מלבי"ם על תהלים לט ד



"חם לבי בקרבי", לבבי נתחמם מתשוקתו אל הדבור, עד "שבהגיגי תבער אש", בעת התחלתי להגות בדבור ההגיוני שהוא ממוצע בין הדבור והמחשבה, היה בקרבי כאש בוערת ונלאתי כלכל ולא אוכל, ולכן "דברתי בלשוני" והוצאתי את הגיגי מכח אל הפועל, עתה מתחיל השאלה:


ביאור המילות

"בהגיגי, דברתי". ההגיון הוא הממוצע בין הדבור והמחשבה, שעוד קודם יצא דבור מבואר כבר בערה אש, ולכן דבר בפועל:

 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.