מלבי"ם על תהלים פא יב

| מלבי"ם על תהליםפרק פ"א • פסוק י"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


תהלים פ"א, י"ב:

וְלֹא־שָׁמַ֣ע עַמִּ֣י לְקוֹלִ֑י
  וְ֝יִשְׂרָאֵ֗ל לֹא־אָ֥בָה לִֽי׃



(יב-יג) "ולא", אבל ע"י "שישראל לא שמע לקולי" ועבדו ע"א, עי"כ "אשלחהו בשרירות לבם", שלחתיו מעל פני והסירותי השגחתי מהם, (וע"כ לא ירד המטר ההשגחיי בעתו), ובכ"ז "הם ילכו במועצותיהם", ולא שבו אלי:

ביאור המילות

(יב-יד) "ולא שמע עמי לקולי וישראל לא אבה לי". שם ישראל הוא שם מעלתם מצד עצמם, ושם עמי הוא שם הקשר שיש להם עם אלהים שהם משועבדים לו כעם למלכם, מצד השעבוד של עמי מחויבים לשמוע בקולו, ומצד מעלתם בעצמם ראוי שיאבו בעצמם לה', וכן אמר לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו, שמצד מעלתם ישראל ראוי שילכו בדרכי ה' מעצמם מצד מעלתם:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.