מלבי"ם על תהלים לב ג
<< | מלבי"ם על תהלים • פרק ל"ב • פסוק ג' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּֽי־הֶ֭חֱרַשְׁתִּי בָּל֣וּ עֲצָמָ֑י
בְּ֝שַׁאֲגָתִ֗י כׇּל־הַיּֽוֹם׃
(ג-ד) "כי", עתה מתחיל לבאר הדבר ואיך קשה מאד הפשע של כסוי חטאה, שהלא "כל זמן שהחרשתי" ולא התודיתי על חטאותי "בלו עצמי" ע"י "שאגתי", ששאגתי "כל היום" מצד "שיומם ולילה תכבד עלי ידך" (היינו מכת ידך) "במה "שנהפך לשדי בחרבוני קיץ"", דהיינו המכה של עצירת גשמים, שע"י חרבוני ויבשות הקיץ נהפך לשדי, שכל לחלוחית האדמה והפירות נהפך לחורב ויבשות, מזה מבואר שע"י שלא התודיתי על חטאתי נעצרו הגשמים וכבדה עלי יד ה' בקיץ חרב ויבש, עד שבלו עצמי מרוב שאגתי על הצרה, "סלה" סיום הענין:
ביאור המילות
<< · מלבי"ם על תהלים · לב ג · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.