹת פּוּרִים נִתְחַלְפוּ לִי בְּמָעוֹת שֶׁל צְדָקָה וְחִלַּקְתִּים וּנְתַתִּים לַעֲנִיִּים. אָמַר לוֹ: אִם כֵּן, מֵחֶלְקְךָ יְהֵא חֶלְקִי וּמִגּוֹרָלְךָ יְהֵא גוֹרָלִי.

אָמְרוּ: לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁנִּפְטַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קִיסְמָא וְהָלְכוּ כָּל גְּדוֹלֵי רוֹמִי וְהִסְפִּידוּהוּ הֶסְפֵּד גָּדוֹל. בַּחֲזִירָתָן, מְצָאוּהוּ לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּמַקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים וְסֵפֶר תּוֹרָה מוּנָח לוֹ בְּחֵיקוֹ. הֱבִיאוּהוּ וּכְרָכוּהוּ בְּסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁלּוֹ וְהֵקִיפוּהוּ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וְהֵצִיתוּ בָהֶם אֶת הָאוּר וְהֵבִיאוּ סְפוֹגִין שֶׁל צֶמֶר וּשְׁרָאוּם בְּמַיִם וְהִנִּיחוּם עַל לִבּוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵצֵא נִשְׁמָתוֹ מְהֵרָה. אָמְרָה לוֹ בִתּוֹ: אַבָּא, בְּכָךְ אֶרְאֶךָ? אָמַר לָהּ: בִּתִּי, אִלְמָלֵי אֲנִי לְבַדִּי נִשְׂרָפְתִּי, קָשֶׁה עָלַי הַדָּבָר, עַכְשָׁיו שֶׁאֲנִי נִשְׂרָף וְסֵפֶר תּוֹרָה עִמִּי, מִי שֶׁיְּבַקֵּשׁ עֶלְבּוֹנוֹ שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה יְבַקֵּשׁ עֶלְבּוֹנִי. אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו: רַבִּי, מָה אַתָּה רוֹאֶה? אָמַר לָהֶם: גְּוִילִים נִשְׂרָפִים וְאוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת. אָמְרוּ לוֹ: פְּתַח פִּיךָ וְתִכָּנֵס הָאֵשׁ. אָמַר לָהֶם: מוּטָב שֶׁיִּטְלֶנָּה מִי שֶׁנְּתָנָהּ וְאַל יְחַבֵּל הוּא בְּעַצְמוֹ. אָמַר לוֹ קְלַסְטִינָר: רַבִּי, אִם אֲנִי מַרְבֶּה עָלֶיךָ בְּשַׁלְהֶבֶת וְנוֹטֵל סְפוֹגִין שֶׁל צֶמֶר מֵעַל לִבְּךָ, אַתָּה מְבִיאֵנִי לָעוֹלָם הַבָּא? אָמַר לוֹ: אֵין. אָמַר לוֹ: אִישְׁתַּבַּע לִי. אִשְׁתַּבַּע לֵיהּ. מִיָּד הִרְבָּה עָלָיו בְּשַׁלְהֶבֶת וְנָטַל סְפוֹגִין שֶׁל צֶמֶר מֵעַל לִבּוֹ וְיָצְתָה נִשְׁמָתוֹ. אַף הוּא קָפַץ וְנָפַל לְתוֹךְ הָאֵשׁ וּמֵת. יָצְתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה: רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן וּקְלַסְטִינָר מְזֻמָּנִין לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת וְיֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּכַמָּה שָׁנִים.

וְגַרְסִינָן נַמֵּי הָתָם (י, ב): קְטִיעָא בַּר שָׁלוֹם חַד מִן חֲשׁוּבֵי דְּמַלְכוּתָא הֲוָה. הַהוּא קֵיסָר דַהֲוָה סָנֵי לִיהוּדָאֵי. אָמַר לְהוּ לַחֲשׁוּבֵי דְּמַלְכוּתָא: מִי שֶׁעָלְתָה נִימָא בְּרַגְלוֹ, יִקְטְעֶנָּה וְיִחְיֶה אוֹ יַנִּיחֶנָּה וְיִצְטַעֵר? אָמְרוּ לוֹ: יִקְטְעֶנָּה וְיִחְיֶה. אֲמַר לֵיהּ קְטִיעָא בַּר שָׁלוֹם: חֲדָא, דְּלָא מְכַלִית לְהוּ לְכוּלְהוּ דְלֵיתְנְהוּ גַּבָּךְ, דִּכְתִיב: כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם נְאֻם ה' (זכריה ב, י). מַאי קָאָמַר, אִילֵימָא דְּבַדְרְתִינָן בְּאַרְבַּע רוּחֵי עָלְמָא, בְּאַרְבַּע רוּחוֹת מִבָּעֵי לֵיהּ? אֶלָּא, כְּשֵׁם שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא רוּחוֹת, כָּךְ אִי־אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא יִשְׂרָאֵל.

