מלבי"ם על תהלים נ
<< · מלבי"ם על תהלים · נ · >>
פסוק א
ביאור המילות
"אל אלהים". שופט השופטים.
"ויקרא", מענין הזמנה.פסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
ביאור המילות
"אדברה, ואעידה". עי' ירמיה (ו' י'), ומבואר שעמי מציין מדרגה יותר מן ישראל, כמ"ש ישעיה (א' ד'), וע"כ יחס הערת השכל אל שם עמי, ויעוד העונש אל ישראל.
"אלהיך", בכינוי מציין ההשגחה המיוחדת (עמ"ש התו"ה אחרי סי' ק"ל):פסוק ח
פסוק ט
ביאור המילות
פסוק י
פסוק יא
ביאור המילות
פסוק יב
פסוק יד
פסוק טו
פסוק טז
פסוק יז
פסוק יח
ביאור המילות
פסוק יט
ביאור המילות
"פיך, ולשונך". מבואר בכ"מ שהלשון פנימי יותר מן הפה ומורה גם על דברי מרמה ותוך, שממציא המצאות תבוניות לרמאות:
"ותצמיד". כמו צמיד פתיל, תחבר מרמה אל הרעה:פסוק כ
פסוק כא
"דמית", אם תצייר ותדמה בנפשך, "היות אהיה כמוך" שיהיה אפשריות שאני אהיה כמוך, אם היה אפשר שיהיה טבעי דומה אל טבעך, משלח מדנים כמוך, הלא לא הייתי צריך להוציא עליך דבת שקר כמו שעשית אתה, רק "אוכיחך" על מעשיך הרעים שעשית באמת, "ואערכה לעיניך" והייתי עורך המעשים לעיניך, באופן שלא היית יכול להכחיש אותם, רק אני מסתיר מעשים רעים שעשית ואתה מגלה מעשים רעים שלא עשה אחיך:
פסוק כב
פסוק כג
<< · מלבי"ם על תהלים · נ · >>