וְעוֹד, דִּקָרוּ לָךְ מַלְכוּתָא קְטִיעָתָא. אֲמַר לֵיהּ: מֵימַר שַׁפִּיר קָאָמֶרֶת וּמִיהוּ כָּל דְּזָכֵי (פירוש: נוצח) לְמַלְכָּא, שָׁדוּ לֵיהּ לְקִמוֹנְיָא חֲלִילָא. כִּדְנָקִיט לֵיהּ וְאָזִיל, אָמְרָה לֵיהּ הַהִיא מַטְרוֹנִיתָא: וַי לָהּ לְאִילְפָא (פירוש: ספינה) דְּאַזְלָא בְּלָא מִכְסָא. נָפַל עַל רֵישָׁא דְּעָרְלְתֵיהּ וְקָטְעָה. אָמַר: יְהָבִית מִכְסָאִי חֲלָפִית וְעָבְרִית. כִּי קָא שָׁדֵי לֵיהּ, אָמַר: כָּל נִכְסָאִי לְרַבִּי עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו. יָצָא רַבִּי עֲקִיבָא וְדָרַשׁ: וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו (ויקרא כד, ט), מֶחֱצָה לְאַהֲרֹן וּמֶחֱצָה לְבָנָיו. יָצְתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה: קְטִיעָא בַּר שָׁלוֹם מְזֻמָּן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. בָּכָה רַבִּי וְאָמַר: יֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁעָה אַחַת (כגון קטיעא בר שלום) וְיֵשׁ קוֹנֶה עוֹלָמוֹ בְּשָׁנִים רַבּוֹת (כגון אנטונינוס).

וְגַרְסִינָן נַמֵּי בְּפֶרֶק בַּתְרָא דְּתַעֲנִית (כט, א): תַּנְיָא: כְּשֶׁחָרַשׁ טוֹרְנוּסְרוֹפוּס אֶת הָאוּלָם, נִגְזְרָה גְּזֵרָה עַל רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְהָרְגוֹ. בָּא אוֹתוֹ הַהֶגְמוֹן וְעָמַד בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ וְאָמַר: בַּעַל הַחֹטֶם מְבַקְּשִׁין, בַּעַל הַחֹטֶם מְבַקְּשִׁין. אָזַל רַבָּן גַּמְלִיאֵל טָשָׁא מִינַייהוּ. אָזַל לְגַבֵּיהּ אוֹתוֹ הֶגְמוֹן בְּצִנְעָה, אֲמַר לֵיהּ: אִי מַצִּילְנָא לָךְ, מַיתִיתָא לִי לְעָלְמָא דְּאָתִי? אֲמַר לֵיהּ: אִין. אֲמַר לֵיהּ: אִשְׁתַּבַּע לִי. אִשְׁתַּבַּע לֵיהּ. סָלִיק לְאִיגְרָא נָפִיל וּמִית. וּגְמִירֵי דְּכָל הֵיכָא דְּגָזְרֵי גְזֵרְתָּא וּמִית חַד מִינַייהוּ מְבַטְלֵי לָהּ לִגְזֵרְתָא. יָצְתָה בַת קוֹל וְאָמְרָה: מְזֻמָּן אוֹתוֹ הֶגְמוֹן לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

לְפִיכָךְ כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת לְהָבִין, יַבִּיט וְיִרְאֶה אֵיךְ חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ בְּכָל מַה שֶּׁיַעֲמֹל תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. וְאַף עַל פִּי שֶׁיַּחְמֹד חַיֵּי הַגּוּף, יַחְשֹׁב אֵיךְ יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר וְטוֹב לוֹ לָמוּת אוֹ לֵהָרֵג קֹדֶם יוֹמוֹ וִיחִי לְעוֹלָם נַפְשׁוֹ, וְלֹא שֶׁיִּחְיֶה גוּפוֹ זְמַן מוּעָט וְיַהֲרֹס אֱמוּנָתוֹ וְיַכְרִית נַפְשׁוֹ לָעַד.

עַל כֵּן יֵשׁ לוֹ לָאָדָם לִפְתֹּחַ עֵין שִׂכְלוֹ וְיִמְאַס בְּהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה וְאַל יְקַנֵּא בְּשׁוּם אָדָם הַהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ רָעָה וְנִפְסֶדֶת לַגוּף וְלַנֶּפֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁיִּדְמֶה שֶׁהוּא מַצְלִיחַ לְפִי שָׁעָה. וְיָשִׂים כָּל חֶשְׁקוֹ לֶאֱהֹב וְלַעֲבֹד לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלִלְמֹד מִדּוֹתָיו וְלָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם, וּבָזֶה יַשִּׂיג לְמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וְיִתְעַדֵּן בַּטּוֹב הַנִּצְחִי בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁאֵין עוֹלִין לָהּ אֶלָּא הַמְּזֻמָּנִים לָהּ, שֶׁנִּקְרֵאת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, כִּדְגַרְסִינָן בְּמַסֶּכֶת בַּתְרָא פֶּרֶק הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה (עה, ב): מַאי וְעַל־מִקְרָאֶהָ? (ישעיה ד, ה) (בישעיהו, קודם פרשת "אשירה נא" [שם ה, א], רישיה דקרא: "וברא ה' על כל־מכון הר־ ציון ועל־מקראה ענן יומם וגו"' (שם ד, ה), פשטיה לימות המשיח יראה על בתי החכמים) אָמַר רַבָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא כִירוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַבָּא. יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה, כָּל הָרוֹצֶה לַעֲלוֹת עוֹלֶה, וְשֶׁל עוֹלָם הַבָּא, אֵין עוֹלִין לָהּ אֶלָּא הַמְּזֻמָּנִין.

סליק נר ראשון